אריב"ל כל כהן שמברך מתברך כו'
א
סוטה דל"ח ע"ב
אריב"ל כל כהן שמברך מתברך ושאינו מברך אינו מתברך שנא' ואברכה מברכיך (בראשית י"ב), ופי' רש"י דאילו ואני אברכם אישראל קאי כר"ע באלו טריפות, דשם דמ"ט סע"א נחלקו ר' ישמעאל ור"ע, ר"י סובר ברכה לכהנים מואני אברכם, ולר"ע ברכה לכהנים אמר ר"נ בר יצחק מואברכה מברכיך, וקאמר התם ישמעאל כהנא מסייע כהני דמוקי לי' לברכת כהנים במקום ברכה דישראל (ולר"י הביא התוס' מירושלמי דברכות שאפי' עכו"ם המברך את ישראל מתברך מפסוק ואברכה מברכיך, ובירושלמי* שלפנינו ספ"ח דברכות דנ"ה סע"א הביא מפסוק אורריך ארור ומברכיך ברוך (בראשית ך"ז ך"א), ונמצא יש לפרש ע"ש* כמשי"ת בד"ה ברוך תהי').