שארית יהודה - שו"ת יורה דעה - סימן ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/index.htm">שו"ת יורה דעה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/3.htm">סימן ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/4.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/2.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן ג</div></p> <p class=bodytext>(לסי' מ"ד) ע"ד שאלתו בנדון מים מרים או מלוחים בכוליא מה דינם אם נדון כעכורים כמו בריאה בתרי בועי דסמיכי ולכאורה היה פשוט דדמו להדדי לא מיבעיא לפמ"ש בראש אפרים סי' ל"ו ס"ק צ"ח דהטעם משום דכתב מהרי"ק שרש ל"ו בשם תוספת הר"פ דלא בקיאין בצילי ולכך הוסיפו בסימנם שיהו מתוקים כו' ע"ש ובכוליא איתמר בהדיא בגמ' וה"מ דצילי א"כ צ"ל כל תנאי דצילי המוזכר בריאה דהיינו שיהו צלולים ומתוקים אלא גם לפי משמעות מהר"ו ומהרי"ל דע"ט ע"א דמלוחים מצד עצמן הוו כעכורים וכמ"ש ג"כ ביש"ש פא"ט סי' ל"ז בשם מהר"ש מווינא כי המים הסרוחים והעכורים והמלוחים מכלים ומבלים את הסמפונות ואין מניחין להבריאה אבל צלולים ומתוקים הדרא בריא עכ"ל מ"מ גם לפ"ז הוא הדין בכוליא ולכאורה הדברים ק"ו ממ"ש השמ"ח רסי' ל"ז ססעי' א' או מלוחים כו' ע"ש. אכן לפי מאי דקייל"ן בסי' מ"ד ס"ד דנמצאו אבנים בכוליא כשרה והטעם ביאר שם דמשם יוצאים עם השתן ופי' בת"ש סק"ט דהיינו אבנים שבאים בכוליא מחמת השתיה שאינה נקי מאבנים וצרורות ואותן האבנים מתאספים והיו לאבן בתוך גיד הערוה כו'. וא"כ ה"ה והוא הטעם גבי מים שמתהוים מחמת שיורדים ומתמצים לכיס השתן שהם יורדים ונמשכים ג"כ דרך הכליות ומים כאלו ידוע שהם מלוחים ואינם דומים למים עכורים שנעשו מחמת מכה בכוליא עצמה וכמו שחילק בת"ש שם כה"ג לענין אבנים שיש ב' מיני אבנים וה"ה לענין מים י"ל כן ול"ד לריאה שבת"ש רסי' ל"ז שאף שהריא' ג"כ שואבת כל מיני משקין הנה שאיבה זו היא מרחוק וע"פ פליאת חכמת הטבע כמ"ש במע"מ אבל לא שיהו המים נמשכין שם ממש כמו בכליות [ועוד יש טעם להקל די"ל דמהרי"ו ומהרי"ל שאסרו במלוחים ומרים היינו דווקא גבי תרתי בועי דסמיכי שהמתירים במים זכים הוא משום דבכה"ג לא נק' בועא כלל ובשמ"ח סי' ל"ז סעי' ח' פי' דס"ל דמים זכים לאו לקותא הוא ע"כ ס"ל דא"א לומר כן רק כשהם מתוקים משא"כ כשהם מלוחים או מרים שהם מים הרעים אין לסמוך כלל להוציאה מכלל בועי אף שהם מים זכים. וה"ט נמי דבועא בשפולי ובועא מעבר לעבר כמ"ש ביש"ש פא"ט סי' ל"ז בשם מהר"ש מווינא כנ"ל. משא"כ גבי כוליא דהאיסור נזכר בגמרא רק בעכורים או סרוחים ולא בבועא תליא מילתא וגם ההיתר נזכר בהדיא בזכים וצלולים. א"כ כל שהם זכים וצלולים אף שהם מלוחים או מרים י"ל דאין להחמיר כלל ואין להוסיף על הטריפות ודלא כהשמ"ח רסי' ל"ז אבל גבי תב"ד לא שייך לומר כן דאדרבה עליך הראיה שאינה בכלל בועי שבגמ' אפילו במ"ז ומתוקי' רבי' האוסרי' לומר דהוה בכלל בועי שבגמרא. ואין לחוש ג"כ משום מ"ש הראש אפרים דכיון דלהר"פ עכשיו לא בקיאין בצילי ע"כ הוסיפו כו' דלפ"ז ודאי גם בכוליא צ"ל כן אך באמת משמע ממהרי"ו וממהרי"ל מווינא שביש"ש דלאו מה"ט נגעו בזה וכנ"ל]:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/4.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/9/2.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>