ועתה כו' שבע שבתות
שטז
ועתה צ"ל מ"ש שבע שבתות תמימות תהיינה, למה צריך תמימות דוקא, כי הנה יש ז' כתרין בכל הז' מדות, והכתר של הז' מדות שהם בחי' ז"ת הוא המקיף של כל המדות. וביאור הענין עד"מ בתלמיד המקבל השכל מהרב שהשפע המתקבל בהתלמיד אינו רק אפס קצהו, והעומק שיש בשכל זה נשאר בבחי' מקיף עליו והיינו שאין נמשך בו בפנימי', כ"א מבחי' נה"י של הרב שליש התחתון זהו משפיע להתלמיד והו"ע נה"י דז"א נעשו מוחין לנוק' כי אין התלמיד יכול לקבל מהרב עצם רוחב שכלו ובינתו רק מה שמשפיע בו הוא קצה התחתון של הרב, ועצם שכל הרב נעשה עליו בבחי' מקיף שאין נתפס בשכל התלמיד רק מקיף עליו מלמע' מן השכל, ומ"מ זה המקיף הוא ממוצע בין הרב להתלמיד ועל ידו הולך אור השפע מהרב לתלמיד, ולכן לא קאים אינש אדעתי' דרבי' עד מ' שנים אבל מ"מ אח"כ יוכל להיות קאים אדעתי' דרבי'. וכמו"כ למע' זהו"ע ת"ת דז"א נעשו כתר לנוק' כי נה"י דז"א נעשו מוחין לנוק' בבחי' פנימי', אך הת"ת שהוא למע' מבחי' נה"י אינו מאיר בבחי' פנימי' אבל נעשה בחי' כתר, וכמו כתר ועטרה שמקיף על הראש מלמעלה.
ועד"ז יובן ענין ז' כתרין של ז' המדות שהוא למע' מבחי' המוחין של המדה ואינו מאיר בהמדה בבחי' פנימי' להיות להן מוחין אלא בבחי' מקיף, כי הנה המוחין נכנסו בבחי' פנימי' בבחי' או"פ כו', ויש מוחין עליונים יותר שלא נכנסו כלל בהמדות רק נשארו בבחי' מקיפים כו'. וזהו"ע משארז"ל