תורת שמואל - תרכ"ט - אז ישיר

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/16/index.htm">אז ישיר</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>אז ישיר</h3><div class=pageno>קמד</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד. שש"פ, ך"ט.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>אז</span> ישיר משה ובני ישראל, וארז"ל ברבות ע"ז הה"ד נכון כסאך מאז א"ר ברכי' בשם ר' אבהו אעפ"י שמעולם אתה, לא נתיישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך מאז, מאז ישיר, משל למלך שעשה מלחמה ונצח ועשו אותו אגוסטוס אמרו לו עד שלא עשית </p> <p class=bodytext><div class=pageno>קמה</div></p> <p class=bodytext>המלחמה היית מלך ועכשיו עשינו אותך אגוסטוס, מה כבוד יש בין מלך לאגוסטוס מלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב, כך אמרו ישראל באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה, ומשבראת אותו אתה הוא, אלא כביכול עומד שנא' עמד וימודד ארץ, אבל משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכסאך נכון הוי נכון כסאך מאז. והנה להבין זה צ"ל מ"ש עוד ברבות שה"ש כמגדל דוד צוארך מה שגידל אתכם דוד בספרו שנא' לגוזר י"ס לגזרים כל"ח, והנה לכאו' צ"ל פעם מצינו שישראל נתגדלו על הים וכמשארז"ל במד"ר ראה הפחות שבפחותים בימי משה מה שלא ראה הגדול שבנביאים, ורש"י ז"ל פי' ע"פ זה אלי ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים והוא מהילקוט שמעוני רמז רמ"ד שהביא בשם מכילתא וז"ל ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וישעי' שנאמר וביד הנביאים אדמה (הושע י"ב) וכתיב נפתחו השמים ואראה כו' (יחזקאל סי' א'), ועוד ארז"ל ברבות כמה גדולים יורדי הים שהרי משה רבן של כל הנביאים כמה נתחבט שביקש הראני נא את כבודך, ומעלת נבואתו הי' שנתנבא בזה, ועל הים אמרו כולם זה אלי, וכמארז"ל כל אחד מראה באצבע זה אלי כו', נמצא שבשעת קי"ס נתגדלו ישראל, ופעם משמע להיפך שהים נתבטל לפני ישראל וכמ"ש בוקע ים לפני משה שכיון שראה הים את משה ובנ"י נתבטל ונקרע לפניהם וכדמשמע גם מהמדרש הנ"ל כמגדל דוד כו' שגידל אתכם דוד בספרו וסיפר איך שהים נתבטל לפניהם כמ"ש לגוזר י"ס לגזרים כל"ח שמכ"ז משמע שישראל גבוהים מהים.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הענין הוא דהנה כדוגמא זו מצינו בתורה ג"כ שפעם משמע שהתורה היא למעלה מישראל, ופעם משמע שישראל הם למעלה מהתורה, וכמשארז"ל ע"פ תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה שהתורה נק' כלה וכנס"י חתן, ונמצא כי גדלה מעלת ישראל על התורה, ופעם משמע להיפך שהרי איתא בזהר תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קמו</div></p> <p class=bodytext>בקוב"ה, נמצא שהתורה היא למעלה מישראל, שהרי באמצעות התורה מתקשרין ישראל לקוב"ה. והענין הוא דשניהם אמת, דהנה כמו שנתלבשו נשמות בגופים התורה היא למעלה מישראל, והיינו כי כדי שיהי' התחברות אלקות עם נש"י זהו ע"י אמצעות התורה שישראל מתקשראן באורייתא, והתורה היא בחי' לבושו של הקב"ה וכמ"ש עוטה אור כשלמה שהתורה היא בחי' שלמה ולבושו של הקב"ה וע"י מתחבר אוא"ס עם העולמות, וענין אור ושלמה שיש בבחי' התורה היינו שיש בתורה שני בחי', והם הנק' אור ושלמה בהיות מבואר כי התורה היא הממוצע בין אוא"ס להעולמות וכמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמא, וזהו בראשית ברא בבחי' התורה שנק' ראשית כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו ברא את כל העולמות, והיינו שהתורה היא ממוצע בין אוא"ס לעולמות, וכל ממוצע צ"ל כלול מב' הבחי' כנודע, והיינו שהיא כלולה מאוא"ס שהוא בלתי בע"ג וגם מבחי' שרש ומקור הגבול שהעולמות הם בבחי' גבול כו', וזהו ענין אור ושלמה שיש בתורה היינו ב' הבחי' שבהממוצע כו', וזהו מה שישראל מתקשראן באורייתא להיות כי נש"י נתלבשו בגופים, וכדי שיתחברו לאוא"ס זהו ע"י התורה ואורייתא סתים וגליא וישראל סתים וגליא וע"י סתים שבתורה נתחבר הסתים שבישראל אל בחי' סתים דקוב"ה, וע"י גליא שבתורה נתחבר הגלי' שבישראל אל בחי' גלי' דקוב"ה, או י"ל שבחי' סתים שבנש"י מתחבר עם בחי' גלי' דתורה, וע"י בחי' סתים דתורה מתחבר לבחי' גלי' דקוב"ה, ונמצא כי סתים וגלי' דתורה הם הממוצעים בין סתים דנש"י לבחי' גלי' דקוב"ה, וזהו שהתורה היא ממוצע. ובכ"ז יובן מ"ש על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי, והיינו כמארז"ל ע"פ אותי עזבו, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה מחזירם למוטב כו', והיינו כמשנ"ת שיש בכח התורה לחבר נש"י לאלקות כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> שארז"ל מעיקרא כי עביד אינש אדעתא דנפשי' קא עביד, דהיינו כדי שעי"ז יתחבר הנפש לאלקות, אך אח"כ צ"ל עסק התורה לשמה היינו לשם התורה, דהנה התורה נתלבשה למטה בדברים גשמיים כמו המחליף פרה בחמור, ארבע רשויות לשבת שא"א לומר שהתורה כמו שהיא למעלה היא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קמז</div></p> <p class=bodytext>באופן זה כמו שהיא למטה ממש, רק שלמעלה הנה ענין ארבעה רשויות, רה"ר הו"ע עולם התהו ורה"י הוא עולם התיקון, וכשנמשכה למטה נתלבשה בדברים גשמיים כו' וצריכים לחבר את התורה כמו שהיא למטה עם תורה שלמעלה, וזהו פי' לשמה דהיינו לשם התורה שלמטה לחברה עם תורה שלמעלה, וזהו מ"ש ביעקב ויצוק שמן על ראשה דהיינו שהמשיך בחי' תורה כמו שהיא למעלה בבחי' ח"ע שנק' שמן למטה כו'. ועוי"ל לשמה לשם התורה שלמעלה דהיינו להמשיך אוא"ס בתורה וכמשארז"ל דוד הי' מחבר תוש"מ בהקב"ה, דהנה אורייתא מחכמה נפקת, ובאמת לגבי אוא"ס אפי' ח"ע אין ערוך אליו וכמ"ש כולם בחכמה עשית כו', שהחכמה נחשבת כעשי' גשמי' לפניו ית', וזהו שהתורה נק' בחי' לבוש וכנ"ל בענין עוטה אור כשלמה, והנה בלבוש יש הפרש והבדל בין כשהמלך לובש את הלבוש ובין כשאין לובש אותו הלבוש, שגם בשעה שאינו לובש אותו הוא ג"כ לבוש המלך, וכמ"ש יביאו לבוש מל' אשר לבש בו המלך היינו שלבש אותו כבר, מ"מ כשהמלך מלובש כעת בלבוש מל' הוא נראה ונגלה לכל שהוא לבוש המלך כו', ועד"ז יובן בענין התורה שהיא בחי' לבושו של הקב"ה הנה עבודת נש"י להמשיך שיתלבש אוא"ס ב"ה בלבושי התורה שז"ע לחבר תורה שלמעלה בהקב"ה שיתלבש בלבושי התורה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והכח</span> שיש לנש"י להמשיך אוא"ס ב"ה שיתלבש בלבושי התורה, דהנה התורה נק' ראשית וכמ"ש בראשית בשביל התורה שנק' ראשית, והנה ראשית לשון נוק' שהוא בחי' מקבל אבל ישראל הם בחי' לי ראש ל' דכר והיינו שממשיכים בבחי' ראשית שהיא התורה מבחי' אשר שהוא בחי' תענוג עליון, וזהו פי' לשמה לשם התורה להמשיך אוא"ס בהתורה כו', וזהו שארז"ל מעיקרא כי עביד אדעתא דנפשי' קעביד ואח"כ ילמוד לשמה, דהיינו מתחלה צריך ללמוד כדי שעי"ז יהי' התקשרות הנפש לאלקות ישראל מתקשראן באורייתא, וכשמתקשר לאוא"ס מתעלה עד שרש ומקור נש"י ואז יכולים להמשיך אוא"ס ב"ה בתורה, וזהו לשמה לשם התורה להמשיך אוא"ס בתורה, וזהו מ"ש כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה כו', והיינו שמתחלה נק' תורת הוי' שהתורה היא למעלה ממנו ואח"כ נק' תורתו ע"ד מה שהתורה נק' תורת משה וכמ"ש זכרו תורת משה עבדי, שנק' תורת משה לפי שמשה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קמח</div></p> <p class=bodytext>המשיך אוא"ס בתורה לכך נק' תורת משה, וזהו ג"כ פי' וענין תורתו שע"י שממשיך אוא"ס בתורה נק' תורתו, נמצא ששניהם אמת ישראל מתקשראן באורייתא שהתורה למעלה ממנו, וגם כנס"י נק' חתן והתורה נק' כלה מאורסה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועד"ז</span> מצינו במצות ג"כ, דהנה אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו דמשמע שהמצות הם למעלה מהאדם שרמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחי' המלך הקדוש, וכתי' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וארז"ל אתם כתי' מעלה אני עליכם כאלו עשאוני שישראל עושין את המצות בחי' רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחי' רמ"ח אברין דז"א, שהרי באמת ע"י המצות עצמם בלא איש הישראלי העושה המצוה הרי היא אינה מצוה כלל ולא נמשך ע"י כלום עד"מ תפילין כשהם מונחים על השולחן ה"ה רק תשמישי קדושה ולא מצוה ואין נמשך ע"י כלל, כ"א ע"י שהישראל מניח התפילין, ונמצא כי נש"י עושים את המצות כו', ושניהם אמת, דהנה בשבת אומרים קדשנו במצותיך, ולכאו' אינו מובן שהרי אנו מברכים על המצות אשר קדשנו במצותיו, ומהו שאומרים בשבת קדשנו במצותיך דרך בקשה, אלא הענין הוא שיש שני בחי' במצות, שיש בחי' מצות הוי' ומצותיך ממש, מצות הוי' הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא שהם בחי' כלים, כי ט' ספי' דז"א ט' פעמי' ט' הם פ"א, וראש תוך סוף הוא רמ"ג וה"ח המגדילים הם רמ"ח ויש בחי' מצותיו ממש והו"ע תר"ך עמודי אור כו', וזהו שמתחלה המצות הם למעלה מנש"י אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות נתעלה האדם לשרשו, אבל אח"כ נש"י הם למעלה מהמצות כי נש"י ממשיכים אח"כ במצות מבחי' אוא"ס ממש בחי' תר"ך עמודי אור כו'. ובזה יובן מ"ש וזכרתם את כל מצות הוי' כו', למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי כו', והיינו שמתחלה המצות הם בחי' דכר ונקראים מצות הוי' כו', אבל אח"כ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, שנש"י הם בחי' דכר שממשיכים ומשפיעים מבחי' מצותי ממש לבחי' מצות הוי' כו', וזהו ג"כ ע"ד מ"ש והחיות נושאות את הכסא, וארז"ל נושאות ומנושאות שמתחלה נושאות ואח"כ מנושאות, וכן ארז"ל ארון נושאיו נשא, ועד"ז היא התומ"צ עם נש"י כו' שהתומ"צ מגביהים ונושאים את נש"י ועי"ז הם מנושאות כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קמט</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן ג"כ ענין קי"ס, שפעם משמע שנש"י נתעלו על הים ופעם משמע שהים נתבטל לפניהם ושניהם אמת, דהנה ים ויבשה היא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא וכמו שארז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים כו' רק שההפרש הוא שהברואים שבים הם מובלעים בים ואינם נפרדים כלל, משא"כ הברואים שביבשה הגם שמקבלים חיות מהיבשה אעפ"כ הם נפרדים כו', ועד"ז יובן למעלה שיש בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא. והנה נש"י כמו שנמשכו למטה הם בחי' ארץ וכמ"ש כי תהיו לי אתם ארץ חפץ, והארץ לעולם עומדת, עמד וימודד ארץ, ויש פי' שקאי על נש"י שמדד שיקבלו את התורה, נמצא שנש"י נק' ארץ לפי שכשירדו למטה הם בבחי' יש ודבר נפרד, לכן ע"י קרי"ס שים הוא בחי' עלמא דאתכסיא וכשנעשה הים ליבשה בחי' גילוי עלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא עי"ז נתעלו ישראל ואמרו זה אלי וזכו לנבואה כי נבואה הו"ע גילוי ההעלם, וקי"ס הוא ג"כ גילוי ההעלם שמעלמא דאתכסיא נעשה עלמא דאתגליא, לכן זכו לנבואה, אך מה שהים הוא למעלה מישראל זהו כמו שנש"י הם למטה, אבל שרש הנשמות הם למעלה מהים כי ים הוא בחי' עלמא דאתכסיא שהוא בחי' עלמין כו', אבל נש"י קדמו לעולם וכמשארז"ל שבעה דברים קדמו לעולם ומחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ומה גם שהים ויבשה שניהם נבראו מבחי' דיבור, אבל נש"י עלו במח' וכמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם ששרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר כי ים הוא בבחי' ים סוף שהוא סופא דכל דרגין בחי' מל' ונהר הוא בחי' בינה, ושרש הנשמות הם למעלה אפי' מבחי' נהר, ולכך מצד שרש נשמתם נתבטל הים לפניהם, בוקע ים לפני משה, לפי שבים הי' גילוי בחי' שרש הנשמה וכמ"ש משה ובנ"י, בנ"י הם בחי' הנשמה כמו שהיא למטה, ומשה הוא הממשיך בחי' מקור ושרש הנשמה וכמ"ש כי תקנה עבד עברי, עבד הוא בחי' הנשמה כמו שהיא למטה שנק' עבד וכמ"ש יעקב עבדי, ועברי הוא בחי' שרש הנשמה בעבר הנהר ישבו אבותיכם, ומשה הוא הממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה, וזהו כי תקנה עבד עברי קנין הוא המשכה מהעלם אל הגילוי, וכי תקנה קאי על משה שמשה שהוא בחי' דעת הוא ממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה כו', ובחי' משה ישנו בכאו"א וכמ"ש ועתה מה הוי' שואל מעמך כ"א ליראה ומקשינן אטו יראה מלתא זוטרתי היא, אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא, ולכאו' אינו מובן שהרי מעמך כתי', אלא לפי שבחי' משה יש בכאו"א שהוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנ</div></p> <p class=bodytext>בחי' דעת שבכאו"א שממשיך מבחי' שרש הנשמה למטה, וזהו משה ובני ישראל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> מ"ש אז ישיר דלכאו' אינו מובן שהי' צ"ל אז ישירו משה ובנ"י, אלא לפי שמשה ובנ"י הוא בחי' אחת, וזהו אז ישיר, ישיר הוא בחי' העלא' ממטלמ"ע ואז הוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט כי אז הוא בחי' א' ז', ז' הוא בחי' ז' מדות וא' הוא בחי' אלופו ש"ע שהוא המשכה מבחי' אלופו ש"ע בבחי' ז' מדות, וכשנעשה התחברות בחי' אז וישיר דהיינו משה ובנ"י כי אז קאי על שרש הנשמה וכמ"ש נכון כסאך מאז ולמדו מזה במד"ר שכסה"כ קדמה לעולם שנא' נכון כסאך מאז, וגם נש"י קדמו לעולם לכן הם נקראי' אז וכמ"ש כגר כאזרח, שפי' אזרח הוא בחי' תושב שהוא מכבר כו', שזהו כמו אז, אזי בוקע ים לפני משה שבטל הים לפניהם. וזהו מ"ש לגוזר י"ס לגזרים ואיתא בילקוט שהוא בזכות המילה שבערבי קורין למהולים גזורים, וכן איתא בגמ' ר"י הגוזר ופרש"י ז"ל מוהל תינוקות, וזהו לגוזר י"ס לגזרים שבזכות המילה נקרע הים לפי שמילה היא ג"כ בשמיני שהוא בחי' א' ז', וכמו שארז"ל לכך המילה בשמיני כדי שיעבור עליו שבת א' שמילה היא למעלה משבת ששבת הוא יום הז' ומילה הוא למעלה משבת כו', ולכך נקרע הים לפניהם.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> שארז"ל קשה לזווגם כקרי"ס, דלכאו' אינו מובן מה שייך קרי"ס לזיווג, אך הענין הוא כנ"ל דהתורה נק' מאורסה לפי שהתורה נקראת ראשית שהיא בחי' נוק' שהיא בחי' מקבל, אבל נש"י שהוא לי ראש הם ממשיכים בתורה בחי' אשר בחי' תענוג עליון שהוא למעלה מחכמה. וכן עד"ז כתיב זכור את יום השבת לקדשו, דלכאו' אינו מובן שהרי שבת מקדשא וקיימא ומהו לקדשו, אלא הענין הוא דשבת נק' שבת בראשית שהוא בחי' מוחין דאבא והוא בחי' מקבל, אבל נש"י הם בחי' זכור שממשיכים בבחי' חכמה מבחי' תענוג עליון וכמ"ש וקראת לשבת ענג אז תתענג על הוי' למעלה משם הוי' שהוא בחי' חכ' הוי' בחכ' כו', וזהו משארז"ל אמרה שבת לפני הקב"ה לכולם נתת בן זוג ולי לא נתת ב"ז א"ל הקב"ה כנס"י יהי' בן זוגך, בן זוגך משמע שנש"י הם בחי' דכר ושבת היא בחי' נוק' בחי' מקבל שנש"י הם ממשיכים בשבת, ונק' שבת בחי' זיווג זכור את יום השבת כו'. ועד"ז הוא בבחי' ים סוף שנק' זיווג, והיינו לפי שנש"י הם למעלה מבחי' ים וממשיכים בים לפי שים הוא ים סוף סופא דכל דרגין שהוא בחי' מל' ונש"י הם בבחי' ז"א כו', ואפי' אם נפרש שים הוא בחי' ים החכ' אעפי"כ שרש נש"י הם למעלה גם מבחי' חכ' כנ"ל בפי' זכור את יום השבת לקדשו שממשיכים בבחי' חכמה כו', ולכן נק' קי"ס בחי' זיווג.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנא</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> מ"ש ברבות כמגדל דוד צוארך מה שגידל אתכם דוד בספרו לגוזר י"ס לגזרים, היינו שדוד הודיע לנו שזה שנבקע הים ובטל לפניהם זהו מצד שרשם שהם למעלה מהים, כי בתורה לא נאמר רק ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים, שמזה משמע שע"י הים נתעלו נש"י שהלכו ביבשה בתוך הים דהיינו שמעלמא דאתכסיא נעשה עלמא דאתגליא שזהו מעלת הים, אבל דוד הודיע לנו ואמר לגוזר י"ס לגזרים שמצד שרש הנשמה נתבטל הים לפניהם להיותם במעלה ומדריגה גבוה יותר מהים כו', ואח"כ אמר והעביר ישראל בתוכו היינו שמספר גם מעלת הים שע"י הים נתעלו נש"י ולכן חלקם ואמר ב"פ כי לעולם חסדו אחד על עברם בים וא' על מה שנגזר הים לגזרים, דלכאורה אינו מובן שהרי הם בחי' א' שהרי מה שגוזר הי"ס לגזרים היינו בכדי שיעברו ישראל בתוכו דאלו לא העביר ישראל בתוכו מאי מעליותא במה שגזר הי"ס לגזרים, אך לפי הנ"ל יובן היטב לפי שבאמת הוא חסד בפ"ע מה שגזר הי"ס לגזרים לפי שבזה גלה לנו ששרש הנשמות הם למעלה מהים עד שהים נתבטל לפניהם לכן הוא חסד בפ"ע, ולכן אנו אומרים בהגדה אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו לפי שבזה עצמו הי' די לנו שבזה הודיע שורש ומקור נש"י כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן המדרש נכון כסאך מאז אעפ"י שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך אלא מאז כו', לפי שמתחלה כביכול עמד וימודד ארץ, ובקי"ס נתיישבה מלכותך כו'. והענין הוא דהנה בשבת אנו אומרים ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, ולכאו' צ"ל היכן מרומז זה בתורה שביום השביעי נתעלה וישב כו', והענין הוא דהנה אנו רואים ההפרש שבין עמידה לישיבה שעמידה הוא כשאדם טרוד במלאכה אזי הוא עומד, משא"כ ישיבה מורה על בחי' מנוחה וכמ"ש בשלמה וישב על כסא ה' וכתיב בו והוא יהי' איש מנוחה וכן כתיב וישב יעקב ופרש"י ביקש לישב בשלוה לפי שישיבה מורה על מנוחה כו', ועד"ז יובן ענין שביום השביעי נתעלה וישב כו', והיינו לפי שבששת ימים נתלבשו החכמה והמדות בבחי' עשי', והגם כי לא בעמל ויגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אבל מ"מ בחי' עש"מ נק' בחי' עשי' לפי שעש"מ הם מילין דהדיוטא לגבי אוא"ס ע' בד"ה ולקחתם אגודת אזוב, ולאו אורחא דמלכא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנב</div></p> <p class=bodytext>לאשתעי במילין דהדיוטא, לכך נק' עש"מ בשם עשי' וזהו בחי' עמידה, אך בשבת שהוא בחי' שביתה ומנוחה לכן הוא בחי' ישיבה, וזהו ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, כסא הוא בחי' שביעאה כי שית דרגין לכורסי' ושביעאה עלייהו, שביעאה הוא בחי' כסא כו', וזהו וישב על כסא כו', ועד"ז יובן ענין שבקי"ס נתיישבה כסאך והיינו לפי שקודם קי"ס כתיב ה' איש מלחמה, וכיון שהוא בחי' מלחמה א"כ אין זה מנוחה, וזהו כביכול עומד, אבל כשעברו ישראל בים ואמרו שירה נתיישבה כסאך לפי שאז לא הי' צריך למלחמה, אלא שממילא בטלו וכמ"ש שמעו עמים ירגזון כו' תפול עליהם כו', ולא הי' צריך למלחמה, והי' בחי' מנוחה הוא בחי' ישיבה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> ענין המלחמה איך שייך לומר בחי' מלחמה וכמ"ש מלחמה לה' בעמלק, וכן מ"ש הוי' איש מלחמה איך שייך לומר בחי' מלחמה כו', הענין הוא דהנה כתיב וידעו מצרים כי אני הוי' וארז"ל מאני של בו"ד אתה למד אני של הקב"ה, פרעה אמר אני פרעה זכה יוסף לגדולה לכשיתגלה אני של הקב"ה עאכו"כ כו'. והענין הוא דהנה פרעה אמר לא ידעתי את הוי', דהנה כתיב רם על כל גוים הוי' על השמים כבודו, שאוה"ע אומרים שהוא רם בבחי' רוממות ולכן על השמים כבודו שהם בחי' שכלי' נבדלים, אבל למטה בארץ הנה עזב ה' את הארץ, לפי שהוא השפלה נגדו ית' ולכן אומרים עזב ה' את הארץ בידי המזלות כו', אבל ישראל אומרים המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ, לפי שגם השמים הוא בחי' השפלה נגדו ית' וכמו שהוא יכול להשפיל א"ע בשמים כן יכול להשפיל א"ע בארץ ששו"א הם שוין לפניו ית', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי', והיינו לפי שפרעה הוא בחי' עורף ומקבל ממקום גבוה שהוא בחי' עורף דא"א שהוא בחי' רם דהיינו שמקבלים מבחי' רוממות כו' ששם כחשיכה כאורה כו' ועוד שהם מקבלים מבחי' הצמצום דשם אלקים, אבל מבחי' הוי' אינם יכולים לקבל לפי שכדי לקבל משם הוי' צריך שיהי' בחי' ביטול לכן אמר פרעה לא ידעתי את הוי' ולא הי' רוצה לקבל משם הוי', וז"ע מלחמה להוי', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי' והיינו שאני קאי על בחי' מל' אני ראשון ואני אחרון, ואני והוי' כולא חד כו'. וגם י"ל אני ה' קאי על אני ראשון שהוא בחי' כתר ואני והוי' כולא חד כו', והיינו כי שניהם אמת</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנג</div></p> <p class=bodytext>כי הוי' הוא מחבר בין ב' בחי' אני, אני ראשון ואני אחרון וכמ"ש לע"ל ראו עתה כי אני אני הוא שיתחברו ב' בחי' אני כו', וזהו מ"ש הוי' שמו, שמו הוא בחי' משרז"ל בפדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, והוי' הוא כולא חד כו', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי' שכולא חד לא כמו שהם אומרים רם על כל גוים הוי' שמקבלים מבחי' רוממות או משם אלקים בחי' צמצום אלא אני הוי' שכולא חד ממש, וז"ע המלחמה לה' ה' איש מלחמה, וכן מלחמה לה' בעמלק כי עמלק הוא בגימ' רם שמפני שהוא רוצה לקבל מבחי' רם כו' ולא מבחי' שם הוי' כי חלק הוי' עמו דוקא, וזהו מלחמה להוי' משם אורידך נאום הוי' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> קודם קרי"ס שהי' מלחמה להוי' לכן אינו מנוחה עדיין, אבל בקרי"ס שנאמר וידעו מצרים כי אני הוי' ואין צריך למלחמה כי ממילא בטלו לכן נתיישבה מלכותך, וז"ע עשינוך אגוסטוס הוא מלך המלכים שא"צ למלחמה לפי שכשנמשכה המשכה מלמעלה מהשתל' בבחי' שם הוי' אז אין צריך למלחמה כלל כי ממילא מתבטלים כו' וכמ"ש שמעו עמים ירגזון כו', וזהו ע"ד ההפרש שבין דוד לשלמה כי דוד הי' איש מלחמה שכל ימיו הי' צריך למלחמה ולהכניע שונאיו ולא הי' לו מנוחה, ולכך לא בנה את בהמ"ק, אבל שלמה נק' איש מנוחה לפי שלא הי' צריך למלחמה כלל כי כל העמים היו בטלים אליו והיו באים לשמוע חכמתו לכך נק' איש מנוחה, ועד"ז הי' ענין קרי"ס שכולם בטלו ממש ולא הי' צריך ללחום כלל, ולכך ע"י קי"ס נתיישבה מלכותך בחי' ישיבה, אגוסטוס יושב, לפי שבקי"ס הי' גילוי בחי' אז א' בז' שהוא בחי' א"א לכן אין צריך למלחמה כלל, כי המלחמה הוא רק בשם הוי' שהוא בחי' ז"א כו', אבל למעלה בא"א אין שייך מלחמה כי ממילא הם בטלים כו', וע"ד שיהי' לע"ל שנאמר אז אהפוך כו' לקרוא כולם בשם הוי' כו' שכל העמים יהיו בטלים לנש"י, והיינו לפי שיהי' הגילוי מבחי' אז, ויתהפכו כולם. ועד"ז הי' בקרי"ס ע"י שאמרו אז כו', וזהו נכון כסאך מאז כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> סיום המדרש מה כבוד יש בין מלך לאגוסטוס כו', ופי' מה כבוד דהנה יש שני בחי' כבוד וכמ"ש מלא כל הארץ כבודו וכתי' אי' מקום כבודו, והיינו שיש שני בחי' כבוד בחי' כבוד תתאה ובחי' כבוד עילאה, כי כבוד הוא בגימ' ל"ב והיינו בחי' ל"ב נתיבות חכ', ויש ב' בחי' כבוד היינו כבוד תתאה הוא בחי' ל"ב פעמים אלקים שבמע"ב שזהו כבוד מלך, והיינו שהכבוד הוא מבחי' ביטול היש לאין, שזהו ג"כ בחי' כבוד בחי' ביטול של הנבראים שזהו בחי' כבוד מלך, ובחי' כבוד זה מלא כל הארץ כבודו שהוא בחי' עומד, אבל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנד</div></p> <p class=bodytext>כבוד עילאה הוא בחי' ל"ב נ"ח כו' ז"ע אגוסטוס יושב. וזהו מ"ש שאו שערים כו' ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור כו' ואח"כ כתי' שאו שערים כו' מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד כו', והיינו שמתחלה קאי על כבוד תתאה ומלך הוא בחי' ז"א שמלובש בבחי' ל"ב פעמים אלקי' שבמע"ב שזהו ה' גבור מלחמה שבזה שייך עדיין מלחמה, ואח"כ מיירי בבחי' כבוד עילאה, וזהו מי הוא זה מלך הכבוד הוי' צבאות הוא מלך הכבוד כו' ולא כתי' גבור מלחמה, לפי שזה מיירי בבחי' כבוד עילאה ל"ב נ"ח ומלך הכבוד הוא בחי' א"א שמלובש בל"ב נ"ח שבזה לא שייך מלחמה כי ממילא הם בטלים, וזהו אגוסטוס יושב, לפי ששם אין שייך מלחמה והוא בחי' מנוחה, וזהו נכון כסאך מאז כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועוי"ל</span> שההפרש בין כבוד מלך לכבוד אגוסטוס, שהמלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב, דהנה כשהמלך עומד אזי אין ניכר מי הוא המלך כיון שגם הוא עומד, ונמצא שאין יודעים מי המלך, אבל אגוסטוס יושב הוא ניכר וידוע לכל מי הוא המלך לפי שכולם עומדים והוא יושב שישיבה מורה על רוממות המלוכה. ועד"ז יובן למעלה שמתחלה הי' רק בחי' עומד ואח"כ יושב, והענין הוא דהנה יש שני בחי' השפעה בחי' השפעה שמחדש בכי"ת מע"ב כו' שתמיד נתחדש מע"ב בכל רגע ואעפ"כ אינו ניכר ההשפעה וחידוש זה לפי שהחידוש הוא רק על אופן א' ממש והוא בחי' טבע עולם כמנהגו נוהג, ולכן נק' עומד וכמו למשל מלך עומד שאינו ניכר מהמלך מי הוא, אבל ע"י קי"ס שהי' גילוי אותות ומופתים זהו בחי' אגוסטוס יושב שהכל יודעין מי הוא המלך, ולכך ע"י קרי"ס שהי' גילוי אותות ומופתים נתיישבה מלכותך שההשפעה זו ניכרת לכל וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>