תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - היתה כאלמנה

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/12/index.htm">היתה כאלמנה</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>היתה כאלמנה</h3><div class=pageno>שצה</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>בס"ד. [פ' דברים, תרל"ה]</p></p> <p class=bodytext><p class=tochen>(ב)</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>דברים</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>היתה</span> כאלמנה, ולא אלמנה ממש, כאשה שהלך בעלה למדה"י ודעתו לחזור, ולהבין ענין שהלך בעלה למדה"י היינו שאין הקול מאיר בבחי' דבור, ואז הגם שהדבור ישנו שהרי בלתי הדבור לא יהי' אפשר שיתקיים שמו"א כמ"ש לעולם הוי' דברך נצב בשמי' ואם הי' מסתלק כרגע הי' נעשה אין ואפס מכל מה שנברא בשמי' ממעל ועל הארץ מתחת, אלא שהגם שהדבור ישנו גם עכשיו ורק שאין הקול מאיר בדבור עי"ז נמשך להיות אותותינו לא ראינו כו' שנעשה העלם והסתר גמור עד שלמטה נעשה חשך כפול ומכופל כו', וזהו שהלך בעלה בחי' ת"ת דז"א שנק' בעלה דמטרוניתא היא בחי' המל' שורש כנס"י למדה"י, וכמ"ש בזהר קוב"ה כו' סליק לעילא ולעילא. </p> <p class=bodytext><div class=pageno>שצו</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וביאור</span> הענין הנה ירושלי' נק' בשם עיר אלקינו אשר עז"נ גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו וכפי ב' הפירושי' שנת' לעיל בד"ה אלה מסעי, וכתי' את זלעו"ז עשה האלקי' שכמו שיש בקדושה ירושלי' הנק' עיר אלקינו כן יש בלעו"ז והוא בחי' המדבר הגדול והנורא שיש בו נחש שרף ועקרב, שבחי' מדבר זה הוא בחי' דיבור בלעו"ז, והיינו שכמו ירושלי' עיר אלקינו הוא בחי' דבור בקדושה כנ"ל בד"ה אלה מסעי באורך כן בחי' מדבר הוא ג"כ דיבור בתוס' אות מ"ם שהוא להקטין הענין כו', ובצאת ישראל ממצרי' הלכו במדבר מ"ב מסעות בכדי להכניע את מדבר העמים, עד שבאו לירושלי' בחי' כלליות הדבור בקדושה ופעלו בהילוכם גם על כל הזמן שאחריו שגם אחר חורבן הבית יוכלו לברר מפני כי כבר הקדימו לברר במ"ב מסעות שהלכו במדבר שהוא המקור אשר בו ומצא הנחש שרף ועקרב כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והענין</span> יובן בהקדם ענין המסעות, שזה"ע בחי' נטיעה הב' שעקרן ממצרי' ושתלן במדבר והתחילו מצליחי' שקיבלו התורה והקדימו נעשה לנשמע, דהנה נטיעה הא' שיצאו ממצרים זהו רק לנשמה וכמ"ש בצאת ישראל ממצרים, הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל שאז הי' רק התגלות בחי' ישראל, ואלה שמות בני ישראל, אך הנה תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקודב"ה, ובכדי שיהי' התגלות בחי' מ"ת שיהיו ישראל מתקשרין באורייתא אלה העדות והחוקים זהו ענין נטיעה הב', והענין הוא, דהנה יש שני בחי' יין, כי יש יין אדום ויין לבן, והנה מ"ש גפן ממצרים תסיע שנעשו בחי' יין המשמח אלקי' וממשיכים את בחי' מי באלה, זהו רק בחי' יין אדום, שהוא העלאת מ"ן של נש"י וכמ"ש אשה מזרעת אודם, ויין לבן זהו בחי' חמר חווריין עתיק שהוא המשכת המ"ד מבחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שצז</div></p> <p class=bodytext>עתיק, וכמ"ש וע"י יתיב לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי, וזהו משרז"ל זכרו כיין לבנון שמלבין עוונותיהם של ישראל לפי שהוא המשכה עליונה יותר, ויין לבן שמשמח אלקי' הוא בחי' אלקי' שבסוכ"ע, כי יש שני בחי' שם אלקים וכמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקי' בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד והיינו כמו שיש שם הוי' ואלקי' בארץ שהוא בחי' ממכ"ע, כך יש שם הוי' ואלקי' בשמים ממעל שהוא בחי' סוכ"ע, ויין אדום שמשמח אלקי' זהו בחי' שם אלקי' שבבחי' ממכ"ע שממשיכי' בחי' מי לאלה ונעשה פלג אלקי' כו', ויין לבן שהוא בחי' תורה בחי' אלה העדות והחוקים משמח אלקי' שבבחי' סוכ"ע וממשיכים בחי' מי היותר גבוה כו' ולהיות ג"כ פלג אלקי', וזהו ענין ג' בחי' אלה שקחשיב במד"ר, מי ברא אלה הוא בחי' אלה תולדות השמים וארץ, ואלה בזכות מי בזכות ואלה שמות בנ"י, דהיינו שואלה שמות בנ"י ממשיכי' בחי' מי באלה תולדות, וזהו מי ברא אלה שנעשה משם אלקי' מי אלה יחוד שם הוי' בשם אלקי', שהוא ענין נטיעה הא' שנטען במצרים, ואלה בזכות מי, בזכות אלה העדות והחוקים דהיינו נטיעה הב' כדי להשביחן דהיינו להמשיך בחי' מי אלה היותר גבוה שהוא בחי' מי שבבחי' סוכ"ע כו', וזהו גפן ממצרים, הוא בחי' נטיעה הא', ותסיע הוא ענין מ"ב מסעות שנסעו במדבר שהוא ענין נטיעה הב' כדי להשביחן. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> י"ל מה שהיו מ"ב מסעות דוקא, והנה לכך היו מ"ב מסעות שהוא ז' פעמים ו' כנגד השרפי' שנא' בהם שש כנפים שש כנפים כנגד שם מ"ב, ולכאו' אינו מובן למה בספה"ע הי' מ"ט זפ"ז, ובמסעות הוא רק ז"פ ו', והענין הוא דהנה ספה"ע הוא המשכה מלמעלה למטה דהיינו כדי שיומשך למטה בעומר כי עומר שעורים הוא מאכל בהמה והנה כדי שיומשך למטה ממילא צריך שיהי' נמשך ע"י בחי' מל' שהוא בחי' הגילוי של המדות גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו דוקא, וע"כ הם מ"ט זפ"ז, כי צריך לימשך גם בחי' המל' של כל מדה כדי שיוכל להיות הגילוי למטה בעומר שעורים, משא"כ המ"ב מסעות הי' אחר ספה"ע שהוא ענין העלאה מלמטה למעלה, דהיינו בבחי' לך הוי' הגדולה והגבורה שמלמטה למעלה הגדולה אינו תופס מקום כלל כו'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שצח</div></p> <p class=bodytext>ולזה הם רק בחי' ז"פ וא"ו, כי בבחי' העלאה אינו צריך שיהי' נחשב בחי' המל', לפי שהמל' הוא בחי' הגילוי, ובבחי' העלאה אין המדות בבחי' גילוי רק שהם בבחי' ביטול, ואינם נראים כלל כו' וע"כ אינו נחשב בחי' מל' כו', וזהו שבשרפים הוא רק שש כנפיים, והיינו לפי שהשרפי' אומרים קדוש כו', ורוצים ליכלל למעלה בבחי' ומדרגת לך ה' הגדולה כו', וע"כ אין בהם רק שש כנפיים ז"פ ו' כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> למטה בעבודה בנפש האדם ענין המ"ב מסעות שהוא ענין ביטול המדות לך הוי' הגדולה כו', היינו שיהי' התהפכות וביטול המדות והיינו שכל אדם יש לו אוי"ר, והנה לבטל המדה מכל וכל א"א, רק שצריך להעלות את המדות לשרשן דהיינו להפוך את האהבה שיש לאדם בדברים גשמי' להפוך אותם לאלקות שלא יהי' לו רצון כ"א לאלקות, וכן מדת הגבורה להפוך אותה לאלקות שלא יהי' לו יראה רק מאלקו', וזהו ענין העלאת המדות, והתפארת הוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כו', והנצח, הענין הוא דהנה מדת הנצח בגשמי' הוא ענין עקשות שמתעקש ומתנצח אף שאין השכל מורה כך, והנה בעבודה ענין נצח הוא ענין מה שארז"ל כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת, דהיינו מי שמעשיו אין רק עפ"י הנהגת חכמתו כמו שמורה לו השכל א"כ אין זה עבודה כלל כיון שהשכל מורה לו כך, אלא צריך שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו, שאף שאין משיג עפ"י השכל מ"מ הוא מתנצח במדת הנצח ומקיים מצותיו ית', והנה בפי' נצח יש עוד פי' שהוא ל' נצחיות וכמשארז"ל כ"מ שנא' נצח סלה ועד אין לו הפסק, וזהו חכמתו מתקיימת שכדי שיהי' לזה קיום זהו דוקא ע"י שמעשיו מרובין מחכמתו, כי מי שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת, וכמו שאנו רואים שאף מי שהוא מתבונן בשעת התפלה ומאיר שכלו מ"מ אחר התפלה חולפת ועוברת ההתבוננו' הזאת, לפי שא"א להיות כל היום בהתבוננות וע"כ אין חכמתו מתקיימת, משא"כ מי שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת לפי שמדת הנצח אין לה הפסק, והיינו לפי ששרש הנצח הוא למעלה מבחי' המדות וכמ"ש וגם נצח ישראל לא ישקר כי לא אדם הוא, ששרש הנצח הוא למעלה מבחי' אדם, שהוא מוחין ומדות, וזהו לך הוי' הנצח שהוא בחי' מעשיו מרובים, והנה עי"ז כתי' ויז נצחי על בגדי וכל מלבושי אגאלתי, והיינו לפי שנא'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שצט</div></p> <p class=bodytext>ויגע בכף ירך יעקב שפגם בנצח והוד דקדושה, אך ע"י מעשיו מרובין מחכמתו עי"ז הוא מתקן נו"ה דקדושה, ולך ה' ההוד הוא ענין הודאה דקדושה שאף שאינו משיג בשכלו מ"מ הוא מודה שהוא כך ומבטל את שכלו כו', וזהו ענין שהמסעות היו רק מ"ב, לפי שהוא בחי' העלאה, ובבחי' העלאה וביטול אינו נחשב בחי' המל' לפי שהוא בחי' הגילוי כו', וזהו אלה מסעי בני ישראל, שמסעי בנ"י הי' בחי' אלה דהיינו להמשיך בחי' מי באלה, שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ביד</span> משה ואהרן, והיינו כי המסעות הנ"ל הי' ע"י משה ואהרן, כי משה הוא שושבינא דמלכא הממשיך מלמעלה למטה, ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא שהוא בחי' העלאה ממטה למעלה, (ואפ"ל שההפרש שבין משה לאהרן הוא כמשנת"ל ההפרש שבין נטיעה א' לנטיעה הב' שהוא ההפרש שבין יין אדום ליין לבן, יין אדום הוא העלאה ממטה למעלה שהוא העלאה של נש"י, ויין לבן הוא בחי' תורה שהוא המשכת המ"ד כו', וזהו ג"כ ההפרש שבין משה ואהרן כי משה קיבל התורה שהוא בחי' המשכה מלמעלה למטה, ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא שהוא המעלה את נש"י וכמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ויכתוב</span> משה את מוצאיהם למסעיהם, מוצאיהם יש לפרש על מוצא של נש"י, דהיינו שמשה המשיך את מוצאי' דהיינו בחי' מי של נשמות שהוא ענין המזל וכמ"ש ונוזלים מן לבנון בכדי שיוכל להיות מסעיהם, דהיינו המ"ב מסעות ממטה למעלה, ועוד יש לפרש מוצאיהם היינו מקור מוצא של שם מ"ב כו' כי יש כמה בחי' שם מ"ב מ"ב דיצי' מ"ב דבריאה מ"ב דאצי' ומשה המשיך המקור של שם מ"ב כדי שבמסעיהם שנסעו יהי' כמו למעלה השם מ"ב, וכדי שיהי' זה בכח מסעיהם זהו ע"י שהמשיך המקור ומוצא של שם מ"ב, וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם היינו כמו למשל שע"י הכתב נמשך השכל לעשי', וכך משה המשיך המקור של שם מ"ב למטה, וזהו את מוצאיהם למסעיהם, ואח"כ ואלה מסעיהם למוצאיהם שנעשה אח"כ העלאה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ת</div></p> <p class=bodytext>מלמטה למעלה לשרש של שם מ"ב והי' בכח מ"ב מסעות שלהם כמו למעלה העלאת שם מ"ב ממש כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>עפ"י</span> הוי', ולהבין מה עפ"י הוי' הענין הוא דהנה לע"ל כשיהי' גילוי אלקות כתי' ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר שיהי' התגלות בחי' דבור, דהנה בגלות אינו מאיר הדבור עליון בגילוי וכמ"ש נאלמתי דומי' כרחל לפני גוזז" נאלמה, וע"י שאינו מאיר הדבור עליון בבחי' גילוי עי"ז נעשה יניקת החיצונים, וזהו לפני גוזזי' דהיינו שאינו מאיר הקול בבחי' דבור ונק' חרן מל' נחר גרוני שאף שהדבור ישנו גם עתה וכמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים, שאלולי הי' נפסק הדבור אפילו לרגע אחת הי' העולם חוזר לאין ואפס, מ"מ אינו מאיר הקול בבחי' הדבור, וזהו ענין מדבר, כי מדבר הוא מלשון דבור והתוס' מ"ם הוא כדי להקטין הענין שאין הדבור בגילוי כ"כ ואין הקול שהוא בחי' תפארת מאיר בדבור, ועי"ז נעשה יניקת החיצונים ועי"ז נעשה בחי' גוזזי' דהיינו האותיות של הדבור נפרד ממקורן כו' וזהו ענין המ"ם פתוחה של מדבר שמזה הפתח יכולים גם הם לקבל, ולזה במדבר אין מצמיח כלום, כי צמיחה הוא מ"ש זורע צדקות מצמיח ישועות, וע"י הצמיחה נעשה גילוי בחי' הקול בדבור, ואז הוא מאיר למטה בחי' גילוי אלקות שהוא בחי' דבר הוי' שהיא בחי' הנבואה, משא"כ במדבר אינו מאיר בחי' דבר הוי' כו', אך לע"ל כשיהי' גילוי אלקות אז נא' וראו כל בשר כי פי הו" דיבר שיה" דבר הוי' בבחי' גילוי למטה ולא יהיו אז יניקת החיצוני', וזהו מ"ש כאן במסעות על פי הוי' דהיינו שהמשיכו במדבר בחי' גילוי דבר הוי' ע"י המסעות שלהם, וכמו שיהי' לע"ל, ולזה הלכו במדבר דוקא כדי להכניע את מדבר העמים, שמהמ"ם פתוחה מקבלים יניקה וע"כ הלכו במדבר כדי להכניע אותם ולהמשיך גילוי הדבור שם, ואז לא יוכלו לקבל תוס' יניקה כנ"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>