תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - ויענך וירעיבך

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/14/index.htm">ויענך וירעיבך</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ויענך וירעיבך</h3><div class=pageno>תו</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויענך</span> וירעיבך ויאכילך את המן כו', הנה ארז"ל אין ימות המשיח לישראל אלא מ"ם שנה שנאמר שמחנו כימות עינתנו שאכלו את המן במדבר מ"ם שנה שנאמר בו ויענך כו' ונגד המ"ם שנה אלו שמחנו בימות המשיח מ"ם שנה, והנה ידוע הקושי' מפני מה נק' מאכל המן עינתנו ויענך והלא כל הטעמים שבעולם הי' במן כמ"ש וטעמו כצפיחית בדבש, אך הנה במן כתיב למען אנסנו הילכו בתורתי א"ל וצ"ל מהו השייכות למן עם קיום התורה וגם מהו לשון הילכו בתורתי, והנה כתיב כי תרכב על סוסך כו' וקאי על מ"ת כידוע דאותיו' התורה נק' בשם סוסים דכמו שהסוס בכוחו להעלות את האדם כך הנה אותיות התורה מעלים לנפש האדם כו' כי הנה יש ג' מיני אותיות אתוון זעירין ואתוון בינונים ואתוון רברבין וכללות התו' הם אתוון בינונים ויש ג"כ בתורה אתוון זעירין כמו א' זעירא דויקרא ה"א זעירא דבהבראם והיינו דכללות התהוות העולמות והנבראי' הם מאתוון זעירין כמו דבהבראם בהא בראם בהא זעירא כמו ושם הא קטנה רחל דבאות ה' הם ג' קוים תמונת ג' עולמות בראתיו* יצרתיו אף עשיתיו וכללותם הם ה' זעירא וכמו נער הייתי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תז</div></p> <p class=bodytext>שרו ש"ע אמרו נער הוא בחי' קטנות שכדי שיהי' עולמות ונבראי' בע"ג מן הארץ לרקיע ת"ק שנה כו' הוא מבחי' קטנות וצמצומי' וכמו מארז"ל הקב"ה רוכב על כרוב קל ושט בח"י אלף עולמות כרוב כרביא אנפי זוטרא והיינו ע"י אתוון זעירין ואתה מחי' את כולם אך ע"י אותיות התורה הם המשכות גילוי אלקות בעולם הם אתוון בינונים ונק' כי תרכב על סוסיך שלמעלה ממרכבה דרוכב על כרוב קל אע"פ שהוא בחי' אדם אך הוא אנפי זוטרא דה' זעירא הנ"ל אבל אותיות התו' הם נק' סוסים שלמעלה מבחי' אדם כידוע דסוס גימט' ב"פ ס"ג שלמעלה ממ"ה הנק' אדם והסוס יש לו כח יותר מן האדם לכן במ"ת הי' גילוי אא"ס ב"ה ע"י אותיו' התורה וזהו כי נשגב שמו לבדו שבחי' שמו ית' ג"כ קדוש ומובדל ונשגב מהעולמות רק הודו דשמו על ארץ ושמים שכלליות חיות העולמות הוא רק זיו והארה מצומצמת כמו ע"י אתוון זעירין ה' קטנה אך וירם קרן לעמו ישראל עם קרובו ע"י תומ"צ שיתגלה שמו הגדול ויתקדש שמו רבא כו' וזהו כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל שהרוחות הם ו"ק מקור התהוות העולמות בבחי' העלם וע"י ישראל והתורה ממשיכי' גילוי אלקות בהעולם וזהו נק' ת"ח בנייך ובונייך שעוסקי' בבנינו ש"ע, להיות גדול הוי' בעיר אלקינו וזהו כללות ענין מ"ת וישראל עם קרובו שע"י אותיות התורה הם ממשיכים גילוי א"ס ב"ה בהעולמות אך להבין מהו הילכו בתורתי צ"ל מה שמברכין על התורה נותן התורה לשון הוה והלא כמה אלפים שנה שהתורה ניתנה וארז"ל בכל יום</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תח</div></p> <p class=bodytext>יהיו בעיניך כחדשים אשר אנוכי מצוך היום בכל יום מה להלן באימה ויראה כך כו' אך הענין דאותיות התורה נק' בשם סוסים והם ב' מיני סוסי' הא' אותיות המעלים נש"י מלמטה למעלה כמו אותיות התפלה וסוס הב' הם הממשיכי' גילוי אלקות מלמעלמ"ט, והיינו כשם שא"א לעולם בלא רוחות פי' הב' הם רוחות הנושבות בעולם מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט כך א"א לעולם בלא ישראל שהם הם הרוחות כמו רוח אייתי רוח ואמשיך רוח רוח האדם העולה למעלה בק"ש ותפלה אם ישים אליו לבי רוחו כו', ונחה עליו רוח ה' רוח ממרום והוא ב' מיני הילוך הנ"ל וכמו מהלכים בין העומדים וזה שע"י העלאת מ"ן ובירור דנה"ב דאתכפי' ואתהפכא מחשוכא לנהורא בביטול היש דוקא בביטול והעלאה מלמטלמ"ע יומשך ויתגלה גילוי אנוכי מצוך היום דוקא ובכל יום יהיו בעיניך כחדשים להיות נותן התורה וכמ"ש כונן שמים בתבונה כונן לשון הוה ג"כ ששמים הם מדות התורה אש ומים חו"ג כשר ופסול וכונן שמים הם המשכת מוחין חדשי' בכל יום מחו"ב שהתורה קדמה לעולם אלפיים שנה אאלפך חכמה ואאלפך בינה מקור התורה וגם משרז"ל בכל יום הקב"ה יושב ועוסק בתורה ג' שעות שהקב"ה הוא עצמיות המאציל יושב בבחי' ישיבה והשפלה בתורה בג"ש ג' מוחין וכל הקורא ושונה הקב"ה קורא כנגדו דוקא שלפי ערך ביטול האדם בנפשו הבהמית וגופו הגשמי לאלקות באתכפי' כו' מזה יומשך גילוי אא"ס ב"ה בעולמו' ועל נפשו האלקי' מלמעלה וכמו שהי' גלות מצרים הכנה למ"ת שהיו ושקעי' במצרי' ערות הארץ בנו"ן</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תט</div></p> <p class=bodytext>שע"ט בתכלית החשך וסבלו עול גלות ולא שינו את לשונם וכו' עי"ז נעשה אתכפי' ואתהפכא עי"ז זכו לגילוי דמ"ת כך בכ"י חייב אדם לראות כאלו יצא ממצרים שלו מיצר הגוף ונפשו הבהמית במדות רעות ובק"ש נעשה יצ"מ ואהבת את הוי' בשני יצרך ועי"ז נותן התורה בהוה וזהו הילך בתורתי ולזה ניתן להם המן למען אנסנו הילך בתורתי כי במן נאמר הנני כו' לחם מן השמים מזון רוחני ונק' לחם אבירים לחם שיבלע ברמ"ח אברי' שלא הי' בו פסולת כלל והדוגמא לזה מענין אכילה דשבת דכתי' צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן כו' דאכילה דחול הוא בדרך בירור דלא על הלחם לבדו יחי' כו' כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם וע"י אכילה דאדם נתברר ניצוץ אלקות שיש במאכל גשמי שנפל בשבה"כ והפסולת נדחה ועי"ז בטן רשעים תחסר וחיל בלע ויקיאנו מבטנו תורשינו כו' אך בשבת בורר אסור והאכילה דשבת הוא מצוה בדרך תענוג וקראת לשבת עונג ועד"ז ההפרש בין תפלה דשבת לתפלה דחול שהוא ג"כ בדרך בירור כמו אכלתי יערי הוא יוצר אור עם דבשי זה ק"ש לברר נה"ב מהמדות רעות והרע נפרד ונבדל לחוץ כמו שאומרי' בשמ"ע סלח לנו ואחר שמ"ע ווידוי אשמנו כו' שכל מה שהנפש אלקי' יותר בקירוב אל ה' הוא מרגיש יותר הריחוק מאלקות מחמת הרע שבו ומתפרד ממנו ונופל הפסולת שלו אבל התפלה דשבת הוא בבחי' שמחה ותענוג כמו אז תתענג כו' וינוחו בו וישמחו ישראל מקדשי שמך כמו בחי' האכילה דשבת שאינו בדרך בירור הפסולת כך יובן אכילה דמן לא הי' בו פסולת כלל רק ע"ד תענוג ומתיקות ונק' לחם מן השמים, לכן הי' שייכות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תי</div></p> <p class=bodytext>להילך דתורה כי הנה תלת דרגין כו' ישראל סתים וגלי' ואורייתא סתים וגלי' וקוב"ה סו"ג ישראל סו"ג כי יש ב' בחי' בנשמה היא חיצוני' הנשמה המלובשת בגוף נק' גלי' שעבודתה לברר הגוף ונה"ב בבחי' אתכפי' ונק' יעקב עבדי ששת ימים תעבוד בבחי' עבודה ומלחמה שעת צלותא שעת קרבא ולאום מלאום כו' ועד"ז לא הביט און ביעקב יו"ד עקב, אבל סתים דנשמה נק' ישראל לי ראש ישראל עלה במח' בחי' מקיף ושורש הנשמה וזהו בחי' נשמה יתירה שבשבת דווקא מאיר בכל א' מישראל שיר אל בבחי' תענוג אלקות כמו אז תתענג על הוי' כמ"ש שער החצר הפנימית יהי' סגור כו' ובשבת יפתח הסתום ומאיר בבחי' גילוי מהמקיף ובתורה יש ג"כ סתים וגלי' ונגלה שבתו' נק' לחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי ונק' חטה כ"ב אתוון דאורית' שבאה לברר כמו כשר פסול כו'. וסתים הוא פנימי' התו' סודות ורזין דאורייתא כמ"ש דבש וחלב כו' ומתוקים מדבש כו' וזהו דבר קטן הוויות דאביי ורבא גלי' ודבר גדול מעשה מרכבה סתים לכן המן שנק' לחם מן השמים ונאמר בו וטעמו כצפיחית בדבש הוא בחי' סתים ופנימי' התו' לכן ע"י אכילת המן בבחי' מתיקות וטעמי התורה סתים דאוריי' מתעורר בהם ג"כ בחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תיא</div></p> <p class=bodytext>מקיף וסתים דישראל לי ראש הנ"ל ועי"ז הי' להם כח ההילוך דתורה כנ"ל בב' מיני הילוך ולכן כתיב במן והוא כזרע גד לבן ואמרו במדרש שהוא בחי' אגדה שמושכת לבו של אדם ורוב סודו' התורה גנוזים בה וכמ"ש ביעקב האספו ואגידה לכם כו' מילין דחוכמתא, שלשון אגדה מרמז על פנימי' התורה ונק' המן זרע גד לכן נק' לחם אבירים כמו שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה שכל העולם ניזונים בצדקה והם ניזונים בזרוע כו' ונק' תוקפי דליבא כמו אביר יעקב תוקפי כו' בחי' פנימי' חו"ב במדו' שלמעלה מהשכל והשגה רק רצון פשוט מצד עצם נפש האלקית וזהו שנק' מן לשון חלק כמו ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומך גורלי שלמעלה מהדעת והשכל רק בחי' חלק הוי' עמו וזהו מצד גילוי המקיף ושורש הנשמה בחי' סתים הנ"ל שבחי' המן שהוא סתים ד וזהו שנאמר במן לקטו אותו דבר יום ביומו לא תתירו כו' כי כל השפעות לחם מן הארץ הוא תחת הזמן כמו אין לך עשב שאין לו מזל וגבוה על גבוה כו' וכמו נער הייתי גם זקנתי שרו ש"ע אמרו אבל מי איכא זקנא קמי קוב"ה שלמעלה משרש ומקור הזמן לגמרי לכן המן שנאמר בו הנני ממטיר לכם לחם מן השמים כתיב בו לקטו אותו דבר יום ביומו דוקא שכל יום מהזמן הי' כלי לגילוי והשפעת המן חדשים לבקרים מלמעלה מהזמן לגמרי לכן בתורה ג"כ מברכי' נותן התורה בכ"י יהי' בעינך כחדשים אשר אנכי מצוך היום וד"ל.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תיב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> יש להבין ענין ויענך כו' ולמה נק' מ"ם שנה דמדבר שאכלו את המן ימות עינתנו אך מובא במד"ר תירוץ לזה משל גשמי דאינו דומה מי שאוכל מאכל ורואה את המאכל למי שאוכל ואינו רואה את המאכל כי כמו שיש תענוג וחיות בטעם המאכל כך יש בראי' שרואה את המאכל בעיניו וע"ז אמרו מכאן לסומין שאוכלי' ואינם שבעים שאינם רואי' מהות המאכל רק טעמו וככה יובן ע"ד הפשוט במזון המן שאע"פ שהי' טועמין בהמן כל טעם שבעולם חוץ מה' מיני טעמים קישואין כו' אך לא הי' בראי' מהות הדבר שרצה לאכול רק טעמו ולא ממשו לכן נק' ויענך כו' לשון עינוי, העדר התענוג וראיית הדבר שרצה לאכול ועד"ז יובן בשורש המן לחם מן השמים שהוא ענין סתים דאורייתא פנימי' התורה שנק' דבר גדול לגבי גלי' שבתורה הנק' דבר קטן כו' כמבואר למעלה אעפ"כ יש מעלה יתירה בנגלה שבתורה שמלובש בעניני' גשמי' כמו ואלו כשרות ואלו טרפות שהשכל של אדם משיג מהות הדבר הלכה בטוב טעם ודעת איך הוא כשר כו' ובאמת זהו חכמתו ורצונו ית' שכך עלה ברצונו וחכמתו ית' שזה הוא כשר וזה הוא פסול ותורה קדמה לעולם אלפיים שנה אאלפך חכמה כו' וירדה ונתלבשה בדברי' גשמי' בכדי שיוכל שכל האדם להשיגה ובזה הוא משיג מהות חכמתו ית' והיא היא וכמ"ש על התורה כאשר יאמר משל הקדמוני וכאשר יובן המשל יובן הנמשל שמלובש בו שהוא קדש"ע חכמה הקדומה והוא כמשל שאוכל המאכל ורואה מהותו אבל בסתים דאוריי' שהוא פנימי' התו' דמזון המן אינו משיג רק מציאותו ולא מהותו אע"פ שטעמו כצפיחית בדבש במתיקת וטעמי התורה מ"מ אינו יכול להשיג מהות דברים העליונים כמו אופנים ושרפים ומרכבה תתאה ומרכ"ע רק מציאותם ולא בבחי' ראיית המהות לכן נק' ויענך וכמו הפרש שבין חכמים לנביאים שחכם עדיף מנביא שהוא משיג בדברים עליונים יותר מהנביא אך הוא רק בהשגת המציאות ולא בבחי' ראי' אבל בנביא נאמר ואראה את ה' כו' כ"א לפי מדרגתו בנבואה בבחי' ראי' ממש ולא ראי זה כראי זה ככה יובן ההפרש בין תורה הנגלית שלנו ולבנינו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תיג</div></p> <p class=bodytext>בגילוי גמור ובין השגת סודות התורה ופנימיותה בהשגת המציאות בטוב טעם ומתיקות התורה אך לא בראי' מהות ובכ"ז יובן ג"כ מה שנא' במן למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי כו' ויש בזה ב' פירושים פי' הפשוט שהידיע שלא על הלחם הגשמי לבדו יחי' האדם כ"א על מוצא פי ה' שיש בכל המאכל ניצוץ קדושה אלקי שמחי' את האדם הגם שאינו רואה רק גשמיות המאכל ואינו רואה שום רוחניות ניצוץ אלקי שבו אעפ"כ עיקר החיות שלו הרוחני שבמאכל מחי' אותו והידיעה זו הוא מלחם המן שהי' רוחני שיבלע ברמ"ח אברי' ולא ידעו מה הוא וגם כי חם השמש ונמס ולא הי' בו שום מהות גשמי כלל ואעפ"כ חיו מלחם כזה ארבעי' שנה לכן מזה הראי' שגם בלחם מן הארץ הגשמי עיקר חיות הוא ממוצא פי הוי' שבמאכל כמבואר בכתבי האריז"ל וגם פי' הב' ע"ד הנסתר שהמן הוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש מתיקות פנימי' התורה ג"כ הפי' למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו שהוא פשט נגלה שבתורה הגשמי' לבדו יחי' האדם בנפשי האלקי' כי כל האומר אין לי אלא תו' אפי' תורה אין לו רק על כל מוצא פי הוי' שבתורה יחי' האדם מחי' החיים א"ס ב"ה המלובש בתורה הנגלית לנו ולבנינו וכמארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו וכמ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום אנוכי מי שאנכי היום בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ממש וכמארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה ברכו הוא ברכה והמשכה מאא"ס ב"ה בהתורה להיות הקב"ה יושב ועוסק בתורה וכ"ז הוא ע"י ההילוך מלמטלמ"ע בק"ש ותפלה בכוונה ורעותא דלבא רוח אייתי רוח ואמשיך רוח בהילוך מלמעלמ"ט כמ"ש ונחה עליו רוח ה' כו' וכ"ז עכשיו במ' שנה דמדבר נאמר במן ויענך כו' אבל במם שנה דימוה"מ נאמר שמחנו כימות עיניתנו שאז יהי' גילוי פנימי' התורה בראיית המהות וכמ"ש כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות ממש וכבר ביקש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תיד</div></p> <p class=bodytext>מרע"ה אעברה נא ואראה את הארץ שיהי' בבחי' ראיית המהות כמ"ש וירא ראשית לו בכל א' מישראל אך עכשיו לא פעל זה כמ"ש ועתה ישראל שמע אל החוקים כו' אבל לעתיד בימוה"מ כתי' כי עין בעין נראה כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> שמחינו במ' שנה דימוה"מ כימות עיניתנו במ' שנה דאכילת המן במדבר וזהו ענין ב"פ מם מם פתוחה ומם סתומה וזהו דלמרבה המשרה ולשלום אין קץ דימוה"מ שיתגלה הסתום ונגלה כבוד הוי' כו' וימלא כבודו את כל הארץ וזהו ענין דהתורה בע"פ מתחלת במם פתוחה דמאימתי קורין כו' ומסיימת במם סתומה דיברך את עמו בשלום והוא ג"כ ענין דואנכי עמדתי בהר מם יום כימים הראשונים מה הראשונים ברצון אף ימים אחרונים ברצון מכלל דאמצעים שלא ברצון מחמת חטא העגל והם מם יום דתמוז ואב שהם ימי החורבן ורחל מבכה על בניה בהתעוררות רחמים רבים וממם יום אלו נמשך מם יום דמר"ח אלול עד יום הכיפורים שהם ימי רצון וסליחה ע"י י"ג מדה"ר וזהו שמחנו כימות עיניתנו כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>