תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - שאו מרום עיניכם כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/13/index.htm">שאו מרום עיניכם כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>שאו מרום עיניכם כו'</h3><div class=pageno>תא</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>[בס"ד. פ' ואתחנן תרל"ה]</p></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=tochen>יש אחד ואין שני כו' מה שמו ומה שם בנו כו' ז"א בעתיקא אחיד</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>ואתחנן</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שאו</span> מרום עיניכם וראו מי ברא אלה משמע מלשון הפסוק שזהו נראה לעין וכענין מ"ש מבשרי אחזה אלקה, וגם שע"י שיראו מי ברא אלה יובן כלליות ענין יחוד אלקותו ית', והענין הוא דהנה פי' אלה פי' במד"ר ר"פ ויקהל שקאי על אלה תולדות השמי' והארץ בהבראם ובמד"ר במקומו בפ' בראשית פי"ב ע"פ אלה תולדות השמי' והארץ ארז"ל וז"ל כל מי שיש לו תולדות מת ובלה ונברא ואינו בורא ונמצא שכמו מין האנושי שמאחר שאנו רואי' שהאנשי' הם הווים ונפסדי' א"כ ה"ה מחודשי' והיינו שכמו איש החלף ועבר ה"ה מחדש כן כל מין האנושי הוא מחודש, וכן בשמי' וארץ מאחר שיש להם תולדות ה"ה מחודשי' ולכן הם בלים ג"כ כמ"ש שמי' כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה עש יאכלם, א"כ ה"ה מחודשי' ג"כ וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שמאחר שיש להם תולדות ה"ה נבראי' וצריך להתבונן מי בראן והנה לפי פשוטו משמע שזה קאי על השמי' והארץ הגשמיי', אמנם באמת קאי גם על בחי' שמי' וארץ הרוחניים, ויובן זה בהקדם מארז"ל בקהלת רבה (דצ"ד ד') ע"פ יש אחד ואין שני לו גם בן ואח אין לו (שם ד' ח') וז"ל יש אחד זה הקב"ה שנא' הוי' אלקינו ה' אחד ואין שני לו שאין לו שותף בעולמו גם בן ואח אין לו אח אין לו בן מנין לו, אלא שחבב הקב"ה לישראל וקראן בנים שנא' בנים אתם להוי' אלקי' וקראן אחים שנא' למען אחי ורעי, והקשו שם המפרשים שהרי לפ"ז יש לו בן ואח, והכתוב מפרש גם בן ואח אין לו, וגם הכתי' משלי סי' למ"ד מה שמו ומה שם בנו כי תדע וכתי' בני בכורי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תב</div></p> <p class=bodytext>ישראל, ובמד"ר נשא פי"ב דרמ"ט ב' ובזהר ויקהל קצ"ז ע"א פי' מה שם בנו ישראל שנא' בני בכורי ישראל ובמק"מ שם פי' מה שמו אבא, ומה שם בנו ישראל זעיר, וכ"פ הרמ"ז שם מה שמו חכמה ומה שם בנו ת"ת, וביאור ענין מה שמו ומה שם בנו, יובן בהקדם מארז"ל א' ר"ל האבות הן הן המרכבה, ולכאו' יפלא איך שייך לומר על האבות שהן בחי' מרכבה דבשלמא פני ארי' ופני שור הנה הם נק' מרכבה לפי ששורשם מלפני מלך כו' ונפלו בשה"כ בעולם הבריאה ולהיות כי שורשם הוא גבוה מאד נעלה לכן יש להם כח זה להעלות ולנשאות את הכסא, והם נק' מרכבה שבטלים כסוס לגבי הרוכב, אבל האבות שעקרן ושרשן בעולם האצי' דאיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד, ולמה נק' בשם מרכבה, אך הענין הוא דהנה מבואר באד"ז, או"א ממו"ס נפקי ז"א בעתיקא אחיד ותלי' וביאור ד"ז יובן עד"מ השכל נולד מן המשכיל שלמעלה מן השכל ששם לא נודע הגילוי וטעמו של דבר כלל, אבל מ"מ הוא משכיל מקור השכל, אבל ז"א בעתיקא אחיד ותלי' שהמדות נלקחו ממקום עליון יותר, והגם כי המדות נולדו ונתגלו מן השכל וע"פ שכלו יהולל איש, מ"מ אין זה שהם גורמין להולדת והתהוות המדות שיצאו מהעלם אל הגילוי, אבל עיקר המדות בשרשן נלקחו ממקום עליון יותר, אלא שנמשכו למטה יותר, וכמשל נפילת האבן או הלבנה היותר גבוה בשורת החומה נופלים למטה יותר, כן להיות כי שורש המדות בשרשן גבוהים יותר משורש החכ' לכן בסדר השתלשלות ירדו להיות למטה מן החכ' כו', ולכן האבות שהם חג"ת הן הן המרכבה להעלות את האדם הוא בחי' חכ', וכנודע שיש ב' בחי' חכ' אדה"ר הוא בחי' חכ', ואדם תתאה הוא בחי' ז"א, וזהו מה שמו ומה שם בנו מה שמו הוא בחי' חכ' כנ"ל בשם הרמ"ז והמק"מ, ומה שם בנו ז"א, והנה כשמתעלות המדות נעשה יפה כח הבן ומעלה את האב היינו גם בחי' חכ' להמשיך להיות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תג</div></p> <p class=bodytext>התלבשות אוא"ס ב"ה בחכ' והיינו שיהי' בחי' אנת הוא חכים, כי אוא"ס בעצמו הוא למכא"מ איהו כלל, ולהיות אנת הוא חכים זהו ע"י בחי' מרכבה שהאבות הן הן המרכבה, וזהו שארז"ל ועשיתם אתם וארז"ל מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, ולכן בק"ש שאומרי' הוי' אלקינו שהוא יחוד או"א מקדימין תחלה שמע ישראל, פי' ישראל הוא יעקב שנק' שמו ישראל שהוא בחיר שבאבות המחבר את בחי' אברהם ויצחק והם מרכבה עליונה שיהי' נמשך בחי' אנת הוא חכים שזהו הוי' אלקינו יחוד או"א, ולפ"ז מובן ענין מה שישראל נק' בנים, וצ"ל איך נא' גם בן ואח אין לו, אך הענין יובן בהקדם מה שידוע שיש ב' בחי' סוכ"ע וממכ"ע פי' ממכ"ע הוא כמשל הנשמה שמחי' את הגוף ומתלבשת בו להחיות בבחי' התחלקות מחשבה ודבור ומעשה והתלבשות המוחין בראש, והמדות בלב וכח המעשה בידים וכח ההילוך ברגלי' וכח הראי' בעין וכח השמיעה באוזן שבכל אבר פרטי מתלבש בו חיות פרטי, וכך למעלה כתי' אתה עשית את השמי' כו' הארץ וכל אשר עלי' הימי' וכל אשר בהם ואתה מחי' את כולם שהחיות ההוא מבחי' ואתה מחי' את כולם מתלבש תוך עלמין וממלא הוא בכל עולם לפי ערכו בשמי השמי' מתגלה בחי' עליונה יותר מבשמי', וכן בשמי' מאיר גילוי עליונה יותר מבארץ, כמו שנראה בחוש, אמנם הנה כ"ז הוא בבחי' ממכ"ע, אבל בחי' סוכ"ע הוא אור וחיות אלקי שאינו מתלבש תוך עלמין ממש ואין פי' סובב שסובב ומקיף מלמעלה אלא שהוא ג"כ תוך עלמין ולית אתר פנוי מיני' אלא שאינו מתלבש בבחי' פנימי' כ"א בהעלם, וכמ"ש את השמי' ואת הארץ אני מלא, שאני אוא"ס ב"ה עצמותו ומהותו הוא מלא בשמי' ובארץ בשוה, ואין בחיות ההוא בחי' התחלקות כלל ואני ראשון ואני אחרון וקדמון לכל הקדומים כו',</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תד</div></p> <p class=bodytext>משא"כ בבחי' ממכ"ע הוא בחי' גבול מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה עובי כל רקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע כו' הכל בחי' גבול רגלי החיות כנגד כולן שהוא ג"כ הגבלה וכן כולם, והנה ב' בחי' אלו הם ב' שמות הוי' שלפני י"ג מדה"ר, והוא מ"ש ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בנייהו כי א' הוא ש' הוי' דלתתא והב' הוא ש' הוי' דלעילא, פי' ש' הוי' הוא יו"ד צמצום ה' התפשטות ו"ה הוא המשכה והתפשטות, והיינו שכדי להיות התהוות העולמות בבחי' התחלקות המדריגות צ"ל תחלה ש' הוי' שבראשו יו"ד שהוא בחי' צמצום, וגם כדי להיות ש' הוי' זה כתי' חנון ורחום הוי' שלהיותו חנון ורחום שכדי להיות ש' הוי' זה הקדים בחי' חנון ורחום שהם יגמה"ר כו' אמנם כתי' הוי' חנון ורחום שכדי שיהי' גם בחי' יגמה"ר צ"ל ג"כ צמצום, והיינו כי הגם שהם לפני אצי' עדיין מ"מ הם נק' מכילין דרחמי שהוא בחי' מדה והגבלה, ולכן למי נושא עון למי שעובר על פשע וכן לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים כו', ולכן כדי שיהי' יגמה"ר יש ג"כ ש' הוי' שהוא ג"כ בראשו יו"ד שהוא בחי' צמצום, וזהו בחי' ש' הוי' דלעילא שהוא ש' הוי' שבבחי' רצון ומחשבה הקדומה, וכמו מי שמדבר איזה דבר מחשב תחלה במחשבה כ"ה ש' הוי' דלתתא הוא המצוה שעי"ז נברא, כמ"ש כי הוא צוה ונבראו, אבל ש' הוי' דלעילא הוא מה שעלה ברצונו ומחשבתו הקדומה כו' והוא בחי' אוא"ס ב"ה הסוכ"ע. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> שורש נש"י אף שעלו במח' וא"כ הם למעלה מהמלאכים וכל צבא השמי' שנתהוו מבחי' הדיבור, מ"מ שרשן הוא רק בש' הוי' דבחי' ממכ"ע, והיינו ששרשן מבחי' חכ' שנק' מחשבה כמ"ש בזהר מחשבה ויובלא דלא אתפרש לעלמין, והנה מבחי' חכ' ואילך נק' סדר השתלשלות שזהו בחי' ממכ"ע לבד, וז"ע ירידת הנשמה בגוף שירידתה היא צורך עלי' שע"י אתכפי' ואתהפכא ובירור נה"ב עי"ז יתעלו בבחי' סוכ"ע, ועפ"ז יתורץ מ"ש אלא שחבבן וקראן בנים וקראן אחי' הנה כ"ז הוא מצד בחי' ממכ"ע שהוא בחי' ציור אדם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תה</div></p> <p class=bodytext>שייך לומר שישראל הם בנים למקום, וכמו שהבן מתהוה מהטפה שנמשכת ממוח האב כך ממש הנר"ן של כלליות ישראל נמשכי' מחכמתו ית' כמ"ש בסש"ב ח"א פ"ב, והמלאכים הם רק מהארה לבד הנמשך מחכמתו כמו בחי' הארת השכל שמאיר ע"י הדבור, אבל הנשמות נמשכו מעצמיות ח"ע כמש"ש בק"א, וז"ע מה שמו הוא בחי' חכ' עילאה ומה שם בנו בני בכורי ישראל, אמנם כ"ז הוא מבחי' ממכ"ע, אבל מצד בחי' סוכ"ע אשר גם החכ' היא נחשבת לעשייה גופניות כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ט, א"כ בבחי' זו לא שייך כלל בן ואח, ועל בחי' זו נא' כי לא אדם הוא, וזהו יש אחד ואין שני לו, פי' כי באצי' יש דכר ונוק' בחי' משפיע ומקבל, משא"כ בעצמיות המאציל הוא חד ולא בחושבן לית שמאלא בהאי עתיקא, ועל בחי' זו נא' גם בן ואח אין לו, ומה שחבבן וקראן בנים וקראן אחים זהו מצד בחי' ממכ"ע שהוא בחי' התלבשות אוא"ס ב"ה בבחי' ע"ס שראשיתן הוא הח"ע כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> מאמר המד"ר כל מי שיש לו תולדות כו' נברא ואינו בורא, כי החכ' נק' אבא וא"כ יש לו תולדות ה"ה נברא ואינו בורא, וכמ"ש בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמורו בענין בורא קדושי' ישתבך שמך שגם בחי' החכ' נק' בריאה יש מאין כמ"ש והחכ' מאין תמצא, וזהו כל מי שיש לו תולדות נברא ואינו בורא, שלא על שמים וארץ הגשמי' כ"א עד רום המעלות שזו"נ נק' שמים וארץ, וגם חו"ב נק' שמי' וארץ רק שהם נק' שמי' וארץ עילאין, וה"ה ג"כ נברא ולא בורא שכל מי שיש לו תולדות היינו שיש שם משפיע ומקבל והיינו בע"ס ה"ה נבראים ואפי' א"ק נק' ג"כ רק בשם אדם דבריאה נגד אוא"ס ב"ה, וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה דפי' ברבות שזהו אלה תולדות השמי' והארץ בהבראם אך לא השמי' והארץ הגשמי' לבד כ"א עד רום המעלות הוא בחי' שו"א הרוחניים עד מקורם הראשון בחי' חו"ב וראו איך שמי הוא בחי' אוא"ס שממך הכל ברא כל בחי' אלה כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>