תורת שמואל - תרכ"ט - וכתבתם על מזוזות כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/37/index.htm">וכתבתם על מזוזות כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>וכתבתם על מזוזות כו'</h3><div class=pageno>שה</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד, ש"פ עקב, ך"ט.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>וכתבתם</span> על מזוזות ביתך ובשעריך, וצ"ל ענין המזוזה שקובעי' בפתח הבית, דהנה כתיב אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, ולכן קובעין ב' פרשיות דק"ש שהם קבעומ"ש ועומ"צ בפתח הבית בכדי להמשיך בחי' ה' יבנה בית, והנה בית הוא בחי' כלליות העולם, וכמארז"ל במד"ר ע"פ חכמות בנתה ביתה שבית קאי על כלליות העולם, וכאשר כאו"א נכנס לדור בבית צריך לקבוע מזוזה בכדי שיתבונן להמשיך המשכת אלקותו ית' בכלליות העולם, להיות קיום העולם, ובפרטיות הוא בחי' הבית שקובעי' בה המזוזה, שהוא בחי' קבעומ"ש ועומ"צ כו', וזהו ע"ד המאמר יה"ר שיהא מורא שמים עליכם כמורא בו"ד, ולכן גם כשנכנס לבית ואין אדם רואהו יקבל עליו עומ"ש ועומ"צ. ולהבין ענין המזוזה, צריך להקדים ענין מ"ש ואם אמר יאמר העבד כו' והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אזנו כו', וארז"ל מה נשתנה האוזן כו' אלא אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ"י עבדים כו' ירצע, דלת ומזוזה שהיו עדים שפסחתי עליהם בנגפי את מצרים שנא' והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות כו' ופסח ה' על הפתח.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וצ"ל</span> תחלה מהו ענין אזן ששמעה, הנה יש ב' בחי' ראי' ושמיעה, ומשה רבינו ביקש ואראה את הארץ ולא פעל כ"א ועתה ישראל שמע אל החוקים בחי' שמיעה, וא"כ ראי' למעלה מבחי' שמיעה ומ"מ מצינו שיש בבחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שו</div></p> <p class=bodytext>שמיעה מעלה היותר עליונה גם מבחי' ראי' כמו שהביא רבינו יונה ז"ל בשעה"ת שלו ראי' לזה מהדין זה סימא את עינו נותן לו דמי עינו, חרשו נותן לו דמי כולו, וחרשו זה אינו כמו חרש שבכ"מ שאינו שומע ואינו מדבר כ"א כאן פי' חרשו שמדבר רק שאינו שומע ומ"מ נותן לו דמי כולו, והטעם הוא ע"פ פשוט כיון שאינו יכול לשמוע כלל הרי אינו יכול לקבל הציווי מחבירו וא"כ אינו יכול להרויח ולהשתכר כלום, ולכן נותן לו דמי כולו. ולהבין ענין זה למעלה, כי הנה כל התומ"צ הם רק ציוויים צו את בנ"י, כי כל עיקר התחברות אלקות עם נש"י הוא ע"י בחי' מלוכה כאשר עלה ברצונו אנא אמלוך ודרכו של מלך לצוות, שע"י הציוויים שורה ומתגלה מדת המלוכה, ולכן עיקר קיום המצות צריך להיות רק בכדי לעשות ולקיים הציווי של הקב"ה שלא לבקש שום טעם כלל כמו מצות ציצית ותפילין, אע"פ שנתגלה קצת טעם איך שנמשך עי"ז המשכות עליונות מאד נעלה, מ"מ א"צ להיות הקיום מצד הטעם וההמשכה כו' כ"א רק כדי לקיים הציווי בלבד, מחמת היותו דבוק לבחי' א"ס בעהר"צ שז"ע הקדמת קבעומ"ש כמ"ש בדרושים הקודמים, ומכ"ש המצות שאין בהם טעם שנק' חוקים כמו פרה אדומה, והיינו כי שמיעה וקבלת הציווי בלבד מעורר למעלה יותר מבחי' הטעם של המצוה מפני שעי"ז שורה ומתגלה מדת המלוכה, שזהו כל עיקר ההתחברות של אלקות עם נש"י כו', וזהו שאמר שמואל לשאול הנה שמוע מזבח טוב, כי שאול הלך אחר הטעם והשאיר ממיטב הצאן להקריב קרבנות אשר קרבן הו"ע קירוב שמקרב ומייחד הכחות שלמעלה כו', וע"ז הוכיחו שמואל הנה שמוע מזבח טוב שבחי' שמיעה וקבלת הציווי לבד בלי שום טעם כ"א מחמת היותו דבוק לבחי' א"ס בעהר"צ, זהו גבוה יותר מהקרבנות, שהם מבחי' טעמים דחכ'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפי"ז</span> יובן איך שיש בבחי' שמיעה מעלה היותר עליונה גם מבחי' ראי' שהוא מה שביקש משה ואראה את הארץ, דהנה כל הנביאים נתנבאו בכה, ואפי' משה שנתנבא בזה מ"מ כתיב וראית את אחורי אבל ופני</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שז</div></p> <p class=bodytext>לא יראו, והיינו דוקא בבחי' ראי' והשגת המהות ממש, אבל בבחי' שמיעה וקבלת הציוויים לבד כתיב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום אנכי מי שאנכי, וזהו מצוך ל' ציווי וגם לשון צוותא וחיבור, והיינו שע"י קיום הציווי נמשך הצוותא וחיבור מבחי' אנכי ממש. וזהו ע"ד משארז"ל חכם עדיף מנביא אע"פ שנבואה הוא בחי' ראי' שא' ואראה כו', וחכם הוא רק בחי' שמיעה והשגת המציאות לבד, מ"מ ע"י בחי' שמיעה יוכל להשיג בבחי' עליונות יותר מהנביאים שנתנבאו רק בכה, דהן אמת אם הי' יכול לראות בבחי' ראי' מה שהוא משיג, הי' בחי' הראי' יותר גבוה הרבה, אך הנה בבחי' ראי' א"א להיות מושג בחי' אלו וכמ"ש ופני לא יראו כו', שלכן כל הנביאים נתנבאו בכה, אבל בבחי' שמיעה הוא קבעומ"צ שאחר ההקדמה כלליות דקבעומ"ש הרי בחי' פרטי הרצונות דתומ"צ הרי הם נמשכי' מבחי' אנכי מי שאנכי ממש, והגם כי אינו רואה בחי' זו מ"מ הרי יש בחי' המשכה זו בהם כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> אזן ששמעה על הר סיני כו' כי לי בנ"י עבדים, שהעיקר צ"ל רק בחי' שמיעת הציווי שיקבל עומ"ש ועומ"צ, שהו"ע קבלת הציוויים לבד בלי שום טעם, עבודת עבד, וזהו כי לי בנ"י עבדים, וע"י בחי' שמיעת הציווי לבד יומשך הצוותא וחיבור מבחי' אנכי ממש שלמעלה מבחי' בריאת העולם שנברא בבי"ת כו' וכיון שקנה אדון אחר לעצמו אפי' ישראל, א"כ פגם בבחי' שמיעה זו, ולכן ורצע אדוניו את אזנו כו'. אך למה אל הדלת דוקא, הענין כי הדלת הוא בחי' דבור העליון כמו הדלת שע"י יוצאין לחוץ, כמו"כ הדבור שגילוי השכל והמדות מאדם לזולתו הוא רק ע"י הדבור, וכמו"כ למעלה כל ההתגלות הוא ע"י הדבור ולכן נק' דלת, ולכן הציווים אעפ"י ששרשם מבחי' אנכי אשר אנכי מצוך היום, מ"מ התגלות הציוויים הוא ע"י הדבור עליון דוקא וכמ"ש באשר דבר מלך שלטון, שהתגלות המלוכה הוא ע"י ציוויים, וגילוי הציוויים הוא ע"י הדיבור ולכן דבר מלך שלטון, וכמו"כ למעלה שהתגלות הציוויים הוא ע"י דבור עליון, וכמו במ"ת דכתיב וידבר אלקים כו' אנכי הוי' אלקיך, שאעפ"י שהגילוי הי' מבחי' אנכי, מ"מ המדבר הי' שם אלקים בחי' מל' דבור העליון, וא"כ מובן שבבחי' דלת ופתח העליון שם עיקר הציוויים דבחי' מלוכה עליונה כו', וזהו והגישו אל הדלת דוקא כי כיון שפגם בבחי' שמיעה וקבלת הציוויים א"כ כל הפגם שלו הוא במקום הזה דבחי' דלת דוקא כמ"ש לשמוע בקול דברו שהוא בחי' דלת העליון שנק' דברו וכמ"ש בזהר שמיעה בהאי אתר תליא, ולכן והגישו אל הדלת דוקא.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שח</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> צ"ל מהו השייכות ענין דלת ומזוזה לפי שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות שמטעם זה דוקא ורצע אל הדלת. והענין הוא דארז"ל במד"ר המשקוף זה אברהם, שתי המזוזות הם יצחק ויעקב, כי חח"ן זהו קו הימין ובג"ה קו השמאל, וזהו ענין ב' המזוזות ב' קוין כו', והמשקוף שעל שתי המזוזות הוא הבחי' עליונה שלמעלה מב' קוין שמחבר הב' קוין, כענין עושה שלום במרומיו שיתחברו בחי' מים ואש שהם שני הפכים כו', והיינו כי משקוף הוא בחי' גבוה מאד כמ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל הרי שהשקיפה הוא מבחי' מעון קדשך מבחי' השמים מקיפים עליונים, ואברהם זכה לבחי' זו ע"י מצות מילה כמ"ש מי יעלה לנו השמימה בחי' השקיפה כו' מן השמים, ולכן מילה בר"ת והוי' בס"ת, ואברהם הי' הראשון שנימול ע"כ כתיב בעצם היום הזה נמול כו' פי' שנמול מלמעלה בחי' ומל הוי' כו', ולכן זכה לבחי' מי יעלה לנו השמימה ולכן הוא בחי' משקוף כו', והנה זהו המשקוף והב' מזוזות שהם ג' אבות, אבל הדלת והפתח עצמו זהו בחי' דוד בחי' מל', ולכן אמר דוד ארוממך ה' כי דליתני שהוא בחי' דלת ופתח שע"י יומשך הגילוי מבחי' חכמה שבעולם העליון לעולמות התחתונים דבי"ע ולכן נק' דלת כנ"ל. והנה ביצ"מ כתיב ופסח ה' על הפתח שזהו בחי' דילוג וכמ"ש קול דודי מדלג כו', והיינו כי עפ"י סדר ההשתל' הדבור מקבל מהמדות, והמדות מהשכל שזהו ענין הפתח עם המשקוף וב' המזוזות, אבל ביצ"מ הרי הי' הגילוי שמלמעלה מסדר השתל' בחי' נגלה עליהם מלך מלכי המלכים, וכתיב אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ כו', והי' גילוי הזה בבחי' ופסח ה' על הפתח דוקא, ולכן נק' החג פסח ע"ש הדילוג הגדול הזה, וזהו דלת ומזוזה שהיו עדים כו', פי' כי בשעת יצ"מ הי' הגילוי הזה שמלמעלה מסדר השתל' בבחי' הדלת שהיא בחי' מל' בבחי' אתעדל"ע מצ"ע שהרי ישראל היו אז מושקעים במ"ט שע"ט ולא הי' יכול להיות אז אתעדל"ת ומ"מ הי' הגילוי מבחי' אנכי ממש בבחי' דלת ופתח בדרך אתעדל"ע לבד, א"כ יש ליקח ק"ו שע"י בחי' אזן ששמעה דהיינו ע"י קבלת עומ"צ שהוא ענין שמיעה וקבלת הציוויים לבד מחמת היותו דבוק לבחי' אוא"ס בעהר"צ שבודאי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שט</div></p> <p class=bodytext>יומשך הגילוי מבחי' אנכי שלמעלה מסדר השתלשלות, ולכן הדלת והמזוזה הם עדים שע"י שמיעה וקבלת הציוויים של המצות יומשך הצוותא וחיבור מבחי' אנכי, וכשפגם בבחי' שמיעה זו הרי זה פגם גדול מאד ולכן ירצע אל הדלת כו' לפי שהם עדים וכנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> נבוא לענין מזוזה, כי הנה המזוזה הוא רק הב' פרשיות שמע והא"ש שהו"ע קבלת עומ"ש וקבלת עומ"צ, וא"כ המזוזה זהו בחי' שמיעה כאלו רואה כו', ולכן כשקובעה על פתח ביתו הנה עי"ז נעשה העלאה מכל ביתו וקנינו שיהיו בטלים לבחי' אחד, וכענין ואספת דגנך דגבי ק"ש שיתאסף הכל לבחי' אחד, ע' בד"ה מי כמוכה באלים ובסד"ה ויגש אליו יהודה מענין וסדר הנהגת מו"מ, ובד"ה זכור את יום השבת מענין מו"מ באמונה, ובד"ה כ"י יש להם חלק לעוה"ב, והיינו שבכל הדברים שבביתו וקנינו יהי' אצלו בחי' שמיעה שיקבל על עצמו עומ"ש ולקיים בהם הציוויים של המצות. והנה לכן ע"י המזוזה שהוא בחי' שמיעה הנ"ל נמשך הצוותא וחיבור מבחי' אנכי שלמעלה מהשתל', וזהו ענין השמירה שנמשך ע"י המזוזה בחי' ה' ישמר צאתך ובואך, והיינו בחי' לא ינום ולא יישן שומר ישראל, כי לפעמים כתיב עורה למה תישן הוי', אבל בחי' שומר ישראל הוא בחי' עינא פקיחא דלא נאים, והיינו כי השמירה שנמשך ע"י המזוזה הוא מבחי' אנכי שלמעלה מש' הוי' ובשם הוי' יש בחי' שינה, אבל בחי' אנכי הו"ע עינא פקיחא דלא נאים.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> מזוזה הוא ב' תיבות זו זה, והיינו כי נש"י נק' זו עם זו יצרתי לי כו' והקב"ה נק' זה זה אלי ובלוחות כתיב מזה ומזה הם כתובים, והנה זו לשון נקבה וזה ל' זכר והיינו כי זו נק' כשמקבל מבחי' זה, ולכן מה שנש"י נק' עם זו הוא מצד הקבעומ"ש ועומ"צ לפי שמקבלים עליהם הציווי מבחי' זה אלי כו'. והנה פי' עם זו יצרתי לי ידוע כי אין מלך בלא עם פי' עם מלשון</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שי</div></p> <p class=bodytext>עוממות, שיש גחלים לוחשות שהאש מתלהטת עליהם בגילוי, וגחלים עוממות היינו שנתעלם האש בתוכם ואין נראה מבחוץ אבל בפנים ישנו כי לא נכבה עדיין כו', וענין גחלים לוחשות למעלה הו"ע ע"ס בלי מה כשלהבת הקשורה בגחלת, וא"כ הם בתכלית הביטול והיחוד האמיתי, ולכן בבחי' זו לא שייך בחי' מלוכה עדיין כיון דאיהו וגרמוהי חד כו', וזהו אין מלך בלא עם עם דוקא בחי' עוממות, והיינו בבי"ע שנתעלם האש ושלהבת י"ה ועי"ז נעשים בחי' יש ודבר נפרד, ולכן שייך ע"ז מלוכה. גם עוד פי' עם כמ"ש במשה ולא כהתה עינו ופי' בתרגום ולא עמיא עינו, וא"כ עם מלשון עמיא כו' שהו"ע הכיהות שבעין דהיינו מה שנדמה ונראה העולם כאלו הוא יש ודבר נפרד, אעפ"י שבאמת אין עוד מלבדו כו' ולכן על בחי' עם דוקא שייך מלוכה, אך היינו דוקא כשהעם הוא בבחי' ביטול דהיינו אע"פ שהם בחי' יש ודבר נפרד מ"מ הם בבחי' ביטול היש לגמרי, והיינו שמקבלים עליהם עומ"ש ומקבלים הציוויים דבחי' מלך כו', ואזי נק' עם זו שבטלים לבחי' זה אלי. והכח הזה שגם בבחי' עם עוממות יוכל להיות ביטול היש הוא לפי כי חלק הוי' עמו שגם בחי' עמו הוא חלק משם הוי' שיש שם הוי' בכאו"א, ועי"ז הוא כח הביטול להיות עם זו. וזהו עם זו יצרתי לי, לפי שהם עם זו שמקבלים עליהם הציווי מבחי' זה ע"כ הם לי ממש כמ"ש אשרי אדם שומע לי שהשמיעה מגיע בבחי' לי ממש שהוא עצמות אוא"ס בבחי' אנכי מי שאנכי, תהלתי יספרו שע"י שהם עם זו ממשיכים בחי' תהלתי, ותהלתי אחטם לך חוטמא בחי' ריח שהוא מקיף עליון שלמעלה מהכלים דע"ס, וברבות פי' אחטם לך לשון חותם, והיינו כמו ענין החותם הוא שבל יקרב זר לקרות כו', כמו"כ צריך להמשיך מלמעלה החותם שהוא ענין השמירה מהרע שלא יוכל לקרב לגבי האדם, וזהו ענין המזוזה כמ"ש לשמור מזוזות פתחי, שע"י המזוזה נמשך השמירה מלמעלה ה' ישמר צאתך ובואך שהשמירה היא מהרע וכנ"ל, ונק' ג"כ חותם וכענין פותח בברוך וחותם בברוך, וז"ש בת"ז מזוזת זז מות, שהמות שהוא הרע יהי' זז ומרוחק מהבית שלא יוכל ליקרב כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> יובן ענין וכתבתם על מזוזת ביתך, דלכאו' הרי קיום ובנין הבית שהוא בחי' דבור העליון הוא כמ"ש בחכ' יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו, וא"כ מהו עוד ענין קביעת המזוזה בבית. אך הענין הוא כמ"ש אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, אע"פ שהם בונין אותו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שיא</div></p> <p class=bodytext>שממשיכי' להיות בחכמה יבנה כו' ובתבונה כו' והיינו ע"י תושב"כ ותושבע"פ ותפלה כו' מ"מ אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו כו', והיינו כי כל הנ"ל הוא רק המשכות או"פ בחי' חכמה ותבונה ודעת, אבל עיקר השמירה וקיום הבנין הוא כשה' יבנה בית היינו שיומשך בחי' מקיף עליון על הבית וכמ"ש אח"כ אם ה' לא ישמר עיר כו' שהשמירה מבחוץ בחי' מקיף שהמשכת המקיף זה הוא מלמעלה מסדר ההשתל', והיינו מבחי' אנכי שלמעלה מבחי' חכ' ותבונה ודעת, וע"י מקיף זה הוא עיקר השמירה וקיום הבנין דבחי' בית עולם הדבור עליון, ובחי' שמירה והמשכת מקיף זה בהבית נמשך ע"י המזוזה דוקא לפי שהיא בחי' שמיעה וקבלת עומ"ש קבלת הציוויים לבד בלי שום טעם לכן נמשך עי"ז מבחי' אנכי כו' שלמעלה מהשתלשלות כנ"ל באריכות, וא"כ ע"י בחי' שמיעה דמזוזה נמשך בחי' גבוה יותר.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>