תורת שמואל - תרכ"ט - מגילה נקראת כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/10/index.htm">מגילה נקראת כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>מגילה נקראת כו'</h3><div class=pageno>פג</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>(בס"ד, פורים).</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>מגילה</span> נקראת בי"א כו' כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורים בט"ו, כפרים ועיירות גדולות בי"ד אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, איזה עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>הנה</span> ענין כרך וכפר יובן ממ"ש במ"א (בד"ה והי' מדי חדש כו') שזהו ההפרש בין תפלה דשבת לתפלה דחול שאינו דומה בן כפר שרואה את המלך כו', כי הנה ארז"ל כל מה שראה יחזקאל ראה ישעי' אלא שישעי' דומה לבן כרך שראה את המלך ויחזקאל לבן כפר כו'. והענין דבנבואת ישעי' כתיב ואראה את אד' כו' שרפים עומדים כו', ויחזקאל ראה חיות ואופנים, וההפרש שבין מעלת האופנים למעלת השרפי' זהו ענין ההפרש שבין בן כפר לבן כרך, כי הנה האופנים ברעש גדול כו' ע"י השגתם בחי' קדוש ומובדל כו' למעלה מבחי' סובב וממלא כו' הוא דומה לבן כפר שביטולו מפני המלך מחמת חידוש רוממותו למעלה מגדר השגתו, והרעש הוא ענין תשוקתם וחפצם בכלות הנפש, אך השרפים עומדים בבחי' ביטול ממעל לו מפני שבחי' התכללות וביטול* הוא הנתפס במהותם ועצמותם והוא בחי' בן כרך שראה את המלך עד"מ שאין חידוש כל כך בעיניו רוממות המלך אלא מתענג ונהנה מזיו יקר תפארת גדולתו, כי השרפים הם בעולם הבריאה ששם מאיר חב"ד דאצי' כמאמר אימא מקננא בכורסייא והתגלות עתיק בבינה לכן ג"ע העליון תענוג הנשמות הוא בבריאה כו', והשרפים הם בבחי' כורסייא כמ"ש יושב על כסא רם כו' שרפים עומדים כו'. אבל האופנים הם במדרגה שלמטה מהם דהיינו בעולם העשי' כמ"ש אופן אחד בארץ רק שהם משיגים בהיות בחי' התכללות זו להתכלל באור ה' רחוק מהם שהוא קדוש ומובדל כו' ואינו בגדר עלמין לא בגדר ממלא ולא בגדר סובב ואי לזאת כל חפצם וכל ישעם שתכלה אליו נפשם מה שלמעלה מיכולתם, ולכן הרעש גדול וכמשל בן כפר כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>פד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ג"כ ההפרש בין תפלת שבת לתפלת חול, כי שבת הוא בחי' התגלות עונג העליון ישמחו במלכותך כו' ישבעו ויתענגו מטובך כו' הוא בחי' בן כרך שמתענג ונהנה כו' כנ"ל, וע"ז אמרו שמש בשבת צדקה לעניים, והענין כדכתי' שמש צדקה ומרפא בכנפי' כי שמש ומגן הוי' הוא המרפא בחי' רופא חולים דהיינו בחי' חולת אהבה דכנס"י שבימות החול ע"ד רעש גדול דאופנים להשתפך נפשם כמ"ש חלו נא פני אל, ויחל משה מלמד שהחלה כו', אבל בשבת הוא בחי' רופא חולים ע"י גילוי בחי' שמש בשבת הוא בחי' (יסוד אבא כו') שם* הוי' כו', עכת"ד הנאמרים ע"פ והי' מדי חדש הנ"ל. נמצא למדנו מזה דבחי' עשיי' הוא הנק' כפר שזהו בחי' אופנים וגם הנהגת העולם בימות החול הוא ע"י ו"ק דעשיי' כו', ועולם הכסא שהוא עולם הבריאה נק' כרך שזהו בחי' שרפים הנק' בן כרך כו', וזהו בחי' שבת שאז הנהגת העולמות ע"י ע"ס דבריאה כו' דרך מעבר יצי' ועשיי'.</p> <p class=bodytext>ב) <span class=cup>והנה</span> צ"ל ענין עיירות גדולות שהם ממוצעים בין בחי' כפר וכרך הנ"ל, והוא בחי' ומדריגות חיות הקדש שהם ממוצעים בין שרפים לאופנים, כי הנה כרך הוא המוקף חומה מימות יהושע, משא"כ עיירות וכפרים הם פרזים ובלתי מוקפים חומה רק ההפרש בין עיר לכפר הוא, שעיר נק' כשיש בה עשרה בטלנים שבטלים ממלאכתן (ונזונין משל צבור) כדי להיות מצויים תמיד בשעת התפלה בביהכנ"ס. וביאור ענין זה הוא כי בנש"י יש ב' בחי' הא' הם בעלי תורה שתורתם אומנתם, והב' בעלי עסקים רק שעוסקים במצות וגמ"ח (בית אמי אמצאך בחוץ). והנה אני חומה זו תורה כמו עד"מ החומה העשוי' מאבנים נעשה מקיף ומגין להאדם אע"פ שהאדם הוא מדבר שלמעלה מהדומם דאבנים, כך עד"מ למעלה התורה נק' בחי' חומה שאותיות התורה נק' אבנים היינו לפי שנתלבשו בגשמיות בענינים גשמיים שבעוה"ז בתרומות ומעשרות, אך בהם מלובש אור א"ס ב"ה הסוכ"ע מקיף עליון, וזהו אדון עוזינו צור משגבינו כו' בחי' מקיף, ולכן ארז"ל תורה מגינא ומצלא אפילו בעידנא דלא עסיק בה שהיא בחי' חומה, וזהו ענין על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים שחומת ירושלים היא בחי' מחו"ד לבושי המדות ולשם נמשך השמירה והמקיף וכמ"ש בתניא פ"ד וה' שלבושי מחדו"מ דתומ"צ גבוהים ממדות הנפש כו', ולכן גם* בן כרך כו' שהוא בחי' אהבה בתענוגים עכ"ז אין</p> <p class=bodytext><div class=pageno>פה</div></p> <p class=bodytext>ערוך אהבה זו לגבי החומה והמקיף הנמשך ע"י התורה, כי בחי' אהבה זו הוא רק לפי ערך השגתו לפום שיעורא דילי' ואף גם למעלה בגעה"ע נהנה רק מזיו כו' והוא בחי' ממכ"ע, אבל החומה והמקיף זהו בחי' סוכ"ע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ענין שאמרו המוקף חומה מימות יהושע דוקא כי פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, פי' ענין חמה ולבנה כי הנה כתי' כי שמש ומגן הוי' אלקי' דשם הוי' נק' שמש ושם אלקי' נק' מגן והוא בחי' מדת מלכותו ית' מלכות כל עולמים, והוא הנק' לבנה והיא בחי' ממכ"ע ונק' לכך המאור הקטן שכדי להיות התלבשות בעולמות בי"ע הוא ע"י צמצומים גדולים, ולכן יהושע נק' נער בחי' אנפי זוטרי, אך מ"מ יהושע קיבל ממשה פני חמה כו' הוא בחי' המאור הגדול שהוא בחי' שם הוי' סוכ"ע שמאיר בבחי' מקיף מקרוב לבחי' ממכ"ע, וזהו ענין כרך המוקף חומה, כי בתי הכרך הם מבחי' עיר אלקינו שהוא מדת מלכותו כנודע ממארז"ל אימתי גדול כו' כשהוא בעיר אלקינו הרי העיר מבחי' שם אלקים, אבל החומה והמקיף זהו משם הוי' וכשהכרך מוקף חומה היינו המשכת סוכ"ע בממכ"ע להיות בבחי' מקיף מקרוב עכ"פ והיינו ע"י אותיות התורה משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע כו' (ולכן למעלה בשרפים שהוא בעולם הבריאה נק' מוקף חומה כי בינה מקננא בכורסייא ובינה היא מקיף לזו"נ בסוד ופרוס עלינו סוכת שלומך, ועיין בפע"ח שער הסוכות, וזהו חומת אותיות חותם שהיא בחי' בינה).</p> <p class=bodytext>ג) <span class=cup>אך</span> בחי' המשכת חומה זו זהו דוקא ע"י העסק בתורה כנ"ל אך מי שאינו יכול לעסוק בתורה כו' נק' בחי' בן עיר דהיינו בחי' גדול ה' ומהולל בעיר אלקינו, ויובן זה ע"ד ההפרש בין חיות הקדש לשרפים שהוא ההפרש בין בחי' רוח לבחי' נשמה שבחי' רוח הוא ההתפעלות באלקות כמ"ש רוח האדם העולה היא למעלה והיינו התעוררות וגילוי האהבה שבנפש אלקית כמ"ש במ"א בענין עבד עברי כו' וזהו בחי' ו"ק מקננין ביצי' דהיינו הגם שאין מאיר שם בחי' מוחין דגדלות להיות במדריגת בן כרך שמשיג בטוב ולכן גם החיות מתנשאים ברעש גדול כו', אך מ"מ יש להם בהמדות בחי' שלימות וזהו ענין</p> <p class=bodytext><div class=pageno>פו</div></p> <p class=bodytext>ו"ק. אבל באופנים אין מאיר רק בחי' נה"י שהוא בחי' נפש שלמטה מבחי' רוח, והיינו למטה רק בחי' הודאה כו', וזהו כמשל בן כפר שרחוק מהמלך יותר מבן עיר דהיינו שאין לו רק בחי' הודאה כו' (והרעש גדול זהו כשרואה את המלך דהיינו לפעמים יתעורר ברעש גדול כו', משא"כ ו"ק דיצי' היינו מי שיש לו תמיד בכל יום בחי' ואהבת כו', וזהו ומהולל מאד בעיר אלקינו דוקא).</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בחי' זו נק' עיר ע"ש שיש בה עשרה בטלנין וכו', פי' שכל רוח ונפש כלולה מע"ס ג' שכליים וז' מדות, כי אף מי שיש לו רק בחי' רוח שהוא ו"ק מ"מ יש בהם בחי' מוחין השייך להמדות רק שאינו בחי' מוחין דגדלות כו', וכאשר האדם משים שכלו ומדותיו להשי"ת הרי העשר בחינות שבנפש שלו בטלים ממלאכתן הגשמית ועוסקים במלאכת השי"ת. ויובן זה בחי' זו ג"כ למעלה כי הנה כדי להיות השפעת החיות בעוה"ז הגשמי הוא ע"י התלבשות בע"ס דעשי' וכמאמר תתברך כו' על כל שבח מעשה ידיך שבחי' זו נק' עשיי' כמו כח המעשה עד"מ שהוא לבוש החיצון שבנפש, משא"כ מבחי' ע"ס דיצי' לא יכול להיות נמשך החיות בעוה"ז הגשמי שלא יכול להכיל השפע, כ"א שע"ס יצירה משפיעים לע"ס דעשיי' ומע"ס דעשיי' נמשך החיות למטה, ולכן נק' ע"ס דיצי' עשרה בטלנים שבטלים ממלאכת השפעה לעוה"ז הגשמי ומ"מ הם המקורים המשפיעים לע"ס דעשיי', וה"ז כמשל עשרה בטלנים שבטלים ממלאכתן ויושבין בביהכנ"ס שהם באמת נטורי קרתא אעפ"י שאין עוסקים במלאכה כו' כי בזכותם משתמרים כל העיר ונמצא שמירתם הוא בדרך העלם ולא בגילוי כמו"כ השפעת ע"ס דיצי' מתלבש בע"ס דעשיי' וההשפעה למטה באה מע"ס דעשיי' כו' (ועמ"ש במ"א בענין שם אל אד' השולט בעשיי' כו' שממנו נמשך לבוש הטבע משא"כ בגילוי ע"ס דיצי' כו'), ודבר זה מצאתי להר"ר חיים כהן תלמיד הרח"ו ז"ל, ולכן נק' בחי' זו עיר גדולה שהיא בחי' מקבל מבחי' גדול הוי' כו' בעיר אלקינו שגדולה הוא בחי' חסד והיינו ו"ק דאצי' המתלבשים בו"ק דיצי' כנ"ל, והמשכה זו ע"י קיום ואהבת כו' שאהבה בחי' חסד והיינו בחי' ו"ק שבנפש, וזהו שארז"ל בטלנים הם כדי להיות מצוים תמיד בעת התפלה שהוא זמן התעוררות בחי' ואהבת כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> מגילה נקראת בי"א עד בט"ו, כי י"א הם בחי' ו"ה, וט"ו הוא י"ה, והיינו כי כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו להיות כי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>פז</div></p> <p class=bodytext>בינה מקננא בכורסייא היא עולם הבריאה לכן קורין בט"ו נגד בחי' י"ה, אבל כפרים ועיירות גדולות שהם בחי' יצי' ועשי', ונודע כי ז"א מקננא ביצי' ומל' בעשי' לכן לפעמי' בי"א הוא בחי' ו"ה של ש' הוי' היינו בחי' זו"נ כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>