תורת שמואל - תרכ"ט - אריב"ל כל כהן שמברך מתברך כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/1/index.htm">אריב"ל כל כהן שמברך מתברך כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>אריב"ל כל כהן שמברך מתברך כו'</h3><div class=pageno>א</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>סוטה דל"ח ע"ב</p></p> <p class=bodytext>אריב"ל כל כהן שמברך מתברך ושאינו מברך אינו מתברך שנא' ואברכה מברכיך (בראשית י"ב), ופי' רש"י דאילו ואני אברכם אישראל קאי כר"ע באלו טריפות, דשם דמ"ט סע"א נחלקו ר' ישמעאל ור"ע, ר"י סובר ברכה לכהנים מואני אברכם, ולר"ע ברכה לכהנים אמר ר"נ בר יצחק מואברכה מברכיך, וקאמר התם ישמעאל כהנא מסייע כהני דמוקי לי' לברכת כהנים במקום ברכה דישראל (ולר"י הביא התוס' מירושלמי דברכות שאפי' עכו"ם המברך את ישראל מתברך מפסוק ואברכה מברכיך, ובירושלמי* שלפנינו ספ"ח דברכות דנ"ה סע"א הביא מפסוק אורריך ארור ומברכיך ברוך (בראשית ך"ז ך"א), ונמצא יש לפרש ע"ש* כמשי"ת בד"ה ברוך תהי').</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> זה צלה"ק תחלה ההפרש בין תפלה לברכה, שהברכה היא מה שכבר יש במקור למעלה, והברכה היא שיומשך בגילוי למטה, וכענין מ"ש ברוך כו' מן העולם ועד העולם מעלדאת"כ לעלדאת"ג, והגם כי לא נא' רק ב' עולמות, אבל באמת הם כוללי' ריבוי השתלשלו' המדריגות, וכענין שלא נז' רק ב' בחי' ג"ע התחתון והעליון הגם דכתי' בצדיקי' ילכו מחיל אל חיל וארז"ל צדיקי' אין להם מנוחה כו', ובאמת בכל ג' תפלות יש עליות המדרגות, ומכ"ש בכל יום וכמ"ש מזה בהרמ"ז בכמה פי' מאמרי הזהר. ועד"ז יובן ענין הברכה ג"כ שהגם דכתיב מן העולם ועד העולם היינו מעולם העליון לשלמטה הימנו, וב' עולמות אלו עלמא עילאה ועלמא תתאה או עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא כוללי' כל ההשתלשלות כו', ושורש הברכה הוא מבחי' עלמא עילאה בינה, לשון בריכה קיבוץ המים, והיינו בריכה העליונה בינה כו', ונמצא כי ענין הברכה הוא שיומשך מה שכבר יש במקור היינו בבחי' הבריכה העליונה בינה עלמא עילאה, אבל ענין התפלה היא בחי' יהי רצון היינו שיומשך רצון חדש לרפאות החולי' ולברך השנים כו'. והענין הוא, דארז"ל בברכות ד"ח דאר"י משום רשב"י אימת הוי עת רצון בשעה שהצבור מתפללי' מפסוק ואני תפלתי לך עת רצון (תלים ס"ט) ריב"ח מביא מפסוק בעת רצון עניתיך (ישעי' מ"ט) ראב"ח מביא מפסוק הן אל כביר לא ימאס (איוב ל"ו) וכתי' פדה בשלום כו' (תלים נ"ה), ופי' רש"י פדה בשלום זה שעסק בדברי שלום דהיינו תורה דכתי' וכל נתיבותי' שלום (משלי ג'), ובירושלמי ע"פ פדה בשלום שהאנשים שברחו עם אבשלום אמרו נפלה נא ביד דוד ואל יפול דוד בידינו, וזהו כי ברבים היו עמדי שהרבים שהיו עם אבשלום היו עמדי. ולכאו' צ"ל איך בטחו כ"כ שדוד ירחם עליהם הלא ארז"ל ע"פ אדמוני עם יפה עינים יושב ודן בסנהדרין, והם היו מורדי'. וגם הלא נק' איש הדמים, משא"כ שלמה שנק' איש מנוחה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ויובן</span> בהקדם ענין התפלה, דהנה כלליות השתלשלו' העולמות לגבי א"ס אין ערוך לך אפי' כטיפה מים יכולני לשער, וגם הטיפה היא מהות המים,</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ג</div></p> <p class=bodytext>ושורש ומקור כל ההשתלשלו' היא מבחי' גרמוהי בחי' כלי המדות, ואם ע"פ ההעלאות מ"ן מלמטלמ"ע נגזר ח"ו איזה דבר כמ"ש בפירש"י ע"פ והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו, וכמ"ש בזח"א דק"ט סע"א וע"ב לפעלם דבני נשא. והעצה לזה לעורר ר"ר ממקור הרחמים, ומאחר שאין ערוך לך איך יתעורר בחי' ר"ר ע"י תפלה כו'. אך הענין הוא דכתי' לב מלכים אין חקר, ובכדי שיפנה לבקשות ההדיוט זהו ע"י שמביאי' לו דורון דבר חדש כמו צפור המדברת והגם שהאדם מדבר כו' עכ"ז אינו דבר חדש. ועד"ז יובן הגם שהמלאכי' עומדין משי"ב, עכ"ז אינו דבר חדש שהגופי' שלהם הם רק מב' יסודות, וגם כלום יצה"ר יש ביניכם, אבל הנשמה שירדה להתלבש בגוף מד' יסודות וגם ניזון מאכילה ושתי' הגשמי' וכנודע ממארז"ל (שבועות דך"ה ובנדרים דט"ו ע"א) דארי"ו שבועה שלא אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר, ונפשו הבהמיות משכל ומדות דלעו"ז, ועכ"ז פועל לבוא לבחי' ביטול היש דבר זה יקר מאד, מהחידוש הגדול, ועי"ז נפנה לב המלך מלכו של עולם להפנות לקוראו להיות נמשך רצון חדש. וז"ע מט"ט קושר כתרים כו', דכתר עושים מאבנים טובות, ובס"י שתי אבנים כו', אותיות התפלה בלא אהוי"ר אבנים פשוטים, וע"י אהוי"ר נעשו האבנים טובות ומאירות אך הם גשמי', ולכן איתא בזהר על המלאכי' דגפיף להון ומנשק להון שיזדככו מגשמיותם, כמ"ש מזה במ"א בכ"ד מהם בד"ה מזוזה מימין, וע' בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץ בענין לבר מגוהרקא דר"ח דמנפשי' סליק, להיותו נגד בחי' יעקב בריח התיכון, אבל שארי הנשמות צריכי' סיוע, וע' בד"ה יסובבנהו יבוננהו, בענין סיוע המלאכים.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפ"ז</span> יובן ענין עת רצון, דפסוק הנ"ל אומרים אותו בשבת במנחה, דלכאו' צ"ל מה"ע אלקי' ברב חסדך, אך אית חסד ואית חסד, בסדר השתלשלו' חו"ג, אבל למעלה מסדר השתלשלות כתי' ב"פ ימין, כי לית שמאלא כו', ולכן משם נמתקי' הגבו' דשם אלקי', ובשבת במנחה שאז רעדכ"ר לכן אומרים פסוק הנ"ל, וז"ע עת רצון שיומשך מבחי' הרצון בבחי' עת הם ך"ח</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ד</div></p> <p class=bodytext>עתים דמל', והנה הצבור ע"י תפלתם מגיעי' לבחי' יגמה"ר, וכמארז"ל בר"ה די"ח וביבמות בב' מקומות ע"פ בכל קראינו אליו (דברים ה') וכתי' דרשו בהמצאו (ישעי' נ"ה) התם ביחיד כאן בצבור, יחיד אימת אמר רבה בר אבוה אלו עשרת ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, והיינו מפני כי אז מאירי' יגמה"ר לכן גם היחיד יוכל להגיע, ממילא מובן שהרבים בכל השנה מגיעי' לבחי' יגמה"ר שז"ע יהי רצון כו', וזהו אימתי הוי עת רצון שמאיר בעת מבחי' הרצון בשעה שהצבור מתפללי'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפי"ז</span> יובן מה שבטחו אנשי אבשלום, כי הרגישו שנהפך לבם, ממילא ידעו שדוד הגיע בתפלתו לבחי' יגמה"ר שיומשך רצון חדש עד שנשתנה אצלם הרצון ג"כ לכן בודאי ירחם עליהם, ודוד לבד שתפלת הצדיקי' מגיע לבחי' יגמה"ר, הנה הי' מלך שמוציא כלליות ישראל במצוה זו, לכן הי' בו גם כח הרבים. ועוי"ל* ע"ד משנ"ת בזהר ע"פ כשושנה בין החוחים, תליסר עלין יגמה"ר דסחרין לבחי' המל' (וע' בפי' האריז"ל בזהר הרקיע על מאמר הזהר הנ"ל), ודוד הי' מרכבה לבחי' זו לכן בטחו שבודאי ירחם עליהם, והגם כי ישב ודן בסנהדרין זהו ג"כ לטובה ע"ד מצות ל"ת שחורות כעורב.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ארז"ל במגילה די"ח ברכה דהקב"ה שלום שנא' יברך את עמו בשלום, והיינו כי מה שנת"ל ההפרש בין ברכה לתפלה זהו בנבראי', שהברכה היא רק מהמקור מה שכבר יש, אבל ע"י התפלה יכולים להמשיך רצון חדש לרפאות החולים ולברך השנים, אבל ברכה דהקב"ה בחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' השתלשלות דבי"ע, יש בבחי' הברכה גם מה שנמצא במעלת התפלה, כי הוא ית' קדמון לכל הקדומי' ואינו שייך לחלק בין ברכה לתפלה, ולכן נק' שלום ע"ד שהתורה נק' שלום כמ"ש בפי' רש"י הנ"ל וכמארז"ל ע"פ או יחזיק במעוזי, כל העוסק בתורה משים שלום בפמשמ"ע ובפמשמ"ט, פמשמ"ט חיבור נה"א עם הנה"ב לעשות שלום ביניהם, ובפמשמ"ע זהו חיבור שרש ומקור הנשמה עם הנשמה המלובש' בגוף, ע' בלק"ת בד"ה יונתי ובהביאורים, או שמחבר בחי' אוא"ס בשורש ומקור הנשמה, כמ"ש מזה בת"א בכ"ד, ובד"ה אז ישיר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ה</div></p> <p class=bodytext>דאגוסטוס, ולכן מי שתורתן אומנתן מפסיקי' לק"ש ואין מפסיקי' לתפלה, כי התפלה היא חיי שעה, זמן, מלך מלך ימלוך, אבל התורה בחי' חיי עולם ולכן אין מפסיקין לתפלה שיש בכלל מאתים מנה. ושורש ענין ברכ"ה להשפיע הברכה ע"ד ברכה דהקב"ה ולכן נא' אמור להם ע"ד לאמר שבעשה"ד כמ"ש מזה באורך בד"ה בחדש השלישי בת"א, ובכ"ד במ"א.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפ"ז</span> יובן ההפרש בין ר"ע לר"י שלר"ע ברכה לכהנים מואברכה מברכיך שנא' באברהם איש החסד והיינו ג"כ בחי' כהן, וע' במ"א ההפרש בין אהבה דאברהם לאהבה דאהרן ומהם בלק"ת בד"ה בהעלותך, ור"י סובר מואני אברכם שזהו ענין ברכה דהקב"ה שנק' ג"כ כהן כמשרז"ל בסנהדרין אלקיכם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ו</div></p> <p class=bodytext>כהן הוא, שתיבת אני היינו אוא"ס עצומ"ה כמו אני מלא כמ"ש במ"א, וזהו ישמעאל כהנא מסעי' כהני דמוקי לי' במקום ברכה דישראל שיש בה גם מעלת התפלה ג"כ וכנ"ל, וכמו"כ יומשך לכהנים עצמם ג"כ מבחי' זו דוקא וכנ"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>