תורת שמואל - תרכ"ט - ראשית עריסותיכם כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/29/index.htm">ראשית עריסותיכם כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ראשית עריסותיכם כו'</h3><div class=pageno>רמב</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד. ש"פ שלח, ך"ט.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>ראשית</span> עריסותיכם חלה תרימו תרומה, וביחזקאל סי' מ"ד פסוק למ"ד כתיב וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך, וצ"ל </p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמג</div></p> <p class=bodytext>מהו ענין הברכה אשר תניח אל ביתך ע"י החלה שתתן אל הכהן כו'. הנה מצות חלה ניתנה לנשים והיא מהג' מצות שנצטוו הנשים נדה חלה והדלקת הנר, והיינו כי ארז"ל בירושלמי פ"ב דשבת, ובמד"ר בראשית פי"ד אדה"ר הי' חלתו של עולם, והנה כשם שארז"ל בחלה שמשעה שהאשה מקשקשת עיסתה והיינו קמחה במים מגבהת את חלתה, כן הוא באדה"ר שכתיב ואד יעלה מן הארץ והשקה ואח"כ וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, כי אדה"ר הי' מן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן, וגיבל את העפר במים כמ"ש ואד יעלה והשקה כו' ואח"כ וייצר כו', כמו שפירש"י ז"ל ע"פ ואד יעלה מן הארץ, וז"ל לענין ברייתו של אדם העלה התהום והשקה עננים לשרות העפר ונברא אדם כגבל זה שנותן מים ואח"כ לש את העיסה, ואף כאן והשקה ואח"כ וייצר עכ"ל, וכ"ה במד"ר בראשית ר"פ י"ד, ולכאורה צ"ל הלא כתיב כי לא המטיר ה' אלקים ונמצא כי לא הי' מטר קודם שהתפלל אדה"ר על הגשמים שירדו, אך י"ל שהמים הי' שהעלה מן התהום מלמטה למעלה. והיינו מפני כי אדם הראשון הי' חלתו של עולם, והחלה היא משעה שהאשה מקשקשת עיסתה במים, ומפני כי חוה קלקלה אותו וכבתה נרו כו', לכן ניתנה מצות חלה לנשים דוקא כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובת"ז</span> תקון ט"ז אמרו כי חלה הוא חל ה', פי' כי עה"ד חטה היתה, ואין התינוק יודע כו', והנה בשבטים לא היו אותיות ח"ט לפי שרחוקים היו מן החטא, ולכאורה צ"ל הלא חטה עולה ך"ב שהיא בחי' מל', ב"ך אתוון</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמד</div></p> <p class=bodytext>דאורייתא, והאיך יתכן בה לומר בחי' חטא, אך הענין הוא דהנה איתא בזהר על בחי' המל' שנק' ברתא דמתחטא לקמי' אבוה והיינו מפני כי החטא סמוך לה וכמ"ש לפתח חטאת רובץ, פי' פתח הוא בחי' מל' בחי' דלת וכמ"ש דוד ארוממך כי דלתני, וכתיב פתחי לי, ופסח ה' על הפתח שכמו הפתח משמש כניסה ויציאה כמו"כ כל ההמשכות והעליות הוא ע"י המל' כו', והנה סמוך לפתח זה חטאת רובץ כו', משא"כ השבטים הם י"ב גבולי אלכסון הם רחוקים מבחי' החטא, וזהו חלה חל ה', שז"ע כמו ההפרש בין חמץ למצה, שהוא בין ח' לה' שהחמץ רומז על היצה"ר כמ"ש מכף מעול וחומץ, אבל מצה הוא בה"א בחי' ביטול כמו שאנו אומרים מצה זו כו' ע"ש מ"ה בחי' ביטול, כמ"ש ונחנו מה, וענין חלה הוא שבלחם חמץ יהי' ג"כ בחי' ה' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ויובן</span> בהקדם ענין הקמח שארז"ל אם אין קמח אין תורה כו', דפי' הפשוט הוא כמ"ש רז"ל יפה ת"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם כו' וכל ת"ת שאין עמה מלאכה כו', שצ"ל ב' בחי' קמח ותורה, קמח הוא בחי' גשמיות כו', וז"ע פלוגתא דרשב"י ור' ישמעאל בפ"ה דברכות דל"ה ע"ב, שרשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו', ור"י אומר הנהג בה מנהג דרך ארץ, אך אפ"ל פי' אם אין קמח כו' ע"ד שארז"ל רבא חזיא לרב המנונא דקא מאריך בצלותא א"ל מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה א"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, והנה צ"ל ענין שתורתן אומנתן פטורין מן התפלה וחייבים בק"ש, נמצא שיש בבחי' התורה לפטור מתפלה ולמה דוקא מי שתורתן אומנתן ומפני מה גם מי שאינו תורתו אומנתו [לא] יפטור ג"כ מתפלה מאחר שיש בתורה לפטור מתפלה כו'.</p> <p class=bodytext>ב) <span class=cup>ויובן</span> בהקדם ענין הק"ש ותפלה ותורה, הנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עומ"ש תחלה ואח"כ יקבלו עול מצות שהם בחי' רצוא ושוב קבעומ"ש הוא בחי' רצוא וקבעומ"צ הוא בחי' שוב, והנה בפ'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמה</div></p> <p class=bodytext>ראשונה יש בה מ"ב תיבין מן ואהבת עד ובשעריך, שרומז לבחי' הגבורה, ובוהא"ש יש ע"ב תיבין עד ושמתם שע"ב בגימ' חסד, וצ"ל הלא נת' בזהר בענין הד' פרשיות ששמע והא"ש הם חו"ג, וא"כ שמע הוא בחי' חסד והא"ש גבורה וכאן נהפוך הוא, אך הענין הוא דהנה השמות מ"ב וע"ב הוא בחי' הכלים וכמ"ש בת"ז וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא, והנה מה שהמדות הם בהתחלקות חסד וגבורה היינו כשהם בבחי' המדות עצמן, אבל כשמאיר בהם מבחי' אוא"ס שלאו מכל אינון מדות אזי נעשה בחי' התכללות המדות ואחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה כו', ולכן בפרשת שמע שהאור הוא בחי' החסד בחי' אהבה מ"מ הכלי הוא בחי' גבורה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> ענין שם מ"ב מפני מה בק"ש הוא שם מ"ב וכן במסעות היו מ"ב שהם ז' פעמים ו', ובספירת העומר הוא מ"ט ז' פעמים ז', והיינו כי שם מ"ב הוא בחי' העלאה מלמטה למעלה ולכן בהעלאה לא קחשיב בחי' המלכות שבכל מדה כי ענין מדת המלכות היא בחי' המשכה מלמעלה למטה ולכן בהעלאות הוא רק שם מ"ב, ולכן בקריאת שמע בפרשה ראשונה שענינה הוא בחי' רצוא כנ"ל הוא שם מ"ב וכן בענין המסעות שהוא ענין עלייתם ממצרים עד שבאו לירדן יריחו בחי' ריח שהוא בחי' העלאה הי' מ"ב מסעות, וכן בקבלת שבת קודם לכה דודי אומרים שם מ"ב דאנא בכח. ושרש ענין שם מ"ב הנה בשרפים מצינו שיש להם שש כנפים, משא"כ החיות הם בד' כנפים כו', והיינו מפני כי השרפים אומרים קדוש שמשיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל ואני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר שנברא העולם וכולא קמי' כלא חשיב והם עומדים תמיד בבחי' ביטול זה איך דכולא קמי' כלא לכן יש בהם שש כנפים לפי שהם בבחי' העלאה מלמטה למעלה וכנ"ל, וכמו רבוי רבבן קדמוהי יקומון שאין מהם השפעה למטה כ"א תמיד בבחי' הביטול ליכלל כו' מלמטה למעלה, ושורשם הוא מבחי' וא"ו דשם הוי', כי יש בחי' קדש וקדוש, קדוש הוא קדש וא"ו, וקדוש הראשון הוא איך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמו</div></p> <p class=bodytext>שהוא"ו רוצה ליכלל וליבטל בבחי' קדש כו', ע' בלק"ת בד"ה ונקדשתי בתוך בני ישראל בפ' אמור, וע"ז נאמר רוח האדם היא העולה למעלה ורוח הבהמה כו', פי' אדם הוא בחי' מ"ה שהוא בחי' ביטול כו', וכמו משה הי' כבד פה וכבד לשון פי' שלפי שמשה הוא בבחי' הביטול תמיד כמ"ש ונחנו מ"ה לכן הי' כבד פה וכבד לשון, כבד פה לגבי תורה שבעל פה וכבד לשון לגבי תורה שבכתב, כי ענין הדבור הוא בחי' השפעה והרי הוא המשפיע, אבל משה שהי' בבחי' מ"ה לכן הי' כבד פה כו' כ"א שהי' תמיד בבחי' הביטול כו', ועד"ז הוא בחי' רוח האדם עולה שהוא תמיד בבחי' עלי' מלמטה למעלה כו', משא"כ רוח הבהמה יורדת למטה כי כל השפעה למטה נקרא בשם בהמה, ולכן ארז"ל יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק כי מקור חיות העולמות נקרא בשם בהמה, וע"ז אמרו הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, פי' כי ראש לשועלים הגם כי הוא בחי' ראש, אבל זהו לשועלים בחי' רוח הבהמה היורדת למטה ויותר טוב להיות זנב לאריות כו' להיות בבחי' הביטול ליכלל מלמעלה למטה כו', וזהו שרש ענין שם מ"ב שהוא בחי' העלאות מלמטה למעלה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ענין פ' ראשונה דקריאת שמע שהוא בחי' אהבת בכל מאדך בבחי' העלאה מלמטה למעלה, וז"ע אור החסד בכלי הגבורה הגם כי האור הוא ואהבת בחי' חסד עכ"ז צ"ל בחי' גבורה בכדי לצאת מהכלי, כי פי' גבורות הוא מל' תגבורת שהוא ענין תגבורת החיות לצאת מהכלי כו', וז"ע קבלת עול מלכות שמים, פי' שמים שם מים בחי' חכמה, והיינו שכמו שהשמים מקיפים את הארץ והד' יסודות אש מים רוח עפר, כמו כן יש בחי' ד' אותיות דשם הוי' וכתיב ותתפלל חנה על הוי' שהוא בחי' סוכ"ע שעל הוי', ופי' מלכות שמים הוא בחי' מלכות דאין סוף ופ' ראשונה היא קבעומ"ש היינו בחי' מל' דא"ס וזהו ע"י בכל מאדך דוקא, וזהו שרש ענין פ' ראשונה דק"ש, והקדמת שמע הוא שענין קבלת עול מלכות שמים זהו הקדמה כלליות על דרך קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזירותי, וכענין הקדמת נעשה לנשמע שעל ידי זה ממשיך רצון הכללי דאנא אמלוך ואז יוכל אחר כך להמשיך על ידי מעשה המצות פרטיות רצון העליון כו' שזהו ענין רצון אותיות צנור כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמז</div></p> <p class=bodytext>ג) <span class=cup>וענין</span> פרשה שני' דקריאת שמע הוא בחי' שוב מלמעלה למטה, והגם כי לא נאמר בה בכל מאדך מ"מ נאמר בה מה שלא נאמר בפרשה ראשונה, והוא מה שכתוב לעבדו בכל לבבכם כו', ופי' עבודה הוא כמו שאנו רואים בענין העבד שמשלים לרבו, שיש כמה מלאכות שאין הרב בעצמו יכול לעשות כמו תיקוני האכילה באפי' ובישול וכמ"ד שאין הרב בעצמו יכול לעשותם והעבד משלים את רבו בזה כו', אך לפי זה צ"ל איך יתכן לומר כן למעלה הלא אנת הוא שלימותא דכולהו ואיך יתכן לומר שהאדם משלים כבי', אך הענין הוא דהנה כתיב אשר ברא אלקים לעשות לתקן שכל מה שברא בששת ימי בראשית צריך תיקון וכמ"ש במד"ר התורמסין צריכין תיקון ואפילו האדם צריך תיקון, וענין התיקון הוא כי ארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, שמאחר שנק' תחתונים הלא יש חילוקי מדרגות עליונים ותחתונים, וענין דירה בתחתונים היינו שיהי' גילוי והמשכת אלקותו למטה כמו למעלה וזהו ענין יחוד אלקותו שיומשך יחוד אלקותו ית' למטה כו', והנה יש עולם התיקון והיינו מה שכבר נתקן וקאי על עולם האצי' שתיקן בעצמו, אבל יש ג' עולמות בי"ע שניתן לאדם שיתקן אותם כי שרשן הוא מעולם התהו והעבודה ניתנה לאדם לתקנם, ולכאורה הלא הי' יכול לבראותם שלא יצטרכו לתיקון וכמו עולם האצי' שהוא מה שכבר נתקן כו', אך כך עלה ברצונו ית' כו', וז"ע העבודה וע"י מה מתקנם האדם זהו ע"י המצות, וזהו שרש ענין מ"ש בפ' שמיני יו"ד פסוק יו"ד ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור, שחול הוא בחי' ק"נ והוא עיקר המסתיר להיות נראה העולם ליש ודבר נפרד כו', וע"י שמבדיל בין הקדש ובין החול שעיקר המצות נתלבשו בדברים גשמיים שמנוגה, הנה עי"ז ממשיך גילוי אלקותו ושלא יסתיר בחי' קליפת נוגה, ויש הבדלה בין טמא לטהור כי בקליפות יש ב' בחי' שיש בחי' קליפה שאי אפשר להעלותה וצריכים להעבירה לגמרי כו', וזהו על ידי מל"ת כו' וז"ע העבודה שבפ' שני' דק"ש כו'.</p> <p class=bodytext>ד) <span class=cup>ומעתה</span> יובן מה שמי שתורתן אומנתן חייבים בקריאת שמע ופטורים מן התפלה, כי הנה ע"י הק"ש ממשיך בחי' אור חדש מאתו ית', והנה ההמשכה הוא בבחי' התורה, וכמו שאומרים בק"ש אחר בכל מאדך והיו הדברים האלה, פי' שלאחר הרצוא בבחי' בכל מאדך והאיך מוצאין זה בתורה וזהו והיו הדברים האלה וארז"ל בדברי תורה הכתוב מדבר כו', והיינו מפני כי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמח</div></p> <p class=bodytext>אורייתא מחכמה עילאה נפקת והשראת אור אין סוף ב"ה הוא בבחי' חכמה דוקא, כי חכמה היא אחד האמת ואין זולתו, כי ענין גילוי אלקותו הוא איך דכולא קמי' כלא חשיב, ולכן במי שהוא בחי' יש אי אפשר לשרות כי אין אני והוא יכולים לדור כו' כי אם בבחי' חכמה שהיא כח מ"ה בחי' ביטול בה דוקא היא השראת אור אין סוף ב"ה ואורייתא מחכמה עילאה נפקת כו', ולכן אפי' מי שתורתן אומנתן חייבים ג"כ בק"ש כי ק"ש היא המשכת האו"ח, ובתורה היא רק ההשראה כו', אבל מן התפלה הם פטורים כי התפלה היא חיי שעה, והנה חיי שעה פרש"י לרפואה ולשלום ולמזונות שהם השפעות גשמיות, והנה שעה בחי' זמן הוא שייך רק בבחי' מלוכה כמ"ש ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך עבר הוה ועתיד, אבל למעלה מן המלכות אינו שייך בחי' זמן, ולכן מי שתורתן אומנתן פטורים מן התפלה שיש בכלל מאתים מנה, וה"ז כמו מ"ע שהזמן גרמא שהנשים פטורות, והיינו מפני כי עלמא דנוק' משועבד לעלמא דדכורא כמו שלמטה האשה משועבדת לבעלה תחת הזמן כו' ואיך יכולים לצוות לה מצות עשה שהזמן גרמא מאחר שהיא משועבדת בזמן, ולכן מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, והבעל מוציא אותה במצות אלו כמו שמצינו בכמה מצות כמו מצות המלך שאי אפשר לכל ישראל שיהי' כל אחד מלך, והרי המלך על ישראל מוציא את כל ישראל במצוה זו כו', כמו"כ מצות עשה שהזמן גרמא הבעל מוציא את אשתו, ועד"ז מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה כי חיי שעה הם השפעות גשמיות משועבד לתורה כמ"ש אם בחוקתי תלכו ופי' רש"י אם תהיו עמלים בתורה ונתתי גשמיכם בעתם הרי השפעות גשמיות שהמל' שורש ומקור ההשפעות משועבדת לת"ת, ע"כ ע"י תורה חיי עולם פוטר עבודת חיי שעה בחי' תפלה, והרי הוא יוצא ידי חובת תפלה כי בכלל מאתים מנה, ע"ד שהבעל מוציא את אשתו במצות עשה שהזמן גרמא כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אמנם</span> לפי זה צ"ל מפני מה דוקא מי שתורתו אומנתו שלפי זה מי שהוא לומד תורה אפילו אין תורתו אומנתו הי' צריך שיופטר מתפלה, אך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמט</div></p> <p class=bodytext>הענין הוא דהנה מצינו מעלה בתפלה דתפלה הוא ענין מה שכתוב המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שתמיד נמשך בחי' זו, וזהו כלל שכל המשכה שנמשכת בתמידות הרי זה נמשך מבחי' אני הוי' לא שניתי כו', ועל דרך כל מקום שנאמר לי אינו זז כו', והגם שזהו מיחוד חיצוני דחכמה ובינה, מ"מ הוא בלי הפסק, ולכן מי שתורתו אומנתו שלומד תמיד ולא פסיק פומא מגירסא הרי זה נמשך גם כן מבחי' אור אין סוף ב"ה דלא פסיק ולכן מאחר שנמצא בו גם מעלת התפלה ונוסף לזה שגדלה מעלת התורה על התפלה לכן הרי הוא פטור מן התפלה, אבל מי שאין תורתו אומנתו הגם כי גדלה מעלת התורה על התפלה, אבל הנה יש יתרון המעלה בתפלה שממשכת בתמידות כמ"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד, לכן חייב בתפלה. וזהו ביאור מארז"ל רבא חזייא לרב המנונא דקמאריך בצלותא ודימה רבא כי רב המנונא הוא מן אותם שתורתן אומנתן לכן א"ל מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, והוא סבר זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, כי מחמת ענוותנותו חשב את עצמו שאינו מן אותם שתורתם אומנתם לכן הוא חייב בתפלה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> אם אין קמח אין תורה כי צ"ל קמח הוא בחי' התפלה בחי' חיי שעה בפני עצמו ובחי' תורה בפני עצמו, ופי' אם אין קמח אין תורה ע"ד שארז"ל כל תלמיד חכם שאין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו בהי עייל, שבכדי להיות המשכת הפנימיות צ"ל בחי' חיצוניות, וזהו שרש ענין הקמח. וכדי לעשות עיסה שתחייב בחלה צ"ל טחינה ולישה ואפי', טחינה בנפש הוא ענין לב נשבר ונדכה, וגם כמארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופי' רש"י הכנעה, והיינו מחמת שהוא בבחי' לב נשבר ונדכה ה"ה בבחי' הכנעה ושפלות כו', וכדי לבוא לזה צ"ל ממארי דחושבנא על כל דבורים ומעשות ומחשבות אשר לא לה' המה, שכאשר יחשוב כל דיבוריו שדיבר בכל היום יתמרמר לבו מזה ויבוא להיות בבחי' לב נשבר ועי"ז יהי' בבחי' הכנעה ושפלות כו'. ולישה הוא כאשר מערבין המים בקמח, ועד"ז יובן בנפש שהמים הוא מ"ש ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים כו', וכמו ע"י הלישה מתערב יפה המים בכל חלקי הקמח ומתדבק היטב, כמו"כ צ"ל ולדבקה בו, וזהו ענין אהבת בכל לבבך ובכל נפשך. ואפי' היא אהבה ברשפי אש.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והחלה</span> צריכים ליתן לכהן, כי הנה כתיב ואם האכל יאכל וארז"ל בשתי אכילות הכתוב מדבר אכילת מזבח ואכילת כהנים וארז"ל כהנים</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רנ</div></p> <p class=bodytext>אוכלים ובעלים מתכפרים, וצ"ל איך ע"י אכילת כהנים מתכפרים הבעלים, אך הענין הוא דהנה אכילת מזבח הוא מה שנכלל במלאכים וכמ"ש בזהר ארי' דאכיל קורבנין, אבל יש בחי' אכילה היותר גבוה והיינו דכתיב ועל הכסא דמות כמראה אדם, ואור אין סוף ב"ה הוא כי לא אדם, וענין האכילה הוא מה שנמשך מבחי' כי לא אדם בבחי' אדם כו', והנה ע"י אכילת כהנים מתעורר בחי' אכילה זו שע"י אכילת הכהן מתעורר למעלה אכילת אדם העליון, לכן כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים כו', וזהו ג"כ ענין החלה שניתנה לכהנים כו'. וזהו ענין מ"ש ואתה כהן לעולם על דברתי, דבור הוא בחי' מל' אמנם מבחי' דבור יכול להיות מדבר עמים כנודע, אכן ע"י הכהן איש החסד נמשך בבחי' מל', וזהו ענין החלה שנקרא ראשית וכמו שארז"ל בראשית בזכות החלה שנקראת ראשית, אך הנה בראשית ב' ראשית חכמה עילאה וחכמה תתאה, והכהן איש החסד ממשיך מבחי' חכמה עילאה בחכמה תתאה, וזהו מ"ש להניח ברכה אל ביתך ב' דבראשית דהיינו בחכמה תתאה, וזהו ענין חלה חל ה', דהנה הד' רומז ג"כ לבחי' המל' בחי' דבור כנ"ל, אכן ע"י החלה נעשה מד' ה' שמתוסף בחי' יו"ד וזהו על דברתי דבור יו"ד, וזהו תיקון על עה"ד חטה היתה, שע"י החלה נמשך היו"ד בבחי' מל' בחי' דל"ת, וזהו שרש ענין החלה הנה הכהן איש החסד מחבר בחי' בראשית בחי' חכמה עילאה וחכמה תתאה כו' שזהו ענין להניח ברכה אל ביתך כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>