החדש הזה כו'
נא
בס"ד. ש"פ בא, ך"ט.
החדש הזה לכם כו' ויקחו להם איש שה לבית אבות כו' זכר בן שנה מן הכבשים ומן העזים תקחו, וארז"ל בילקוט בא רמז קצ"א ר' ברכי' בשם ר' אבין, איש זה הקב"ה דכתי' בי' ה' איש מלחמה, וכן ארז"ל בכ"מ בגמ' ומדרשי' שאין איש אלא הקב"ה, וכנס"י נק' אשה שהו"ע אשה יראת ה' היא תתהלל, ולכאו' אינו מובן הלא האיש צריך לקדש ואם נתנה היא אינה מקודשת כלל, ובאמת כן הי' במ"ת שארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת, נתן הקב"ה הקדושין, ואיך נא' כאן ויקחו להם איש.
והענין הוא, דהנה כתי' והי' ביום ההוא תקראי אישי כו' (בהושע ס"ב י"ח), וצ"ל מהו המשל לאיש ואשה, וכן בכל שה"ש ומשלי נמשלו לאיש ואשה ודודי וכלה, והענין הוא דכל משפיע ומקבל נק' בשם איש ואשה, ומזה הושאל שם אשה לכל חיבור דבר, וכמ"ש וחברת את היריעות אשה אל אחותה כו' (תרומה ך"ו ו') ע' במו"נ ח"א פ"ו, וכהנה רבות שהושאל שם זה לחיבור שני דברי' יחד וכמ"ש והי' המשכן אחד, ועיקר שם זה הוא על משפיע ומקבל דוקא, ולכן והי' ביום ההוא היינו לע"ל תקראי אישי כו', ולכאו' צ"ל הלא ארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת, ומפני מה לע"ל דוקא תקראי אישי.
ויובן בהקדם מ"ש זאת הפעם עצם כו' לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, דהנה פי' אשה הוא אש ה' היינו ששרשן הוא רק מבחי' ה', בהבראם בה' בראם שהוא בחי' אתא קלילא דלית בי' מששא, ולכן נשים דעתן קלות לפי ששרשם מאתא קלילא בחי' ה' הנ"ל, וז"ע ורוח הבהמה יורדת למטה שהוא בחי' ש' ב"ן שנק' בהמה שהוא שורש בי"ע לפי ששרשן רק מבחי' ה' הנ"ל בלבד, והוא כענין חיות המרכבה שנק' בשם בהמות וחיות לפי שאינם