את שבתותי
רפט
בס"ד
את שבתותי תשמורו ומקדשי תראו אני ה', וצ"ל אומרו שבתותי דמשמע ב' שבתות, וגם צ"ל מ"ש ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת דמשמע ג"כ ב' שבתות הא' שנשמור את השבת משמע השבת שכבר ישנו, ואח"כ אומר לעשות את השבת משמע שאחר שמירת שבת יש עוד בחי' שבת שנצטוינו לעשות אותו ולכאו' אינו מובן מאחר שכבר יש שבת מהו שנעשה עוד שבת כו', וגם צ"ל דמפסוק ושמרו משמע ששבת א' הוא שצריכי' לשמור והשני לעשותו, ומפסוק את שבתותי תשמרו משמע שב' השבתות הם בשמירה ששניהם צריכי' לשמור, הנה כתי' ויכל אלקי' ביום השביעי, וכתי' וישבות ביום השביעי, ולכאו' אינו מובן הלא מלשון ביום השביעי משמע שמקצת יום השביעי עשה מלאכה ובאמת שבת בכלות יום השישי, וזהו א' מששה דברים ששינו לתלמי המלך וכתבו ביום השישי, ובמד"ר בפ' בראשית פ' יו"ד נחלקו בזה גניבא ורבנן גניבא אומר משל לאחד שעשה חופה וציירה