תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - והענין כו' אור מים רקיע כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/23/index.htm">והענין כו' אור מים רקיע כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>והענין כו' אור מים רקיע כו'</h3><div class=pageno>תנא</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד, ש"ת</p></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=tochen>המחליף פרה בחמור כו' אמ"ר בא"א בע"י (ב)</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>שמח"ת</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>והענין</span> הוא דהנה יש ג' בחי' אור מים רקיע, פי' רקיע הוא כמו שאגלידו מיא ונעשה מהם בחי' רקיע וז"ע מתיבתא דרקיע שהוא מה שלומדי' שם רוחניות ההלכות הערוכות לפנינו בדיני ההלכות שנמשכו מבחי' האותיות התורה, שהרי שם לא שייך גשם ההלכה כמו המחליף פרה בחמור או שנים אוחזי' בטלית שהרי לא יש שם פרה וחמור וטלית הגשמי אלא שלומדי' שם רוחניות דבר ההלכה ועינינה מה היא ברוחניות והענין הוא דהנה ממ"ש במ"א באריכות בענין מ"ש ויקרא האדם שמות שארז"ל חכמתו גדולה משלכם, ואם זהו רק הסכם לבד אין שייך לומר חכ' גדולה מהו החכ' בזה אלא עכצ"ל שכל שם של כל בהמה וחי' בפרט שייך דוקא לנברא זו וכמ"ש בבחיי שמקריאות האדם שמות מובן כי ידע סוד המרכבה העליונה, </p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנב</div></p> <p class=bodytext>והיינו לזה נאה לקרות שור להיות כי אותיות שור מחיים אותו וכן לזה חמור וכן לכולם עד אני מה שמי הוי' שאתה אדון, והיינו כי ש' הוי' נכתב בש' הוי' ונק' בש' אד', או כי כל ההתהוות הוא מש' הוי' כמ"ש יהללו את ש' הוי' כי הוא ציוה ונבראו, וכמ"ש אני ה' עושה כל, וא"כ פרה אותיות פרה מחיים אותה וכמ"ש במ"א ענין פרה פר ה' והיא בהמה טהורה שיכולה ליכלל בקדושה ואמנם חמור הוא בהמה טמאה וא"א לבררה, רק מ"מ כתי' ביששכר חמור גרם היינו שויט שכמו לסבול עול תורה שמייגעת ונוטלת כח האדם כנודע מר"ל, לכן ע"י בירר גם בחי' חמור ע"י היותו כחמור למשא, ולכן הלימוד שבג"ע כשמחליף פרה בחמור אם בירור החמור היא כמו הפרה שהיא ק"ן או באו"א להיות כי הוא מג"ק לכן צ"ל יתרון אור ע"י החשך דחמור, וענין החליפין שמחליף נפשו הבהמית שנק' פרה שיסבול כמו חמור כו' ואיך הוא החליפין בכל דרכי החליפין וזהו ענין הלימוד בג"ע התחתון ועד"ז יובן בג"ע עוד בדקות יותר ע"ד דקות המחשבה ושייכותה והתאחדותה להאדם יותר מדבור ומעשה ולכן ממח' היא כוונה נעשי' לבושי' לג"ע העליון, ועד"ז יובן במתיבתא דרקיע ומתיבתא דמט"ט שהם נגד ב' בחי' ג"ע, ועד"ז הוא לימוד הלכה דשנים אוחזין וכן עד"ז כל ההלכות שבתורה, ומבחי' רקיע זה נעשה רקיע ע"ג חוין עילאין כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא, והגם שנת"ל בד"ה ושאבתם מי' שרקיע הוא מה שאגלידו מי' שהוא למעלה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנג</div></p> <p class=bodytext>מן המים כו', באמת כן הוא לגבי חכ' שבחיות דחיוין עילאין הנה רקיע זה הוא למעלה מן המי' שלהם הוא בחי' חכ' שלהם, ומ"מ לגבי בחי' עצם החכ' דאצי' הנה רקיע זה הוא למטה שהרי זהו מה שמהמים נעשה כפור וקרח, וכנודע שיש ב' בחי' מים הא' קודם שנגלדו הב' לאחר שנגלדו ונמס והי' למים כו', ורקיע זה הוא כעין הקרח הנורא והיינו שכמו שהוא באצי' שמבחי' מים דחכ' דאצי' נעשה קרח ורקיע דבינה כמ"ש מבטן מי יצא הקרח פי' מי הוא בינה כנודע, כ"ה בח"ס שבחי' חכ' שבכתר הוא בח' חכ' דא"א בחי' מו"ס הוא מים ובחי' בינה דא"א הוא בחי' קרח הוא בחי' קרח הנורא, ורקיע דבינה הוא כעין בחי' הקרח הנורא דא"א, ואמנם באמת גם למעלה מן המים דחכ' דא"א יש כדוגמת רקיע והוא כעין שמצינו בגמ' אשתומם כשעה חדא פי' שלהיות שזהו למעלה מערך חכמתו לכן אשתומם והעלה מוחו ושכלו למקום הגבוה יותר לקבל משורש מקור חכמתו כו' ונמצא כי יש ב' בחי' רקיע הא' כמו שהוא בא בהשגה דבינה שאגלידו מיא להיות בחי' כפור וקרח הב' מה שהמשפיע הוא בחי' חכ' נעשה מקבל לקבל מבחי' משכיל, כי ענין הרקיע יש בו מפעולת מקבל כמובן ממשי"ת לקמן בענין הטפה כשבא בבטן הנוק' נעשה ציור רמ"ח איברי' וא"כ נגע בה גם סיוע הנוק' בחי' מקבל דאל"כ לא נעשה מהטפה ציור רמ"ח איברי' שהרי נק' השחית כל בשר דרכו על הארץ, אמנם בענין אשתומם הוא שעצר כח חכ' מלהוריד ההשכלה כ"א תהי' בבחי' שתיקא ע"ד אגלידו לקבל מבחי' ח"ס בחי' משכיל, ועד"ז יובן בח"ס עצמה בבחי' חכ' דח"ס דא"א איך שמקבל מבחי' משכיל נק' רקיע כו' ונמצא יובן בחכ' דא"א שכמו שהחכ' מקבלת מבחי' משכיל מקור החכ' דח"ס זהו עיקר בחי' הרקיע והקרח שנת' בד"ה ושאבתם הנ"ל, וכ"ז הוא בחי' רקיע בכלל, ובחי' מים זהו בחי' חכ' בכ"מ שנתבאר בחי' רקיע הנ"ל בכל בחי' לפי ערכה, ובחי' אור הוא למעלה מבחי' מים ג"כ עדיין עד שבחי' מים נחשב לתבנית איזה גשם כמו בריקת וסקירת השכל שהוא הרגש במוחו פרט הסברא, ולכן אמר ר"ע לכשתגיעו לאבני שיש טהור א"ת מים כפשוטו אלא זהו בחי' אור כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וביאור</span> ענין אור מים רקיע יובן עד"מ הטפה אשר מתהוה במוח האדם קודם ירידתה בשדרה היינו קודם שמתגשמת להיות טפה זרעית בחוהש"ד היא רק כח רוחני עדיין, ואח"כ בבוא הכח הרוחני בחוט השדרה מתהוה ממנה טפה זרעית שמתגלמת ומתגשמת בערך היותה קודם טפה רוחנית, ואח"כ בצאתה מגוף האדם להוליד בדומה לו שהוא ע"י התפשטות הטפה במעי הנוק' היא עוד ירידה והגשמה עד שמצטייר ממנה ציור הולד ברמ"ח איברים שלא הי' ציורם ניכר בהטפה כלל ע"ד כמו שבגרעין זרע פרי העץ או האדמה אינו ניכר תמונת פרי כלל, ונמצא יש כאן ג' מדריגות הא' כח הטפה ברוחניות קודם שמתגשמת להיות טפה גשמית במוח שבחוה"ש, ואח"כ כמו שמתגלמת להיות בחי' טפה גשמיות שיש בה בכח לבד על כל ציור הרמ"ח איברי' ושס"ה גידים אבל לא בפועל, וע"י שיצאת למעי הנוק' בהרגש דוקא עי"ז מצטיירי' להיות רמ"ח איברי' בפו"מ בהבדל בין אבר לחבירו כו', וזהו משל להבין בחי' אור מים רקיע למעלה בבחי' טיפת אור אבא דהיינו בחי' אור הוא שורש ומקור בלבד למציאת התהות אור חכ' דאצי' הנק' מים, ובחי' החכ' דאצי' עצמה נק' מים והוא כדמיון גשמיות הטפה והתפשטות החכ' להיות מאין ליש בבינה הוא הנק' רקיע כמו שהמים עליונים שמעל לרקיע אינם עדיין עומדים ממש בבחי' התפשטות נגלית כ"כ ממש כמו הרקיע שנגלה להתפשטות יש ממשי כו' והוא כדמיון הולד שנמשך מהתפשטות הטפה. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> בתוס' ביאור ג' מדריגות אלו דאור מים רקיע הנה יובן בשכל האדם עצמו ע"ד שאנו רואי' בכח הטפה שיש בה ג' מדריגות כנ"ל, הנה גופו ומהותו של מציאות השכל הוא נמשך מלמעלה מן השכל כידוע והוא הנק' משכיל וכנראה בחוש בהולד לאדם במוחו איזהו שכל וסברא שזהו בא לו בבחי' שפע מלמעלה והיינו מבחי' הכתר שהוא נק' אין ומושלל הוא לגמרי ממציאות ומהות שכל הנראה במוח כידוע, אלא רק שממנו נמצא מציאות השכל ואופן ההמשכה מאתו הוא כדמיון הטל שממנו מתהוה גשם המים אח"כ, כך בחי' המשכיל* הוא דק מאד נבדל בערך לגמרי מן גשם השכל אלא שממנו נמצא הגשמת מהות השכל כמי' שמתגלמי' מן הטל והוא בחי' יסוד</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנה</div></p> <p class=bodytext>לחלוחיות הרוחניות שבמוח שמוליד שכל וסברא כמ"ש במ"א, והנה לאחר שנמצא מציאת הגשמת השכל הגם שהוא גשם בערך דקות בחי' כח המשכיל הרוחני הנה מ"מ עדיין גם הוא נק' בחי' כח הרוחני לגבי בחי' הבנת משכיל והשגתו בבינה שהרי שם הסברא באה בבחי' יש ודבר מושג ממש אבל כמו שהסברא בכח ההשכלה עדיין הנק' חכמה הרי הוא בחי' כח היולי עדיין וכידוע, והרי יכולים להסביר אותה בכמה מיני אופנים שונים, וזהו עיקר ההפרש אשר בין חכמה לבינה דבחכמה שנק' כח היולי יכולים להטותה עדיין בכל מה שירצו משא"כ כשבא השכל לידי השגה ממש א"א להם להטותה לאופן אחר מכמו שכבר הושג כו' ויובן כדוגמא זאת ממש בטפת המוח הגשמיות שכאשר עדיין לא נתפשטה במעי הנוק' יכול להצטייר הולד באופן אחר, וכמו שקודם ארבעי' יום מועיל תפילה לשנות מזכר לנקיבה, משא"כ כאשר כבר נתפשטה בציור צורת הולד א"א שישונה באופן אחר מכמו שהוא אחר שכבר נתפשטה בכל חלקיו כו' וכך יובן ג' מדריגות אלו בג' מדריגות אור מי' רקיע בגשמיות, דבחי' האור הוא כח התהוות הגשמת המים, ועדיין מושלל הוא מבחי' הגשמות ממשת המים ממש, אבל גם המים נק' כח רוחני לגבי התהוות הרקיע שהרקיע הוא עומד במעמד ומצב להיות קרוש וגלוד מן המים כמו מי היאור כשנקרשי' ונגלדים בחורף, משא"כ המים הם מתנענעי' לכאן ולכאן ויכולים להמשיכם לאיזה צד שירצו, אבל הרקיע עומד מבלי הטיה כלל והיינו להיותו כמו הקרח והכפור שהמי' בהם גלודי' וקרושי' מבלי הטיה כלל והוא מורה למעלה בחי' הגשמת המים ביותר כדמיון הולד שנתהוה מן הטפה כו' וכמו מציאות ההשגה שנמשך ומתגלם מן כח ההיולי שבשכל, וע"כ המים אין בהם גון מצד עצמם רק לפי מראה הכלי אבל הרקיע יש בו מראות וגוונין כידוע, ואחר שנתב' ענין הב' מדריגות דאור מי' רקיע יובן עינינם ברוחניות האצי' דבחי' אור הוא ח"ס דא"א בכלל שממנו נמצא מציאות חכ' דאצי' שנק' מים, ואמנם גם בחי' המים דחכ' עדיין הם נחשבי' לבחי' אין ואין להם גון כו' לגבי ההשגה דבינה שנק' רקיע, והוא בחי' רקיע דאגלידו מיא שלמטה מן המים כנ"ל, וכן יובן בפרטיות בא"א עצמו שבחי' כתר דא"א הוא בחי' אין העצמי שמהוה בחי' מים הוא בחי' חכ' דח"ס דא"א שנק' מים בערך האור דכתר, ועדיין הוא בחי' אין לגבי רקיע דבינה דח"ס דא"א כו', שהוא בחי' השגה שבמשכיל מקור השכל דאצי' כו' וכן יובן ענין אור מים רקיע גם בבחי' ע"י שז"ע מה ששלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה זהו ג' בחי' אור מי' רקיע,</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנו</div></p> <p class=bodytext>או י"ל שזהו ג' ראשי ראשים אור צח אור מצוחצח אור קדמון רק ששם כולם נק' אור אפי' בחי' רקיע, וכ"ז הוא בכלל רצון שהוא בחי' מה שעלה ברצונו כו', אך לפ"ז יובן עד"מ למטה אינו שייך שירצה האדם איזה דבר מה שלא יש בעולם וא"כ יובן מאחר שעלה ברצונו עד"ז דוקא מוכרח להיות שישנו תחלה והיינו כמ"ש בדרושי אאזמו"ר זצלל"ה זיע"א שיער עצמו בכח מה שעשה בפועל שענין מה שעלה ברצונו זהו שעשה בפועל כי מיד שעלה ברצונו עי"ז נתאוה ואיך עלה זה דוקא ברצונו ע"י שישנו תחילה בעצמותו ששיער עצמו בכח א"כ גם שם יש ג' בחי' אלו דאור מים רקיע כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ולפ"ז</span> יובן ענין בחי' הנשואין שבתורה שיומשך מפנימיות ח"ס הוא בחי' אור הכתר דח"ס דא"א, רק שעיקר ענין הנשואין יהי' לע"ל ועכשיו בשמע"צ הוא רק הארה מבחי' זו שזהו שמתחילין לומר מוריד הגשם בשמע"צ שהוא בחי' אור שנתגשם כנ"ל בפי' המד"ר כל אור האמור באלי' בירידת הגשמי', וזהו בחי' מים מג' בחי' אור מי' רקיע, או י"ל שזהו ג"כ מבחי' אור אלא שבחי' אור שבא בירידה למטה מוכרח להתגשם מעט ולכן נק' מים וגשם, ובשרשו הוא ז' פעמי' אור שבעת הימי' אלא שלע"ל יאיר כלליות האור ולא יצטרך לבוא בהגשמה מפני כי לע"ל יזדכך העולם, ועכשיו בא בהגשמה מעט ורק בחי' הארה בעלמא מבחי' אור הכתר דח"ס דא"א, ואעפ"כ גם כפי שמתגשם מעט עד שנק' בשם מים וגשם דק הוא בערך הרקיע הוא בחי' השגה בכלל כו'. —————— ּ ——————</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>