תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - ביום השמיני שלח כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/22/index.htm">ביום השמיני שלח כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ביום השמיני שלח כו'</h3><div class=pageno>תמו</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד, שמע"צ</p></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=tochen>דבקו שערים כו' ארון כו' חו"כ ארוסין ונשואין בתורה (א)</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>שמע"צ</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>ביום</span> השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה כו' לדוד עבדו כו', וארז"ל בשעה שביקש שלמה להכניס את הארון להיכל קהק"ד דבקו שערים כו' אמר ך"ד רננות ולא נענה, כיון שאמר ה' אלקי' אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך (דה"י ב' סוף סי' וא"ו) מיד נענה, וצ"ל למה דבקו שערי' והלא שלמה בנה בהמק"ד ז' שני' וטרח ויגע הרבה מאד, והשתדל לבנותו מהרה שהרי בבנין ביתו נתרשל ובנה אותה י"ג שנים ובהמק"ד בנה בז' שנים ואחר רוב העמל והיגיע שלו דבקו שערים כו', ויש דיעה במדרש ששכח שלמה ועשה את הארון יו"ד אמה ושערי ההיכל הי' ג"כ יו"ד אמות ואין אמה נכנסת באמה, אמנם לשון רז"ל לא משמע כן שהרי אמרו דבקו שערי' שמשמע שאם השערי' לא הי' נדבקי' הי' נכנס וסיבת מניעת הכנסו הוא מחמת שדבקו שערי', משמע שעשו אותו כדין אמתים וחצי כו' אלא שדבקו שערי' שמוכרח לומר שזה הי' מחמת איזה חטא </p> <p class=bodytext><div class=pageno>תמז</div></p> <p class=bodytext>ועון וצ"ל מהו, הנה הארון נק' ארון הברית אדון כל הארץ כמ"ש (יהושע ג' י"א) הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניהם בירדן, נשמע מזה שארון הברית עצמו הוא אדון כל הארץ, והענין הוא דהנה ארון הברית הוא תושב"כ ותושבע"פ שלוחות הברית שהיו מונחי' בארון הם בחי' תושב"כ והארון עצמו הוא בחי' תושבע"פ, והיינו שכמו הארון הי' כלי להלוחות שהיו מונחי' בו כן תושבע"פ הם כלי לתושב"כ שכמו ע"י הארון הי' לוקחי' הלוחות כן ע"י תושבע"פ לוקחי' תושב"כ ומקיימי' שהרי בלתי תושבע"פ א"א לקיים כלל תושב"כ עד"מ מצות תפילין כתי' ולטוטפות בין עיניך הרי לא נתבאר כלל איך לעשות התפילין ובתושבע"פ מבואר הכל איך לעשותם, או בשבת דכתי' ל"ת כל מלאכה והייתי סבור שטלטול משא בבית ממקום למקום זהו מלאכה, ובתושבע"פ מבארי' ומגלים הכל, שטלטול משא בבית זהו מדרבנן ומלאכות הם ל"ט מלאכות אבות מלאכות ויש להם תולדות שנמצא ע"י תושבע"פ מתבאר המצוה הנאמר בתושב"כ איך לעשותה ובתושבע"פ מתגלה תושב"כ וה"ז כמו הארון שהלוחות היו מונחי' גלוים בתוכו וע"י הארון היו לוקחי' אותם, וזהו שנק' ארון ל' אור וגילוי היינו שע"י מתגלי' האמור בהלוחות כמו שבתושבע"פ מתבאר הנאמר בתושב"כ כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>וביאור</span> הענין, דהנה תורה נק' כלה כמארז"ל ע"פ תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה שנק' התורה כלה, ופעם אמרו צאנה וראינה כו' ביום חתונתו, זו מ"ת שנק' הקב"ה בשם חתן וכנס"י נק' כלה והתורה היא השפעת חתן לכלה, והענין הוא דהנה תושב"כ ותושבע"פ נק'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תמח</div></p> <p class=bodytext>חתן וכלה, ויובן זה מענין אדם וחוה שנק' ג"כ בחי' תושב"כ ותושבע"פ, כי אדם הוא בחי' תושב"כ וכמ"ש זאת התורה אדם, וכמו האדם הוא שכלול מרמ"ח איברין ושס"ה גידין כן תושב"כ הוא רמ"ח מצ"ע שהם רמ"ח איברין דמלכא, ושס"ה ל"ת הם שס"ה גידין, וזהו יום ליום יביע אומר פי' יום ליום קאי על תושב"כ ולכן משה כשהי' בהר מאין הי' יודע זמן יום ולילה כשלמדו עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמדו עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, פי' יביע כמשל נביעת המעין שנובע גיד דק מהארץ שהוא בבחי' צמצום עצום שאינו מתפשט לכאן ולכאן כמו הנהר שמתפשט על כל גדותיו, ועכ"ז כל אורך ורוחב התפשטות הנהר הוא מהמעיין דוקא וכ"ה בתושב"כ שכל מצותיה של תורה נאמרו בקיצור נמרץ כמו המעיין דק, ובתושבע"פ נעשה אורך ורוחב מכל מצוה שבתורה כמו מס' שבת מפסוקי' שנא' בהם ציוי השבת שהם מעטי' ועכ"ז נעשה מזה מס' שלימה ועד"ז כל המצות כו' וזהו ולילה ללילה יחוה דעת ל' גילוי שמגלה העלם המעיין דתושב"כ להיות גילוי נהר באורך ורוחב, ועכ"ז הוא הכל מתושב"כ כמארז"ל מנלן אמר קרא, והיינו כי אדם וחוה הם בחי' ש' הוי' והמילוי דש' הוי', כי אדם בגימ' מה שהוא ש' הוי' במילוי אלפין וחוה הוא גימ' י"ט שהוא בחי' מילוי דש' הוי' שעולה מספרו י"ט*. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כמו שחוה נבנית מצלע דאדה"ר כמ"ש ויבן את הצלע, שבנה מצלע דאדה"ר בנין חוה כן תושבע"פ ג"כ נבנית מתושב"כ כמו כל פ' השואל שבס' ב"מ נבנה על ואו דוכי ישאל, וא"ו מוסיף על ענין ראשון, והענין הוא כנ"ל שכל ענין תושבע"פ הוא לפרש ולבאר כל הדברי' הנאמרי' בתושב"כ בקיצור נמרץ, ולכן נק' הת"ח בונים להיות כי הם בונים תושבע"פ מתושב"כ, וז"ש והאתנים מוסדי ארץ אתנים אותיות תנאים והם הם המיסדי' תושבע"פ</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תמט</div></p> <p class=bodytext>שנק' ארץ, ועש"ז נק' תושבע"פ בשם כלה שמקבלת מחתן הוא בחי' תושב"כ, וזהו אמרם ז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה שתושבע"פ היא מאורסה לתושב"כ שנק' חתן היינו בחי' השפעה שנשפע מהקב"ה שנק' בשם חתן כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בבחי' המשכה והשפעה שנשפע מתושב"כ לתושבע"פ יש בזה ב' בחי' אירוסין ונשואין דהנה ענין האירוסין הוא מה שהחתן נותן להכלה טבעת קדושין, ועי"ז אוסרה לכל העולם ושתהי' מופרשת ומובדלת לו, והיינו שהוא ממשיך לה חיות מועט משלו ע"י הקדושין שקידשה, אבל ע"י נשואין ה"ה משובעדת לגמרי לבעלה שלכן פטורה ממ"ע שהזמן גרמה מפני שבעלה מוציאה ידי חובתה, שהרי בזמן היא משובעדת לבעלה כמ"ש מזה בסידור, אבל אירוסין אין מע"י לבעלה שהרי אינו חייב במזונותיה, ורק מפני כי נשמתה מעלמא דנוק' והמל' משועבדת לז"א בעלה ולכן גם בעודה נערה פטורה ממ"ע שהזמן גרמה אבל אין לה מי שיפטור אותה עד הנשואין ועכ"ז קצת חיות נותן לה משלו ע"י שאוסרה לכל העולם ומזמן אותה לו ע"י קדושין שקידשה כו', ועד"ז יובן בתושב"כ ותושבע"פ שנק' חתן וכלה דהנה כל מה שנת"ל שהתושבע"פ הוא פי' וביאור דתושב"כ זהו רק מבחי' אותיות התורה לבד וכמו שמצינו בגמ' מ"ט אמר קרא, וכן דברי' הדברי' אלה הדברי' למדו מזה ל"ט מלאכות דשבת שזהו רק מאותיות לבד או פ' השואל מוא"ו דוכי ישאל שזהו רק אותיות, ועל כל דבר ודבר שבתושב"כ יש ס' ריבוי פרושי' בפשט וכן בדרוש וכן ברמז וכן בסוד, וכ"ז הוא באותיות התורה,</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנ</div></p> <p class=bodytext>אמנם הנה נודע שיש טעמי' נקודות תגין ואותיות ומה שנתגלה הוא רק אותיות התורה לבד ונקודות ותגין מעט מן המעט אשר נתגלו כמארז"ל על ר"ע שהי' דורש על כל קוץ תלי תילי' של הלכות, אמנם מעט מהם אשר נתגלו, אבל טעמי שבתורה לא נתגלו כלל עדיין, והיינו נובלות חכמה שלמעלה תורה שכל גילוי התורה שנתגלה הוא רק נובלות לבד, ולכן יש ך"ד ספרי' שזהו בחי' כד לבד מים החכמה עד"מ השואב בכד מן הים או המעיין שאין ערוך כלל הנשאב בכד לגבי עצם הים או המעיין כך התורה היא רק נובלות חכ' שלמעלה, ואמנם ענין הנשואין הוא שיומשך המשכה עצמיות מעצם החכ' ולא הארת החכ' שהוא בחי' אותיות בחי' דבור שנמשך בתושבע"פ שנק' מל' פה תושבע"פ קרינן לה, אמנם ענין הנשואין הוא שיומשך המשכה עצמיות מבחי' החכ' וח"ס, כמו שע"י יחוד חתן וכלה נעשה הולדה שהיא הולדה בדומה לו ממש עם בחי' מוחין כמותו וגם להיות יכול להוליד בדומה לו כו', וז"ע מה שאומרי' בש"ע מוריד הגשם שהוא בחי' השפעת הטפה שנמשך המשכה עצמיות מהחתן הוא תושב"כ לכלה היא תושבע"פ, וכינו זה בשם גשם כי לע"ל והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים כאור זה"י ופי' רש"י בפסחי' שאור שבעת הימי' הם זפ"ז הם מ"ט וז"פ מ"ט הם שמ"ג שז"ע גשם, והענין הוא דאיתא במדרש רבה פ' בראשית ס"פ ך"ו כל אורה האמור באלי' בירידת גשמי' הכתוב מדבר והיינו כי השפעת האורה שלמעלה שנמשכת למטה נק' בשם גשם ע"ש שמתגשמת בירידתה למטה, ונת"ל שבשמע"צ הוא בחי' היחוד שנמשך מעצמיות ח"ס לכן תקנו אז לומר מוריד הגשם ע"ש השפעת אור כשנשפע למטה נק' בשם גשם, ופשוטו שמתחילין לבקש השפעת הגשם הוא כמארז"ל בזמן שאין ישראל עושי' רצוש"מ הארץ שותת ממי אוקינוס, ובזמן שעושין רצוש"מ שותים ממים עליוני' היינו ממים שמעל השמי', ופי' עושי' רצוש"מ הוא בחי' קיום המצות שנק' רצוש"מ בחי' מקיפי' ה"ז כמו אירוסין טבעת קדושין, ועי"ז הוא אח"כ</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנא</div></p> <p class=bodytext>נשואין בחי' השפעה פנימית מבחי' ח"ס עצמה ועי"ז גם הארץ שלמטה שותה ממים עליוני' ועי"ז נמשך שפע ברכה כמו שמצינו בדרז"ל שנעשו חטים ככליות שהוא בחי' ריבוי ברכה, וגם י"ל הארץ שהיא בחי' מל' פה תושבע"פ מקבלת מבחי' מים עליוני' הוא מי החכמה עילאה היא בחי' ח"ס והיינו שלא יהי' הגילוי מבחי' אותיות לבד כ"א הארה מבחי' טעמי תורה כו'. —————— ּ ——————</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>