----- מקורות ומראה מקומות -----
לקו"י ח, ג (סי' קכח). אוה"א צו, ב. צוה"ר סי' קלט.
הרים כדונג נמסו גו' – תהלים צז, ה. יחד הרים ירננו – תהלים צח, ח. אין הרים אלא האבות – שמ"ר טו, ד. ר"ה יא, א. האבות הן הן המרכבה – בר"ר מז, ו. אברהם כו' יצחק כו' יעקב כו' – זח"ב קעו, א. זח"ג שב, א. ג' סימנים בישראל כו' – יבמות עט, א. שהם ג' מדות של האבות – ראה חדא"ג למהר"ל שם. נתיבות עולם, נתיב הבושה פ"א. תורת משה להרמ"א, ר"פ עקב. זה לעומת זה גו' – קהלת ז, יד. כמו כן יש בטומאה כו' – זח"ג מא, ב. שם ע, א. תקו"ז ת"ע קכה, ב. פרדס רמונים שכ"ה פ"א ופ"ד. בקדושה . . כלולים זה בזה – ראה זח"ג ע, א. ושם רמד רע"א. תקו"ז תל"ד סט, א. בטומאה הג' מדות הם נפרדים – ראה זח"ג רמד רע"א. תקו"ז שם. יתפרדו כל פועלי און – תהלים צב, י. הרים של טומאה – ראה זח"א קכו, א. שם קלג סע"ב. זח"ג רח, א.
----- הערות וציונים -----
ראה תורי זהב ס"פ נח: שמעתי ששאלו להרב הקדוש מו"ר דובער ממעזיריטש ז"ל דשני כתובים מכחישים זה את זה, דלפעמים כתיב יחד הרים ירננו, ולפעמים כתיב הרים כדונג נמסו, ושניהם קאי על עתיד. ותירץ הוא ז"ל דהרים אלו האבות, והם אהבה ויראה ותפארת, והם באחדות גמור. כי אם יתבונן אדם ביראתו ית' יבא לאהבה גדולה שהוא מלך נורא ומשגיח על עולם השפל ובריות שפלות להיטיב להם. וכן בהיפך, אם מתבונן באהבתו ית' שהוא משגיח עליו בכל עת ואם היה נעדר השגחתו ית' ממנו על רגע יבוטל מציאותו, אז יבא ליראתו שיהיה ירא ממנו. מה שאין כן בקליפה. הגם שזה לעומת זה עשה אלקים, ויש גם כן אהבות ויראות רעות, מכל מקום המה נפרדים, כי כשיש לו מורא מרוצח לא יוכל לבא ממורא זו שיאהוב אותו, וכן אם ייאהוב לאיזה אהבה רעה אי אפשר שיבוא מאהבה זו שירא ממנה. וזה אמרו יחד הרים, ר"ל אותם ההרים שהם חסד גבורה תפארת שהם ביחד באחדות אחד, שהם חסד גבורה תפארת דקדושה, ירננו. והרים חסד גבורה תפארת דקליפה שהם הרים נפרדים, כדונג נמסו, כי לעתיד יהיה בלע המות לנצח, ויהיה הרמות הקדושה ולא ישאר עוד קליפה.
אברהם הוא כו' ויצחק כו' ויעקב תפארת המכריע – ראה סי' ב וריש סי' רנה.
ג' סימנים כו' שהם ג' מדות של האבות – ראה סי' ב ד"ה והנה יש. סי' קיד ד"ה וז"ש רז"ל. וראה חדושי אגדות למהר"ל ליבמות עט, א. נתיבות עולם, נתיב הבושה פ"א. תורת משה להרמ"א ר"פ עקב.
מתתא לעילא – להעיר שברמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ט הי"ז הסדר ביישנים רחמנים וג"ח (וכ"ה בדב"ר ג, ד). ובתורת משה שם מבואר ע"פ סדר זה. ועיין היטב בלקוטי שיחות לכ"ק אדמו"ר זי"ע ח"ל ע' 63, ושם ע' 65 ואילך.
זה לעומת זה כו' כי כמו כן כו' – ראה ספר הבהיר סי' יא–יב. זח"א קסא, א. תניא אגה"ק סי' כה.
כמו כן יש בטומאה כו' אבות הטומאה – ראה צוה"ר סי' פז ובהערות שם. כש"ט סי' רנח. ושם סי' לא ותג. לעיל סוף סי' סו. ולהעיר מזח"ג מא, ב ושם ע, א.
בקדושה כל הג' מדות כלולים זה בזה – ראה זח"ג ע, א ובהערות הסמוכות.
הג' מדות כלולים זה בזה – ראה תקו"ז תס"ט קטז, ב. ושם תמ"ז פד, א. וראה זח"ב קפה, ב. תקו"ז ת"ע קכה, ב. תניא אגה"ק סי' יג.
בקדושה הוא אחדות גמור – ראה זח"ג ע, א. שם פג, א וקט, א. וראה שם רמד רע"א. תקו"ז תכ"ד סט, א. להעיר מויק"ר ד, ו.
בטומאה . . הם נפרדים – ראה זח"ג רמד רע"א. תקו"ז ריש תכ"ד. תניא ספ"כ וספל"ג.
הרים של טומאה – ראה זח"א קכו, א. שם קלג סע"ב. ושם קנח, א.