סימן ח
ח (לסי' קפ"ח) עיין בטוי"ד סי' קפ"ח דומיא דשפופרת כו' וברא"ש (פרק המפלת רסי' ג') כ' כגון כו' הוא לדוגמא בעלמא ועיקר הטעם הוא משום הפסקה כדמשמע ברא"ש לקמן במ"ש על רש"י דהאי אין דרכה כו' אינו דומה כו' וגם משמע דר"א ורבנן בחד גוונא מיירי ומשמע ליה להטור דאע"ג דבחתיכה טמאה מ"מ בשפופרת כו' מדכ' הרא"ש על הא דקאמר רבא דכ"ע אין דרכה כו' ונ"מ לשפופרת כו' ובשפופרת כ' כגון כו' א"כ משמע דעל שפופרת כזה נמי קאי הרא"ש גם לעיל דנ"מ כו' אבל לא שיהא דוקא שפופרת במקור כמו חתיכה אלא אפילו אם השפופרת בפרוזדור נמי אין דרכה ואנן הכי קאמרינן מדלכ"ע אין דרכה כו' וממעיט מבשרה ה"נ שפופרת שמפסקת שהוא שלא כדרכה נמי אימעוט מבבשרה וכ"מ להדיא בתה"א וברא"ש לאשמועי' דכ"ע בבשרה כו' גם ברמב"ם צ"ל כן עבמש"ל אך מ"מ קשה לדחות דברי הרא"ש ויתר פוסקי' המפורשי' (ססי' קפ"ח) גבי המפלת כמין קליפות כו' (ד' כ"ב סע"א) דלית לפה"ק בדברים קטנים כאלו כו' נגד המשמעות שמשמע כאן ברא"ש דאפי' כעין שפופרת לא שייך פה"ק ומה גם מלשון כגון כו' שהוא לדוגמא בעלמא ואף גם זאת אפשר שכ' לפי שטת ההלכה דאפי' בחתיכה לא שייך פה"ק ושפופרת נמי בחדא מחתא מחתינהו אבל לפי המסקנ' (דכ"א ע"ב) דהלכה כר"י דא"א לפה"ק בלא דם צ"ל שהשפופרת היא דוקא בפרוזדור וקצת ראי' ממתני' פ"ז דאהלות דמשמע דאפי' בנפלי' שלא העגילו ראש כפיקה נמי אית בהו משום פה"ק אלא דהרמב"ם ס"ל דיש לה פנאי להלך ולהר"ש אינו מטמא עד שיצא לחוץ ופיקה של שתי או של ערב משמע בכדי שיכול להקיף החוט פ"א סביב הפלך על הפיקה אלא שהחוט של שתי הוא דק יותר משל ערב ולכן הפיקה שלה קטנה משל ערב וא"כ משמע שיעורא דפיקה קטן מאד אפי' משפופרת דקה שבדקים ומכ"ש דהא דדקה שבדקים אינו אלא משום ספיקא וס"ד להתיר אפי' כשפופרת בינוני. אלא דיש לחוש ולומר שהיה ידוע להם מדת הפיקה של שתי ושל ערב שהיו שוים אצל כל בעלי מטוה וצ"ע: