----- מקורות ומראה מקומות -----
מדל"י סי' קנב (קס). אוה"א ב, ב.
אין אשה אלא ליופי – תענית לא, א. המלאכים הם שליש עולם – בר"ר סח, יב. הגו"ף נקרא אש"ה – זח"א קפא, ב.
----- הערות וציונים -----
ראה לקו"י יד, ב (סי' קס) [ובאוה"א עו סע"ב]: עיקר הסוד מה שהקב"ה שולח נשמה בגוף השפל הזה כי אדרבא מזה יש להקב"ה נחת ותענוג גדול מאוד, כי אף שהנשמה בכלי מלוכלך מאוד, כי אין דבר גרוע ויותר גשמי מעפר ואעפ"כ נותנת תמיד שבח והודיה לבוראה וזה חידוש גדול, לכן יש להקב"ה מאלו השבחים יותר תענוג מכל העבודות והשבחים של המלאכים כי עליהם אין חידוש כי אין להם גוף עכור. וז"ש בגמרא אין האשה אלא לנוי, ר"ל הגוף נקרא אשה, וזהו אין האשה, כלומר לא ברא הקב"ה את הגוף העכור הזה אלא לנוי, להנות ממנו שיהא לו תענוג ממנו כנ"ל. וכן באוה"מ ר"פ חיי שרה עיי"ש ובהערה הסמוכה.
דהקב"ה ברא את הגשמי כו' – עיין לעיל סי' שי ובהערות שם.
ברא את הגשמי כו' כדי שישרה בו – להעיר מתנחומא נשא טז (בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כו').
הגוף נקרא אש"ה – ראה מו"נ ח"א פי"ז. ושם ח"ג פ"ח. וראה תקו"ז תכ"א סא רע"א.