שארית יהודה - שו"ת יורה דעה - סימן יא

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/index.htm">שו"ת יורה דעה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/11.htm">סימן יא</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/12.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/10.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן יא</div></p> <p class=bodytext>יא (לסי' קץ ס"ה) מ"ש הרב רבינו אחמו"ר ז"ל נבג"מ בסי' ק"צ ס"ק י"ג לתרץ קושי' הכו"פ על המ"צ מהא (דנדה נ"ח ע"ב) דשתי נשים שנתעסקו בסלע כו' משו' דחצי סלע עולה ל"ב שעורות ורביע על שעורה. והגריס אינו אלא על ק"ה עכ"ל. שמעתי מפי קדשו שחזר בו לפי שתירוץ זה הוא נמשך לפי פשט לשון הרמב"ם שהגודל הוא שבע שעורות. אבל אין חכם כבעל הנסיון שמדד בעצמו בהרבה גודלים של הרבה בנ"א גדולים ובינונים ואין הגודל מחזיק אלא כששה שעורות. ולכן אמר לפרש לשון הרמב"ם שבע שעורות זו בצד זו פי' דהיינו כשהן שוכבות על צידיהן ולא על רוחבן והן ברוחב ששה שעורות מיושבות על רחבן. והנה לפי רוחב הסלע שמנה שעורות. ואילו הי' מרובע הי' עולה ס"ד שעורות על שעורה משא"כ בעיגול אינו אלא מ"ח. והחצי סלע הוא ק"ד שהוא פחות מכגריס לפי דעת המ"צ ונשאר קושיית הכו"פ בתקפה אשר ע"כ הוא צוה לי אחי הרב הנ"ל למדוד בעצמי שטח מקום השערות כפי שהן מפוזרות הקנה הזרוע כי מה שהכריח המ"צ בדעת הרמ"א להיות השערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם ולא כמו שהן קבועות בראשו. והביא ראי' ממחיה בזה צדקו דבריו מאד בעיני רבינו אחמו"ר ז"ל. אך מ"ש דוקא בקנה הזרוע כמדומה שראה כן באיזה ספר נדפס מחדש (והוא בשו"ת מאיר נתיבים סי' ט' הובא בלקוטי דינים שבסוף ס' לבושי שרד סי' ע"ט) וציוה לי לגלח השערות שלא יבלבלו השערות עצמן את מקומן ולהעמיד המחוגה על מקום סיום הו' שערות עם היניקה כמבואר היטב בדברי רבינו בסקי"א וציוה ליקח לי את מה' ראובן הסופר המובהק שלו שהוא אומן גדול להעמיד המחוגה ולעשות קו ריבוע בצמצום ואח"כ עשיתי עיגול כערך הריבוע ועלתה מדת הגריס כמדת מטבע (פיטאצאק) של כסף שהיתה בימי הקסרית שהכל מדה אחת וקבל ממני מדה זו. ותמיד היתה בידו מטבע פיטאצאק לשער בו ועל חשבון המ"ץ יגע מאד ולא עלתה בידו כי הוא מיוסד על גרעיני שומשמין וגם על הטס של בחינת מרגליות שקורין טעס"ט ולדעתי שחקר כמה פעמים עם סוחרי לייפציק אם יוכלו להשיג שם הטעסט ולא השיגו. ואח"כ שאלתי ממנו על התורמוס לפי ששמעתי מאנשי א"י שהתורמוס אינו גדול כ"א כמו (הריווניק) יאמר עכשיו יכול להיות כך כיון שהגריס אינו אלא (פיטאצאק) משא"כ בתחלה נמשכתי אחר המ"ץ והגריס לפי ציורו הוא כמטבע א' ג"ש של הקיסרית ולכן כתבתי שהתורמס הוא ג"כ יותר גדול ובכדי שלא תקשי לי מפרש"י והמעי"ט העתיקו בשם הערוך שהתורמס הוא כרוחב מעה שהוא חלק כ"ד מהסלע ואיך יהיה הגריס מעט פחות מחצי סלע לזה הבאתי ראיה מפונדיון שהוא מעט גדול מסלע. ולכך גם המעה אף שהיא של כסף יכולה להיו' ג"כ כסלע ואפש' פחו' מעט ולא הרבה כ"כ כמו חלק ק"ד אלא שהיה ההפרש במטבעות [-------] ולא ברוחבם ונדחקתי להעמיד דברי המ"ץ. אבל עכ"פ האמת יהיה כנ"ל וכן יקום:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/12.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/10.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>