אור תורה - תולדות - לה

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm">ספרי הרב המגיד ממעזריטש </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/index.htm">אור תורה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/6/index.htm">תולדות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/6/35.htm">לה</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/6/36.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/6/34.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pagenumber>לה</div></p> <p class=bodytext><b>ויאהב</b> יצחק את עשו. פירוש, יצחק הוא לשון צחוק ושמחה, והוא התענוג, ותענוג תמידי אינו תענוג. לכן ויאהב יצחק את עשו, התענוג אוהב ההתרחקות. לכן בא עשו ליצחק. וזהו ועשה לי מטעמים, ר"ל כי יתרבה התענוג. וזהו גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות אם הוא מאהבה, ר"ל כל מה שהוא חפץ לעלות וכפי חפצו וחשקו כך מרבה התענוג, לכן בזה הזדונות בא לו תענוג, לכן הם כזכיות. וזהו מרחוק ה' נראה לי, אם אני מרוחק אז הוי' נראה לי, כי <span class=small>[נ"א: וזהו]</span> שלום לרחו"ק, ע"י ריחו"ק.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'>----- מקורות ומראה מקומות -----</p> <p class='ftntext'><b>אוה"א לג, ב.</b></p> <p class='ftntext'><i>ויאהב יצחק גו'</i> – תולדות כה, כח.<i> יצחק הוא לשון כו'</i> מדרש אגדה ומדה"ג לך לך יז, טז. זח"א (מדה"נ) קלו סע"א.<i> ועשה לי מטעמים</i> – תולדות כז, ד.<i> גדולה תשובה כו'</i> – יומא פו, ב.<i> מרחוק ה' גו'</i> – ירמיה לא, ב.<i> שלום לרחו"ק</i> – ישעיה נז, יט.</p> <p class='ftntext'>----- הערות וציונים -----</p> <p class='ftntext'><i>ותענוג תמידי אינו תענוג</i> – פתגם הבעש"ט כמ"ש במדל"י סי' קסח (קעה). וראה כש"ט סי' קכא. מדל"י סוף סי' נ (סב). לקמן סי' עד, קסז, רסז, רצז. ורג"כ לקמן סי' לו (ד"ה ושמעתי), סוף סי' שעז, וסי' תנו. ובאוה"א כז רע"ב: תענוג תמידי אינו תענוג כדרך שאומר בגמרא (נדה לא, ב) מפני מה אמרה תורה כו'. ולהעיר ממו"נ ח"ג פכ"ד (כי היציאה מן היגיעה אל הנחת נעימה יותר מן ההתמדה על הנחת), וראה שם פמ"ז ופמ"ט.</p> <p class='ftntext'><i>וזהו מרחוק ה' נראה לי כו'</i> – להעיר מכש"ט סי' כט, ל ובהערות שם. לקמן סי' רמב.</p> <p class='ftntext'><i>ושמעתי טעם א' כו'</i> – בכתבי קודש לה, ד: במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. טעם א' מפני שזה כבר חימם החום והתלהבות בזה ואח"כ עושה המצוה בהתלהבות וחשקות זה הגדול ודן ק"ו בעצמו מן העבירות ובחשק גדול כראוי. ועוד שאצל הצדיק נעשה המצות הרגל ואינו עושה בהתלהבות. אבל הבעל תשובה אם לא עשה בהתלהבות יפול ממדרגתו וצריך לעלות הכל בהתלהבות גדול. ורבי משולם אמר בהקדם דכתיב צדיק כתמר יפרח (וממשיך בקיצור תוכן סי' רנו דלקמן).</p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/6/36.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/magid/ot/6/34.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>