תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - ויקח אלי' כו' וירפא את מזבח כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/4/index.htm">ויקח אלי' כו' וירפא את מזבח כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ויקח אלי' כו' וירפא את מזבח כו'</h3><div class=pageno>שה</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויקח</span> אלי' שנים עשר אבנים למספר שבטי בני יעקב אשר הי' דבר ה' אליו ישראל יהי' שמך ובאבנים אלו ריפא את מזבח ה' ההרוס, וכמ"ש בפסוק הקודם וירפא את מזבח ה' ההרוס, והענין הוא דהנה באבנים יש שני בחי', שפעם מצינו שאבן הוא בחי' גבוה מאד וכמ"ש ותשב באיתן קשתו כו' משם רועה אבן ישראל וכן כתי' ונשא אהרן את שמות בנ"י על לבו והשמות היו כתובים על י"ב אבנים וכן כתי' ויקח מאבני המקום, וזהו מ"ש בזהר אבנא למשקל בה דא יו"ד שהוא בחי' ביטול ושפלות, ופעם מצינו </p> <p class=bodytext><div class=pageno>שו</div></p> <p class=bodytext>שאבן נק' אבן נגף אבן מכשול אבן אופל, וכן כתי' והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר שהיצה"ר נק' אבן, וזהו מ"ש ברבות והאבן גדולה עפ"י הבאר זה היצה"ר, כי הבאר הוא בחי' באר מ"ח שנש"י נק' בחי' באר מ"ח, והיצה"ר נק' אבן גדולה כו', והיינו ששניהם אמת כי זה לעו"ז עשה אלקי' כי אבן הוא קשה, והיינו שכמו שיש אבן בקדושה שהוא בחי' החוזק שיש באלקות שהוא בחי' ביטול הרצון שלמעלה מן השכל כך יש בלעו"ז ג"כ בחי' אבן שהוא בחי' חוזק וקשיות בלי שום טעם ושכל וזהו אבן אופל היפוך אותיות פלא שהוא בחי' לעו"ז של פלא כי אפל הוא בחי' כתר, ואבן אפל היינו לעו"ז של בחי' פלא הנ"ל ע"כ נק' אבן אפל כו', והנה אלי' הפך מבחי' אבן דלעו"ז לבחי' אבן דקדושה כי מתחלה הי' בבחי' ההיפוך ממש וכמ"ש שם עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים ואח"כ אמרו הוי' הוא האלקי' ב"פ, וענין אמרם ב"פ ה' הוא האלקי', להיות כי במקום שבע"ת עומדי' צד"ג אין יכולים לעמוד כו', ולזה בסיני נאמר רק פעם אחת אנכי ה' אלקיך, וכאן אמרו ב"פ כו' כמו שפי' רש"י בשופטים סי' ה' פסוק ב' בשם מדרש אגדה, והיינו שהפך אותם מן הקצה אל הקצה ממש, וזהו ויקח שנים עשר אבנים למספר שבטי בני ישראל דהיינו שהפך את האבנים לקדושה, וזהו וירפא את מזבח ה' ההרוס שמתחלה הי' הרוס ולא הי' האש רק בעניני' גשמי' שהוא בחי' אש זר שזהו בחי' חולה כו', אך אלי' ריפא אותם ונתהפך שהי' האש רק בקדושה כו', אך זה לא יכול הי' רק אלי' לבד וכמ"ש ברבות בראשית ע"פ ואדם אין לעבוד את האדמה כאלי' וכחוני המעגל להעביד את הבריות להקב"ה, והיינו לפי שאלי' הי' בחי' אדם אין דהיינו אדם שמבחי' אין שהוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שז</div></p> <p class=bodytext>בחי' ביטול, כי הנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת יצרת נפחת כו', שהנשמה עצמה היא בחי' טהורה שהיא בחי' טהירו עילאה דהיינו ששרשה נמשך מבחי' אצי', אך כשצריכה לימשך למטה צריך שיהי' נמשך בבחי' השתלשלו' המדרגות בראת יצרת נפחת שהוא בחי' בי"ע, אך יש בחי' נשמות גבוהות שאינם נמשכים בבחי' השתלשלו' רק כמו שהם למעלה כך הם נמשכי' למטה ואף שצריכה לירד ע"י בחי' בי"ע, אך הוא רק דרך מעבר לבד אבל לא בבחי' השתלשלות שנתמעט אורה כו' אלא כמו שהם למעלה באצי' כך הם נמשכי' למטה, ולכן אף שהם למטה בגוף הם בטלים בתכלית הביטול וכמו אלי' שהי' בטל בתכלית לאלקות, וזהו ואדם אין שהי' בחי' אדם שמבחי' אין דהיינו מבחי' אצי' ולזה הי' יכול להעביד את הבריות להקב"ה, אך עתה אנו מבקשים רפאנו הוי', והיינו כיון שאלי' הי' יכול לרפאות כ"ש שאתה הוי' הוא יכול לרפאות אותנו. </p> <p class=bodytext>ואו) <span class=cup>אך</span> עדיין צ"ל איך אנו מבקשים רפאנו הוי' דהיינו רפואת הנפש שהרי ארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וזהו מ"ש מי יתן והי' לבבם זה ליראה אותי כל הימים שמשמע מזה הכתוב שאין זה בידי שמים כו', ואיך אנו מבקשים רפאנו כו', וכן אנו מבקשים ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך שמשמע מזה שהוא בידי שמים, וכן כתי' והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, הרי משמע שהוא בידי שמים וצ"ל הכתובים דנראים כסתרי אהדדי, אך הענין הוא דהנה שמים הוא בחי' מדות כי שמים הוא בחי' אש ומים שהם בחי' חו"ג עיקר המדות, וזהו הכל בידי שמים שכל השפעה נמשך מבחי' שמים בחי' מדות, וזהו דכתיב</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שח</div></p> <p class=bodytext>ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ולכאו' הלא יכול לברוא את העולם ביום אחד וכמארז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, ואפי' לפי מה שתירצו במשנה כדי להפרע כו' וליתן שכר טוב כו' ג"כ צ"ל למה נברא בששת ימים הלא הי' יכול לאמר כל הע"מ ביום אחד, ולמה הי' צריך ששת ימים, אך לפי שההמשכה ששייך לעולמות צריך שיהי' נמשך ע"י בחי' מדות ולזה נברא בששת ימים שבכל יום האיר מדה אחת, וזהו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיינו כי יראת שמים אינו נמשך מבחי' מדות רק שנמשך ממקום עליון יותר, והיינו שזהו כמו שארז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא, אלא במזלא תליא והנה זכות הוא בחי' מדות היכל הזכות שהוא בחי' היכל החסד ולאו בזכותא תלי' אלא במזלא תליא שהיא למעלה מבחי' מדות וכמו"כ יר"ש אינו בידי שמים שהוא בחי' מדות רק למעלה מבחי' שמים, וזהו מי יתן והי' לבבם זה ליראה אותי כו' כי יראה תלי' במי וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, והיינו כי אלה הוא בחי' מדות כי אלה הוא בגימ' ל"ו וששה מדות וכל א' כלול מו' הוא ל"ו ומי ברא אלה היינו שהמכות נמשכים מבחי' מי מבחי' בריאה מאין ליש שמי הוא בחי' אין שאינו מושג כלל וכן כתי' מי יתן טהור מטמא לא אחד, וזהו מ"ש עם עוונות תשמר י"ה אד' מי יעמוד, והיינו שאם עוונות תשמר י"ה דהיינו שהפגם הגיע לבחי' י"ה כי יש עוונות שאין הפגם שלהם מגיע רק בבחי' ו"ה כו', ויש עוונות גדולים שהפגם שלהם מגיע גם בבחי' י"ה, כמו גאוה וגס הרוח שהפגם הוא בבחי' י"ה ולכן גאוה מספרו ט"ו כמנין י"ה, וזהו אם עוונות תשמר י"ה, אך אד' מי יעמוד שבחי' ש' אד' שבמי יעמד לנו כו', וזהו כמ"ש בזהר ע"פ מי ירפא לך שבחי' מי הוא ירפא לך כו', וזהו שלע"ל דכתי' ההוא יהי' ב"פ</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שט</div></p> <p class=bodytext>י"ה והיינו שגם בו"ה יהי' כמו י"ה יהי' בחי' רפואה שלימה וכמ"ש והסרותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, אך עתה הוא רק שמי יעמד לנו כו', פי' שמבחי' ש' אד' שבבחי' מי היינו בחי' כח אד' נמשך שיהי' לנו עמידה וקיום וכמ"ש ואף גם זאת כו' לא מאסתים כו' לכלותם, וכתי' ואותך לא אעשה כלה, ולע"ל יומשך מבחי' מי שיהי' רפואה כמ"ש מי ירפא לך, ולזה אנו מבקשים ויחד לבבי ליראה שמך שאף שאין זה בידי שמים, אך מי יתן והי' לבבם זה ליראה כו', וזהו רפאנו הוי', והיינו שהרפואה נמשך מבחי' שם הוי' דהיינו מבחי' שם הוי' דלעילא וכמ"ש ויקרא הוי' הוי' שיש שני שמות הוי', והרפואה נמשך מבחי' שם הוי' דלעילא כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>זיין)</span> וארפא, ולכאו' אינו מובן כיון שכתי' רפאני הוי' ממילא וארפא, ולמה צריך לכתוב וארפא, אך הענין הוא שארפא היינו שאהי' מסייע בהרפואה, והענין הוא דהנה ארז"ל בשר כתי' בו ונרפא אדם לא כתי' בו ונרפא, ופרש"י שבשר הוא רך ולכך כתי' בו ונרפא, אבל אדם שהוא קשה כי אדם הוא ע"ש אדמה ע"כ לא נא' בו ונרפא, ולזה ארז"ל אין תפלתו של אדם נשמעת אלא במי שמשים א"ע כבשר, דהיינו ע"ד שארז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז, וזהו מ"ש והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, לב בשר דוקא, והענין הוא דהנה כתי' אדם ובהמה תושיע ה' וארז"ל אלו בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם ונמשכין אחריך כבהמה, והיינו שבבהמה נמצא הביטול יותר מהאדם, וזהו ענין הקרבנות שמביא אדם על חטא כי ע"י הקרבן מגיע לבחי' ביטול שלמעלה מן הדעת כי כשיתבונן שכל מה שעושין לבהמה הי' צריך לעשות לו רק שהוא חסד ה'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שי</div></p> <p class=bodytext>שעולה לפניו לריח ניחוח מה שעושין לבהמה כאלו עושין להאדם ועי"ז מגיע לבחי' ביטול כמו הביטול שיש בבהמה ועי"ז תושיע הוי', וזהו ענין האבות הן המרכבה, והנה מרכבה הוא מבהמות, והיינו שהגם שהאבות היו בחי' אדם וכמ"ש האדם הגדול בענקים דקאי על אברהם ואעפ"כ הי' בחי' מרכבה בבחי' ביטול כמו הבהמה, והיינו שזהו בחי' הביטול שלמעלה מהשכל וטו"ד כלל, וזהו מ"ש משכני אחריך נרוצה אלו בני אדם שנמשכין אחריך כבהמה, והנה תפלות כנגד תמידין תקנו, ולזה אין תפלתו של אדם נשמעת אלא במי שמשים א"ע כבשר שהוא רך בחי' ביטול, וזהו כמו שארז"ל אין העולם מתקיים אלא במי שמשים א"ע כמי שאינו בחי' אין כו', וזהו מ"ש והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני בשר דוקא, וזהו מ"ש בשגם הוא בשר וארז"ל בשגם זה משה והיינו כי משה הי' בטל לאלקות וכמ"ש ונחנו מה והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר ע"פ האדמה, ולכך כתי' בו בשגם הוא בשר כו', וזהו ונתתי לכם לב בשר אך הנה כדי שיגיע לבחי' בשר שהוא בחי' ביטול, זהו מ"ש עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר, עשות ספרים הרבה אין קץ קאי על תורה שבע"פ, כי תושב"כ ניתנה להכתב, אך ויותר מזה הזהר בני שתושבע"פ אסור לכתוב כי עשות ספרים הרבה אין קץ, והיינו כי ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה ע"כ א"א לכתוב הכל בכתב, אך ולהג הרבה יגיעת בשר דהיינו שע"י והגית בה יומם ולילה אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד עי"ז תגיע לבחי' בשר בחי' ביטול, וזהו בשר כתי' בו ונרפא, מי ירפא לך, והסרותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, וזהו וארפא דהיינו שאסייע ברפואה, שהוא ע"י תורה, והיינו שרפאנו הוי' הוא בחי' תפלה שהוא לרפאות את החולה בחי' אש זרה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שיא</div></p> <p class=bodytext>ולהפוך את האש לקדושה שיהי' לו אהבה ברשפי אש לאלקות שהוא בבחי' תפלה כו', וארפא הוא ע"י התורה שהתורה נותנת כח שיהי' בחי' הרפואה כי אין התפלה מתקיימת אלא במי שמשים א"ע כבשר, וע"י תורה מגיע לבחי' בשר כו'. </p> <p class=bodytext>ח) <span class=cup>הושיעני</span> ואושעה, והיינו כי הושיעני הוא מלשון וישע ה' אל הבל שהוא בחי' המשכת שע"ה נהורין, והיינו כשמקודם בחי' רפאני בחי' והסיר ה' ממך כל חולי שהוא בחי' יצה"ר, אז יכול להיות המשכת שע"ה נהורין כו' כי מקודם צריך לבער הרע כי אין אני והוא יכולים לדור, לא יגורך רע כתיב, וצריך לבער הרע והסרותי מחלה מקרבך שהוא העברת הרע וזהו רפאני כו' ואך כשרפאני כו' אז הושיעני שיכול להיות המשכת שע"ה נהורין שיומשך אוא"ס בגילוי למטה כו', וזהו ענין משארז"ל ישועות זה סדר נזיקין, והיינו כי יש ארבעה אבות נזיקין, השור הוא כמשארז"ל כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק כו', והבור הוא בחי' בורות נשברים, אך ישועות זה סדר נזיקין והיינו כשנמשך בחי' ישועות אין יכולים לקבל יניקה, כי הישועה הוא מפריד את הרע וכמ"ש הושיעה ימינך כו', וזהו מלמעלה למטה כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ואושעה</span> הוא ממטה למעלה וכמ"ש כוס ישועות אשא, והיינו ואושעה הוא כמשארז"ל יש קונה עולמו בשעה אחת כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שיב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>כי</span> תהלתי אתה, והיינו כי כל התהלה שלו הוא כדי להמשיך בחי' אתה, והיינו כי כל הברכות אנו אומרים ברוך אתה כו' כי אתה הוא לנוכח שהוא בחי' גילוי כי יש בחי' הוא ובחי' אתה הוא בחי' העלם וכמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה שמבחי' הוא יומשך בבחי' זה שהוא בחי' גילוי כי זה הוא לנוכח, וזהו מ"ש בקרי"ס זה אלי והיינו לפי שבקרי"ס הי' בחי' גילוי, וזהו ג"כ שאנו מברכים ברוך אתה שיומשך בבחי' אתה בבחי' עלמא דאתגליא, וזהו ג"כ כי גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו וארז"ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו דווקא, וכי מקודם לאו גדול אקרי אלא שאף שהוא גדול אעפ"כ הוא בבחי' העלם אבל כשנמשך בבחי' עלמא דאתגליא אז הוא נק' גדול, וזהו כי תהלתי אתה כי התהלה שלו הוא כדי שיומשך בחי' אתה בבחי' עלמא דאתגליא, וגם תהלתי הוא מלשון בהילו נרי על ראשי, והיינו שע"י התהלה עי"ז נמשך בחי' בהלו נרי שהוא בחי' גילוי וכמו למשל מי שהוא חסדן אבל כשמדת החסד אצלו הוא בהעלם ועי"ז שמשבחים אותו במדה זו עי"ז ממשיכים ממנו מדת החסד מהעלם אל הגילוי, וכך ע"י התהלה עי"ז ממשיכי' בחי' אתה שיומשך בגילוי ואז הוא נק' גדול, ע"כ רפאני הוי' וארפא כו'. </p> <p class=bodytext>—————— ּ ——————</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>