תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - ובכ"ז יובן מה שנק' הארון כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/25/index.htm">ובכ"ז יובן מה שנק' הארון כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ובכ"ז יובן מה שנק' הארון כו'</h3><div class=pageno>תס</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד פ' נח</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>ובכ"ז</span> יובן מה שנק' הארון בשם ארון הברית, שנת' לעיל שברית הוא הכוונה על לוחות הברית שמונחי' בארון שהם תושב"כ שהיו כתובי' באצבע אלקי', והארון עצמו הוא בחי' תושבע"פ וכנ"ל בענין אור נון שיתגלה ע"י כל בחי' נון אור כנ"ל, וגם ענין ברית הוא לשון התקשרות ג"כ </p> <p class=bodytext><div class=pageno>תסא</div></p> <p class=bodytext>מענין ברית בין הבתרי' שהוא ענין ההתקשרות למעלה מן הטו"ד, כן יובן בענין יחוד תושב"כ ותושבע"פ שנת"ל בענין איתן שהוא למעלה מן הטו"ד וע"ז מורה לשון ברית בחי' התקשרות שלמעלה מן השכל, ואמנם העוברי' בברית מוכרי' שניהם לעבור בברית לכן גם בנש"י צ"ל בחי' איתן בחי' תשובה דבכל מאדך דיוהכ"פ בחי' קשה עורף ועי"ז וסלחת כו', ועי"ז נמשך מלמעלה ג"כ מבחי' שלמעלה מן החכ' ושכל המושג מאותיות התורה, והיינו שיומשך מבחי' טנ"ת שלמעלה מאותיות התורה, והנה ההמשכה הוא ע"י ברית העליון והגם כי הוא למטה מן החכ' מ"מ הרי אנו רואי' שנמשך ע"י להוליד בדומה עם חכ' כמותו וביתר שאת וכנודע ממ"ש במ"א מענין יפה כח הבן מכח האב, ולכן מוכרח לומר כי גם השפע העצמי שלמעלה מן החכ' יורד ברית העליון כו' וגם כי שרשו גבוה מן החכ' וכנודע מענין תמן מל תמן נצח ששרשו מבחי' יסוד דא"ק ושורש ענין היחוד נמשך מהכתר כמ"ש במ"א, וא"כ מה שהארון נק' ארון הברית מורה גם על בחי' התקשרות בחי' תושב"כ ותושבע"פ ע"י בחי' ברית העליון כו', ועפ"ז יובן מה שכשהי' צריך שלמה להכניס את הארון לבית קדה"ק דבקו שערי' זב"ז, כי הנה נת"ל שלהיות היחוד תושב"כ עם בחי' תושבע"פ זהו ע"י ברית העליון ומקום היחוד הוא בבית קדה"ק, והגם שגם בעת עברו בירדן נק' ארון הברית אמנם כ"ז הוא ע"ש היחוד כנ"ל שמקום היחוד הוא בקה"ק, ולכן דבקו שערי' ע"י הפגם שפגם שלמה בברית העליון כמשי"ת, וענין מה שדבקו שערי' דוקא ולא מניעה אחרת לפי דכתי' נודע בשערי' בעלה שבחי' המשכת הדעת ע"י ברית העליון הגם כי הוא בבית קדה"ק צ"ל עובר ע"י השערי' שלכן נודע בשערי' דוקא כי כן הוא דרך העברת טיפת אור אבא ע"י בחי' השערי' ובחי' ברית העליון, ובשערי' כתי' שאו שערי' ראשיכם שבחי' השערי' יש להם ראשים ושלמה פגם בזה והיינו שבנה על חכמתו דכתי' ויחכם מכל האדם ולכן הרבה לו נשי' וטעה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תסב</div></p> <p class=bodytext>בזה נשיו הטו את לבבו* וכן פגם בברית העליון ע"י שנשא בת פרעה שארז"ל בשעה שנשא כו' בא גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שרטון ונבנה עליו כרך גדול של רומי והיינו כי לאום מלאום יאמץ, והגם דכתי' ויביאה עיר דוד כו' מ"מ לגבי שלמה הי' נחשב זה לחטא ועון, ולכן כשהי' צריך להכניס הארון דרך השערי' לקה"ק להיות היחוד עליון ע"י ברית העלין דבקו שערי' זב"ז מחמת פגמים הנ"ל. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> בתוס' ביאור מה שע"י חטאי' הנ"ל דבקו שערי' יובן ממה שארז"ל על יוסף הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף דכתי' בי' וינס ויצא החוצה ששמר שמירת הברית, ולכן כל מם שנה שהיו ישראל במדבר היו הולכים ב' ארונות ארון הברית וארונו של יוסף זה אצל זה ואם ישאל אדם כו' התשובה קיים זה מ"ש בזה*, כי יוסף במצרי' מסר נפשו על שמירת הברית שלא רצה לפגום בברית העליון כמ"ש ולא שמע אלי' לשכב אצלה להיות עמה וסבל יסורי' קשים ומרים שהי' בבית האסורי' י"ב שנה* חנם על לא דבר, ועי"ז זכה להיות מרכבה לבחי' ברית העליון וזהו קיים זה מ"ש בזה עד שהי' בחי' צ"ע*, ולכן הלכו בשוה ארונו עם ארון הברית כו' ולכן הים ראה ארונו של יוסף וינס, דהנה נת' לעיל שהארון הברית נק' אדון כל הארץ פי' אדון ל' זכר, אדנ"י הוא לשון נקבה דכתי' והוי' בהיכל קדשו היכל בגימ' אד' והיינו מפני כי שם אד' מסתיר על ש' הוי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תסג</div></p> <p class=bodytext>כמו ההיכל שמסתיר ומכסה על האדם היושב בו כו', ואמנם אדון ל' זכר הוא כאשר ש' אד' אינו מסתיר על ש' הוי' ועיקר הגילוי הוא מש' הוי' המשפיע ולכן הוא ל' זכר, גם אדון הוא ל' מושל ושולט ועושה כל אשר חפץ, וע"ד דכתי' כל אשר חפץ הוי' עשה בשוב"א כו' וכמארז"ל במד"ר אדון כל הארץ מה אדון עוקר דיורים ומושב דיורין כך עקר ל"א מלכי' בימי יהושע וישב בהן ישראל ולכן נק' ארון הברית אדון כל הארץ שע"י בחי' ברית העליון נעשה יחוד והמשכת ש' הוי' בש' אד' והו"ע יחוד תושב"כ עם הארון תושבע"פ עד שהארון נק' אדון ל' זכר, ויוסף שהו' מרכבה לבחי' זו לכן נקרא הים מפני ארונו וכמ"ש הים ראה וינוס כו' מלפני אדון, היינו ארונו של יוסף שנק' ג"כ אדון ע"ש שקיים זה מ"ש בזה שהי' מרכבה לבחי' ברית העליון כו', אבל שלמה שפגם כנ"ל לכן דבקו שערים וכנ"ל. </p> <p class=bodytext><span class=cup>אמר</span> ך"ד רננות ולא נענה, הנה בתענית תיקנו חז"ל ך"ד ברכות כמארז"ל במשנה פ"ב דתעניות ואומר ח"י ברכות שבכ"י ומוסיף עליהם עוד שש, והיינו להיות כי התעניות שעל ירידת גשמים הוא כענין המשכת היחוד דתושב"כ ותושבע"פ וכנ"ל בענין מוריד הגשם, וכתי' בתורה יערוף כמטר לקחי, וזהו שהמשכיל בקרא כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים והרוה את הארץ והולידה והצמיחה כן יהי' דברי אשר יצא מפי שהמשיל דברו אשר יצא מפיו שהוא ענין התורה כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך שהוא ההמשכה מבחי' שמים לבחי' ארץ מתושב"כ לתושבע"פ, והשפעה זו נק' גשם שלכן נמשלה לגשם, ולכן מצינו ברשב"י כשהי' צריכי' למטרא דרש בפסוק מה טוב ומה נעי' שבת אחים גם יחד ועי"ז ירדו גשמי' וזהו כסדר המדריגות אמנם כשהגשמי' נעצרו צריך להמשיך מבחי' י"ג מדה"ר לרחם על הבריות ולהיות נושא עון ועובר על פשע וזהו שהוסיפו ששה ברכות על ח"י שבכ"י, כי בכ"י הח"י ברכות הוא בחי' יחיד חי העולמים מלך והם כנגד ח"י חוליות השדרה עד שבשים שלום נמשך הטפה כמ"ש במ"א באורך, אבל בזמן עצירות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תסד</div></p> <p class=bodytext>גשמים הוסיפו עוד ששה להיות כי ע"י וא"ו הוא בחי' ההמשכה מבחי' יחיד לחי העולמי' מלך, והוא"ו רומז על הק"ו ראשית ההמשכה ולכן תקנו ך"ד ברכות, ורשב"י שפעל ע"י לימוד התורה לבד י"ל שדוקא רשב"י שהי' תורתו אומנתו פעל ע"י התורה מה שצריכי' בתפילה ך"ד ברכות, כי התורה היא חיי עולם והתפילה חיי שעה ויש בכלל מאתי' מנה, ולכן שלחו לרשב"י דוקא, כמ"ש בזח"ג אחרי דנ"ט, ובתענית גשמי' היו אומרי' ך"ד ברכות, ועד"ז אמר שלמה ך"ד רננות לפעול שיומשך היחוד מתושב"כ ותושבע"פ וכנ"ל בענין גל עיני ואביטה נפלאות, גם ך"ד הוא דך וכתי' אל ישוב דך נכלם שהוא בחי' תפלה לעני שמעורר למעלה מאד, וע"י דך יומשך מכ"ד ספרין דאורייתא, ועכ"ז לא נענה, כיון שהזכיר ה' אלקי' אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך נפתחו השערי', והענין הוא דהנה דוד הי' מרכבה למדת המל' ומסר נפשו עלי', ולכן נק' המלוכה ע"ש מב"ד וכל ימיו הי' עסקו לבנות מדת המל' וכמ"ש זכור כו' את כל ענותו, אם אתן שנת לעיני, עד אמצא מקום לה' כו' מל' פה תושבע"פ קרינן לה, והיינו כי עיקר ענין המלוכה הוא ציוים לגלות רצונו שזהו בתושבע"פ וכנ"ל בענין מה שבתושבע"פ דוקא מתגלה הרצון עליון איך ומה לעשות המצוה, ולכן מאחר שכל ימיו עסק דוד בבנין המל' היינו שיומשך היחוד עליון מתושב"כ לתושבע"פ ולכן כשהזכיר חסדי דוד פי' ע"ד איזהו חסיד המתחסד עם קן דילי', והיינו שהתחסד עם בחי' מל' ותושבע"פ והי' מרכבה לבחי' זו ועסק כל ימיו בזה וכנודע מענין אבן מאסו הבונים והוא נטל אבן זה, וכמארז"ל ע"פ ואנכי תולעת שהי' מעדן עצמו כתולעת בלמדו תורה, מיד נפתחו השערי' והכניסו ארון הברית להיכל קוהק"ד שהוא מקום היחוד שיומשך היחוד</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תסה</div></p> <p class=bodytext>מתושב"כ לתושבע"פ כו' ומזה נשתנו פני שונאי דוד כשולי קדרה כי כולם ידעו שנמחל לו דאל"כ לא הי' נענה בשבילו כנ"ל בענין שלמה וזהו ביום השמיני שלח את העם פי' שיהיו בבחי' עם היינו ע"ד דכתי' אשרי העם שהוי' אלקיו, וכתי' כי עם קדוש אתה להוי' אלקיך, עם נושע בהוי' פי' שימשיכו ההמשכה מבחי' ש' הוי' לש' אלקי' והו"ע ההמשכה מתושב"כ לתושבע"פ, ועי"ז ויברכו את המלך ע"ד שארז"ל בזמן שישראל עושי' רצוש"מ מוסיפי' כח בגבורה של מעלה, ועיקר בנין המל' הוא מהגבורות ולכן עי"ז ויברכו את המלך, על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו שכיון שהזכיר חסדי דוד מיד נענה כו'. —————— ּ ——————</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>