תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - משנה דקידושין כו' האשה נקנית

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/17/index.htm">משנה דקידושין כו' האשה נקנית</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>משנה דקידושין כו' האשה נקנית</h3><div class=pageno>תכא</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>בס"ד פ' כי תבא שבת חתונה תרל"ה, ליובאוויטש</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>תבא, ח"י אלול חתונת בנו מהורש"ב</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>משנה</span> דקדושין פ"ק האשה נקנית בכסף היינו הנה"א אין שייך משיכה מרה"ר לרה"י כי היא מיוחדת עמו, ומצד עצמה א"צ תקון ובירור רק שנמשך לה מלמע' מ"ד בחי' כסף או שטר כמ"ש במ"א, ואפי' באמה העברי' ועבד עברי שהן נשמות דבריאה ויצי' אין שייך משיכה כי המשיכה היא </p> <p class=bodytext><div class=pageno>תכב</div></p> <p class=bodytext>מטורי דפרודא לרה"י כו' או בקרן זויות הסמוכה לרה"ר או בחצר של שניהם שיש שם תערובות טו"ר, והמשיכה נז' שם בקנין הבהמות שבנפש הבהמי' שייך משיכה להמשך מטורי דפרודא לרה"י יחידו ש"ע. ולבאר ענין מסירה ומשיכה דבהמה גסה לתנא דמתניתין נקנית במסירה [דוקא ולא במשיכה כן פרש"י, ולתוס' נקנית ג"כ במשיכה ולשון הגמ' דקדושין* משמע כפירש"י] והדקה במשיכה, והנה מסירה קונה ברה"ר ומשיכה בסמטא, והפוסקים נלאו בזה אי מסירה עדיפא תהי' ג"כ ברה"י ואי משיכה עדיפא אמאי אינו קונה ברה"ר, גם לכאורה בכלל משיכה הוא ג"כ מסירה. אך הענין כי המשיכה היא העלאת וקרבת הנפש כנ"ל וכל עלי' היא המשכה כמארז"ל בעלי השיר [יוצאין] ונמשכין בשיר, ובחי' העלאה זו לא שייך ברה"ר דכיון שהוא בטורי דפרודא אין כאן עלי' כלל כי זו היא הבחי' היותר שפלה בהשתלשלות, משא"כ בקרן זויות שהו"ע רשות מיוחד דלא שכיחי רבים ה"ז בחי' עלי' כי כל בחי' הקדושה הוא היחוד היפוך הריבוי כנודע בענין נפשות עשו וע' נפש דיעקב. וזהו שארז"ל אם פגע כו' משכהו לבהמ"ד, והנה כתי' משכני אחריך נרוצה שהמשיכה היא בחי' אחריך וכמ"ש אחרי ה' תלכו פי' כל חיות וגילוי אלקות שבכל העולמות הוא רק מבחי' מלכותו ית' וכמ"ש כי עמך מקור חיים שהמקור חיים הוא עמך וטפל ובטל כו', וכמבואר באריכות על פסוק זה בשנת תקס"ה משם תדרשנו. נמצא המשיכה וההעלאה ממטלמ"ע היא רק בבחי' אחריך כו', ופי' נמשכין בשיר נודע מענין שיר הלוים שהוא ע"י התבוננות הנ"ל שמזה נמשך השיר והעלאה. והנה הנה"ב שבאדם יש כמה מדריגות כמ"ש בפ' ויקרא ע"פ מן הבקר ומן הצאן תקריבו, ודרך כלל בהמה דקה היינו שאין הבהמות בגסות כ"כ רק תאוות דקות ולא להתאוות לרע גמור ח"ו ובהמה גסה היא שהנה"ב היא חומריות יותר כי שור נגח</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תכג</div></p> <p class=bodytext>הוא כו', לכן בהמה דקה נקנית במשיכה שיכולה להמשך בקול* אחר הקדושה ע"י התבוננות הנ"ל משא"כ בבהמה גסה פרש"י דאין דרכה בכך, ר"ל שאין דרכה להיות נמשכת בשיר כי אחוזה וקשורה מאד בתאות גשמיות עד שאפי' מתבונן איך כי עמך מקו"ח עכ"ז אינו נעתק ונמשך ממקומו התאוות כו' וכמ"ש ואתם בני יעקב לא כליתם. וא"כ אינו נמשך ממקומו הרה"ר לרה"י כו' אעפ"כ יש עצה לזה שיוכל להיות קונה במקומו ברה"ר והיינו ע"י המסירה, והענין שהמסירה היא מיד ליד ממש ולהאומרים דא"צ מיד ליד עכ"פ הקונה אוחזה בידו משא"כ משיכה דסגי בקורא לה והיא באה כו' ואע"פ שאינו אוחזה בידו, ופי' כי משכני אחריך בחי' ממכ"ע הנק' אחרי ה' שם שייך התחלקות דרגין משא"כ בחי' סוכ"ע קמי' כחשיכה כאורה, וע"ז אמר את השמים את הארץ אני מלא היינו אפי' בעשי' הגשמיות בחי' רה"ר כו' וזהו בחי' מסירה ליד הבעלים ממש דהיינו בחי' סוכ"ע משא"כ משיכה מרחוק בחי' ממכ"ע אחריך כו' וזהו כמ"ש במ"א ע"פ לבי ובשרי ירננו אל גו' דוקא בחי' לבי ובשרי הגשמי' ירננו מהתבוננות במהו"ע דוקא, וזהו"ע ב' כלות אפי' היא חיגרת כו' בחי' לבי ובשרי, ולמסקנא בהמה גסה נקנית ג"כ במשיכה כיון שהוא עדיפא שהיא עדיין היתר נוגה, משא"כ מי שהעביר הדרך כו' גם מסירה י"ל מס"נ וביטול רצון לגמרי שזהו פי' מסירה שמוסר א"ע שלא יהי' לו רצון אחר, וההפרש בין משיכה להגבהה, נ' דמשיכה עדיין רגליו למטה דהיינו שיש לו אחיזה בגשמיות וזה מדריגות הבינוני לאכפייא כו' אבל הגבהה שמובדל מהחומריות וגשמיות ממש בחי' צדיק מואס ברע ולבי חלל בקרבי. או י"ל משיכה והגבהה כענין מ"ש במ"א ההפרש למע' בין הליכה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תכד</div></p> <p class=bodytext>לדילוג שבהליכה רגלו א' על הארץ משא"כ דילוג. וזהו"ע הצמצום וחלל כו' עיין ע"פ קול דודי מדלג דתקס"ט, כמו"כ מלמטלמ"ע יש ב' בחי' העלאת מ"ן א' מדרגא לדרגא נק' משיכה והילוך הלוך ונסוע, אבל הגבהה היא בחי' מדלג שור בחילא יתיר, ועי"ז מעוררים מלמע' ג"כ הילוך ודילוג והבן. </p> <p class=bodytext><span class=cup>עיין</span> עוד מענין משיכה מ"ש ע"פ מאמר הזוהר משכו יומין עילאין כו' שבפ' פנחס רמ"ט והיא משיכה מלמע' למט' וי"ל המשכת אה"ר לאה"ע דאהבה נק' יום ואה"ר יומין עילאין ושרשם ממל' דא"ק בהמה רבה שממנה נמשך בחי' עתיק יומין וזהו יומין כו' וכענין העלאת והטבת הנרות המבואר במ"א. —————— ּ ——————</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>