שמח תשמח
תכד
שמח תשמח ריעים כו' כשמחך יצירך בג"ע, ולכאו' יפלא הלא הבריאה יש מאין הנה היא ירידה צורך עלי', ומהו"ע כשמחך יצירך בג"ע וגם צ"ל מה"ע שמח תשמח ריעים האהובים דהנה נודע ממ"ש במ"א בענין אכלו ריעים לעילא שקאי על חו"ב ונודע כי השמחה היא בבינה כמ"ש אם הבנים שמחה אבל אבא הוא למע' מן השמחה ולכן רק מועדים לשמחה אבל שבת מוחין דאבא היא מנוחה ועונג כמ"ש וקראת לשבת ענג וא"כ צ"ל ענין אומרו שמח תשמח דמשמע שמח בעצמו ותשמח שתפעול בהם השמחה גם בריעים הוא חו"ב שנמצא מצד עוצם הגילוי גם החכ' תהי' שמחה כו' וצ"ל, אך הענין יובן ע"פ משנ"ת בד"ה אז ישיר דאגוסטוס וד"ה ועשו ארון שפעם נק' כנס"י חתן