ומקנה רב כו'
רפא
בס"ד, ש"פ מו"מ, ך"ט.
ומקנה רב הי' לבני ראובן ולבני גד עצום מאד, ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה כו' יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, והשיב להם משה ע"ז דברי תוכחה, ולבסוף אמר להם אם תחלצו לפני ה' כו' ונכבשה הארץ לפני הוי', והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה. והענין הוא דהנה ארז"ל במד"ר פ' בראשית למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, והיינו שה"ע הרצוא בבחי' תשוקה נפלאה ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה, וכענין הקדמת שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עומ"ש תחלה שהו"ע הרצוא בכלל על כל מה שיצוה, כן הו"ע הארץ שרצתה לעשות רצון קונה הוא בחי' הרצוא לעשות רצון קונה מחמת היותה דבוקה לאוא"ס ב"ה בעל הרצון כו', ולכן אמר להם אם תחלצו לפני ה' למלחמה עם המנגד, ובעבודה הוא אם תכניעו ותכבשו נה"ב עד שתוכלו לבוא לבחי' רצוא ותשוקה לצאת מהכלים המגבילים עד שתכבש הארץ היינו בחי' הרצוא ותבואו למדרגת לפני הוי', היינו כמ"ש באברהם התהלך לפני בחי' לפני הוי' ע"י בחי' רצו"ש דהלוך ונסוע הנגבה, כמו"כ תבואו ג"כ לבחי' הרצוא והתשוקה וכוסף ליכלל וליבטל באוא"ס העצמי שלפני הוי', אז והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה שה"ע נחלה, וכמ"ש בפ' מסעי שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם, פי' שענין הנחלה הוא כמו ענין הירושה, וכמו והתנחלתם אותם לבניכם, שתנחלו ותורישו את הארץ הזאת, פי' שגם הארץ הזאת תורישו אותה כו'.
כי שורש ענין מה שבקשו בני ראובן ובני גד את עבר הירדן הוא כנודע ממ"ש רבינו אאזמו"ר ז"ל מענין ההפרש בין יוסף לכל השבטים, שהשבטים היו רועי צאן והיינו שבחרו להם עבודה שלא יבלבל אותם ויוכלו להיות מרכבה לאלקות גם בעת עסקם בעבודה ג"כ ולא יהיו בבחי' הפירוד מחמת עסקי עוה"ז, משא"כ יוסף שארז"ל ע"פ ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו למבדק בכתבי דחושבנא שהי' טרוד בעסקי', וגם אח"כ כשהי' מלך