תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - ויענך וירעיבך

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/15/index.htm">ויענך וירעיבך</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ויענך וירעיבך</h3><div class=pageno>תטו</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויענך</span> וירעיבך ויאכילך את המן כו' למען ענותך לנסותך לדעת הילך בתורתי, הנה ארז"ל אין ימה"ש לישראל אלא ארבעים שנה שנא' שמחנו כימות עינתנו, והיינו שכנגד ארבעים שנה שאכלו ישראל את המן במדבר דכתי' בי' ויענך, ולכן לימה"ש ישמחנו כזמן העינוי הלזה וצ"ל למה נק' זמן אכילת המן בשם עינוי והלא ארז"ל שכל הטעמי' היו בו ומקרא מלא הוא וטעמו כצפיחית בדבש, וגם נגנז צלוחי' המן לדורות להראות הלחם שאכלו במדבר לרום חשיבותו, וא"כ האיך נקרא עינוי, והנה במן נא' למען אנסנו הילך בתורתי, אשר גם זה צ"ל מהו ענין אכילת המן להילוך בדרכי התורה ומהו הנסיון באכילת המן, הנה כתי' כי תרכב על סוסך שקאי על מ"ת כנודע שאותיות התורה נק' בשם סוסים, והיינו שכמו הסוס נושא את האדם למקום אשר בעצמו א"י לבוא לשם, כן הוא שע"י אותיות התורה נגבהים נש"י למקום אשר מצד עצמם לא היו יכולים לבא לשם, והענין הוא דהנה יש ג' בחי' באותיות אתווין רברבין אתוין זעירין ואתווין בינונים, והנה כל התורה היא באתווין בינונים ויש אתווין רברבין כמו ב' דבראשית יו"ד דועתה יגדל נא, ויש אתווין זעירין כמו ה' דבהבראם, א' דויקרא, וכלליות בריאת העולם הוא מאתווין זעירין וזהו דכתי' אלה כו' בהבראם וארז"ל בהא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תטז</div></p> <p class=bodytext>בראם והיינו שכלליות הבריאה דשמים וארץ ותולדותיהן נבראו בה"א, וההי"א הוא ה' זעירא, והיינו בחי' ושם ה' קטנה רחל, ונודע כי ענין תמונת ההי"א הוא ג' קווין ב' קווין מחוברים וקו אחד נפרד והם רומזי' על ג' עולמות בי"ע שבריאה ויצירה הם כמו ב' קווין המחוברי' שהם בערך זה לזה, כמו מחשבה ודבור שהם קרובי' להדדי, אבל עשייה היא כמו המעשה לגבי דבור שהם מרוחקים זה מזה שהרי הוא רוחני בערך המעשה שהיא גשמי ולכן קו השמאל שבאות ה' שרומז על בחי' המעשה אינו דבוק לגג ההי"א כ"א נפסק מהגג שרומז על ריחוק העשייה מהיצי' וכ"ש מבריאה וכן בפסוק דכתי' בי' ג' עולמות אלו הפסיק בין עשייה ליצי' בתיבת אף כמ"ש בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, ומקור כלליות ג' עולמות בי"ע הוא אות זעירא דבהבראם שבאות ה' זעירא זו בראם, ולכן גם שרו ש"ע נק' נער כמארז"ל ע"פ נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אמרו, פי' שבכל ימי השבוע שרו ש"ע הוא מט"ט נק' נער, ועל יום השבת אומר ע"ע גם זקנתי וכמ"ש בזהר דסליק לסיבא ואתהדא כמלקדמין כו', וענין היותו ה"א זעירא וכן מה ששרו ש"ע נק' נער הוא שכדי שיהי' מציאות התהוות עולמות הנבראי' שהם בע"ג ומדה כמארז"ל מן הארץ לרקיע ת"ק שנה עובי כל רקיע כו', בין כל רקיע כו' שהוא הגבלה זהו ע"י צמצום ולזה מורה היות הה' דבהבראם אות זעירא על הצמצום אשר נתצמצם מאוא"ס הבבע"ג להיות שורש ומקור לבחי' הגבול כו', וע"פ זה יובן ג"כ אמרם ז"ל בלילה מאי קעבד רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עולמות פי' שכדי שיומשך בח"י אלף עלמין שהם מספר וגבול זהו ע"י כרוב לשון כרביא אנפי זוטרי בחי' צמצום, וכן כדי שיומשך להיות ואתה מחיה את כולם זהו ע"י צמצום דה' זעירא דבהבראם, כי לעולם ה' דברך נצב להוות ולהחיות מאין ליש כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תיז</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ואמנם</span> אותיות התורה הנה כלליות כל התורה היא מאתווין בינונים שהם מורים על גילוי והמשכת אלקות מבחי' היותר גבוה ונעלה מאתווין זעירין, וז"ע מרכבה דסוסי' שכמו הסוס יכול להעלות ולהוביל את האדם למקום אשר מצד עצמו לא הי' יכול לבוא לשם כן ע"י אותיות התורה שנמשלו לסוסי' ע"י נמשך גילוי אוא"ס מבחי' היותר גבוה מהמרכבה דכרוב שהוא אנפי זוטרא והגם כרוב כרביא הוא תמונת ציור אדם מ"מ הוא אנפי זוטרא שמורה על הצמצום כו', שהוא בחי' ה' זעירא הנ"ל, אבל אותיות התורה הם אתווין בינונים שהם למעלה מאדם דאנפי זוטרא הנ"ל, והיותם נק' סוסי' לפי שסוס הוא גימט' ב"פ ס"ג ונודע כי ס"ג גבוה ממ"ה, אדם בגימ' מ"ה וסוס הוא מבחי' ס"ג אלא שנפל בשה"כ, ומפני כי שרשו גבוה יותר לכן כחו רב יותר להעלות את בחי' אדם דמ"ה, וכן ע"י אותיות התורה שנק' סוסי' נמשך המשכת אלקותו ית' במ"ת, וזהו דכתי' יהללו כו' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמי' וירם קרן לעמו, פי' נשגב הוא בחי' סוכ"ע שמרומם ונשגב מהעולמות, והנה גם בחי' נשגב הוא ג"כ רק בחי' שמו לבדו, והודו על ארץ ושמי' פי' שמה שמאיר על בחי' ארץ ושמי' הוא רק הוד וזיו מבחי' שמו הוא בחי' נשגב והם בחי' הארה מצומצמת שנמשך ע"י בחי' הצמצום דאתווין זעירין כו' אבל וירם קרן לעמו הם ישראל עם קרובו ע"י בחי' תומ"צ שמאיר בחי' גילוי אלקות ע"י אותיות התורה שהם אתווין בינונים כו', וזהו שארז"ל כשם שא"א לעולם בלי רוחות כך א"א לעולם בלי ישראל, פי' רוחות הם ו"ק ד' רוחות העולם ומעלה ומטה והם הם המגבילי' את בחי' המקום, ודרך בם נמשך השפע מאוא"ס הבבע"ג דכתי' בי' הנה מקום אתי וארז"ל הוא מקומו ש"ע ואין העולם מקומו שיומשך בבחי' מקום שזה א"א כ"א ע"י ו"ק שהם הם המגבילי' את בחי' המקום כו' וכך א"א לעולם בלא ישראל שע"י שישראל מקיימים התומ"צ עי"ז ממשיכי' אוא"ס וכנ"ל שהתורה היא אתווין בינונים וע"י נמשך גילוי אוא"ס בעולמות ששרשן הוא מאתווין זעירין, וזהו שארז"ל שת"ח נק' בוניך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תיח</div></p> <p class=bodytext>שעוסקים בבנינו של עולם שע"י עסק התורה שת"ת כנגד כולם עי"ז נמשך המשכות אלקות בעולמות כו', וזהו וירם קרן לעמו כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ועדיין</span> צ"ל מה"ע הילך בתורתי מה"ע ההילוך כו' ויובן זה בהקדם מה שאנו מברכין על התורה נותן התורה ל' הוה ולכאו' הלא כבר ניתנה תורה זה יותר מן ג' אלפי' שנה ומדוע מברכין נותן ל' הוה הל"ל נתן בקמץ לשון עבר וכן אמרו בכ"י יהיו בעניך כחדשי' כיום נתינתן מסיני, מה להלן באימה וביראה וברתת וזיעה אף כאן כו' והענין הוא דהנה אותיות התורה נק' בשם סוסי', ויש ב' עניני הילוך הא' שהסוס יכול להעלות את האדם מלמטלמ"ע לעלות בהר גבוה מה שאין ביכולת האדם לעלות מעצמו, הב' כשצריך לירד למקום נמוך שג"כ אין ביכולת האדם לירד מצד שהמדרון הוא בחוזק מאד, וע"י הסוס יכול לירד למקום חפצו, וב' בחי' אלו ברוחניות הם ב' מיני הילוך הא' מלמטלמ"ע זהו ג"כ ע"י אותיות התפלה שנק' ג"כ סוסי' שהם בחי' הילוך מלמטלמ"ע, וע"י אותיות התורה נמשך המשכת אלקות מלמעלמ"ט, ולפי ערך ההעלאה בתפלה שנק' סולם מוצב ארצה שארז"ל דא כבש המזבח וריחם עולה השמימה ועכשיו תפילה במקום קרבנות תקנו ג"כ מוצב ארצה שמתחלת מדברי' תחתוני' שלא עשני עבד שלא עשני אשה, ואח"כ עולים בסולם פסוד"ז וברכת ק"ש וק"ש עד שבתפילה אומר ברוך אתה ה', ולפ"ע זה נמשך אח"כ ע"י לימוד התורה המשכת אלקות וזהו שמברכין נותן התורה ל' הוה להיות כי בכ"י נמשך המשכת אוא"ס בתורה כמ"ש כונן שמי' בתבונה שמי' הוא בחי' אש ומים בחי' מדות עליונות, וכונן שמי' בתבונה הוא שבכל יום נמשכים מוחי' חדשים בתורה, וז"ע שארז"ל שלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, פי' הקב"ה הוא א"ס עצמיות המאציל יושב ועוסק בתורה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תיט</div></p> <p class=bodytext>פי' שמשפיל להיות המשכת מוחין בתורה וזהו ג"ש כנגד ג' מוחין כו', וכל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו שעי"ז ממשיך על נפשו האלקית וכן מאיר חלקו בג"ע, ובעולם כמ"ש גם את העולם תלוי בלבם כמ"ש במ"א, וכמו ששעבוד ויציאת מצרי' הי' הכנה למ"ת כן בכל דור ודור חייב אדם לראות כאילו הוא עצמו יצא ממצרי' ובאמת ל"ד בכל דור אלא בכ"י יש בחי' מצרי' הוא המצרי' וגבולים שנמשך מצד הסתר הגוף המעלים ומסתיר על אור האלקי שיש בכל דבר, שבאמת הי' מתבונן ורואה בעין שכלו כח האלקי השופע חיות בכל דבר גשמי היתכן שהי' נמשך אחר הגשם המתהוה מן כח האלקי הרוחני שמכה בו ואומר גדל אלא מפני הסתר הגוף המעלים על ראיית השכל בהשכלות אלקות נמשך הוא אחר הנפעל הגשמי, וצריך להיות יצ"מ היינו לצאת מן המצרי' וגבולי' המגבילי' אותו לאמר כך אני רוצה וזה אני צריך כ"א להיות בבחי' התבוננות בכ"ד גשמי אשר יחפוץ צריך להתבונן בשרשו המחי' אותו עד שורש שרשו בעולמות העליוני' וגבוה מעל גבוה שומר ברוחניות ואז לא יחפוץ כלל בהנפעל כ"א בהפועל עד שבא בק"ש למס"נ באחד, ואהבת בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר יבוא לאהבת השם והיינו כי יצה"ר אינו רע כלל כ"א הוא כח המתאוה, ורק הוא המצייר בו ציור רע, אבל באמת ע"י התבוננות השכל יכול להפוך שיהי' מתאוה לדברי' רוחני', ואח"כ נא' והי' הדברי' האלה, והיינו שכאשר יפעול בנפשו שיחפוץ לאהבה בכל לבבך בשני יצריך והאיך ימצא אלקותו ית' זהו והיו הדברי' האלה שארז"ל בד"ת הכתוב מדבר שבתורה נמשך המשכת אוא"ס ב"ה, ולפ"ע ההעלאה בק"ש אם ישים אליו לבו כן לפ"ע זה רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו' וז"ע מ"ת שבכ"י ע"י יצ"מ שבכ"י כו', ובצאת ישראל ממצרי' אכלו מן במדבר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תכ</div></p> <p class=bodytext>שהמן הוא לחם דכתי' בי' לחם אבירי' אכלו איש וארז"ל לחם שנבלע באיברים שלא (חסר ) —————— ּ ——————</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>