שארית יהודה - שו"ת יורה דעה - סימן יג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/index.htm">שו"ת יורה דעה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/13.htm">סימן יג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/14.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/12.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן יג</div></p> <p class=bodytext>יג במה שהשיג הרמב"ן בריש ס' המצות להרמב"ם עמ"ש הרמב"ם שאפי' שהיה עובר על הוראת ב"ד בגזרות ותקנות חכמים שהיה בימים הקדמונים ג"כ נעשה זק"מ:</p> <p class=bodytext>עיין רמב"ן בהשגתו על מנין המצות להרמב"ם בפ"א מהלכות ממרים כל שאינו עושה כהוראת ב"ד הגדול עובר בל"ת כו'. ואחד דברים שעשו סייג כו' והם הגזרות והתקנות כו'. כי הנה לדעתו המשתמש במחובר כו' עובר בעשה ול"ת אלא שפטור ממלקות מפני שהוא לאו שניתן לאזהרת<a name="_ftnref_1" href="#_ftn_1" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1')">*</a> ב"ד וכמ"ש הרמב"ם שם וראוי לדעת זו להחמיר מאד בד"ס עכ"ל ועבמ"ש הלח"מ בשם המבי"ט והמגל' אסתר בשם זהר הרקיע. וכבר עלה כן בדעת הרמב"ן ודחאו בלשון ואולי תתעקש לדעת הרמב"ם ז"ל כי מה שאמרו בכל מקום להקל בד"ס הוא במחילה ובתנאי שהם ז"ל התנו בתחלה בגזרות וסייגים כו' שנלך בהם לקולא כו'. ומ"ש המגי"א שאין זה עקשות פה כו' מן הזקן ממרא עצמו הוא נלמד שהרי הרמב"ם השוה העובר על דבריהם לזקן ממרא ובזק"מ אפילו מחלו אינו מחול א"ו האמת יודה דרכו להמעיין ברמב"ם סוף מנין מ"ע שמנה ששים מצות הכרחיו' בכל זמן ודלג מצוה קע"ד מכלל מצוה זו אלא בימי בדה"ג ואפשר דדוקא בימי אותו הב"ד שתקנו (משא"כ בימי ב"ד שעמדו אחריה' שהב"ד סותר ודן כמ"ש בפ"ב מה' ממרים) שאז נעשה ודאי זקן ממרא אפי' על הגזירות והתקנות דלא כהרמב"ן וראי' מעקביא בן מהללאל דאי' בסנהדרין (דפ"ח סע"א) דלולי שלא הורה למעשה היה חייב מיתה ומשמע דהיינו משום כל הד' דברים שנחלק עליהם בעדיות וכן אמר לבנו חזור בך בד' דברים וכן החכמים אמרו לו חזור בך בד' דברים (עדיות ס"פ ו') והרי א' מן הד' דברים הוא שער בכור בעל מום שנשר שאינו אלא גזירה דרבנן כדאי' בהדיא בגמ' דבכורות (דכ"ה ע"ב) וגם הירושלמי שברי"ף ותוס' (דל"ו ע"א ד"ה אשר) ורא"ש פ"ב דעבוד' כוכבי' (סי' כ"ז) גבי שמן של עבודת כוכבים דא"ל שמואל לרב אכול ואי לא כתבינ' עלך זק"מ א"ש להרמב"ם טפי דנעשה זק"מ אפי' על תקנת דרבנן ואפי' חוץ למקום ב"ד דפטור ממיתה מ"מ איסורא מיהא איכא מכ"ש הרמב"ם בהדיא ואע"ג דרב ושמואל בתר חורבן הוו לא בטל עדיין כח בדה"ג בימיהם להרמב"ם פ"ה מה' ק"ה וכמ"ש בגי"א במצוה קנ"ג וכ"מ להדיא ברמב"ם בפ"ב מה' ממרים שהתרת השמן היתה כח בדה"ג דהא בדינא דבדה"ג עסיק ומינה סליק ע"ש. אבל להרמב"ן דס"ל דמשום גזירה ותקנה בלבד לא נעשה זק"מ וכן בהשגתו על מצוה קנ"ג ס"ל דכח בדה"ג בטל לאחר חרבן ואפי' ארבעים שנה קודם הרחבן צ"ע בתרתי גם לפי דעתו צ"ע מה דמייתי כאן מעשה דר"ג ע' ר' יהושע בר"ה (ספ"ג) שהיה לאחר החורבן ואפילו את"ל שהיה קודם החרבן מ"מ היה תוך ארבעים שנה שלפני החרבן ועוד דבק"ה א"צ בדה"ג לפי דבריו ומאי שיאט' לכאן: ואפשר דס"ל כר"נ שבמרדכי רפ"ב דב"מ ובסמ"ע סי' ב' סק"י (וכ"מ בהדיא בסמ"ע) וס"ל דפרנס הדור דינו כרוב הצבור לכ"ד נ ולגבי רוב הצבור כתוב בהדיא בתשו' להרמב"ן סי' ר"פ דדינם כבדה"ג ממש ואף שהתשו' היא של הרשב"א מ"מ ברוב דבריו נגרר אחר הרמב"ן רבו ומסתמא גם הרמב"ן ס"ל הכי והא דס"ל דמשום גזרה ותקנה לא נעשה זק"מ היינו לענין חיוב מיתה בדבר שזדונו כרת אבל לענין איסור ל"פ על הרמב"ם אלא דלא הוי לאו שניתן לאזהרת ב"ד:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1" href="#_ftnref_1" class='ftn'>*</a>) סימן י"ב נדפס לקמן ע' 94. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1" href="#_ftnref_1" class='ftn'>*</a>) סימן י"ב נדפס לקמן ע' 94. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/14.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/12.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>