תורת שמואל - תרכ"ט - אני לדודי כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm">תרכ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/40/index.htm">אני לדודי כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>אני לדודי כו'</h3><div class=pageno>שכה</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד, ש"פ תצא, ך"ט.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>אני</span> לדודי ודודי לי הרועה בשושנים וארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים, ששונים בהלכות, והיינו כי אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול והד' יודי"ן רומזים לארבעים יום שהי' משה בהר לקבל לוחות אחרונות, וכמ"ש ואנכי עמדתי בהר ארבעים יום כימים הראשונים וארז"ל מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון, וזה הי' בר"ח אלול עד מחרת יוהכ"פ שניתנו לוחות אחרונות. ולהבין ענין הרועה בשושנים צ"ל מה שאומרים מזמור לדוד ה' אורי בחדש אלול, שלכאו' מהו ענין לאמרו בחדש אלול.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ויובן</span> בהקדם משארז"ל בילקוט בתהלים ע"פ אחת שאלתי מאת ה' וגו' אמר הקב"ה לדוד אתה אמרת שאלה אחת ואתה מבקש שאלות הרבה שבתי בבית ה' ולחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו וגו', והשיבו דוד ממך למדתי בתחלה אמרת ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה, ואח"כ פתחת להם מצות הרבה שנא' ללכת בכל דרכיו כו'. ואמר הרב המגיד ז"ל נ"ע הטעם, שבאמת שאל דבר אחד לבד, והדברים הנוספים מסתעפים מזה הדבר שמוכרחים להיות ממילא בהיות זה הדבר, ולא הוצרך לבקש רק דבר אחד וממילא באים עם זה שאר הדברים. וצריך ביאור לדבריו שלזה לא הי' דוד צריך ללמוד מה' שהרי באמת לא שאל רק שאלה אחת, גם צריך להבין עצם ענין ההתחברות של שאלה זו דדוד דאחת שאלתי אל פסוק ועתה ישראל כו'. והנה פי' ועתה היינו ימי שנותינו בעוה"ז בזמן שהנשמה מלובשת בחומר גופני שית אלפי שני דהוי עלמא אזי נק' ישראל ועז"נ ויקרא לו אל אלקי ישראל, לא יקרא עוד שמך יעקב כ"א ישראל יהי' שמך, אבל לע"ל לא יקרא ישראל כ"א בשם אשר פי ה' יקבנו.</p> <p class=bodytext><span class=cup>(ונראה</span> דהוא ע"ד מארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש, וכיון שיאמרו לפניהם קדוש דפי' קדוש היינו מה שהוא מובדל ומרומם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שכו</div></p> <p class=bodytext>מגדר השתלשלות והוא בחי' סוכ"ע שאין שייך שם מעלה ומטה לכן בחי' זו הוא ג"כ למעלה מבחי' ישראל, כי ישראל פי' לי ראש וכשיש בחי' ראש ורגל זהו בחי' מעלה ומטה, וזהו מצד בחי' ממכ"ע שהוא בחי' ציור אדם, אבל בחי' סוכ"ע הוא כי לא אדם הוא, וזהו ענין קדוש ומובדל כו', וכיון שצדיקים יתעלו בבחי' זו שיאמרו לפניהם קדוש א"כ יהיו הם ג"כ בבחי' זו כו'. או י"ל ע"ד מ"ש במ"א ע"פ תורה צוה לנו משה מורשה כו' ויהי בישורון מלך כו' שבחי' ישורון ל' שיר שהוא דבר עגול כענין יוצאין בשיר שבמשנה והוא בחי' גילוי סוכ"ע וגם ענין שיר זה הוא רננא דאורייתא טעמי תורה אשר בחי' טעמים גבוהים מאותיות תגין נקודות כו' וגילוי זה בישראל יהי' לע"ל והיינו ע"י הבירורים עכשיו באתכפיא ואתהפכא שזהו בחי' יעקב וישראל, כי יעקב הוא בחי' אתכפיא וישראל הוא בחי' אתהפכא חשוכא לנהורא כי שרית כו', וזהו ועתה ישראל, שכ"ז שייך עכשיו בזמן התלבשות הנשמה בגוף אכן לע"ל יהי' בחי' גילוי טעמי תורה ושירו של הקב"ה שעשועי המלך בעצמותו וזהו בחי' ישורון שנק' ע"ש השיר ותענוג הנ"ל, והנו"ן פשוטה מרמז שיהי' נמשך גילוי זה למטה בכל נשמות ישראל עד גם בנשמות דעשיי'. או י"ל ע"ד מ"ש במ"א שלע"ל יהי' גילוי נשמות חדשות מבחי' סוכ"ע ממש עמ"ש ע"פ ואכלתם אכול וע"פ כאשר השמים החדשים כו', ולכן נשמות אלו כיון שהם למעלה מהשבירה והתיקון ע"כ הם למעלה מבחי' ישראל כי ישראל הוא מבחי' כי שרית עם אלקים שהוא בחי' הבירורים כנודע וכמ"ש לקמן בענין ישראל לשון שר שהוא להיות השתררות על נה"ב כו').</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>(קיצור).</span> אחת שאלתי, ממך למדתי, שאל דבר אחד והדברים הנוספים מסתעפים מזה, פי' וענין ועתה ישראל כי בחי' שריתי עם, שייך בו' אלפי שני, ולע"ל נשמות חדשות שלמעלה מהשבירה והתיקון.</p></p> <p class=bodytext>ב) <span class=cup>דהנה</span> ישראל הוא לי ראש, וגם שר אל. והענין דהנה כתיב אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ וכתיב אנכי הוי' אלקיך כו'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שכז</div></p> <p class=bodytext>מאמ"צ היינו שע"י יצ"מ נק' הוי' אלקיך, וצ"ל איך הוא הוי' אלקיך שלכאו' ה' לבדו הוא והאדם נפרד לילך בעניני עוה"ז איש לבצעו כו'. אך הנה כתיב בדבר ה' שמים נעשו כו' אף שאין לו דמות הגוף ואינו גוף דברה תורה כלשון בני אדם דהיינו כמו למשל באדם התחתון הדבור נמשך מן המחשבה והמח' מן השכל והשכל שהוא בחי' חכ' נמשך מן הרצון (כי בחי' משכיל שהוא מקור החכ' הוא למעלה מן השכל והוא מתאחד עם הרצון שהוא ג"כ למעלה מן החכ' וכנודע לי"ח), וזהו ענין הנז' בלק"ת ע"פ אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואח"כ ויאמר לאדם שהם ד' בחי', והוא ג"כ פי' ומספר את רובע ישראל דמבואר הפי' במ"א דהיינו שיש בישראל ארבעה מדרגות והיינו הרצון שלמעלה מהחכ', ובחי' השכל, ובחי' מחשבה ודבור נחשבים מדרגה אחת להיותם בחי' חומר וצורה שאותיות שבמח' הן כמו אותיות הדבור אלא שהמח' היא בהעלם והדבור הוא גילוי ההעלם כו', ובחי' מעשה זהו מדרגה ד', וכך יובן עד"מ בישראל דלעילא שהוא בחי' אדם שעל הכסא יש ג"כ ד' בחי' הנ"ל רצון העליון וחכ' כו' דהיינו מ"ש בראשית ברא ות"י בחוכמתא ות"א בקדמין ושניהם אמת, כי הנה עד"מ הדבור נמשך מהחכ' לכן ת"י בחוכמתא כו' כי התהוות הבריאה יש מאין שהוא בדבר ה' הרי שרש הדבור נמשך מהחכ', אך באמת כדי להיות התהוות החכ' מא"ס ב"ה שהרי כולם בחכ' עשית כתיב שהחכ' נחשבת כעשי' גופני', אלא שהתהוותה הוא ע"י צמצום מבחי' רצון אותיות צנור שנמשך צנור והמשכה שיהי' התהוות החכ' כמ"ש והחכ' מאין תמצא, וזהו בקדמין ברא הוא בחי' רצון העליון כו' שנמשך להיות התהוות החכ' ואח"כ מחכ' נמשך למחשבה ודבור ובדבר ה' שמים נעשו כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ברוך שאמר והי' העולם ברוך אומר ועושה, שאמר משמע ע"י מאמר א', הוא מאמר דבראשית בחוכמתא ברא, בקדמין ברא שמשם מקור ושרש ההתהוות, שכשעלה ברצונו וחכמתו להיות ההתהוות עי"ז נתהוה שרש מציאותם ונפרטו ע"י ט' מאמרות יהי אור יהי רקיע כו' וזהו אומר ועושה כו', ואח"כ ברוך עושה בראשית שגם בראשית בחוכמתא נמי מאמר הוא להיות שהחכ' נמשך ג"כ ע"י צמצום יש מאין כנ"ל, וזהו המחדש בכל יום מע"ב שבכל יום מתחדש בחי' התהוות החכ' מאמר דבראשית ממקורו בחי' בקדמין</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שכח</div></p> <p class=bodytext>כנ"ל, וזהו עושה בראשית עושה ל' הוה ומהחכ' נמשך בבחי' דבור דרך פרט כל מאמר השייך לכל יום, ביום א' מאמר יהי אור, ביום ב' יהי רקיע כו'. וזהו ענין שבת בראשית ששבת הוא בחי' בראשית הוא בחי' חכ' כי בשבת אין העולמות מקבלים חיות ע"י הדבור דהכתיב כי בו שבת כו' והיינו מבחי' דבור אלא שמקבלים מהחכ' עצמה כו', והנה לכך יש נוסחאות בברכת יוצר בשבת אין אומרים מה רבו מעשיך כו' לפי שבשבת אין ההתלבשות בבחי' דבור ומעשה, אבל באמת הנוסחא האמיתי' לומר גם בשבת מה רבו מעשיך כי גם בחי' חכ' היא בחי' עשיי' לגבי הקב"ה כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> להיות כי הוא צמצום גדול להיות התהוות בחי' חכ' שנחשב לעשיי' ממש שזהו פי' ברוך עושה בראשית והוא מקור התחדשות מאין ליש (שזהו ג"כ פי' ברוך שאמר והי' העולם דהיינו המשכת מאמר א' הכולל כל המאמרות והוא מאמר דבראשית שהוא בחי' חכ', אך זהו לפי' בקדמין ברא, אבל לפי' בחוכמתא ברא א"כ מחכ' נמשך המאמר א' דבראשית וא"כ הוא כללות בחי' הדבור עלמא דאתגליא או בחי' מחשבה מקור הדבור) ולכן צריך לעורר בכל יום שיהי' רצון ה' לצמצם עצמו כ"כ עד שיתהוה בחי' חכ' ובתחלת הבריאה הי' צמצום זה מעצמו כי חפץ חסד הוא ועכשיו צ"ל אתעדל"ת לעורר זה היינו לעורר הרצון דאנא אמלוך, וז"ע ר"ה שארז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>(קיצור).</span> והנה באדם ד' בחי' אז ראה ויספרה כו' וכן למעלה, והדבור נמשך מהחכמה והחכ' מהרצון וזהו בראשית ברא, וענין עושה בראשית כי גם חכ' נק' עשייה.</p></p> <p class=bodytext>ג) <span class=cup>ואתעדל"ת</span> לבחי' זו הוא למטה ג"כ ע"י בחי' ומדרגת הרצון שיש באדם שהוא למעלה מהשכל אשר זה עיקר בחי' רובע ישראל, כי הגם דפי' רובע היינו ארבעה מדרגות הנ"ל, מ"מ פי' רובע ג"כ לשון רביעית כי בחי' רביעית זו שהוא הרצון שלמעלה גם ממדרגת השכל, זהו עיקר בחי' ומדרגת ישראל, וזהו מה שקראם עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, והיינו שקדמו נעשה לנשמע, ובעבודה בכל ימי שנותינו שעז"נ ועתה היינו בכל ימי שנותינו כנ"ל זהו ענין הקדמת שמע לוהא"ש שהו"ע ביטול הרצון לבעהר"צ כו', כי הנה השכל נשתלשל עד שנמצא בחי' חכ' ושכל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שכט</div></p> <p class=bodytext>גם בנפש עכומ"ז והוא בחכ' דקליפה כו', אבל בחי' הנפש אלקי' מלבד שהיא חכ' דקדושה אמנם עוד יש בה בחי' שלמעלה לגמרי מהחכ' כי הנה אלקות הוא למעלה ממהות שכל וחכ' כי הוא עושה שכל כמו שעושה עשיי' כנ"ל ואין שייך לפניו ית' כלל חכ' וחסד כמאמר לאו דאית לך צדק ידיעא וכו' ולאו מכא"מ כלל, ובחי' זו הוא הרצון עליון שיש בנפש אלקי' שהוא למעלה מהחכ' והוא בחי' הרביעית שיש בישראל שבחי' זו לא נמצאת רק בנה"א. ולכן נק' ישראל שר אל לשון מושל ושליט כמו עד"מ הרצון שולט על כל האברים כי ברצונו יכול לתת אבריו למים חמים או למים קרים היפך טבעם והם בטלים לגבי הרצון, וכמו אם נכווה רגלו מושיטה בחום גדול לרפואה אע"פ שזה כאב גדול לרגלו כו', כן רצון הנ"ל שבנה"א גדול ורב כחו להיות מושל ושליט על כל כחות הנפש וכמ"ש בתניא בפי' כי קרוב אליך הדבר מאד כו' ע"ש, דבחי' רצון זה אע"פ שגבוה יותר מ"מ בנקל להגיע אליו יותר מבחי' אהבה הנמשכת מהשכל והיינו מטעם הנ"ל מפני שבחי' זו שהיא למעלה מהשכל ישנה בכל א' אף מי שאין לו שכל כ"כ כו', ומזה יובן ענין מה ה' אלקיך שואל מעמך דמשמע כאילו מלתא זוטרתי היא כו', אף שבחי' רצון זה שרשו גבוה מאד שהוא בחי' הרביעית שלמעלה מג' מדרגות שכל ומחו"ד ומעשה אלא מ"מ מפני שהוא קרוב מאד לכן נאמר מה כו' שואל מעמך כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>(קיצור).</span> ושיהי' אתעדל"ת לבחי' צמצום זה הוא ע"י הרצון שלמעלה מהשכל ונק' רובע ישראל הבחי' הרביעית שר אל מושל, ועי"ז נמשך כן מלמעלה רצון העליון להיות חסד אל כו'.</p></p> <p class=bodytext>ד) <span class=cup>והנה</span> עיקר בחי' גילוי רצון הנ"ל הוא בביטול רצונות הזרות מעניני עוה"ז להיות עוזב תאוותו ורצונו ולבטל רצונו מפני רצונו ית' וכן בבחי' מחדומ"ע ראי' שמיעה כו' הן בסור מרע להיות עוצם עיניו מראות ברע כו' וכן במחשבה כו' והן בועשה טוב להיות ביטול רצונו מכל וכל רק לה' לבדו, ועי"ז שמבטל א"ע מפני רצונו לרצון העליון ב"ה עי"ז מעורר ג"כ אתעדל"ע עד"ז שיהי' ג"כ א"ס ב"ה מה שלגדולתו אין חקר ולא שייך לפניו ית' לא חכ' ולא מדות וכו' שיניח ג"כ כביכול אורו הבלתי גבול על הצד ויצמצם א"ע בכדי להאיר ממנו בחי' רצון להתהוות בחי' חכ' והוא בחי' המשכת יו"ד של שם הוי' ב"ה, והוא בחי' נקודה בהיכלי' בחי' נקודה א' מאיר שעי"ז נמשך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>של</div></p> <p class=bodytext>ונתהוה בחי' חכ', דהיינו בחי' נקודה הוא סוף כל ובחי' אחרונה מהאור כו' מזה נמשך ונתהוה בחי' חכ' עילאה וזהו ענין עושה בראשית כנ"ל, וכ"ז נמשך ע"י אתעדל"ת בביטול רצון הנ"ל, וזהו פי' ישראל שר אל, פי' אל הוא בחי' חסד כמ"ש חסד אל כל היום. והנה בתחלת בריאת העולם הי' ההתהוות ע"י כי חפץ חסד הוא מעצמו ועכשיו אתעדל"ת לעורר חסד זה הוא ע"י בחי' הרצון שבאדם שנק' שר ששליט ומושל על כל כחות הנפש וזהו שר אל שעי"ז ממשיך מלמעלה להיות השתררות בחי' חסד על העולם וכמ"ש וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>(קיצור).</span> וגילוי רצון זה מתגלה בביטול רצונות הזרות, ועי"ז ג"כ כביכול למעלה מניח א"ע על הצד ומצמצם להיות בחי' חכ' נקודה בהיכלי' כמו שהביטול שלמטה היא בחי' נקודה כו' כח מ"ה כו'.</p></p> <p class=bodytext>ה) <span class=cup>וזהו</span> ועתה בזמן שהנשמה מלובשת בגוף, הנה נק' ישראל שר אל ע"י רעותא דלבא בכל נפשך מס"נ בטל רצונך כו' מי לי בשמים כו' אפי' ג"ע העליון עדן חכ' ולמעלה כו' הכל זיו השכינה ואינו חפץ רק עצמותו. מה הוי' אלקיך שואל מעמך דהיינו מה שהוי' אלקיך זה שואל שיהי' מעמך, כי בל"ז ג"כ הוי' אלקיך [כי] גלו לאדום שכינה עמהם, רק ששואל שיהי' מעמך ע"י אתעדל"ת הנ"ל, וזהו א"ת מה אלא מאה דהיינו מאה ברכות שתקנו לומר בכל יום, וענין ברכה הוא ל' המשכה והתגלות שיהי' הוי' אלקינו ממש, כי יש ברכה והודאה, הודאה היא מרחוק עדיין כי גם כו' אפום מחתרתא רחמנא קריא נמצא שמאמין בה' והוא מחמת ישראל מאמינים בני מאמינים, ועכ"ז הוא נפרד בתכלית מיחודו ית' כשעובר רצונו ית', אבל בקשת הברכה שיהי' הוי' אלקינו ממש בבחי' גילוי להיות בטל אליו, וכ"ז ע"י אתעדל"ת בבחי' ביטול רצון, וזהו פי' א"ת מ"ה אלא מאה שהמשכת המאה ברכות הוא ע"י מ"ה היינו בחי' ביטול ע"ד ונחנו מ"ה, וזהו פי' הברכה בא"י אלקינו שיהי' הוי' בבחי' גילוי בנו להבטל אליו עד שיהי' נק' אלקינו ע"ד אלקי אברהם שנק' כן לפי שאברהם הי' בטל בבחי' מרכבה כו', ואח"כ מלך העולם להיות התגלות בחי' דבר ה', רק שמקודם צ"ל הוי' אלקינו ואח"כ מלך העולם שכשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל, והענין שכמו עד"מ באדם א"א להיות בחי' דבור בלתי שיהי' תחלה במחשבה, כך הנה נש"י עלו במח' ולכן כדי שיהי' התגלות מלך העולם שהוא בחי' דבר ה', צריך תחלה להיות ההמשכה בנש"י שמבחי' מחשבה עילאה, וזהו ברוך אתה ה' אלקינו ואח"כ מלך העולם כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> עיקר ההמשכה מלמעלה ע"י ביטול רצון כנ"ל, שעי"ז גורם ההמשכה מרצון העליון מקור ההתהוות להיות גילוי בחי' יו"ד דשם הוי', וזהו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלא</div></p> <p class=bodytext>מה הוי' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה את הוי' דהנה יש ב' בחי' יראה, הא' מ"ש יראו מה' כל הארץ והוא בחי' יראה תתאה שהוא דבר נפרד בפ"ע רק שירא מה' יראת העונש, ולכן נאמר מה' שהוא בחי' ריחוק, אבל נאמר בכאן כל הארץ כי מי לא ייראך כתיב והיינו יראה הנ"ל. אבל יראה ב' הוא כמ"ש ליראה את ה', היינו שהיא יראת הרוממות שהוא בבחי' ביטול לשם הוי', [ולכן נק' את הוי' כמו את בשרו את הטפל לבשרו שהוא טפל ובטל לשם הוי'], וע"כ נאמר יראו את הוי' כל קדושיו כו', דהיינו ע"י שקדשנו במצותיו כו', וע"ז נא' כאן מה ה' אלקיך שואל מעמך שיהי' בבחי' מ"ה וביטול רצון והוא ענין ליראה את ה' שיהי' היראה בבחי' את וביטול לשם הוי' וע"י ביטול רצון זה ממשיך מלמעלה ג"כ הרצון עליון להיות גילוי היו"ד דשם הוי', והנה ממילא יהי' אח"כ ג"כ בחי' ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך, פי' לאהבה הוא בחי' הרצון שנמשך מההתבונות שיהי' רצונו וחפצו באמת לה' (וכמו שע"י בחי' אתכפיא מה שמבטל רצון זר בע"כ יבוא אח"כ ממילא לבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא וכמ"ש בת"א פ' ויקהל ע"פ קחו מאתכם תרומה לה', אך כאן הכוונה בע"א דר"ל שע"י בחי' מ"ה שהוא הרצון והביטול למעלה מהשכל המושג עי"ז והחכ' תחי' בעלי', פי' חכמה כח מ"ה ובחי' ביטול הנ"ל תחי' בעליה שיהי' חיות בההתבוננות, וזהו ענין נקודה בהיכלי' שאם אין נקודה שהוא ביטול הנ"ל אין היכל שהוא ההתבוננות וכמ"ש במ"א ע"פ ראה אנכי כו') ולעבוד את ה' היינו עבודה צורך גבוה שעי"ז נמשך להיות הוי' אלקיך וכמ"ש במ"א ע"פ ועשיתם אתם וע"פ מארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה אמי כו', שנש"י ממשיכים להיות המשכת בחי' ועל הכסא דמות כמראה אדם ע"י רמ"ח מ"ע רמ"ח אברין דמלכא כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>(קיצור).</span> וזהו שבחי' מ"ה שהוא ביטול שואל מעמך, וא"ת מ"ה אלא מאה ברכות, כי יש הודאה וברכה, ותחלה הוי' אלקינו מחשבה ואח"כ מלך העולם דבור, וזהו כ"א ליראה את, כי את הטפל הוא ביטול הנ"ל וע"י ביטול הנ"ל והחכמה (כח מ"ה) תחי' ההתבוננות והמדות ומחדומ"ע.</p></p> <p class=bodytext>וא"ו) <span class=cup>והנה</span> מזה יובן דרך כלל שייכות פסוק אחת שאלתי מאת ה' לפסוק ועתה ישראל כו', כי פי' אחת שאלתי מאת ה' הוא ג"כ ענין</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלב</div></p> <p class=bodytext>ליראה את ה' שיהי' בבחי' טפל ובטל לשם הוי' והיינו ג"כ ענין אחת שאלתי מאת הוי', מאת דוקא שיהי' בבחי' את הוי' טפל ובטל לשם הוי' כנ"ל. ופי' אחת שאלתי וכו' שבתי בבית ה' יובן בהקדים הטעם למה אומרים מזמור זה בר"ח אלול, להיות כי בר"ח אלול מאירים י"ג מדה"ר שהם אורות עליונים וזהו לדוד ה' אורי וישעי, אורי היינו המשכות או"פ וישעי היינו המשכת אור מקיף, והנה נודע שלהיות המשכת האור מלמעלה הוא דוקא כשיש כלי למטה במה שיתאחז האור וכמ"ש במ"א בת"א במגלת אסתר בפסוק וקבל היהודים כו' ע"ש, וז"ש כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, והיינו כמו שטבע האש להסתלק אם לא כשיש דבר הנאחז, כמו"כ המשכת אלקות הוא כשיש כלי לזה למטה, ולכן איתא ע"פ הרועה בשושנים א"ת שושנים אלא ששונים, ששונים בהלכות, כי שושנים היינו י"ג מדה"ר תליסר עלין דסחרין לשושנה, והכלי לאורות אלו הוא הלכות התורה, וזהו מכון לשבתך פעלת ה', וזהו ענין שבתי בבית ה', בית ה' הוא בחי' כלים וכנודע מענין שתי אבנים בונות שתי בתים שהן אותיות התורה שנק' אבנים שמהם נעשו בתים וכלים לגילוי אור א"ס ב"ה, ואורייתא היכלא עילאה דקוב"ה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ענין מארז"ל כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת כי קיום האור הוא ע"י ריבוי הכלים דוקא שהוא בחי' המעשה, וכמ"ש ג"כ ע"פ והארץ הדום רגלי כו', ולכן ע"י ריבוי הכלים של עסק התורה וקיום המצות בכל יום גורם עי"ז שיהי' קיום המשכת האור והיינו שחכמתו מתקיימת כו', ועוד זאת שעי"ז יומשכו ג"כ המקיפים, וזהו ענין לחזות בנועם ה' והוא בחי' אהבה בתענוגים שלמעלה מהשכל וכו', והנה יש ג"כ ב' מיני מקיפים, הא' מקיף הקרוב וכמו הלבוש עד"מ, והב' מקיף היותר עליון וזהו ענין ולבקר בהיכלו כי יצפנני בסוכה שמקיף מלמעלה יותר, שב' המקיפים הנ"ל יומשך הכל ע"י הכנת הכלים כו'. וזהו שאמר דוד ממך למדתי כו' בהיות כי ליראה את ה' כו' שהוא ביטול הרצון הוא כלל, ושאר הבקשות יבואו עי"ז ממילא, וזהו מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה כו' ואח"כ פתחת להן מצות הרבה והוא משום שע"י ביטול רצון שהוא בחי' ביטול שלמעלה מהשכל עי"ז יוכל לבא ממילא לשאר המדרגות שהן ללכת בכל דרכיו ולאהבה כו' וא"כ היא שאלה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלג</div></p> <p class=bodytext>א', ומ"מ נכללים בה הרבה שאלות, והוא ע"ד שארז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחי' דהפי' שעי"ז יבואו לקיום המצות כו', והוא כמו עד"מ בחי' ההיולי שהוא מקור וכולל כל הבחי' הפרטיי' שיהיו נמשכים אח"כ מההעלם אל הגילוי כו', וכמו כן ממך למדתי ושאלתי שאלה א' שעי"ז ממילא יבואו ג"כ בחי' הרבה, והוא ענין בקשת שבתי בבית ה' כל ימי חיי שהוא ענין ריבוי הכלים דתומ"צ שעי"ז ממילא יומשכו ג"כ כל האו"פ ואו"מ שלמעלה כו', וזהו ממך למדתי ששאלת ממני בחי' היותר עליון שבנפש והוא בחי' הרצון שלמעלה מהשכל וכו' ואני אשאל ממך היותר תחתון שבבחי' עליונות שהוא ענין ריבוי הכלים כו' כי נעוץ תחלתן בסופן כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>(קיצור).</span> ולכן אמר דוד ג"כ שאלתי מאת הוי' בחי' את הנ"ל, והנה אורי וישעי או"פ ואו"מ וטבע האור להסתלק כאש, אלא ע"י שבתי בבית ה' בחי' כלים ואותיות התורה עי"ז יומשכו ממילא האורות כי נעוץ תחלתן בסופן, וזהו ממך למדתי כו'.</p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>