עשה לך תיבת
קעז
בס"ד פ' נח תרל"ב
הנחה
עשה לך תיבת עצי גופר קינים תעשה את התיבה וכפרת אותה מבית ומחוץ, ואמרו במד"ר קולין ומדורין, אר"י מה הקן הזה מטהר את המצורע אף תיבתך מטהרתך. וצ"ל מהו שייך טהרת מצורע לתיבת נח, ועוד צ"ל מה שנאמר בנח צדיק תמים מהו תיבת תמים. ועוד צ"ל מהו ענין התיבה של נח ולמה הי' צריך לה. והענין כי קן הוא מדור העוף כמ"ש כי יקרא קן צפור, כנשר יעיר קנו, ודרור קן לה, ואיתא במאו"א דקן הוא בינה שהיא מדור לחכ' או בינה שכינתא עילאה, ולשני הפי' הוא למעלה מהשתלשלות כי חכ' בעצם הוא למעלה מהשתלשלות, ושכינתא עילאה הוא היכל קד"ק, קדשים הוא חו"ב וקדש הוא כתר, וטהרת המצורע הוא דוקא ע"י קן צפור התגלות ע"ק בבינה וכמ"ש לפני הוי' תטהרו.
ובכדי להבין זה צ"ל תחלה ירידת הנשמה בגוף שהיא ירידה עצומה כי נשמה שנתת בי טהורה היא מטהירו עילאה ואח"כ אתה בראת יצרת עד נפחת בי כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים. דהנה כתיב כל הנק' בשמי הוא עולם האצי', ולכבודי הוא מל', בראתיו יצרתיו הוא מח' ודיבור כמו למשל באדם דיבור הוא גילוי ההעלם לזולתו שהרי בפ"ע א"צ לדיבור אלא שממח' לא ידע אדם כלל, ובכדי שיתגלה לזולת הוא ע"י דיבור, ומח' הוא גילוי ההעלם העצמי לגבי עצמו כי אפי' בברק המבריק יש ג"כ אותיות המחשבה שהרי מבריקת השכל לא ידע אמיתית השכל ובכדי שידע בעצמו הוא ע"י מחשבה, וזהו יוצר אור ובורא חושך כי יצירה הוא כמו דיבור שהוא גילוי לכן נק' בשם אור, אבל בריאה שהוא קרוב יותר לאצי' נק' בשם חושך, אך אינו חושך בעצם אלא כמו מח' שלגבי עצמו הוא עיקר הגילוי שהרי השכל כמו שהוא אצל עצמו אינו יכול לגלות ומה שמגלים ע"י דיבור הוא מעט מן המעט, אלא מפני שלגבי הזולת הוא בהעלם נק' בשם חושך, ולכן איתא בכהאריז"ל שליוצר אור צריך למשמש בתש"י ולבורא חושך בתש"ר, ותש"ר גבוה הרבה מתש"י, והנשמה היתה בתחילה בטהירו עילאה ואח"כ ירדה דרך מעבר הבריאה שהוא עולם הנשמות בכלל, ויצרתיו הוא עולם המלאכים, עשיתיו עולם הגלגלים, ועשי' אין ערוך ליצי' ויצי' לגבי בריאה, וכללות בי"ע אין ערוך לגבי אצי', וא"כ ירדה דרך הסתר, ועוד הסתר גדול, ועוד הסתר הגדול מזה ההסתר, עד מקום ההסתר והעלם לגמרי, ונתלבשה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר לגמרי, ובתחלה היתה עומדת