----- מקורות ומראה מקומות -----
מדל"י סי' קל (קלט). אוה"א נה, ב.
בית שמאי אומרים שברא כו' – ברכות נא, ב. ראשית חכמה גו' – תהלים קיא, י. חכמים נק' עיני העדה – שהש"ר א, טו. שבע יפול צדיק וקם – משלי כד, טז. ה' צדיק יבחן – תהלים יא, ה. אשה מזרעת כו' – ברכות ס, א. בזוהר שהזכרות שבסוף כו' – תקו"ז תנ"ו פט, ב. קודש ישראל גו' – ירמיה ב, ג. קדש לי גו' – בא יג, ב. ישראל יש להם עליה במחשבה – בר"ר א, ד. זח"א כד, א. בנו"ת ירושלים – שה"ש ב, ז. והבנות יזונו כו' – ב"ב קלט, ב. אור זרוע לצדיק – תהלים צז, יא. בחכמה אתברירו – זח"ב רנד סע"ב. ע"ח שי"ח פ"ה. שם שי"ט פט ושל"ט פ"א. שעה"מ פ' עקב. ה' בחכמה גו' – משלי ג, יט. ובחכמה עצמה אין בה גוון – ראה תקו"ז י, א. פרדס רמונים ש"י פ"ה.
----- הערות וציונים -----
והחכמה נקרא חומר הראשון לובש כו' – ראה סי' תכד ד"ה וכתיב חכמות, ובהערות שם.
וזהו ה' צדיק יבחן – ראה סי' קעה.
לחכמה אשר הוא שורש ישראל – ישראל נקרא ראשית (כדלקמן קודש ישראל לה' ראשית) שהוא חכמה (זח"א ג, ב, שם לא רע"ב, ועוד).
קדש לי כל בכור – בכור הוא חכמה כדלעיל סי' נג וסי' תלג.
בחכמה אתברירו – ראה סוף סי' סג ובהערות שם.
הקב"ה בחכמה – ראה סי' תכד ד"ה וכתיב ה' בחכמה, ובהערות שם.
ועי"כ שורה בארציות – ראה סי' רלט וסי' שמב.
כשהיא מלובשת בכלים אז נראה הגוונים כו' – ראה חובה"ל שער הבחינה פ"א. פרדס רמונים ש"ד פ"ד.