וזאת תורת זבח השלמים כו'
קכב
בס"ד. ש"פ צו, ך"ט.
עולה חטאת שלמים כו' חלב ודם כו' שור, עז, צאן
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה', וצ"ל מה שבשלמים נאמר וזאת בוא"ו, ובעולה וחטאת נאמר זאת בלא וא"ו. וגם צ"ל מה שקרבן עולה הי' זכר דוקא ולא נקבה והחטאת הי' נקבה דוקא ולא זכר, והשלמים הי' אם זכר או נקבה, ואיתא בבחיי פ' ויקרא דקל"ב ע"א (שהוא דף קמ"ב סע"ג בדפוס אמשטרדם) וז"ל גם צריך שתתעורר במה שהי' קרבן עולה זכר ולא נקבה והחטאת נקבה ולא זכר, והשלמים אם זכר אם נקבה הטעם הוא כי תכלית הכוונה בקרבן עולה למעלה מהמקום ששם מתחלקין זכר ונקבה כלומר למעלה מן המדות שיש בהם פועל ומקבל, אבל קרבן שלמים הי' בין זכר ובין נקבה כי הוא לקו האמצעי המשלים בין המדות וכלול מהם, וכן שלמים אותיות משלים ולכן שלמים בין זכר ובין נקבה, והחטאת היא נקבה ולא זכר כי היא למדת שמור (פי' מדת המל') ובדין שיהי' הקרבן נקבה עכ"ל. ומה שהי' קרבן אשם זכר כי האשם בא על חיוב כרת כדי שיתכפר בו החוטא ותשוב נפשו אל האלקים אשר נתנה כלומר אל הבינה אשר שם יסוד הנפשות ושמה תשובתן ע"כ הי' זכר, כי המקום הוא למעלה מן המדות, וזהו שארז"ל במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, וביאור סוד המאמר הזה כי צדיק יסוד עולם מעונה של עולם אבל בע"ת תשובתם הרמתה כי שם ביתם עכ"ל.
ואינו מובן דא"כ גם החטאת שהיא באה על השוגג על דבר שחייבים על זדונה כרת כמארז"ל בריש פ"א דכריתות מ"א שלשים ושש כריתות כו' על אלו חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, ועל לא הודע שלהם אשם תלוי, וכ"פ הרמב"ם בריש ה' שגגות פ"א ה"א וז"ל כל העובר בשגגה על אחת ממצות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבין עלי' כרת ה"ז חייב להקריב קרבן חטאת. ובה"ב כתב וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתה חטאת, חוץ מג' עבירות מגדף ומבטל מילה ופסח, מילה ופסח מפני שהם מ"ע, וחטאת אינה אלא על שגגת ל"ת, והמגדף מפני שאין בו מעשה. ובפ"ח מה' שגגות כ' כל חטא שחייבין על שגגתו חטאת קבועה חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי, ומהו לא נודע אם נסתפק לו אם שגג בדבר זה או לא שגג ה"ז מצוה להקריב אשם שנא' ולא ידע ואשם כו' והביא איל. ובריש פ"ט כ' על חמש עבירות מביא קרבן אשם והוא הנק' אשם ודאי, ואלו הן על שפחה חרופה ועל הגזל ועל המעילה ועל טומאת נזיר ועל הצרעת כשיטהר ממנה. ולפ"ז גם