תורת שמואל - תרכ"ט - והתהלכתי בתוככם כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/22/index.htm">והתהלכתי בתוככם כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>והתהלכתי בתוככם כו'</h3><div class=pageno>קצד</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>בס"ד, ש"פ בהו"ב, ך"ט.</p></p> <p class=bodytext><p class=tochen>ממכ"ע סוכ"ע</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>בהב"ח</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>והתהלכתי</span> בתוככם והייתי לכם לאלקי', ואולך אתכם קוממיות, וארז"ל (בסנהדרין דף ק') מאה אמה, וצ"ל מה"ע מאה אמה. הנה כתי' ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלקי' לפדות לו לעם ולשום לו שם (בש"ב סי' ז' כ"ג). והנה בזה ההילוך יש ב' מיני הילוך והיינו מלמעלה </p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצה</div></p> <p class=bodytext>למטה ומלמטלמ"ע, וזהו מ"ש והתהלכתי ל' רבים שמורה על ב' מיני הילוך כו', וכמו בעבודת האדם יש ג"כ ב' מיני הילוך, וכמ"ש באברהם התהלך לפני והי' תמים וכן בחזקי' כתי' אשר התהלכתי לפניך שהוא בחי' הילוך בבחי' פנים, וכתיב אחרי הוי' אלקיכם תלכו לכתך אחרי במדבר בחי' הילוך בבחי' אחוריים כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> להבין זה צ"ל מ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום, וארז"ל בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, ולכאו' אינו מובן איך יכול להיות זה שיהי' כחדשים ממש, אך הענין הוא דהנה ידוע שיש ב' בחי' ממכ"ע וסוכ"ע, והנה בחי' ממכ"ע זהו מ"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, בראשית הוא בחי' חכ' וכמ"ש בראשית ברא ות"י בחוכמתא כו', ומעשה בראשית הוא בחי' ששה מדות שמקבלים מבחי' חכ' כו', וזהו ענין בחי' ציור אדם, והיינו שכמו שיש באדם התחלקות ראש וגוף ורגל שראשית התלבשות החיות מהנפש הוא בראש ואח"כ נתפשט לכל הרמ"ח אברים וכל אחד מקבל חיות פרטי כו', כמו העין מקבל כח הראי' והאזן כח השמיעה והיד כח המעשה כו', וכך בחי' ממכ"ע היינו בחי' חיות אלקות שנמשך בבחי' השתלשלו' המדרגות בכל עולם ועולם לפי ערכו כמו ג"ע העליון נמשך בו התגלות זיו השכינה בבחי' גילוי יותר מבחי' ג"ע התחתון, וכן בעולמות יש בחי' עלמין סתימין דלא אתגליין שמאיר שם אלקות בבחי' גילוי עד שהם בתכלית הביטול, ויש עלמין דאתגליין היינו שאינו מאיר שם אלקות בבחי' גילוי כ"כ, ודרך כלל בריאה נק' עלמין סתימין כו' עולם המחשבה, ויצי' הוא בחי' דבור שנמשך בכל עולם ועולם לפי ערכו, וכמו שאנו רואים למטה שיש התחלקות בחי' דצח"ם, שבדומם הגם שיש בו חיות המחי' אותו, אמנם החיות אשר בו הוא מצומצם ביותר, ובצומח יש בו חיות יותר שהרי מלובש בו נפש הצומחת, ובחי יש יותר חיות שיש בו נפש החיונית כו', ובאדם יש חיות יותר שהרי יש בו נפש המדברת, וכך למעלה ד' עולמות אבי"ע נמשלו לדצח"מ, שבאצי' מאיר גילוי אלקותו ית' וז"ע בחי' אדם, ובבריאה אינו מאיר האור כמו שהוא באצי' שהרי הוא בחי' בריאה יש מאין, שאינו בערך לגבי האצי' שהוא גילוי ההעלם מאלקות, וביצי' מתמעט האור עוד יותר, ובעשי' מתמעט עוד. וזהו הנק'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצו</div></p> <p class=bodytext>בשם ממכ"ע שאוא"ס מתלבש בכל עולם ועולם לפי ערכו כו', והיינו שכמו הנשמה שמחי' את הגוף הנה היא מחי' כל אבר לפי ערכו, כמו"כ מה שאוא"ס מחי' את העולמות הנה הוא מחי' כל עולם לפי ערכו שכמו שאין ערוך חיות הרגל לגבי חיות הראש כמו"כ אין ערוך חיות העשי' לגבי האצי', ובד"פ בכל עולם עצמו יש ראש ורגל כו' וכמ"ש מזה במ"א, וזהו המחדש בטובו בכ"י תמיד מע"ב שהוא בחי' התחדשות החיות מבחי' ממכ"ע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> אוא"ס הסוכ"ע הוא למעלה מבחי' התחלקות המדרגות מעלה ומטה, ואצי' ועשי' שוין ממש לפניו וכמ"ש והקדוש בשמים ובארץ, שהוא קדוש ומובדל מבחי' שמים כמו מבחי' ארץ, ואין שם התחלקות מעלה ומטה כלל, ולכן ארז"ל כל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו שנא' ומתחת זרועות עולם, והיינו כי כשמשפיל א"ע עד קצה התחתון אז הקב"ה שהוא אוא"ס הסוכ"ע מגביהו לפי שבבחי' סוכ"ע מעלה ומטה שוין ולכן כשמשפיל א"ע עד קצה התחתון ה"ה סמוך וקרוב לבחי' אוא"ס הסוכ"ע, ומחמת עוצם הביטול שלו הרי הוא כלי לבחי' אוא"ס הסוכ"ע כמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ע"י המצות ממשיכים גילוי אוא"ס מבחי' סוכ"ע, ולכן מברכין על עשיית המצות אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות ממשיכי' מבחי' קדש העליון. וזהו מ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך בחי' אנכי מי שאנכי, ולכן בכל יום יהיו בעיניך כחדשי' שהוא בחי' המשכה חדשה לגמרי לפי שע"י נמשך המשכה מבחי' סוכ"ע ואינו כמו המחדש בטובו בכ"י כו' שאף שהוא המשכה חדשה מ"מ אינו דבר חדש לגמרי רק שהוא לחדש הישנות בלבד, וכמו שאנו רואים שבכל יום החמה זורחת ובערב היא שוקעת, ואח"כ היא חוזרת וזורחת שהוא בחי' חידוש אך החידוש הוא על אופן אחד כו' כמו שהי' אתמול כמו"כ הוא עתה ואין זה חידוש גמור, או כמו למשל המאכל שהוא מחי' את האדם ואם לא המאכל הי' מתחלש כחות הנפש, וע"י המאכל נתחדש ונתחזק, מ"מ הוא רק לחדש את הישנות, והיינו לפי שהוא רק המשכה מבחי' ממכ"ע, אך ע"י המצות ממשיכים המשכה חדשה לגמרי וכמו שאנו מבקשים אור חדש על ציון תאיר כו' שהוא המשכה חדשה לגמרי לפי שהוא המשכה מבחי' סוכ"ע. והנה זהו היום דוקא בחי' היום לעשותם, שבעוה"ז דוקא יש בחי' כח הזה להמשיך המשכה חדשה כי עוה"ב הוא בחי' ממכ"ע בחי' עולם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצז</div></p> <p class=bodytext>ברור וכל א' על מקומו יבא, וע"כ א"א להגיע לבחי' ג"ע כ"א ע"י גיהנם ונהר דינור ואח"כ יכול להיות נהנה מזיו השכינה, וכמארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי, שצ"ל תחלה גיהנם, ואז יוכל לבוא לידי השגה בג"ע ליהנות מזיו השכינה, והיינו לפי שהוא בבחי' ממכ"ע כו', משא"כ בעוה"ז שהוא עולם המעשה מאיר שם בחי' סוכ"ע, וע"כ יכול להמשיך המשכת בחי' סוכ"ע, וזהו שתשובה הוא היום בעוה"ז דוקא ויכול להיות שיתהפך מרע לטוב ממש ברגע א', וזהו היום בעוה"ז דוקא, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, לפי שבעוה"ז דוקא יכולים להמשיך ע"י המצות המשכת בחי' סוכ"ע שהוא בחי' המשכה חדשה לגמרי כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בזה יובן משארז"ל בברכות דל"ה ב' בזמן שישראל עושי' רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנא' ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובזמן שאין עושין רש"מ מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנא' ואספת דגנך, ולכאו' אינו מובן הלא ואספת דגנך נאמרה בפ' שני' של ק"ש שנא' אם שמוע תשמעו אל מצותי והאיך נק' אין ערש"מ, ותירץ הה"מ זצ"ל נ"ע דלכך נק' פ' שני' אין עושין רש"מ לפי שלא נז' בה בכל מאדכם כמו בפ' ראשונה שנא' בה בכל מאדך, וגם זה עדיין אינו מובן וכי מפני שלא נא' בה בכל מאדכם יהי' נק' אין עושין רש"מ שהרי נאמר בה בכל לבבכם ובכל נפשכם. אך הנה להבין זה צ"ל מקודם פי' מקום, דהנה כתי' הנה מקום אתי ופי' רז"ל הוא מקומו ש"ע ואין העולם מקומו, והענין הוא דהנה מקום הוא כולל ו"ק מעלה ומטה מזרח מערב צפון דרום, והנה כמו שיש למטה ו"ק כמו"כ למעלה יש ג"כ בחי' מקום שהוא שרש של המקום בחי' ו"ק, מעלה ומטה ופי' מעלה היינו מה שלמעלה מהשגה נק' מעלה ומה שבא בהשגה נק' מטה כו', וכמו געה"ע וגעה"ת שלכך נק' געה"ע לפי שהוא למעלה מהשגה לנשמות שבגעה"ת, וכן צפון ודרום הוא בחי' חסד וגבורה, ושרש המקום הוא בחי' ו' מדות עליונות לך הוי' הגדולה והגבורה כו'. והנה כ"ז הוא בחי' ממכ"ע שנעשה מקור לעולמות שנק' מקום, אבל אוא"ס הסוכ"ע הוא למעלה מבחי' גדר מקום ואין ערוך אליו כלל, וכמו שאין ערוך בחי' גבול ומספר לגבי בחי' שלמעלה מגדר מספר וגבול כלל. אך בחי' עושין רש"מ עי"ז ממשיכי' מבחי' רצון שהוא בחי' סוכ"ע בבחי' מקום, וזהו עושין רש"מ כו', והנה כדי שיומשך מבחי' סוכ"ע שבלי גבול כלל הוא בחי' רצונו כו'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצח</div></p> <p class=bodytext>זהו ע"י בכל מאדך דוקא שהוא בחי' בלי גבול שיש בנפש כי יש ב' בחי' רצון, רצון שעפ"י שכל שהוא מתלבש בכלי, ויש בחי' רצון שלמעלה מהשכל לצאת מכלי הגוף ואין כלי כלל לבחי' רצון זה ועי"ז נמשך מלמעלה ג"כ בחי' רש"מ שהוא בחי' אוא"ס שבלי גבול כלל שלמעלה מהמצרים וגבולים בבחי' מקום כו', וזהו שבפ' ראשונה שנז' בה בכל מאדך נק' עושין רש"מ, והיינו לפי שכדי שיומשך מבחי' רצון זהו דוקא ע"י בכל מאדך, משא"כ פ' שני' שלא נז' בה בכל מאדך נק' אין עושין רש"מ.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וביאור</span> הענין, הנה כתיב ותקנא רחל באחותה וארז"ל במדרש פ' ויצא פ' ע"א א"ר יצחק כתי' (משלי כ"ג) אל יקנא לבך בחטאים כ"א ביראת ה' כל היום ואת אמרת ותקנא רחל באחותה אלא מלמד שקינאתה במעשיה הטובים אמרה אילולי שהיא צדקת לא היתה יולדת. והענין הוא דהנה כתי' שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, שם ה' גדולה לאה שם ה' קטנה רחל, והיינו שלאה היא בחי' עלמא דאתכסי' שמאיר שם בחי' גילוי אלקות הסוכ"ע וע"כ שם הוא בתכלית הביטול, בחי' ביטול במציאות ממש, ולכן לאה ילדה ששה בנים שהוא בחי' ששה מדות לך הוי' הגדולה והגבורה שהם בבחי' ביטול כו', משא"כ רחל הוא בחי' עלמא דאתגלי' שנעשה מקור לעולמות הנפרדי' ואינו מאיר שם הביטול בתכלית עד שיכול להיות כרחל לפני גוזזי' נאלמה שבחי' הדבור הוא בגלות, וזהו ותקנא רחל באחותה היינו שרצתה שיומשך הביטול בעלמא דאתגלי' כמו בעלמא דאתכסי' שיומשך גם למטה גילוי בחי' סוכ"ע. וזהו ענין עושין רש"מ שיומשך מבחי' רצון במקום שהוא בחי' עלמא דאתגלי' ויהי' גם המקום בבחי' ביטול וכמ"ש הנה מקום אתי שהמקום הוא אתי בתכלית הביטול, כשמאיר במקום בחי' שלמעלה מהמקום, וכמו מקום הארון אינו מן המדה לפי שהמקום הי' בטל בתכלית הביטול לפי שהי' מאיר שם גילוי אוא"ס הסוכ"ע שלמעלה מבחי' מקום, וע"כ הי' המקום בטל כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן מה שבזמן שערש"מ כתי' ועמדו זרים ורעו צאנכם ובזמן שאין ערש"מ כתי' ואספת דגנך, דלכאו' אינו מובן כלל למה הי' זה מלפניו ית' שיהא האדם צריך לעשות מלאכה בעבודת האדמה לחרוש ולזרוע כו', ולמה לא נברא לפניו הכל מתוקן כי האדם הוא תכלית הבריאה, וכמ"ש כי זה כל האדם וארז"ל כל העולם לא נברא אלא בשביל לצוות לזה, וכמו שיהי' לע"ל שארז"ל עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, והיינו שיצמח</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצט</div></p> <p class=bodytext>מאכלים ובגדים מוכנים. אך הענין הוא דהנה ענין המלאכה ל"ט מלאכות שהוא ענין בחי' בירורים לברר את הטוב מהרע, דהיינו שע"י שעושה האדם מלאכה ומניח כחו וחיותו באותו מלאכה עד שמרויח ונותן מזה צדקה עי"ז מתברר הטוב מהרע, וכן הוא כל המלאכות שהם בירורים, וכן אכילה הוא בחי' בירור לפי שע"י כח האכילה הוא לומד ומתפלל עי"ז נעשה בחי' בירור הטוב מהרע, וזהו ואספת דגנך שהוא בחי' בירורי ניצוצות כו', והנה בחי' בירורים זה אינו צריך כ"א כשאין עושין רש"מ דהיינו כשאין מאיר המשכת סוכ"ע בממכ"ע, משא"כ כשעושין רש"מ אינו צריך לבחי' בירורים זה רק ממילא יוכללו הניצוצות כביטול הניצוץ בשלהבת כו', וכמו שבשבת בורר אסור, ואעפ"כ יש ג"כ בחי' בירור שע"י האכילה, שבשבת מצוה לאכול דוקא, והיינו לפי שבשבת מאיר מוחין דאבא ע"כ א"צ לבחי' בירורים אלא ממילא הם נכללים כו', וכך כשישראל עושין רש"מ שהוא המשכת סוכ"ע בבחי' מקום אזי ועמדו זרים ורעו צאנכם, לפי שא"צ לבחי' בירורים כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ג"כ מ"ש וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע כו' וצויתי את ברכתי לכם כו'. והענין הוא דהנה כתיב גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, וארז"ל במדרש ע"ז שבשומרי שביעית הכתוב מדבר, והיינו לפי שכדי לשמור שביעית צריך ע"ז גבורי כח התגברות יתירה שלא לחרוש ולא לזרוע כלל, וגם אח"כ כשהספיחים יעלו מאלי' אסור לאסוף אותם אל הבית, ונמצא שהוא התגברות יתירה כנגד היצה"ר כו', וזהו עושי דברו שעושין את בחי' הדבור, כי דברו הוא בחי' דבור עליון שנעשה מקור לעולמות הנפרדים כו' בחי' רחל עלמא דאתגלי' כו', ועושי דברו היינו שממשיכים מבחי' עושין רצונו ש"מ דהיינו מבחי' רצה"ע בבחי' דבור שהוא בחי' עושין רש"מ כו', וזהו עושי דברו והדר לשמוע בקול דברו נעשה קודם לנשמע, כי עשי' לעילא דהיינו בבחי' רצה"ע בחי' כתר כו', וזהו גבורי כח כו' שהוא בחי' ועתה יגדל נא כח אד' שהוא כח של שם אד' כו' שהוא בחי' ממלא, וכח אד' הוא בחי' סוכ"ע כו', וזהו שבשביעית אסור לחרוש ולזרוע, לפי שבשביעית שהוא המשכה מבחי' סוכ"ע בחי' עושי דברו עי"ז ממילא הם נכללים, וזהו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית שהיא בחי' ברכה והמשכה והתגלות למטה ועי"ז ממילא לא יהיו צריכים לבחי' עבודה שהוא בחי' בירורים לברר את הטוב מן הרע כי ממילא יבוער הרע כי אור דוחה הרבה חשך ודרך כלל המשכת הסובב [הוא] בחי' המשכת המקיפים והמקיף מסמא עיני החיצונים כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ר</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ובכ"ז</span> יובן ג"כ ההפרש מה שבפ' ראשונה כתיב מתחלה והיו הדברים האלה שהוא בחי' תורה, ואח"כ וקשרתם שהוא בחי' מעשה המצות כי הוקשה כל התורה לתפילין כו', ובפ' שני' כתיב מתחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם כו'. והענין הוא דהנה פ' ראשונה לפי שהוא בחי' עושין רש"מ שהוא המשכת סוכ"ע בממכ"ע וכדי שיהי' כלי לזה הגילוי זהו בחי' תורה כי תורה נק' אור וכמ"ש כי נר מצוה ותורה אור, והנה בפי' נר יש שני פי' א' שהמצוה נק' נר שהוא בחי' הכלי שמקבל את השמן והאור, ותורה נק' אור של הנר זה, והב' היינו המצוה נק' נר בכלל עם השמן והאור של הנר זה, והתורה נק' אור היינו כמו למשל אור השמש, ולשני הפי' אור למעלה מנר שתורה היא למעלה ממצות לפי שאורייתא מח"ע נפקת, והנה בפ' ראשונה שהוא בחי' עושין רש"מ המשכה מלמעלה למטה ע"כ כתיב תחלה תורה ואח"כ מצות לפי שהכלי לזה הוא בחי' תורה, ודרך כלל הוא שבפ' ראשונה כתיב שם הוי' כסדרן לפי שתו"מ נק' ו"ה של שם הוי' תורה נק' ו' ומצות הוא בחי' ה' אחרונה של שם הוי', וע"י אהבה דבכל מאדך הוא בחי' המשכת י"ה בו"ה שהוא בחי' שם הוי' כסדרן, ובפ' שני' שהוא בחי' העלאה מלמטה למעלה כתיב מתחלה מצות ואח"כ תורה לפי שהמצות נק' מצות המלך, וצריך להתחיל בבחי' זו תחלה בחי' יראה וכמ"ש בזאת יבא אהרן אל הקדש, ואח"כ תורה לפי שתורה היא בחי' פנימיות, וכמשארז"ל כל מי שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ולא מסרו לו מפתחות החיצוניות בהי עייל שהתורה נק' פנימי' כו' ע"כ כתיב תחלה מצות ואח"כ יכולים להגיע גם לבחי' תורה. ושרש ענין ההפרש זה הוא שבפ' ראשונה שהיא המשכה מלמעלה ממילא עיקר הגילוי הוא בחי' תורה גילוי ו' של שם הוי' בה' אחרונה, ובפ' שני' שהיא מלמטלמ"ע עיקר הגילוי הוא בבחי' ה' אחרונה רק שהתורה שהוא בחי' ו' של שם הוי' מאיר בה' שהיא רק הארה לבד כו' מבחי' ו', אבל אינו מאיר כמו שהוא כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> זהו ב' בחי' הילוך מלמטלמ"ע שהוא בבחי' ממכ"ע, ומלמעלה למטה שהוא בחי' המשכת סוכ"ע, וזהו ב' בחי' הילוך, אחרי הוי' אלקיכם תלכו שהוא בחי' הילוך בבחי' אחרי בבחי' אחוריים שהוא בבחי' מלמטה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רא</div></p> <p class=bodytext>למעלה בחי' ממכ"ע, ויש בחי' הילוך בבחי' לפני הוי' התהלך לפני כו' אשר התהלכתי לפניו שהוא בחי' הילוך מלמעלה למטה המשכת בחי' סוכ"ע בבחי' עושין רצונו של מקום כו'. וזהו מ"ש והתהלכתי בתוככם יש ג"כ ב' בחי' הילוך, דהנה מתחלה כתיב ונתתי משכני בתוככם, ופי' רש"י זו בנין בהמ"ק שהוא בחי' המשכת גילוי אלקות שהי' בבהמ"ק וכמארז"ל ע"פ ושאבתם מים בששון שמשם היו שואבין רוה"ק, אך אעפ"כ הוא נמשך מבחי' גבול, כמו למשל מי שעומד בבית שהוא נגבל בבית, ועד"ז ארז"ל אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר שזהו הגבלה שעל חכם גבור ועשיר דוקא, שורה השראת אוא"ס, אך מ"ש והתהלכתי בתוככם שהוא קאי על לע"ל שאז יהי' הגילוי מלמעלה בבחי' הילוך בלי גבול ממש המשכת גילוי סוכ"ע למטה ממש ולא יהי' נגבל בשום כלי כו' לפי שיהי' גילוי פנימיות אוא"ס ממש כו' למטה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> מ"ש ואולך אתכם קוממיות דהיינו ק' אמה כמו שדרשו רז"ל, והיינו שזהו הוראה על ההילוך שההילוך הוא מלמעלה למטה. והענין הוא דהנה ידוע שיש ג' אמות וז' כפולות וכל א' כלול מיו"ד שהוא בחי' מאה, ודרך כלל יש בחי' יחידות עשירות מאות, שהוא נפש רוח ונשמה, נפש הוא בחי' יחידות ורוח הוא בחי' עשירות ונשמה הוא בחי' מאה, וזהו ענין מאה ברכות וכמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך וארז"ל א"ת מה אלא מאה שחייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י שלכה"פ יגיע למטה אחד והיינו שכדי שיומשך למטה אחד צריך דוקא מאה ברכות, שלפי שע"י מאה ברכות נמשך בנשמה מאה, וברוח עשרה ובנפש אחד, ואם לא יברך מאה ברכות ממילא לא יגיע לנפש אפי' אחד, וע"כ חייב אדם לברך מאה ברכות דוקא, ועי"ז ממילא יגיע לנפש למטה אחד, אך לע"ל ואולך אתכם קוממיות היינו מאה אמה לפי שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה ממש וע"כ יהי' למטה בבחי' מאה אפילו בנפש כו', והיינו לפי שיהי' בחי' הילוך מלמעלה למטה בלי גבול ממש כו' ועי"ז יהי' למטה כמו למעלה ממש כנ"ל, ונמצא כי מ"ש ואולך אתכם קוממיות זהו הוראה על ההילוך דוהתהלכתי שזהו מלמעלמ"ט כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>