מי כמוך
תפז
בס"ד.
מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהילות עושה פלא. ות"י מן כוותך באילי מרומא, מן כוותך הדור בקודשא דחיל בתושבחין עביד ניסין ופרישין לעמי' בנ"י. ורש"י ז"ל פי' באלים בחזקים כמו ואת אילי הארץ. והאוה"ח פי' כיון שאנו רואים השר של מצרים שמומת מי ידמה לה' בבני אילים. והענין הוא דהנה לכאורה אין לו הבנה, דמשמע מי כמוך באלי' הוי' אבל שלא יהי' כמוך יש ח"ו, או שלא נמצא אלקים שיהי' נאדר בקדש אבל אינו נאדר בקודש נמצא ח"ו. לכן פי' הת"י מן כוותך באילי מרומא, פי' שלא נמצא כמוך במלאכים, ורש"י ז"ל פי' שבחזקי הארץ לא נמצא, ופי' האוה"ח הוא ראי' לפי' הת"י שכיון שאנו רואים השר של מצרים שמומת שהוא מן המלאכים, לכן בהכרח לומר שלא נמצא במלאכים כמותך כו', ולפי' רש"י ז"ל יש להביא ראיה ממ"ש כי חזק הוא מכל חזק, אך אינו שייך למ"ש.
ובר"ה דל"א א' ארז"ל בשבת במנחה מה היו אומרים אז ישיר ומי כמוכה, והיינו כי בשבת במנחה הוא בחי' רעדכ"ר לכן אומרים פסוק מי כמוכה שנאמר בו ב"פ מי כמוכה, וכמשי"ת לקמן אי"ה. וזהו שארז"ל בגטין דנ"ו ב' מי כמוכה באלי' מי כמוכה באלמים, והיינו כי גויים מרקדי' בהיכלו והוא שותק, והיינו כי זהו מחמת שהוא בחי' גבוה מאד נעלה, לכן אינו תופס מקום כלל, ושממית בידים תתפש, ויכולי' לעשות אפי' מה שהוא נגד הרצון מבחי' סדר ההשתלשלות כי אינו תופס מקום כלל, ואם צדקת, ונמשך גם לעוברי רצונו בשוה עם עושי רצונו, כי עשיית הרצון אינו תופס מקום כלל וכלל.
קיצור. שלכאורה אפ"ל שאין כמוכה, אבל אינו כמוכה נמצא ח"ו, לזה פי' הת"י בבני מרומא היינו המלאכים, ורש"י בחזקים, ופי' האוה"ח הוא ראיה לפי' הת"י, ובר"ה שבשבת במנחה אומרי' מי כמוכה לפי שאז הוא רעדכ"ר, ולכן ארז"ל בגטין מי כמוכה באלמי' כי אינו תופס מקום כלל וכלל.