תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - ולהבין ענין אירוסין ונשואין בתורה כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/24/index.htm">ולהבין ענין אירוסין ונשואין בתורה כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ולהבין ענין אירוסין ונשואין בתורה כו'</h3><div class=pageno>תנו</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד פ' בראשית</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> ענין אירוסין ונשואין בתורה הנגלית שלפנינו, יובן במה שביקש דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך, שלכאו' צ"ל מה"ע שביקש שיגול ה' עיניו ויביט נפלאות מתורתיך דאם הכוונה שיבין פי' הפשוט בטוב </p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנז</div></p> <p class=bodytext>טעם ודעת יותר אין זה בכלל נפלאות כלל, שפי' הפשוט הכוונה שיבין כאו"א לאשורו, כמו כל מי שאומר סברא רצונו שזולתו יבין בטוב מה שהוא אומר, וא"כ כל תושבע"פ הכוונה שיבין זולתו א"כ אין זה בכלל נפלאות כלל והרי כל ענין תושבע"פ היא לפרש ולבאר מצותיה שנאמר בתושב"כ בקצרה א"כ בהכרח שכאו"א ידע איך ומה לעשות המצוה כו', אלא הענין ע"ד דכתי' כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות, דהנה התורה נק' אדם כמ"ש זאת התורה אדם, והנה כמו באדם יש גוף ונפש כן בתורה יש בחי' גופא דאורייתא ויש בחי' נפש, והנפש יש לה ה' שמות נרנח"י, כן ג' בחי' אור מים רקיע כוללי' ה' בחי' נרנח"י, רקיע הוא בחי' נר"ן מים חיה אור הוא בחי' יחידה, ויש לבושי דאורייתא וכמו שפי' רש"י בפ' בראשית אר"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנאמרה לכלליות ישראל, אלא משום כח מעשיו כו' והיינו בחי' לבושי תורה שנתלבש בעת מעשה בסיפור ההוא כמו כל ענין תהו ותיקון שהוא סיפור זמ"ק דתהו וכשמתו היו כלא היו ומלך השמיני הדר הוא בחי' התיקון שמתקן שבה"כ דתהו וכמוהו רבות בסיפור המתנה דיעקב שהוא העלאת מ"ן לעולם התהו שיעקב ידע ענינם כמ"ש בת"א בפ' וישלח, ויש בחי' גופי תורה כמ"ש במשנה ספ"ק דחגיגה הן הן גופי תורה, ויש בחי' נשמתא דאורייתא, שהוא בחי' סתים רזין דאורייתא ויש נשמתא לנשמתא (שבזהר כולל ה' שמות דנשמה בד') והוא בחי' סתימא דכל סתימין או רזי דרזין, וע"ז שביקש דהע"ה גל עיני ואביטה נפלאות שיביט בחי' נפלאות שבתורה הוא בחי' סתי' וסדכ"ס וג"ז הוא מתורתך הוא בחי' תורה הנגלות וז"ע ארון אור נו"ן שבחי' נפלאות הוא בחי' נון פלאות אפשר להתגלות ע"י הארון הוא נו"ן אור כו', וענין אומרו גל עיני הוא כמארז"ל במד"ר פ' וירא הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנח</div></p> <p class=bodytext>מאיר את עיניהם, והראי' מהגר דכתי' ויפקח אלקי' את עיני' משמע שהבאר הי' קודם לכן רק שלא ראתה וע"י שנפקחו עיני' ותרא באר מים כו' ועד"ז ביקש דוד גל עיני. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ובכ"ז</span> יובן שורש ענין ההפרש בין אירוסין לנשואין שבתורה דהנה כל מה שנדרש בתושבע"פ הוא רק מבחי' אותיות התורה לבד כנ"ל בענין דברי' הדברי' אלה הדברי' או ואו דוכי ישאל וכמוהם, אבל ענין הנשואין שיומשך המשכה עצמיות מפנימיות אור אבא ולמעלה יותר להוליד בדומה לו זהו בחי' נשואין, וזהו שכל התורה הוא רק כד מים כנודע מענין וכדה על שכמה שזהו ך"ד ספרין דאורייתא שנתנו לדרוש בחי' גופי תורה, אבל הנשואין הוא ע"ד והאדם ידע שיומשך דעת מפנימיות התורה בבחי' ידיעה גמורה על אמיתתן מה שעכשיו הוא רק הידוע מציאותו יהי' מושג בבחי' ידיעה והכרה שהמקבל יהי' כלי לזה, כי יש הפרש גדול בין ידוע ליודע, וכנודע ממ"ש במ"א בענין גלוי וידוע שלכן הידיעה אינה מכרחת הבחירה, אבל יודע הוא בבחי' התלבשות כו', וכנ"ל בענין אור מי' רקיע שמבחי' האור נמשך הרקיע בבינה ועוד יותר שהרי בענין ג' בחי' דאור מי' רקיע משתנה להיות בחי' רקיע ולא אור, אבל בכאן הכוונה שיומשך הדעת ע"ד מ"ש ומלאה הארץ דיעה כמים לים, והענין דהנה שמים וארץ הם תושב"כ ותושבע"פ שמים הוא בחי' שם מים בחי' תושב"כ וארץ הוא בחי' תושבע"פ וע"י המשכת הדעת יומשך גם בארץ שימלא הארץ דעת כמים היינו כמו בשמים שם מים כו' וז"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור א"ת מים מים פי' להפריד בין מ"ע שמעל לשמי' ובין המי' שמתחת השמי' כי באמת יכול להיות שגם בארץ יהי' מלא דיעה כמים כו' וצ"ל יחוד והתחברות שמו"א להיות מלאה הארץ דיעה כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כדי לייסד הארץ שתהי' בה הדעת כמים לים מכסי' זהו ע"י והאתנים כנ"ל בענין והאיתנים מוסדי ארץ, ולהבין בחי' זו בעבודה בנפש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תנט</div></p> <p class=bodytext>האדם, הנה איתן כמשמעו קשה והוא בחי' הביטול שלמעלה מן השכל ועז"נ כי עם קשה עורף הוא וסלחת דלשבח קאמר שלכן וסלחת כו' והענין הוא דכתיב כי חלק ה' עמו, וכתי' פב"פ דבר ה' עמכם ודבורו של הקב"ה חשיב מעשה שעי"ז נעשה הוי' עמכם בכאו"א מישראל, ונודע כי יו"ד דש' הוי' וקוש"י הם בחי' שלמעלה מן השכל ולכן כאו"א מישראל יכול לבא לבחי' זו ע"י שיתבונן תחלה בבחי' התבוננות שע"פ השכל היינו שהוי' אלקינו הוא הוי' אחד פי' הגם כי נתהוו ז' רקיעי' וארץ וד' רוחות עכ"ז כולם בטילי' לאלף הוא בחי' אלופו ש"ע בתכלית הביטול כמ"ש ביאור ד"ז במ"א בכ"ד, ואח"כ יוכל לבוא לבחי' הביטול שלמעלה מן השכל לגמרי שזהו בחי' איתן ועי"ז מוסדי ארץ שיומשך הדעת גם בארץ כמים לים כו', והנה חדש תשרי נק' ירח האיתנים כמ"ש ויקהלו כו' בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי, לפי שבו יוהכ"פ זמן התשובה דבכל מאדך שלמעלה מהגבלת הכלי שזהו בחי' איתן כנ"ל ואח"כ בחגה"ס מאיר בחי' זו בבחי' מקיף דכתי' משכיל לאיתן האזרחי שלע"ל יזרח בחי' איתן בנש"י ועכשיו כל האזרח בישראל ישבו בסוכות פי' שכל זה שעתיד לזרוח בישראל עכשיו יש בו בסוכות שעכשיו מאיר בחי' זו במקיפי' דסכך הסוכה כו' וע"י ד' מינים שבלולב מאיר המקיף בפנימי להיות כי ע"י נמשך המשכת הדעת בנש"י עד שבשמע"צ נעשה הקליטה שיוקלט בנש"י הדעת באלקות ולא יהי' פולטי', רק כי לע"ל נא' כי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תס</div></p> <p class=bodytext>בועליך עושייך, להיות כי אז תקראי אשי, והיינו כי לע"ל יהי' כל עיקר העסק בתורה לבד כי להשפעות גשמיות לא יצטרכו כלל כי הרי ארז"ל עתידה ארץ להוציא גלוסקאות וכלי מילת כו' ולכן כל עסקי' לא יהי' כ"א בעסק התורה לבד, ועכשיו מוכרח לעסוק בדברי' הכרחי' עכ"פ והיינו כי לע"ל יהי' גילוי בחי' נשמתא לנשמתא, ועכשיו הוא רק היחוד בבחי' נשמתא לנשמתא כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ש"ת עושי' אחר שמע"צ, והגם כי מ"ת הי' בחגה"ש אמנם זהו רק בחי' אירוסין לבד, ובלוחות שניות שניתנו ביוהכ"פ הגם כי למצותי' ש"ת לא ניתן לדרוש רק בחי' אותיות התורה שזהו רק אירוסין כנ"ל, מ"מ יש בה גם בחי' נשואין וכנ"ל ושמע"צ הוא הקליטה מטיפת אור אבא בבחי' פנימיות לכן עושין אז ש"ת כמו השמחה שבעת נשואין, ולכן ביום חתונתו זו מ"ת אמרו במשנה סוף תענית* על לוחות אחרונות שניתנו ביוהכ"פ דוקא והיינו מטעם הנ"ל וד"ל. </p> <p class=bodytext>—————— ּ ——————</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>