שארית יהודה - שו"ת אורח חיים - סימן ז

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/index.htm">שו"ת אורח חיים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/7.htm">סימן ז</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/8.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/6.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן ז</div></p> <p class=bodytext><b>הלכות פסח</b></p> <p class=bodytext>(לסי' תמ"א) ז ע"ד אשר באת על של תורה ללמוד ולהשכיל בדברי קדשו של רבינו אחמו"ר ז"ל נ"ע בשולחן ערוך שלו ע"פ סי' תמ"א ס"ב שסותר לכאורה למש"ש בסעי' ז' כו' (שבסעי' י"ב כ' בישראל שהלוה לא"י ואם לא משכנו ביד הישראל כו' כיון שלא משך הישראל כו' לא קנה אותו בדמים. לפי שישראל מא"י וא"י מישראל אינו קונה שום דבר בכסף בלבד אלא במשיכה וכ"כ בקו"א שם ב' הש"ך לח"מ סי' קצ"ד סק"א בשם רוב הפוסקים דמשיכה דוקא קונה בא"י. וה"ה ישראל מא"י דחד דינא אית להו כו' ואלו בסעי' ז' לענין א"י שהלוה לישראל כתב דאם החמץ מונח ברשות הישראל כו' דמ"מ כיון שהחמץ מונח ברשות הישראל וחייב באחריותו מד"ת כו' חייב לבערו ואם פטרו מאחריות כתב שם בסי' ח' דאינו חייב לבערו וצ"ע למה לא יאסור החמץ אם פטרו מאחריות דהא כיון דהחמץ מונח ברשות הישראל והא"י לא משך אותו א"כ במה קנהו הא"י הא א"י מישראל נמי אינו קונה אלא במשיכה וכמ"ש בסעי' י"ב) יפה כתבת שסותר לכאורה שבאמת זהו רק לכאורה ולפום ריהטא בעלמא מבלי עיון בדברי קדשו בסי' תמ"ח ס"ח (שכתב שם לענין דיעבד אם לא קנה את החמץ אלא בכסף בלבד ועבר עה"פ ה"ז מותר כו'. ולכן גם בסי' תמ"א ס"ז כתב לענין קנין למפרע דאפילו לא משך אותו הא"י קנה אותו ובדא"ל קני דוקא. ועיין לקמן) ע"ש ודו"ק: אלא אי קשיא הא קשיא על הרא"ש שהרי מדבריו פרק הזהב (סי' ח') מבואר דס"ל עיקר להלכה דמשיכה דוקא באין יהודי קונה ולא מעות וכדעת ר"ת (ומ"ש ברפ"ק דבכורות ולהסתלק מן הספק כו' עכצ"ל כמ"ש הט"ז שהביא רבינו בקו"א) וא"כ כשהמשכון ביד ישראל במה יקנה האין יהודי ול"ל טעמא דאחריות. ודוחק לומר דמיירי שהקנה לו בא' מדרכי ההקנא' וגם בד' הרא"ש (פכ"ש סי' יו"ד) מבואר בהדיא דאפילו לא הקנה לו כלל ברשות האין יהודי קאי דהא מדמי לרבא (פסחים דל"א) במעכשיו כמו לאביי דאמר למפרע הוא גובה ע"ש. אך על הרא"ש אין תימה כ"כ אם יסבור כבעה"מ דהמשעבד מעכשיו נמי מהני. ולענין שעבוד ודאי דמעות קונות לכ"ע שנשתעבד בקבלת המעות בלבד בלי שום קנין דהא למ"ד (ב"ב קע"ה ב') שעבודא דאורייתא ה"ט דנשתעבד כמו שנשתעבד הערב מן התורה. וכמ"ש רש"י בגיטין ר"פ הנזקין. ואפילו למ"ד שעבודא לאו דאורייתא מ"מ הא דתיקון רבנן (בשטר או כגון ששעבד בפי' כמו במשכון) כעין דאורייתא תיקון. וכדאמרי' בהדיא בבכורות פ' יש בכור נכסי דאינש אינון ערבין לי' כו'. והיינו בקרקעות בסתם. ובמטלטלין נמי היכא דשעבדו בפי' וכ"ה להדיא ברא"ש פ"ק דמציעא (סי' ל"ו) גבי שטרי הקנאה דמיד שכתב בשטר (וה"ה אפילו בלא שטר כדמסיים שכל מה שאדם חייב כו' אלא דשטר הוא משום קלא) פ' לוה מפ' מנה נשתעבדו נכסיו אפילו בלא קנין (ומש"ש למ"ד שע"ד היינו במלוה ע"פ והה"נ מ"ד שעבודא לאו דאורייתא בשטר לפמ"ש) וכ"ז לד' בעה"מ. אבל ד' רבינו ז"ל אמורים ע"פ ד' הרמב"ן ז"ל במלחמות כמבואר בקו"א (לסי' תמ"א שהבאת) להדיא ע"ש ועוד דבלא"ה צל"ה ד' הרא"ש (הנ"ל פכ"ש) שכ' דכי היכי דאמרי' למפרע הוא גובה לאביי ה"נ לרבא בדאמר מעכשיו. הא רבא הוא דאמר להדיא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד היכא דמחסרי גוביינא. ומשה"נ פירש"י ביבמות (דף ס"ו) ובכמ' דוכתי דהא דתנן (פסחים ל' ע"ב) אין יהודי שהלוה כו' מוקמי' לרבא כשהרהינו אצלו דוקא. אשתמיטתי' הרא"ש פב"ת דנדרים שכ"כ להדיא דרבא לטעמי' אזיל וליכא צ"ע עליו כלל. ועכצ"ל דהרא"ש נמשך לדעת התוס' בגיטין פ' השולח (ד' מ' ע"ב) בשם ר"ת ור"י דרבא לטעמי' דא' מכאן ולהבא הוא גובה וא"כ בדאמר מעכשיו אינו מפקיע מידי שיעבוד אפילו כשלא הרהינו. אבל הנ"י ביבמות שם והר"ן בכתובות פ' אע"פ פסקו כרש"י דדוקא כשהרהינו אצלו מיירי רבא אבל בלא הרהינו מפקע מידי שיעבוד וא"כ אפי' לענין שעבוד נמי לא מהני גבי חמץ גבי אין יהודי שהלוה אם לא הרהינו אלא למ"ד מעות קונות ובדאמר לו בלשון קני מעכשיו דוקא וכמ"ש הרמב"ן לענין הרהינו אצלו. ורבינו לפי שסמך בסי' תמ"ח לענין דיעבד בחמץ שעבר עליו הפסח על הפוסקים דמעות קונות כ' בסי' תמ"א ס"ז כדעת הרא"ש לענין קנין למפרע. ומ"מ לא ס"ל כדעת הרא"ש לגמרי דהרא"ש מיירי בשעבוד בעלמא ורבינו מיירי בדא"ל קני דוקא דומיא דס"ו דוק בלשונו שם ותשכח דהכי הוא:</p> <p class=bodytext>שוב ראיתי שדברי בעה"מ ורמב"ן דפליגי הכא בחמץ אזלי לטעמייהו ברפ"ד דב"ק דהא כל עיקר טעמו של הרמב"ן בפכ"ש הוא משום דלא מצינו דמלוה יכול למכור או להקדיש נכסי' המשועבדי' לו קודם שגבאם. וברפ"ד דב"ק השיג בעה"מ על הרי"ף דפי' הטעם דקאמר רב יוסף (ב"ק דל"ו סע"ב) אנן יד עניים אנן. משום דאל"כ אינו יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו. ובעה"מ ס"ל דאם אין הלוה מסרב יכול להקדיש והרמב"ן מקיים שיטת הרי"ף והביא ראי' מהא (ב"ק ד' ל"ג סע"א) דהקדישו ניזק לר' ישמעאל אינו קדוש. הרי להדיא דפליגי בהכי. והנה התוס' (ב"ק ל"ו ע"ב ד"ה יד עניים) והרא"ש שם (סי' ג') שבקי טעמא דהרי"ף וכתבו הטעם דהוי דבר שלא ב"ל ולא משום שאינו ברשותו. ונראה דס"ל דמשום שאינו ברשותו שפיר יכול להקדיש אם אין הלה מסרב. אלא דהיינו דוקא בדבר המסויים וידוע שמשועבד לו אבל החוב בעלמא שחייב לו מקרי דשלב"ל. מאחר שאינו דבר ידוע וניכר כלל. ולא חל עליו השעבוד. והא דהקדישו ניזק לר"י אינו קדוש. נ' מדבריהם דטעמא אחרינא בהא שהרי כתבו שם (ד"ה הקדישו ניזק) דמצי למימר נמי א"ב דלר"י מצי לסלוקי בזוזי ולר"ע לא מצי לסלוקי. ואי ס"ל כהרמב"ן היינו הך וחדא באידך מישך שייכא דהא ה"ט דהקדישו ניזק אינו קדוש לר"י משום דמצי לסלוקי בזוזי הוא כמ"ש הרמב"ן. אלא ה"ט אינו קדוש משום דקנס הוא ואינו זוכה אלא משעת העמדה בדין משא"כ לר"ע זוכה משעת הנזק כמ"ש התוס' (שם ד"ה א"ב) להדיא ונ' מדבריהם שזהו עיקר הנ"מ שביניהם ומשה"נ כ' לר"ע דאע"ג דאי הוה מודה הוה מיפטר מ"מ השתא מיהא לא אודי ולא פי' כפשוטו דהנ"מ שביניה' אם הקדישו אחר שעמד בדין וחזינן דלא הודה שכבר נתחייב ולר"י לא קדיש משום דמצי לסלוקי בזוזי א"ו דס"ל כד' בעה"מ ואחר שעמד בדין ל"פ ר' ישמעאל כלל. אלא דפליגי קודם העמדה בדין דוקא ואפ"ה לר"ע קדיש משום דזוכה משעת הנזק וא"כ אין ראיי' הרמב"ן ראי'. וממוצא דבר נשמע דגם גבי חמץ ס"ל להרא"ש כבעה"מ ולא כהרמב"ן ואזיל לטעמי' ברפ"ד דב"ק דתפס שיטת התוס' דלא כהרי"ף. וגם בפ' המניח כ' ג"כ כמו התוס' דא"ב נמי דלר"י מצי לסלוקי בזוזי דהוי א"ב אחריתי:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/8.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/6.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>