תורת שמואל - תרכ"ט - אחרי ה"א תלכו כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/38/index.htm">אחרי ה"א תלכו כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>אחרי ה"א תלכו כו'</h3><div class=pageno>שיא</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>בס"ד, ש"פ ראה, ר"ח אלול, ך"ט.</p></p> <p class=bodytext><p class=tochen>ט"ו תיבות ה' ואוי"ן</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>ראה, ר"ח אלול</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>אחרי</span> ה' אלקיכם תלכו כו' ובו תדבקון, שיש בפסוק הזה ט"ו תיבות, וכן בברכת כהנים יש ג"כ ט"ו תיבות, וכן בפסוק את ה' האמרת היום יש ג"כ ט"ו תיבות, ובישתבח אנו אומרים ט"ו שבחים כנגד ט"ו שיר המעלות שבתהלים, וצ"ל מה"ע מספר ט"ו, וגם מצינו בפסוק זה דאחרי ה' אלקיכם תלכו ה' ואוי"ן, ואותו תיראו ואת מצותיו תשמורו כו' וצ"ל מהו ענין החמשה ואוי"ן אלו. הנה כתיב וזכרתי את בריתי יעקוב כתיב מלא בוא"ו, ופי' רש"י ז"ל בחומש שחמשה פעמים נא' יעקב מלא בוא"ו, וכנגדן באלי' נא' ה' פעמים חסר וא"ו, והוא לפי שיעקב נטל הוא"ו מאלי' במשכון שיבוא לבשר הגאולה לבניו, וצ"ל מה"ע מה שנטל הוא"ו, וגם מפני מה הוא"ו דוקא.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ויובן</span> בהקדם משארז"ל ע"פ אחרי ה' אלקיכם תלכו וכי אפשר להלוך אחר הקב"ה אותו שנא' בו בים דרכך ושבילך במים רבים והאיך אפשר לילך אחריו, אלא מה הוא לא נתעסק אלא במטע תחלה שנא' ויטע ה' אלקים גן בעדן, אף אתה אל תתעסק אלא במטע תחלה הה"ד כי תבואו אל הארץ </p> <p class=bodytext><div class=pageno>שיב</div></p> <p class=bodytext>ונטעתם כל עץ מאכל, וזהו אחרי ה' אלקיכם תלכו לילך אחר מדותיו והנהגותיו, משמע מזה שהנטיעה היא מעלה יתירה כו' וצ"ל הלא ארז"ל ג' היו להוטין אחר האדמה קין ונח ועוזי', בקין נא' וקין הי' עובד אדמה, בנח נא' ויחל נח איש האדמה, בעוזי' נא' כי אוהב אדמה הי' משמע שענין שהיו להוטין אחר האדמה אין זה נחשב למעלה כ"א לגריעותא, והרי נטיעה היא בכלל עבודת אדמה, ולמה בנטיעה אמרו מה הוא לא נתעסק אלא במטע תחלה אף אתה לא תתעסק אלא במטע תחלה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הענין הוא דהנה התורה נק' בשם נטיעה, וכמ"ש וחיי עולם נטע בתוכינו, ולכך נק' חיי עולם, דהנה התפלה נק' חיי שעה וכמשארז"ל רבא חזיא לרב המנונא דקמאריך בצלותא כו' מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, שהתפלה נק' חיי שעה, ולהבין מהו ענין חיי שעה, הענין הוא כי שעה הוא בחי' זמן שהוא בחי' מל' היינו בחי' מקור ושרש הזמן מלך מלך וימלוך, וזהו חיי שעה דהיינו החיות של שעה שהיא מחי' את הזמן ומקום שהיא בחי' נפש וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור, כל עולמים הוא בחי' עולם, ודור ודור הוא בחי' זמן, וזהו מ"ש והר סיני עשן כולו, עש"ן הוא ר"ת עולם שנה נפש, עולם הוא בחי' מקום ושנה הוא בחי' זמן, ונפש הוא בחי' החיות שמחי' את העולם וזמן, והנה נפש הוא בחי' אחרונה שמתלבש בהם וכמו שאנו רואים בנפש האדם שיש בו ה' בחי' נר"נ ח"י, ובחי' נפש היא בחי' אחרונה שמתלבש בדם להחיות אברי הגוף, וכמ"ש כי הדם הוא הנפש, משא"כ נשמה הוא בחי' שכל והשגה באלקות וכמ"ש ונשמת שדי תבינם, וגם בחי' רוח הוא למעלה מבחי' נפש, כי רוח החיים היא בלב, משא"כ נפש הוא בכבד כו', וכך למעלה יש ג"כ ה' בחי' נר"נ ח"י וכמ"ש נשבע ה' בנפשו, אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, ובחי' נפש הוא בחי' אחרונה שהיא בחי' ממכ"ע שמתלבש בעולמות להחיותם כו', וזהו מ"ש בדור המבול לא ידון רוחי באדם לעולם, והיינו שמתחלה הי' מאיר בעולם בחי' רוח, וזהו שהיו מאריכין ימים הרבה, שיש שהיו חיים קרוב לאלף שנה, והיינו לפי שהי' מאיר בחי' רוח, וע"כ היו מאריכין ימים הרבה, משא"כ אחר חטא דור המבול כתיב לא ידון רוחי באדם לעולם שלא יהי' מאיר עוד בחי' רוח רק בחי' נפש לבד, וזהו מ"ש כלתה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שיג</div></p> <p class=bodytext>נפשי לחצרות הוי', והיינו שיש לבחי' נפש כליון ותשוקה להוי' לפי שהיא בחי' אחרונה ע"כ היא בבחי' כליון ותשוקה ליכלל בעצמותו כו', וזהו שנק' חיי שעה, שהיא רק בחי' נפש כו'. משא"כ תורה נק' חיי עולם שהוא בחי' נצחי', כי פי' של עולם זה היינו נצחי' וכמשארז"ל כ"מ שנא' לי אינו זז לעולם שפירושו נצחי', כך התורה נק' חיי עולם שהוא בחי' נצחי' שהיא למעלה מבחי' חיי שעה, ולזה הי' מתמה מניחין חיי עולם ועוסקי' בחיי שעה, כי תפלה הוא הכל רק בחי' חיי שעה רפאינו ברך עלינו כו', ואף שצריך ג"כ להמשכת חיי שעה אך ע"י המשכת התורה שהיא חיי עולם ממילא נכלל בחי' חיי שעה כי יש בכלל מאתים מנה, ולזה תורתן אומנתן פטורי' מן התפלה, לפי שממילא נמשך בחי' המשכת חיי שעה שע"י התפלה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן מה שקחשיב במדרש לגריעותא מה שהיו להוטין אחר האדמה, דהנה על פירות הארץ מברכין בפה"א, דהיינו פרי שהאדמה מוציאה, וזהו ענין התבואה שהיא מבחי' אדמה, דהנה כתיב קדש ישראל להוי' ראשית תבואתה, תבואתה היינו תבואת ה', ה' הוא בחי' בהבראם בה' בראם, דהיינו ששרש התבואה נמשך רק מבחי' ה' אחרונה שהוא בחי' אדמה שהוא בחי' מל', וזהו פרי האדמה שנמשכין רק מבחי' מל' בחי' ה' כו', ועיקר תבואה הוא שעורים, כי חטה יש דיעה שהוא מין אילן עה"ד חטה היתה, ושעורה הוא בחי' שיעור ה' שנמשך מבחי' ה', וזהו משארז"ל במשנה בפסח על התבואה שאז הוא זמן קצירת שעורים, וכמ"ש שמור את חדש האביב וכתיב כי השעורה אביב כו', ובפסח שהוא הגילוי הראשון שאז יצאו מהגלות אז הוא המשכה רק לבחי' תבואה. משא"כ בעצרת הוא על פירות האילן, כי אילן הוא בחי' עץ, וכתיב כי האדם עץ השדה, אדם הוא בחי' אדם העליון שעל הכסא שהוא בחי' אדמה לעליון, רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא, ומלכא הוא בחי' עצמות אוא"ס ממש, והאדם הוא עץ השדה שהוא בחי' אילנא דחיי כו', ובעצרת שהוא זמן מ"ת אז הוא על פירות האילן לפי שאז הוא זמן גילוי בחי' אילנא דחיי שהוא בחי' עץ כו', וזהו שאז מביאין שתי הלחם מחטים לפי שהוא בחי' עץ, וגם חטה ך"ב אתוון דאורייתא. וזהו ההפרש שבין חול לשבת, שבחול אינו מאיר רק בחי' מל' משא"כ בשבת שאז הוא עליות העולמות מאיר מבחי' אילנא דחיי כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ההפרש שבין אדמה לנטיעה. והנה קין ונח ועוזי' שהיו להוטין אחר האדמה היינו שכל תשוקתם הי' להמשיך רק בחי' אדמה היינו החיות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שיד</div></p> <p class=bodytext>השייך לעולמות דהיינו בחי' שעורה שעור ה' ששרשם נמשך מבחי' ה' בחי' אדמה, וזהו מ"ש בנח ויחל נח איש האדמה שנעשה חול, כמו שאין ערך חול לגבי שבת כך אין ערך המשכה שמבחי' אדמה לגבי בחי' נטיעה וע"כ הוא גריעותא כו', משא"כ בחי' נטיעה שהוא המשכת מבחי' אילנא דחיי שהוא המשכת התורה ע"כ על בחי' נטיעה כתיב אחרי הוי' אלקיכם תלכו, מה הוא לא נתעסק אלא במטע תחלה וכמ"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם, שבבחי' ג"ע נמשך תוס' אורות המשכה מבחי' ש' הוי', כי בריאת העולם הי' רק מבחי' שם אלקים שהוא בחי' מל' בחי' אדמה, משא"כ בג"ע כתיב הוי', ולזה נא' ויטע שהוא בחי' אילנא דחיי, אף אתם אל תתעסקו אלא במטע תחלה דהיינו להמשיך ג"כ בחי' שם הוי' כו', וזהו ונטעתם כל עץ מאכל, מאכל בגימ' הוי' אד', דהיינו להמשיך שם הוי' בשם אד' כו', והנה בחי' נטיעה שהוא אילנא דחיי הוא בחי' וי"ו כי תבואתה הוא רק בחי' תבואת ה', ובחי' נטיעה היא בחי' וי"ו כו', וזהו ענין הווי"ן שנא' בפסוק אחרי הוי' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ומעתה</span> י"ל מה שיעקוב מלא בוא"ו דוקא ונטלו במשכון מאלי', הענין הוא דהנה איתא בזהר ע"פ ונתתם לי אות אמת דא אות וי"ו שאות וי"ו נק' אות אמת שהוא בחי' תפארת, שתפארת נק' אות אמת, דהנה מדת החסד ומדת הגבורה אינן נק' אמת לפי שאמת הוא בחי' בלי גבול שאין לו סוף ממש משא"כ מדת החסד יש מדת הגבורה שהוא מנגד לחסד, וכן להיפך למדת הגבורה החסד הוא מנגד ע"כ אינן נקראי' אמת, משא"כ מדת התפארת שהוא רחמים נק' אמת, לפי שמדה"ר הוא סובל שניהם, אף שעפ"י דין אין ראוי לחסד וכדומה אעפ"כ מצד הרחמנות צריך להמשיך עליו חסד, נמצא שהוא סובל שניהם חסד ודין, וע"כ הוא אמת, וזהו ענין מדתו של יעקב שנק' איש אמת, וכמ"ש ויעקב איש תם לפי שהוא הי' מרכבה למדת התפארת שהוא רחמים שהוא ענין וי"ו שנק' אות אמת כו' נמצא שיעקב הו"ע אות וי"ו.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ומעתה</span> י"ל מ"ע יעקוב מלא בוי"ו, הענין הוא דהנה כתיב תתן אמת ליעקב שמבואר הקושי' באג"ה שהרי יעקב עצמו הוא אמת ומהו תתן אמת ליעקב, והענין הוא דהנה יש שני בחי' אמת וכמ"ש שפת אמת תכון לעד, שיש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שטו</div></p> <p class=bodytext>רק בחי' שפת אמת, ויש בחי' אמת לאמיתו (וי"ל שהוא ג' בחי' שפת אמת, ואמת, ואמת לאמיתו). והענין הוא דהנה כתיב כי אל דעות הוי' ד"ע וד"ת, ד"ת הוא מלמטלמ"ע מאין ליש, שלמעלה הוא אין שאינו מושג ולמטה הוא היש, רק שהיש הוא בטל לאין, וזהו הנק' רק שפת אמת לפי שהוא רק ביטול היש לבד שזה אינו אמת גמור, שהאמת הוא שהוא בטל במציאות ממש לפי שכולא קמי' כל"ח, וע"כ נק' רק שפת אמת. וד"ע הוא מלמעלה למטה, שלמעלה הוא היש ולמטה הוא אין שכולא קמי' כלא חשיב שזה הוא האמת האמיתי שהוא ביטול במציאות ממש, וזהו תתן אמת ליעקב היינו שיומשך בחי' אמת לאמיתו בבחי' שפת אמת. או כמו שאנו רואים למטה בנפש האדם שיש בחי' אוי"ר תתאין דהיינו אוי"ר שמשיג הנפש מצ"ע ע"י התבוננות וע"י הקדמת שמע לוהא"ש שעי"ז בא לידי אהבה הוא בחי' אבה לשון רצון ותשוקה כו', ויש בחי' אוי"ר עילאין דהיינו אוי"ר שנמשך מלמעלה בבחי' אוי"ר תתאין, וזהו תתן אמת ליעקב שבבחי' אוי"ר תתאין נמשך בחי' אוי"ר עילאין כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולפי</span> הנ"ל שהוא ג' בחי' שפת אמת ואמת ואמת לאמיתו י"ל שיעקב הוא מדת האמת לפי שיעקב בעל עולם האצי' ששם הוא הגילוי שכולא קמי' כלא חשיב כו', ותתן אמת ליעקב היינו שיומשך מבחי' אמת לאמיתו כו'. והענין הוא דהנה כתיב היש בה עץ אם אין, והיינו שצוה אותם לראות אם יש בה עץ שהוא מלשון עצה ותושי' דהיינו שאינו מאיר בה רק בחי' חכ' לבד או אין שהוא למעלה מן החכ' וכמ"ש והחכ' מאין תמצא, שהוא למעלה מבחי' עץ חכ' שנק' אילנא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שטז</div></p> <p class=bodytext>דחיי שהוא בחי' חכ' וכמ"ש החכ' תחי', וזהו תתן אמת ליעקב היינו שנמשך מבחי' אין האמיתי שהוא בחי' כ"ע כו' כי יעקב הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, וזהו ענין יעקוב מלא בוא"ו, והיינו שהוי"ו הוא בחי' אות אמת, ויעקב הוא ג"כ אמת, וענין יעקוב מלא בוי"ו הוא בחי' אמת לאמיתו המשכה עליונה מאד מבחי' כתר. וזהו ענין אמן ואמן בגימ' יעקוב מלא בוי"ו והיינו כי אמן הוא בגימ' הוי' אד' שהו"ע מאכל שהוא רק המשכת ש' הוי' בשם אד' שהוא המשכה מבחי' אילנא דחיי מבחי' חיי עולם נטע בתוכינו שהוא בחי' נטיעה, וזהו מ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו דהיינו שהוא רק המשכה לבחי' נפש שהוא המשכת שם הוי' בשם אד', אך אמן ואמן הוא בגימ' יעקוב בוי"ו שה"ע המשכת הוי"ו ביעקב שהוא למעלה מבחי' אילנא דחיי, והיינו שהוא המשכה בשם הוי' עצמו. וזהו ענין תולדות מלא בשני ווי"ן, כי הנה כתיב אלה תולדות השמים והארץ מלא בשני ווי"ן ואח"כ כל תולדת הוא חסר וי"ו, רק אלה תולדות פרץ שהוא קאי על משיח כתיב ג"כ מלא בשני ווי"ן והיינו שענין השני ווי"ן הוא כמו יעקוב מלא בוי"ו, כי יעקב הוא בחי' אמת ויעקוב מלא הוא בחי' אמת לאמיתו, וכך הו"ע תולדות מלא בשני ווי"ן שהוא המשכת בחי' וי"ו עילאה שהוא אמת לאמיתו בבחי' וי"ו תתאה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> י"ל מה שיעקב נטל את הוי"ו במשכון מאלי', והענין הוא דהנה אי' במ"מ של הב"י שאלי' הנביא הוא בחי' שם הוי' רק ששם יו"ד ה"א וי"ו הם מקורבים וה' אחרונה הוא מרוחק כו' שהוא בתיבה אחרת. והענין הוא דהנה כתיב שלח אורך ואמתך ודרשו במדרש שלח אורך ואמתך קאי על משיח ואלי' הנביא, אורך זה משיח וכמ"ש שמן למאור, ואמתך הוא אלי', דהנה באלי' כתיב והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם והיינו כי אבות הוא בחי' י"ה ובנים הוא בחי' ו"ה בחי' מדות כו', והנה בגלות כתיב אין השם שלם שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה אך באלי' כתיב והשיב לב אבות על בנים היינו שע"י אלי' יומשך שיהי' השם שלם ויהי' התגלות בחי' י"ה בו"ה, והיינו שהוא ממשיך בחי' י"ה עצמו בו"ה, ששורש המשכה זו הוא מהכתר, וז"ע וא"ו עילאה שנמשך בוי"ו תתאה תולדות מלא בשני ווי"ן, וזהו שנק' אלי' אמתך שהוא בחי' אמת לאמיתו כו' לפי שהוא ממשיך התגלות בחי' אמת לאמיתו כו', וזהו שנטל יעקב את הוי"ו במשכון מאתו כדי שיבא ויבשר את בניו כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ומעתה</span> י"ל מהו ענין חמשה ווי"ן שבפסוק זה, הענין הוא דהנה ארז"ל כל המשמח את החתן זוכה לתורה שנתנה בה' קולות, והנה קול ווי"ו הם בחי' א' כי וי"ו הוא המשכה וקול הוא ג"כ בחי' המשכה. ולהבין מהו ענין ה' קולות, הענין הוא דהנה ה"פ קול בגימ' פרת, והנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לד' ראשים כו' ושם הנהר הרביעי הוא פרת וארז'ל הוא פרת דמעיקרא, דהיינו שהוא הנהר היוצא מעדן כו'. והנה ארז"ל ונהר יוצא מעדן מה שמו של הנהר יובל שמי', יובל הוא בחי' שער החמשים דבינה שאפי' משה לא זכה לשער הנו"ן דבינה, וכמ"ש ותחסרהו מעט מאלקים, נש"ב נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חוץ משער הנו"ן דבינה כו' והיינו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שיז</div></p> <p class=bodytext>ששער הנו"ן דבינה הוא מחבר בחי' אין ויש שהוא בחי' חו"ב, שהוא בחי' גבוה מאד כו', שכל מחבר צריך שיהי' למעלה משניהם, והיינו שבשער הנו"ן דבינה הוא התגלות הכתר כו', כי התגלות ע"י הוא בבינה כו', והנהר היוצא מעדן הוא בחי' וי"ו עילאה יעקוב מלא, בחי' אמת לאמיתו כו' ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים, והיינו שיש שי"ן של ג' ראשים ויש שי"ן של ארבע ראשים, שי"ן של ג' ראשים הוא בחי' חג"ת ושי"ן של ד' ראשים הוא חגת"מ שהוא בחי' רגלא רביעאה של דוד מלכא, והיינו שהוא המשכה מבחי' נהר בבחי' מדות ומל'. והנה פרת הוא דמעיקרא שהוא בחי' הנהר היוצא מעדן ממש והוא בגימ' ה"פ קול, והיינו שאח"כ נמשך בבחי' ד' ראשים ג"כ, וזהו יפר"ד שהוא פשט רמז דרוש סוד שנמשכה התורה בבחי' פרד"ס, וזהו ענין ה' קולות היינו עצמות הנהר כמו שהוא ומה שנמשך אח"כ בבחי' ד' ראשים, וז"ע ה' ווי"ן שהוא ג"כ בחי' זו, וזהו כל המשמח את החתן זוכה לתורה שנתנה בה' קולות והיינו כי חתן הוא חות דרגא דהיינו שכדי להמשיך בחי' הוי"ו לה' הוא בחי' ירידה ולזה צריך לשמח את החתן שה"ע המשכת בחי' י"ה בו"ה וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועים יום יום שהוא בחי' חו"ב וכשנמשך מבחי' שעשועי' בהוי"ו ונעשה שמחת חתן אז הוא יכול להיות חות דרגא לימשך למטה בה' כו', וזהו זוכה לתורה שניתנה בה' קולות כי התורה היא בחי' וי"ו כי תורה נק' חיי עולם נטע כו' שהוא בחי' וי"ו אות אמת כו' ונמשכה בה' קולות שהו"ע נהר היוצא מעדן ומשם יפרד בבחי' פרדס כו', שה"ע אחד עם שמחת חתן כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הנה כתיב הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר וי"ו, והענין הוא דהנה עתה בחי' כלה אין לה קול, והיינו לפי שאינו מאיר עתה בחי' הוי"ו בה', וזהו שיו"ד ה"א וי"ו שבאלי' מרוחק מה' אחרונה, רק לע"ל כתיב מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה קול חתן כו' וקול כלה שגם לכלה יהי' בחי' קול, והיינו לפי שיהי' גילוי בחי' וי"ו ממש בבחי' כלה, ודרך כלל הקל קול יעקב קאי על בחי' תורה ותפלה, תורה היא בחי' גילוי וי"ו, ותפלה היא בלחש וחשאי וכמ"ש וקולה לא ישמע וע"כ כתיב הקל קדמאה חסר וי"ו וקלא בתראה הוא מלא וי"ו לפי שבתורה הוא בחי' גילוי בחי' וי"ו שנק' חיי עולם כו'. והנה בחי' ט"ו תיבין שנמצא בפסוק זה, הענין הוא לפי שט"ו הוא בחי' י"ה, והיינו שהווי"ן נמשכי' מבחי' י"ה שמקור ההמשכה הוא בחי' י"ה, וזהו ג"כ ענין ט"ו שבחים שבישתבח לפי שמקור ההמשכה הוא מבחי' י"ה כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שיח</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בזה יובן ענין מ"ש בשה"ש שמאלו תחת לראשי ב"פ שה"ע ארבע הידות יהי' לכם, והענין הוא דהנה בת"י מפרש שמאלו תחת לראשי הראשון קאי על יצ"מ, שמתחלה בשעת יצ"מ הי' שמאלו תחת לראשי שנתעלו לבחי' ראש שנק' ישראל לי ראש, ואח"כ וימינו תחבקני מפרש שהוא המן וענני כבוד כו', ואח"כ נא' על משכבי בלילות שהוא ענין גלות כו', ואח"כ כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שהו"ע הגאולה שיהי' לע"ל, שהגאולה שלע"ל נק' קץ הימין, והיינו שעתה אף שנא' וימינו תחבקני מ"מ אעפ"כ אח"כ הי' בחי' גלות והיינו לפי שנא' השיב אחור ימינו, והיינו לפי שאית ימין ואית ימין דהיינו אית חסד ואית חסד, אית חסד דאקרי חסד עולם ואית חסד דאקרי רב חסד, והנה בחי' חסד עולם יכול להיות השיב אחור ימינו, וזהו מ"ש ואומר חלותי היא שנות ימין עליון, והיינו מה שחלותי בגלותא זהו לפי ששנות ימין עליון שנעשה שינוי בבחי' ימין לפי שהוא בחי' השיב אחור ימינו, אך הגאולה דלע"ל נק' קץ הימין והיינו לפי שהוא הגילוי שמבחי' רב חסד דלית שמאלא בהאי עת"י וע"כ לא יהי' בבחי' גאולה זו שום שינויים כלל, וזהו מה שאנו אומרים בנעילה של יו"כ כתר המיומן דהיינו שכולו ימין דלית שמאלא בהאי עת"י ולע"ל יהי' גילוי בחי' ימין זה שהוא בחי' רב חסד כו', ע"י הקדמת שמע דעכשיו כמשנ"ת בדרושי' הקודמים, וכ"ז יהי' כשאחרי הוי' אלקיכם תלכו כו', ואח"כ ובו תדבקון שיתאחדו עם אלקות ממש שיהי' לאחדים וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>