אם כסף תלוה כו'
סט
בס"ד. ש"פ משפטים, ך"ט.
ענין הקרבנות
משפטים
אם כסף תלוה את עמי כו' וארז"ל במד"ר את עמי בחירק מה אני איני מט לעולם אף אתה אינו מט לעולם שנא' כספו לא נתן בנשך עושה אלה לא ימוט לעולם, והיינו ע"י גמ"ח שאפי' ריבית דברים אסור כמארז"ל במשנה פ"ה דב"מ, וצ"ל מפני מה התירו תילתא באגרא ופלגא בהפסד, שלכאו' הי' צריך להתרחק לגמרי מריבית.
אך הענין הוא דהנה ארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, עבודה היא עבודת הקרבנות, וצ"ל מ"ש (בהושע וא"ו וא"ו) כי חסד חפצתי ולא זבח, שלכאו' מלא כל התורה בציווי הקרבנות. ויובן בהקדם ענין הקרבנות, דהנה שרש נפש הבהמה היא מפני שור, וע"ד אין לך עשב, וכ"ש אילנות ובהמות וחיות וע"י שמקריבין הבהמה מתעלית לשרשה בחי' פני שור ומתכללת בבחי' החסד ארי' דאכיל קרבנין, ועי"ז החיות נושאות את הכסא עם בחי' אדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם, כי אדם ג' קוין חח"ן מימין בג"ה משמאל דת"י באמצע אשר כולא הוא לאחזאה איך מתנהג עלמא, אבל לאו דאית לך צדק ידיעא ולאו מכל אינון מדות איהו כלל, וע"י עליית הקרבן מעלים החיות את בחי' אדם לבחי' כי לא אדם, וז"ע לחמי לאשי אשי הם השרפי' שנק' אשי ע"ש הרשפי אש שעומדים תמיד בתשוקה לפי שמשיגי' איך שהוא ית' קדוש ומובדל, וע"י הקרבנות נעשה לחם להאישים הם השרפי' כי ע"י ההעלאה נעשה המשכה, שז"ע מ"ש ריח ניחוח ריח הוא העלאה וניחוח הוא המשכה, והקרבנות הם ג"כ מיסוד האש, כי דצח"ם הם כנגד ארמ"ע, דומם