אור תורה - וארא - עט

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm">ספרי הרב המגיד ממעזריטש </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/index.htm">אור תורה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/13/index.htm">וארא</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/13/79.htm">עט</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/13/80.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/13/78.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pagenumber>עט</div></p> <p class=bodytext><b>במדרש</b> לכן נשבעתי וגו' אלמלא לא נתקשר הקב"ה בשבועה לא היו נגאלין שנאמר לקחת לו גוי מקרב גוי ר' ברכיה אמר בזרוע עמך וגו' ר"ל אמר בשמו גאלן מן גוי עד נוראים גדולים ע"ב אותיות<a name="_ftnref_1" href="#_ftn_1" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1')">נה</a>.</p> <p class=bodytext><span class=cup>הנה</span> אמרו רז"ל הנשבע צריך לנקוט חפץ בידו. והנה כשנשבע הקב"ה, היכן מצינו שהיה נקיט חפץ בידו. אך נאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, ודרשו רז"ל בימינו זו תורה ובזרוע עוזו זו התפילין. ולפי זה אתי שפיר <span class=small>[נ"א: ואפשר לומר]</span>, דתנא קמא <span class=small>[נמי]</span> סבר שכשנשבע הקב"ה נשבע בנקיטת חפץ. אך החילוק ביניהם הוא, שתנא קמא סבר שנשבע בימינו זו התורה, כי כולא שמהן דקב"ה, ור' ברכיה סבר שנשבע בתפילין שנאמר גאלת בזרוע עמך וגו'. ואתי (ר"ל) [ר' אבין] למימר בשמו גאלן, כלומר מה אנו צריכים לשאול באיזה חפץ נשבע, הלא מצינו מקרא מפורש שנאמר אשר נשאתי את ידי, פי' הנשיאת יד הוא. כדאיתא בספר יצירה<a name="_ftnref_2" href="#_ftn_2" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2')">נו</a> שעל יד יש (ע"ב) [ע"ג] שמות ובג' שמות מהם ברא הקב"ה עלמא, ונשאר על היד ע' שמהן שמהם השפע באה לעולם. א"כ הנשיאת יד עצמה היא הנקיטת חפץ.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ואפשר</span> לומר שגם ר' ברכיה שאמר גאלת בזרוע עמך ג"כ כיון לנשיאת יד זו, ומר אמר חדא וכו', אלא שר' ברכיה קורא אותה על שם מקומה שהוא הזרוע, (ור"ל) [ור' אבין] קורא אותה על שם השמות הכתובים על היד. ומה גם <span class=small>[ידוע]</span> שעיקר ע"ב שמהן הם בחג"ת, שהם ג' ווין של ויסע ויבא ויט, וחג"ת<a name="_ftnref_3" href="#_ftn_3" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_3')">נז</a> הם נקראים זרועות. וזהו נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, והמכריע ביניהם, זהו גאלת בזרוע עמך וגו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'>----- מקורות ומראה מקומות -----</p> <p class='ftntext'><b>לקו"י לו, א (סי' רעו). אוה"א צו, א. [בכתבי קודש לו, א בקיצור]</b></p> <p class='ftntext'><i>במדרש לכן כו'</i> – ויק"ר כג, ב וש"נ.<i> לכן נשבעתי גו'</i> – ש"א ג, ד.<i> לקחת לו גו'</i> – ואתחנן ד, לד.<i> בזרוע עמך גו'</i> – תהלים עז, טז.<i> הנשבע צריך כו'</i> – שבועות לח, ב.<i> נשבע ה' בימינו גו'</i> – ישעי' סב, ח.<i> בימינו זו תורה כו'</i> – ברכות ו, א.<i> כולא שמהן דקב"ה</i> – זח"ב צ, ב. שם קכד, א.<i> אשר נשאתי את ידי</i> – וארא ו, ח.<i> כדאיתא [בספר רזיאל] כו'</i> – ספר רזיאל ד"ה בראשית ברא אלקים פתח בב' (ע' לב). ראה ספר הפליאה ריש ד"ה אמר לו אדונינו שמענו.<i> שעיקר ע"ב שמהן הם בחג"ת</i> – זח"ב נא, ב ושם נב, א. שם קלב רע"ב.<i> שהם ג' ווי"ן של כו'</i> – זח"ב קיט סע"ב. ראה אוה"ח שם.<i> ויסע ויבא ויט</i> – בשלח יד, יט-כא. זח"א (ס"ת) קח סע"ב. זח"ב נב, א. שם רסט, ב. וער א. רש"י סוכה מה רע"א ד"ה אני והו.<i> (וחג"ת) [וחו"ג] הם נק' זרועות</i> – זח"ג קמז, א. תקו"ז יז, א. ושם ת"ע קכג, א.</p> <p class='ftntext'>----- שולי הגליון -----</p> <p class='ftntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1" href="#_ftnref_1" class='ftn'>נה</a>) <i>לשון המדרש:</i> אמר ר' שמואל בר נחמני אילו [נ"א אלמלא] לא אסר הקב"ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלין ממצרים, הה"ד לכן אמור לבני ישראל גו' (וארא ו, ו), ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי. אמר ר' ברכיה גאלת בזרוע עמך, בטרוניא. אמר ר' יודן מלבוא לקחת לו גוי ועד מוראים גדולים (ואתחנן ד, לד) ע"ב אותיות הן כו'. אמר ר' אבין בשמו גאלן, ששמו של הקב"ה ע"ב אותיות. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2" href="#_ftnref_2" class='ftn'>נו</a>) <i>אינו שם אלא בספר רזיאל</i>. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_3> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_3" href="#_ftnref_3" class='ftn'>נז</a>) <i>צ"ע, ואולי צ"ל</i> וחו"ג.</p> <p class='ftntext'>----- הערות וציונים -----</p> <p class='ftntext'><i>שעיקר ע"ב שמהן הם בחג"ת</i> – ראה פע"ח שער ק"ש פכ"ד (בכונת מלת עש"ב). </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/13/80.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/13/78.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>