תרכ"ט - מגילה נקראת כו' - פג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/10/index.htm">מגילה נקראת כו'</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/10/83.htm">פג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/10/84.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>מגילה נקראת כו'</h3><div class=pageno>פג</div></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>(בס"ד, פורים).</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>מגילה</span> נקראת בי"א כו' כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורים בט"ו, כפרים ועיירות גדולות בי"ד אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, איזה עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>הנה</span> ענין כרך וכפר יובן ממ"ש במ"א (בד"ה והי' מדי חדש כו') שזהו ההפרש בין תפלה דשבת לתפלה דחול שאינו דומה בן כפר שרואה את המלך כו', כי הנה ארז"ל כל מה שראה יחזקאל ראה ישעי' אלא שישעי' דומה לבן כרך שראה את המלך ויחזקאל לבן כפר כו'. והענין דבנבואת ישעי' כתיב ואראה את אד' כו' שרפים עומדים כו', ויחזקאל ראה חיות ואופנים, וההפרש שבין מעלת האופנים למעלת השרפי' זהו ענין ההפרש שבין בן כפר לבן כרך, כי הנה האופנים ברעש גדול כו' ע"י השגתם בחי' קדוש ומובדל כו' למעלה מבחי' סובב וממלא כו' הוא דומה לבן כפר שביטולו מפני המלך מחמת חידוש רוממותו למעלה מגדר השגתו, והרעש הוא ענין תשוקתם וחפצם בכלות הנפש, אך השרפים עומדים בבחי' ביטול ממעל לו מפני שבחי' התכללות וביטול* הוא הנתפס במהותם ועצמותם והוא בחי' בן כרך שראה את המלך עד"מ שאין חידוש כל כך בעיניו רוממות המלך אלא מתענג ונהנה מזיו יקר תפארת גדולתו, כי השרפים הם בעולם הבריאה ששם מאיר חב"ד דאצי' כמאמר אימא מקננא בכורסייא והתגלות עתיק בבינה לכן ג"ע העליון תענוג הנשמות הוא בבריאה כו', והשרפים הם בבחי' כורסייא כמ"ש יושב על כסא רם כו' שרפים עומדים כו'. אבל האופנים הם במדרגה שלמטה מהם דהיינו בעולם העשי' כמ"ש אופן אחד בארץ רק שהם משיגים בהיות בחי' התכללות זו להתכלל באור ה' רחוק מהם שהוא קדוש ומובדל כו' ואינו בגדר עלמין לא בגדר ממלא ולא בגדר סובב ואי לזאת כל חפצם וכל ישעם שתכלה אליו נפשם מה שלמעלה מיכולתם, ולכן הרעש גדול וכמשל בן כפר כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/10/84.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>