נשא את ראש
שכז
בס"ד. (ש"פ נשא, רל"ג).
כובד ראש כו' נשמה באפו כו' תפלה שמע
נשא
נשא את ראש בני גרשון גם הם, וכן כתיב גם בכלליות שבטי ישראל בריש ספר במדבר שאו את ראש כו' לגולגלותם, וצ"ל ענין נשיאת ראש בכלל הלא הראש הוא הבחי' היותר נעלה, ויובן בהקדם ענין כובד ראש שארז"ל ברפ"ב דברכות אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, וצ"ל מה"ע כובד ראש קודם התפלה. הענין הוא דהנה ארז"ל כל הנותן שלום לחבירו קודם התפלה כאילו עשאו במה שנא' חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, אל תקרי במה אלא במה, דקודם התפלה נק' רק נשמה באפו כו', ופי' נשמה באפו דהנה בנוסח התפלה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי שהוא בי"ע וכתיב ויפח באפיו נשמת חיים, והנה האדם בכל יום הוא נעשה ברי' חדשה ולכן קודם התפלה הנשמה היא עדיין רק באפו פי' שאין לה התחברות עם הנשמה שלמעלה. ולהבין זה צ"ל מקודם מ"ש טהורה היא קודם אתה בראת, שלכאורה הי' צריך לכתוב