תורת שמואל - תרכ"ט - ביום השני הקריב כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/26/index.htm">ביום השני הקריב כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ביום השני הקריב כו'</h3><div class=pageno>רכד</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד. ש"פ נשא, ך"ט.</p></p> <p class=bodytext>ביאור על ד"ה בשעה שהקדימו </b></p> <p class=bodytext>ביום השני הקריב נתנאל בן צוער, קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה וארז"ל במד"ר נשא פי"ג שזהו כנגד ך"ד ספרים וב' ממי"ן שבש"ס בראש ובסוף, וניתנה לך"ו דורות זהו ק"ל. ויובן ע"פ משנ"ת בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, בענין מה שפי' בזהר דתרומה הוא תורה מ', </p> <p class=bodytext><div class=pageno>רכה</div></p> <p class=bodytext>ונת' בסופו שז"ע א' מארבעים שבתרומה בחי' עין יפה, ובתורה זהו מה שמביא לידי רצוא, שלכן בפ' ראשונה נאמר תורה תחלה ואח"כ מצות. ופי' תורה מ' ז"ע מ' יום שהי' משה בהר, וגם ע"ז הוא הרמז מה ששיתא סדרי משנה מתחילים במ"ם מאימתי קורין ומסיימים במ"ם לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, שמתחילים במ"ם ומסיימים במ"ם, וההתחלה היא במ"ם פתוחה, כי כל ההתחלות הם במ"ם פתוחה, והסיום היא במ' סתומה, וארז"ל בשבת דק"ד ע"א מ"ם פתוח ומ"ם סתום מאמר פתוח ומאמר סתום, ופי' רש"י יש דברים שניתן רשות לדורשן ויש שאתה מצווה לסותמן כגון מעשה מרכבה. וגם גימ' של ראשי הסדרים הוא ג"כ שמונים, והיינו מ"ם של מאימתי, יו"ד של יציאת השבת הרי נו"ן, ח' של חמש עשרה נשים, הרי נ"ח, אלף של ארבעה אבות נזיקין הרי נ"ט כ"ף של כל הזבחים הרי ע"ט, ואלף של אבות הטומאה הרי שמונים, והיינו כנגד מ' יום הראשונים ומ' יום השניים שבלוחות אחרונות.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> זה, הנה ארז"ל בברכות ד"ו ע"א א"ר יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, בימינו זו תורה שנאמר מימינו אש דת למו, ובזרוע עוזו זו תפילין שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, ומנין שהתפילין עוז הם לישראל שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש, ונמצא כי תפילין ותורה הם ב' ידות, יד ימין ויד שמאל וזהו שארז"ל הוקשה כל התורה כולה לתפילין, והיינו שהתורה ביד אחת והתפילין ביד שני' כו'. והגם כי התפילין הם ביד שמאל, וכמובן ממארז"ל הנ"ל שימינו זו תורה, ונמצא התפילין בשמאל, וגם ארז"ל ידכה יד כהה, ומסתמא בתפילין של הקב"ה ג"כ התפילין ביד שמאל ונמצא כי אינו דומה יד שמאל לימין, אך הענין הוא דכתיב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, שנאמר ב"פ ימין והיינו כי לית שמאלא כו' לכן הם שקולים זל"ז. וגם אפי' בז"א שב' ידות הם בחי' חו"ג, ע' בת"א פ' וירא בסוף ד"ה פתח אלי' בענין חד קציר שמקצר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רכו</div></p> <p class=bodytext>ומגביל השפעת החסד שיהי' לפי ערך ההעלאה שמלמטלמ"ע, דהנה מצינו בענין הגבורות שהם בחי' צמצומים בכדי שיוכל להיות ההשפעה ועיקר ההשפעה הוא מגבורות, וכמ"ש ואם בגבורות שמונים שנה, שסתם חיי האדם הם ע' שנה, כמ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות יחי' שמונים שנה כו', ונמצא כי מהגבורה היא השפעה יתירה כו', וזהו כמו גבורות גשמים שארז"ל שיורדים בגבורה, והגם שהגשמים זהו השפעה טובה לעולם מ"מ בכדי שיוכל להיות נשפע זהו ע"י גבורות שיורדים בגבורה. ועוי"ל שבכדי שיוכלו לקבלם לכן צ"ל ע"י גבורות וצמצומים שירדו טיפין טיפין, וירוו את הארץ בכדי שיצמיח, משא"כ אם הי' יורד ושוטף לא הי' מצמיח מזה כלום כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ואפי'</span> בהשפעת רוחניות צ"ל ג"כ בחי' גבורה וצמצום שז"ע שארז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, שאנכי היא כלליות כל הרמ"ח מצות, ולא יהי' לך הוא כלליות כל השס"ה מל"ת, זהו מפי הגבורה שמענו, שכינו רז"ל אותו ית' בשם גבורה דוקא, והלא ברוב הפעמים ארז"ל לשון הקב"ה, וכאן אמרו לשון גבורה היינו כי בכדי שיהי' נמשך המשכת התורה והמצות למטה צ"ל ע"י גבורות וצמצומים דוקא, ונמצא כי הגבורה היא בחי' השפעה כמו החסד, ונמצא כמו בחסד כתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה, כמו"כ כדי שיהי' נמשך ההשפעה לעולם זהו ע"י בחי' הגבורה כו'. וגם תחה"מ יהי' מבחי' הגבורות, וכמ"ש אתה גבור כו' מחי' מתים, ואם כי זהו מבחי' גבורות היותר עליונים כו', מ"מ זהו מבחי' הגבורות דוקא. וגם כמו שההמשכה ממעלה למטה הוא ע"י בחי' החסד, כמו"כ ההעלאה מלמטלמ"ע הוא ע"י הגבורות, וכנודע שכל העליות הוא ע"י הגבו' דוקא, ולכן בקבלת שבת אומרים אז אנא בכח שהוא שם הגבורה שם מ"ב שאז הוא עליית העולמות, ובק"ש בפ' ראשונה שאומרים בה ואהבת בחי' אהבה ורצוא בבחי' בכל מאדך בלי גבול, ובכללה הוא בחי' למס"נ באחד יש בה שם מ"ב והיינו שמן ואהבת עד ובשעריך יש בה מ"ב תיבות הגם שהיא עצמה בחי' אהבה וחסד מ"מ מאחר שזהו בבחי' עלי' מלמטלמ"ע זהו ע"י שם מ"ב בחי' גבורות כו', ונמצא כי שניהם שקולין גם בחו"ג, שב' הידות דחו"ג הם ג"כ שקולים זל"ז.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רכז</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ואדרבה</span> ההתגברות על השונא הוא דוקא מבחי' הגבורות דקו השמאל, ולכן ארז"ל במד"ר ע"פ אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה יצא עתק מפיכם משל למלך שהבריונים שלו גינו אותו בפורפירא שהי' לבוש בו, אמר המלך הנחתם את הכל ועסקתם בפורפירא שאני לבוש בה חייכם שאני מחליפה ופורע מכם, והיינו שמה שגינו אותו בפורפירא שהי' לבוש בה זה מ"ש וע"י יתיב לבושי' כתלג חיור ולכן גינו אותו בפורפירא שהי' לבוש בו, ואומרים שלא איכפת לי' כלל מעשה התחתונים כי אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח (באיוב סי' ל"ה ו"ז) שאינו תופס מקום מעשה התחתונים כלל, ואומרים עזב ה' את הארץ בידי המזלות, לזה אמר חייכם שאני מחליפה ופורע מכם שנאמר מדוע אדום ללבושיך, והיינו שיתלבש בלבוש נקם תלבושת לנקום נקמתו מהם, ולבוש אדום הוא לבוש הגבורה דוקא, שע"י בחי' הגבורות ינקום נקמתו כו', ונמצא כי יש עוד יתרון בבחי' הגבורה על החסדים שז"ע הנקמה, שהרי מצד בחי' החסד שטוב לכל יכול להשפיע גם לשונא ג"כ, וכמו שאמר אברהם לו ישמעאל יחי' לפניך, וגם בעת שאמרה לו שרה גרש האמה הזאת ואת בנה הי' זה רעה בעיני אברהם איש החסד, וכמ"ש וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו עד שאמר לו הקב"ה אל ירע בעיניך על הנער ואל אמתיך כו' והיינו כי מפני שהי' אברהם איש החסד והי' מטיב לכל הוכשר גם ישמעאל בעיניו וכנודע מענין חסד דאברהם שזהו חסד דמ"ה שהוא בחי' חסד שמצד הביטול, שהי' נדמה לו שזולתו טוב הימנו לכן הי' נותן הכל לזולתו, ונמצא כי מצד בחי' החסד שטוב לכל אינו שייך כלל ענין הנקמה והגבורה, ונמצא כי יש יתרון במדת הגבורה נגד החסד, ועכ"פ שניהם שקולין.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בחדא"ג כ' ע"י הנחת תפילין אנו מתקשראין עם הקב"ה וכמו"כ הקב"ה מניח תפילין להורות על התפארותו בעמו ישראל, והיינו כי תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך כישראל, וכמארז"ל ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל, אין דכתיב את ה' האמרת היום וה' האמירך היום, א"ל הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם כו' ה' אחד, ואני אעשה אתכם חטיבה א' בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, ואומר כי מ"ש נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו היינו שנשבע בב' המדות חו"ג, שהם ימינו ושמאלו. וי"ל כי ע"י התפילין שמניחין ביד שמאל יד כהה עי"ז גורמים לאכללא שמאלא בימינא וכאשר יתגבר ימין על שמאל יהי' גם למטה כולא ימין, וגילוי בחי' זה יהי' לע"ל שיהי' ומלאה הארץ דעה כמים לים והיינו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רכח</div></p> <p class=bodytext>שעלמא דאתגליא יהי' במדריגת עלמא דאתכסיא שזהו שא' הכתוב ומלאה הארץ כו' כמים לים שכמו בים הוא בחי' עלמא דאתכסי' מושג גילוי אלקות, ולכן נמשל לים שכמו ברואים שבים שלהיותם מקבלים חיותם ממי הים הם בטלים לגבי הים בתכלית ואינם פורשין מן הים כלל, ומיד כשפורשין מן המים הם מתים, כמו"כ יובן בנמשל למעלה שהברואים הם המלאכים ונשמות שבעלמא דאתכסיא הם מובלעים בהשגות שמשיגים ואינם בבחי' נפרד כ"כ כמו הברואים שביבשה שהגם שהם מקבלים חיותם מן הארץ היא בחי' מל' שנעשה מקור לבי"ע מבחי' ארץ שבה, מ"מ נראים נפרדים לגמרי כו'. אמנם לע"ל כשיהי' ומלאה הארץ דיעה יהי' כמים לים מכסים שברואים שביבשה יהיו מכוסים ונבלעים במי הים היא ההשגה באלקות והביטול לאלקות כמו ברואים שבים כו', וזהו את הוי' שפי' את הוי' שיהיו בטלים וטפלים לבחי' שם הוי', וכנודע ההפרש בין יראו מה' לבחי' יראו את ה', כמ"ש מזה במ"א בד"ה וירא ישראל את היד הגדולה ובד"ה אר"י יהא חלקי מגומרי הלל בכ"י. וכ"ז יהי' ע"י העבודה דעכשיו בקיום מצות התפילין שמניחין על יד שמאל ועי"ז גורמים לאכללא שמאלא בימינא, ועי"ז יומשך לע"ל שיהי' גם למטה כולא ימין כמו שלמעלה לית שמאלא בהאי עתיקא כמו"כ למטה יהי' ג"כ כולא ימין.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> אף אני אעשה אתכם חטיבה א' בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, היינו שגם בארץ בחי' הפירוד יהי' אחד, וזה"ע גוי אחד בארץ שממשיכים גם בארץ בחי' אחד, והוקשה כל התורה כולה לתפילין ולכן ע"י לימוד התורה ארז"ל בסוף מס' ברכות ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך כו' ורב שלום, וכ"ה בכמה מקומות בש"ס, והיינו כי ע"י לימוד התורה ממשיכים גילוי אלקות שיהי' נמשך הגילוי למטה כמו למעלה ועי"ז מרבים שלום להיות ורב שלום שמבחי' ורב הוא בחי' טורי דפרודא יהי' שלום בחי' היחוד והחיבור, וכנ"ל שהוקשה כל התורה כולה לתפילין, להיות כי ע"י התורה שקורא בתורה עי"ז ממשיך להיות הקב"ה קורא ושונה כנגדו, שיומשך המשכת אלקותו ית' בעולם להיות הגילוי למטה כמו למעלה, ולע"ל יהי' גילוי בחי' זו ועכשיו הוא רק להוסיף אורות באצי', כנודע ממ"ש בכהאריז"ל שכל קיום</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רכט</div></p> <p class=bodytext>המצות ולימוד התורה דעכשיו ה"ה להוסיף אורות באצי' ולע"ל יתגלה בחי' זו בגילוי למטה, ובאמת ישנם גם עכשיו כל ההמשכות אך אינם מאירים בגילוי, וה"ז כמשל מי שיש לו עושר מופלג והוא גנוז בתיבה, והגם כי אינו רואה אותם ואינו נושאם אתו בעת הילוכו מ"מ ישנם, כמו"כ כל ההמשכות שממשיכים ע"י התומ"צ ישנם גם עכשיו רק שהם גנוזים באצי' ולע"ל יתגלה למטה ג"כ בעשי' כו', ועי' בהביאור על מארז"ל אלי' הוי שכיח, בענין ויוסף הוא המשביר, שעיכוב [זה] הוא ג"כ לטובה, ולכן הי' מעלת יוסף במה שעיכב התבואה עד אשר יצטרכו לה, וכמו"כ יובן בענין העכבה שמתעכב באצי' כי היום לעשותם דוקא, אבל לא בעוה"ב ולכן העכבה דעכשיו בכדי שיתגלה בעת אשר אז א"א להמשיך כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> שארז"ל בפ"ג דאבות מ"ו עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרוי' ביניהם שנאמר אלקים נצב בעדת אל, ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה, ומנין אפילו שלשה שנאמר בקרב אלקים ישפוט, ומנין אפילו שנים שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ומנין אפילו א' שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, והיינו שאפילו א' שלומד תורה ממשיך המשכת אלקו' ית' למטה, וכנ"ל בענין הוקשה כל התורה כולה לתפילין, רק שבענין ההמשכה יש הפרש ביניהם שעם היות שאפילו א' שיושב ועוסק בתורה ממשיך גילוי אלקותו ית' להיות הקב"ה קורא ושונה כנגדו, מ"מ אינו דומה ההמשכה שא' ממשיך לההמשכה שנמשכת ע"י עשרה שיושבים ועוסקים בתורה, שהרבים יש להם כח יותר להמשיך, ע' מזה בד"ה כל המברך מתברך (ך"ט), וכנודע ממ"ש במ"א גבי תפלה שכתיב הן אל כביר לא ימאס, והיינו שהרבים יש להם כח להמשיך ע"י תפלתם מבחי' יג"מ הרחמים, וכמו"כ י"ל שע"י לימוד התורה ברבים ממשיכים בחי' היותר גבוה.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רל</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וי"ל</span> שיש בתורה בחי' יג"מ שהתורה נדרשת בהם, והיינו שע"י ק"ו למדו רז"ל דבר חדש בתורה, ונמצא שזהו כמו מקור התורה, ונודע שיג"מ שהתורה נדרשת הם כנגד יגמה"ר, וכמו שפי' המגיד נ"ע שע"י שאמר משה אל נא רפא נא לה שהזכיר מדה הראשונה מיג"מ הרחמים נאמר לו אח"כ ק"ו היינו מ"ש ואביה ירק ירק ק"ו לשכינה, ונמצא כי ע"י יגמה"ר ממשיכים יג"מ שהתורה נדרשת בהם וכמו שהמשיך משה ע"י אשר הזכיר מדה הראשונה מיגמה"ר נאמר לו ק"ו כנ"ל כמו"כ הוא בכל היג"מ, וכמו"כ ממש ע"י יג"מ שהתורה נדרשת בהם ממשיכים יגמה"ר, והיינו לפי ששקולים זל"ז, וכנודע ממ"ש ע"פ מארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים, והיינו בחי' ששונים בהלכות, בסידור ובלק"ת ע"פ אני לדודי ובהגהות לשם, ולפי"ז י"ל שכמו הרבים ע"י תפלתם מעוררים יגמה"ר שנמצא אינו דומה תפלת הרבים לתפלת היחיד, שהרי ענין התפלה היא בחי' אתעדל"ת אתעדל"ע כנודע שלפ"ע שפיכות הנפש בבחי' העלאת מ"ן מלמטה כמו"כ לפי ערך זה נמשך לו מלמעלה, ומ"מ הרבים ע"י תפלתם מעוררים המשכת יגמה"ר שהם בחי' רב חסד, בחי' אתעדל"ע שלמעלה מבחי' אתעדל"ת, והיינו שזהו למעלה מכפי ערך ההעלאה שא"א לאתעדל"ת לעורר לשם רק מפני שתפלת הרבים אינה נמאסת כמ"ש הן אל כביר לא ימאס מזה משמע הגם כי אינן ראוים מ"מ עושה זאת, ואם הי' ההמשכה לפ"ע העלאתם א"צ לומר שלא ימאס, הרי זהו מגיע לפי ערך ההעלאה, אלא ודאי הגם כי ע"פ ההעלאות מ"ן שלהם אינו מגיע להם יען כי בחי' זו א"א להגיע בבחי' העלאת מ"ן מ"מ מפני שתפלת הרבים אינה נמאסת לכן נמשך בבחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת, והיינו מפני כח הרבים, וכמו"כ הוא בתורה הגם כי ענין התורה היא מלמעלמ"ט עכ"ז היא בבחי' העלאת מ"ן רק שההמשכה היא מלמעלמ"ט, ואינה לפי ערך כמו האתעדל"ע שנמשך ע"י אתעדל"ת דתפלה, אבל מ"מ היא בבחי' אתעדל"ת אתעדל"ע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> שרצה משה ליכנס לארץ בכדי להמשיך וליטע הכח בנש"י שיוכלו להמשיך בלימוד תורתם כל ההמשכות מלמעלמ"ט, ואז לא יהיו צריכים לתפלה, אך לא פעל זאת כמ"ש אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, כ"א</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רלא</div></p> <p class=bodytext>אמר לו עלה ראש הפסגה ושא עיניך וראה את הארץ, וע"י הראי' שראה מרחוק את הארץ פעל זאת ביחידי סגולה שתורתם אומנתן שיוכלו להמשיך מלמעלמ"ט, כמ"ש מזה בד"ה ואתחנן שלא נדפס ובחינוך, ולכן רשב"י שהי' תורתו אומנתו הי' יכול להמשיך השפעת השפע בעוה"ז ע"י לימוד תורתו כמ"ש בזהר אחרי דנ"ט זימנא חדא הוי צריכא עלמא למטרא אתי לקמי' דרשב"י וע"י שדרש להם בפסוק מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד עי"ז הי' מטר ע"פ הארץ, הרי שפעל השפעה גשמיות בלימוד תורתו, והיינו מפני שהמשיך כל המשכות ע"י התורה מלמעלמ"ט, ולכן הי' פטור מתפלה כי יש בכלל מאתים מנה, אמנם זהו רק ביחידי סגולה אבל בכל ישראל הגם כי ההמשכה שע"י התורה היא מלמעלמ"ט עכ"ז העבודה בלימוד התורה היא בבחי' אתעדל"ת אתעדל"ע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ונמצא</span> עפ"ז י"ל כי יש חילוקי מדרגות שהיחיד אינו מגיע כ"כ בבחי' האתעדל"ת שלו כמו הרבים, שהרבים יש להם כח היותר גדול ומכ"ש מתפלה, ומה התפלה שכל ענינה היא באתעדל"ת אתעדל"ע אינו דומה הרבים ליחיד שהרבים ממשיכים בחי' יגמה"ר, שגם בבחי' ההעלאה מלמטלמ"ע יכולים הרבים להגיע יותר כמ"ש הן אל כביר לא ימאס וכנ"ל שהגם שאינם ראוים מ"מ נמשך להם, כ"ש בתורה שהמשכתה היא מלמעלמ"ט, שבודאי אינו דומה הרבים ליחיד. והגם כי י"ל שמאחר שזהו מלמעלמ"ט יכול היחיד להגיע ג"כ כמו הרבים אינו כן שהרי נת' שמשה לא פעל כניסתו לארץ שכל עיקר המכוון שלו הי' בשביל לפעול שכל ישראל יוכלו להמשיך מלמעלמ"ט ע"י עסק תורתם, וע"כ צריכים לחלק בין יחיד לרבים, שאם היחיד יכול ג"כ להגיע א"כ פעל משה בקשתו וכתיב אל תוסף דבר כו', ומה שפעל ע"י ראייתו מרחוק זה אינו מה שביקש לכנוס לארץ כו', וע"כ צריכים לחלק בין יחיד לרבים כו', וגם זהו מצד מעלת הרבים, ולא מה שפעל משה כי מה שפעל משה זהו רק על יחידי סגולה כמו רשב"י וחביריו.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולכן</span> באבות פ"ג מ"ב ארז"ל שנים שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרוי' ביניהם, ומנין אפילו אחד שהקב"ה קובע לו שכר שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו הרי שחילקו בלשון שעל שנים אמרו ל' שכינה שרוי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רלב</div></p> <p class=bodytext>ביניהם, ועל היחיד אמרו רק שקובע לו שכר אבל לא אמרו לשון שכינה שרוי' ביניהם, רק שלר' חנינא בן תרדיון אם רק שנים עוסקים בתורה ג"כ שכינה שרוי' ביניהם, ולר' חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא דוקא עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, הרי שיש ביניהם חילוק בין שנים לעשרה, וגם מזה עצמו שחילק ר' חלפתא ב"ד בין עשרה שיושבין ועוסקין בתורה לחמשה שיושבין ועוסקין בתורה שהרי אמר ומנין אפילו חמשה הרי כי יש מקום לחלוק ביניהם, והיינו מפני כי על כל בי עשרה שכינתא שריא, ומ"מ מה שאמרו שכינה שרוי' ביניהם ע"י לימוד תורתם זהו מעלה יתירה שנמשך בפנימיות, שע"כ בי עשרה שכינתא שרי' זהו בבחי' מקיף לבד, אבל ע"י עסק תורתם בכנופיא בעשרה נמשך בפנימיות כו', וכמו"כ אמר ומנין אפילו שלשה, ומנין אפילו שנים ומנין אפילו אחד הרי שיש חילוק ביניהם, רק שריבה ולמד מהפסוקים שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה נאמר אבוא אליך שזהו ג"כ כענין שכינה שרוי' ביניהם, אך מ"מ אינו דומה היחיד לרבים. וזהו מ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר כ"א בתוכם בתוך כאו"א מישראל, וענין המקדש הוא שהי' שם הארון והלוחות, ועכשיו נמשך בחי' זו בכאו"א מישראל בבחי' פנימיות כנ"ל ע"י לימוד התורה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן ענין מה שת"ח מרבים שלום בעולם, והיינו לפי שע"י לימוד תורתם ממשיכים להיות שכינה שרוי' ביניהם, ואין השכינה שורה אלא על חכם גבור כו' והיינו שע"י התורה נמשך מוחין דגדלות, ועי"ז הם מרבים שלום בעולם. והענין הוא, דהנה עיקר הקפידא הוא מחמת מוחין דקטנות, שהרי אנו רואים מי שהוא בר שכל גדול יוכל לסבול היפוכו, משא"כ מי שדעתו קצרה לא יוכל לסבול דעת האומר לנגדו וכועס מיד ושופך עליו אף וחימה בקצף גדול, אבל מי שדעתו רחבה הגם שחבירו יאמר לו היפך דעתו ורצונו לא יכעוס כלל, ואם הוא בר שכל גדול הוא נותן מעצור לרוחו לבלי ישיב לו כלל, ועד"ז יובן מה שהקפידות והקטטות והעדר השלום זהו בא מסיבת קטנות המוחין דוקא, וכמו הקטן כשאינם ממלאים רצונו יצעק בקול מר, משא"כ הבר דעת כו', ולכן ע"י התורה שע"י ממשיכים מוחין דגדלות עי"ז מרבים שלום, ועי"ז ממשיכים להיות ורב שלום, היינו שמבחי' רב טורי דפרודא יהי' נמשך השלום והחיבור והאחדות, ולכן לע"ל כשיהי' ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים היינו כשיהי' הגילוי למטה כמו למעלה שיהי' נמשך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רלג</div></p> <p class=bodytext>גילוי אלקותו ית' למטה כמו למעלה, יהי' שלום בין החיות והבהמות ג"כ וכמ"ש וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ופרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן, והיינו מפני המוחין דגדלות שיתגלה לע"ל ביתר שאת ויתר עז מכמו עכשיו וכנ"ל, שעיקר הגילוי זהו יהי' לע"ל, ועכשיו הוא רק הארה מבחי' זו, לכן יהי' השלום גם בין החיות והבהמות כו', וז"ע ת"ח מרבים שלום בעולם.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובכ"ז</span> יובן ענין מה ששיתא סדרי משנה מתחילין במ"ם ומסיימין במ"ם, וגם ראשי אותיות מן שיתא סדרי עולים לחשבון שמונים ב' ממי"ן, והיינו כי תרומה הוא תורה מ"ם, והוא בחי' מ' יום שהי' משה בהר, בחי' כחב"ד שכ"א כלול מעשרה שעולה למספר מ"ם, ולכן כיוונו רז"ל להתחיל תושבע"פ במ"ם ולסיימה במ"ם להורות על הכח שיש בתורה להמשיך מוחין דגדלות עד שעי"ז ירבה השלום הוא האחדות בין ישראל עד גם שאפי' בחיות ובהמות יהי' ג"כ השלום כנ"ל, וכפלו לכוין גם ראשי אותיות מן הש"ס שיעלו ג"כ למספר שמונים לחזק הכוונה והענין שע"י התורה מרבים שלום. וענין מ"ם פתוחה ומ"ם סתומה, שז"ע מאמר פתוח ומאמר סתום זהו ב' בחי' סתים וגלי' שיש בתורה, ולכן הא' מ' פתוחה לרמז על גליא שבתורה והא' סתומה לרמז על בחי' סתים שבתורה שבשניהם יש הכח הנ"ל להרבות שלום כו', ושרשם הוא מב' הבחי' דכתר כו' כנודע ממ"ש במ"א.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ביום השני הקריב נתנאל, שהוא בחי' נתן אל והיינו שקאי על התורה שנתנה אל מתנה לישראל, וכמארז"ל ג' דברים ניתנו מתנה לעולם התורה כו' שנאמר ויתן אל משה, והיינו כי בחי' זו דתורה היינו בחי' תורה מ"ם שהוא בחי' כחב"ד שיש בתורה, זהו בחי' מתנה, כי יש בתורה כמה בחי' כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה, היינו מה שהיא בבחי' ירושה, ויש בחי' שעלי' ארז"ל התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך, כ"א בבחי' יגיעה ועבודה דוקא כו', ויש בחי' מה שהיא בבחי' מתנה, וזהו בחי' תרומה תורה מ' שזהו בחי' מתנה לעולם, ולכן בחי' הב' ממי"ן שבתושבע"פ מרומז בקרבן נתנאל להורות שבחי' זו נתן אל בבחי' מתנה כו'. ושייך בחי' זו לישכר כי בני</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רלד</div></p> <p class=bodytext>ישכר יודעי בינה לעתים שהיו בעלי תורה, ולכן מרומז בנשיא שלהם ל' נתן היינו מה שניתנה התורה במתנה ושייכות בחי' אל הנאמר בנתנאל הוא כי אל הוא בחי' ל"א נתיבות, משא"כ נתיב הל"ב הוא נתיב לא ידעו עיט, ולכן הי' נשיא ישכר, יש שכר, שבחי' י"ש הוא בחי' ש"י עולמות שנמשכים מל"א נתיבות כו', אבל נתיב הל"ב לא ידעו עיט, וזהו נתנאל כו' נשיא ישכר.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>