פו) סימן זה הוא קטע מהדרוש במקבילות (והובא בשלימותו לקמן סי' שיד), ויש כאן כמה שנויים קלים בסגנון.
----- הערות וציונים -----
נכפל לקמן סי' שיד.
כל מה שאדם רואה כו' – ראה סי' קטו ובהערות שם. וסי' שטז. כש"ט בהוספות סי' רכג-רכו. ובנסמן בהערה הסמוכה. רג"כ סי' קפ, קצה, שסח. ולהעיר מתוספתא שבועות פ"ג סה"ג: הרואה עוברי עבירה נתחייב לראות הרואה עושי מצוה זכה לראות.
ואם רואה דבר עבירה כו' – ראה כש"ט סי' פט, קטז, שב-א, שסג. ושם בהוספות סי' קעו, קפד, קפה, קפז. ועיי"ש בהערות. ועיין היטב בלקוטי שיחות ח"י ע' 24 ואילך ביאור כ"ק אדמו"ר זי"ע איך זה שייך למה שהצדיק רואה או שומע. וראה ספר בעל שם טוב, פ' בראשית אות קכד-קל. ועיי"ע לקמן סי' קע.
מ"ז חמור כמו מוליד ממזר – ראה סי' שפו ובהערות שם. ועיין מדל"י סי' קמח (קנו).
ומוציא זרע לבטלה ע"י מ"ז – ראה לקו"י סי' צ.
בעת יחודו ודבוקו עם השי"ת בעת התפלה – ראה סי' רנה ד"ה ולזה רמזו ובהערות שם.
המדה של נושא עון – ראה סי' תנו ד"ה ונחזור. וראה אורח לחיים פ' כי תשא ד"ה ויאמר משה (וכן שם פ' בלק רד"ה לא הביט): הרה"ק בוצ"ק מו"ה דוב בער זללה"ה אמר פי' נושא עון ר"ל שנושא העון למקום גבוה הוא חכמה, ודרך משל אם מדברים דברי שטות לפני חכם גדול אינו כועס אבל הוא מלא שחוק פיו על השטות. וכן אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, ונושא עון למקום גבוה אל החכמה ושם הוא שחוק ונמתקו שם כל הדינין ודפח"ח. (בס' ברית אברם להר"מ מזאלוזיץ, שבת שובה, הובא זה בשם הבעש"ט, ועיי"ש העובדא עם הרה"מ בהתאם להנ"ל.) ועיי"ע לקמן סי' שנה ותנו, ולקו"י סי' פג.