תורת שמואל - תרל"ה ח"ב - בהעלותך את הנרות

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm">תרל"ה ח"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/6/index.htm">בהעלותך את הנרות</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בהעלותך את הנרות</h3><div class=pageno>שכט</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>בהעלותך</span> את הנרות אל מול פני המנורה כו', וזה מעשה כו' עד יריכה עד פרחה מקשה היא כמראה כו' כן עשה כו', הנה ידוע מה שיש לדקדק בזה דהרי הציוי העיקרי בכאן אינו אלא שבהעלות את הנרות אל מול פני המנורה יאירו כו', ומה שייכות ענין לכאן מה שמפרש עוד והולך ואומר וזה מעשה המנורה כו' שזה הענין הוא רק באיכות מעשה המנורה שאינה אלא מקשה כו', וכבר נאמר פ' שלימה באיכות מעשה המנורה בפ' תרומה ובפ' </p> <p class=bodytext><div class=pageno>של</div></p> <p class=bodytext>ויקהל, ולמה כתבה כאן דלכאורה אין מעשה המנורה ענין סמיכות וחיבור כלל להציווי שאמר בענין העלאת הנרות כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הענין יובן בהקדים תחלה לבאר מאמר מדברי רז"ל במדרש והביאו הרמב"ן בריש פ' זו וז"ל למה נסמכה פ' זו לפ' חנוכת הנשיאים לפי שכאשר ראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שאין לו ולשבטו חלק בהם א"ל הקב"ה חייך שלך גדול משלהם שאתה מטיב את הנרות בבקר ובערב ע"כ, וידוע מה שקשה ע"ז המאמר הרבה דלמה חלשה דעתו בזה וכי מעט קרבנות הי' מקריב אהרן שיחלש דעתו בעבור חנוכת הנשיאי' הלא כל הקרבנות הקריב וגם הקרבנות שהביאו הנשיאים הקריבם אהרן ובניו, וכן גם הכלי שרת שנדבו שרתו בהם אהרן ובניו, וביחוד קרבן הקטרת ע"ג מזבח הפנימי שמשובח מכולם וכמ"ש ישימו קטורה באפיך כו', וכמבואר עוד פרטיו של הקושיות בזה ברמב"ן בר"פ כו' ע"ש. גם צ"ל מדוע לא חלשה דעתו של משה, ולמשה לכאו' אין מה להשיב כלל הלא לא העלה והטיב את הנרות, כן לא הקריב לא קרבנות ולא קטורת זולת ז' ימי המילואים, אך הענין הוא דהנה נודע כי אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא, אבל משה הי' בחי' שושבינא דמלכא, ולכן בענין הקרבנות והקטורת וכן בהעלאת הנרות שזהו הכל ענין העלאת נש"י שייך לאהרן כה"ג שהוא השושבין של הכלה היא כנס"י להעלותה מלמטלמ"ע בעילוי אחר עילוי, אבל ענין שושבינא דמלכא הוא שירד ה' על ה"ס ליתן התורה כן שישרה שכינתו בבהמק"ד זהו שהוריד משה, ולכן מאחר שירד ה' על ה"ס ונתן לנו את התורה כן השרה שכינתו בבהמק"ד לכן לא חלשה דעתו של משה ממה שחינכו הנשיאים את המזבח, רק אהרן שעבודתו הי' בחי' שושבינא דמטרוניתא לכן חלשה דעתו מזה. </p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> בכדי להבין מאמר זה יש להקדים תחלה שרש ענין חנוכת הנשיאים מהו וקצתו מבואר במ"א בדרך כללות ענין החנוכה של המזבח דהיינו ע"ד</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלא</div></p> <p class=bodytext>מ"ש חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה פי' עד"מ כשמחנכין לתינוק לבא בראשונה לבית הספר הנה ידוע שצריך אביו לילך עמו בפעם הראשון ואח"כ יוכל לילך מהתעוררות עצמותו, אבל בפעם הא' א"א כ"א בהיות אביו מוליכו לשם ומרצהו לכך וכן עד"ז כל חינוך צ"ל מן הגדול ממנו לחנכו בפעם הא' והכוונה הוא בזה כדי שיהי' מגיע מחמת זה החינוך תועלת לתינוק על להבא בכל ימי חייו שיוכל לילך מעצמו כו' והיינו חנוך לנער כו' ואח"כ גם כי יזקין לא יסור ממנה, והנמשל מובן מזה בענין חנוכת המזבח ג"כ ממש ע"ד הזה, דהנה בחי' מלכות דאצי' הוא בחי' מזבח עילאה בבהמ"ק שלמעלה כמ"ש בזהר ע"פ אש תמיד תוקד על המזבח כו' והוא מזבח החיצון למטה בבהמ"ק שלמטה ומבואר בזהר שם דהיינו שהעלא' מ"ן מבחי' מל' דאצי' תמיד עולה למעלה ולהיות מזה בחי' אריה דאכיל קרבנין וזהו אש תמיד תוקד כו', אך כדי שיוכל להיות העלא' מ"ן במל' בתמידות במזבח החיצון שהוא אש שע"ג המזבח כו' הוצרך להיות בפעם הראשון בחי' חינוך למזבח זה והחינוך בא ממקום ומדרגה היותר גבוה כמשל החינוך לתינוק כנ"ל והיינו ענין ריבוי הקרבנות בחנוכת המזבח כו' כמבואר במ"א באריכות, והנה בחינוך המזבח החיצון הקריבו י"ב הנשיאים את קרבנם כאו"א כפי הראוי לו בשרש שבטו למעלה כי ידוע די"ב שבטים שרשם למעלה הן י"ב גבולי אלכסון דז"א דאצי' ונק' בס"י שש כפולות וכו', וזהו ששם עלו שבטים שבטי י"ה כו' ולפי שהחינוך הי' בבחי' מל' דאצי' ע"כ הקריבו י"ב הנשיאים דוקא ולהיות כי החינוך צ"ל ממקום ומדרגה היותר גבוה כנ"ל ע"כ הי' חינוכם בא משרש שרשם האמיתי שמשם נחצבו ונולדו והוא בחי' אור אימא שנקראת אם הבנים והבנים המה י"ב שבטים ובכפולות הן רק ששה קצוות דז"א כו' שזהו בחי' לאה שילדה ששה בנים כו' וד"ל, וזהו שאמרו ז"ל שחלשה דעתו של אהרן כאשר ראה חנוכת הנשיאי' ולא מצד הקרבת קרבנות כי הרבה קרבנות גדולים במעלה הקריב אהרן כנ"ל אלא מטעם חנוכת המזבח החיצון דוקא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלב</div></p> <p class=bodytext>להיות כי חנוכה זו הוא בבחי' מל' דאצי' שהוא בחי' מזבח החיצון דוקא כנ"ל ובנין ותיקון הנוק' צריך להיות ע"י אהרן דוקא ולא ע"י הנשיאי' להיותו מבחי' אור אבא כידוע דאהרן ומשה הם שניהם בבחי' אור אבא שאהרן מבחי' נצח כו' וידוע דאבא יסד ברתא דוקא וכמשל החינוך דאב לבתו להוליכה לחופה וכאמרו את בתי נתתי כו' וכמ"ש במ"א וד"ל, והשיבו הקב"ה חייך שלך גדול משלהם, פי' כי אור אבא גדול בכפליים מאור אימא כידוע ע"כ אמר שלך גדול משלהם, וביאור הדברים יובן עפ"י הקדמה בתחלה להבין ההפרש בין אור אבא לאור אימא, דהנה כתיב ליהודים היתה אורה ושמחה ויש להבין מהו ההפרש בין אור לשמחה, אך הענין הוא דהשמחה היא בחי' התגלות להיותה באה מבחי' בינה שהוא גילוי ההשגה וע"כ היא מולדת התפעלות השמחה שהוא ג"כ בגילוי וגם היא באה בבחי' מורגש אבל האורה הוא בחי' הארת החכמה שנק' אור כמ"ש בזהר בפי' יהי אור כו' ופי' אורה בה' הוא התפעלות שנולדה מצד בחי' החכמה שהוא בחי' ביטול בחשאי כו' כמ"ש במ"א, וזהו ענין הפרש עבודת הכהנים ועבודת הלוים, שהלוים עבודתם הי' בשירה וזמרה שהוא לארמא קלא והיינו כי עבודת הלוים הוא כמ"ש ועבד הלוי הוא בחי' בינה מקור ההשגה, שמזה בא לידי התגלות השמחה בשירה וזמרה כו', אבל הכהנים עבודתם בחשאי להיותם מקו הימין שראשיתם בחי' החכמה כו' ושורש ההפרש שיש בין אור אבא לאור אימא מפני שהחכ' נק' אין והבינה נק' יש כו' כידוע וד"ל, וזהו שאמר חייך שלך גדול משלהם כי בחי' אור שמאיר מאור אבא דוקא הוא ענין הדלקת נרות המנורה במה שציוהו אל מול פני המנורה יאירו ז' הנרות כי פי' ז' הנרות הן ז' מדות שבמל' דאצי' חו"ג כו', ואל מול</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלג</div></p> <p class=bodytext>פני המנורה כו' היינו להעלותם לנגד בחי' הפנים דאור אבא שהוא בחי' האמצעי והיינו לנגד מדרגת אהרן מפני ששם ששרשו למעלה וזהו כל עיקר ענין מצות הדלקת המנורה באור ושמן וגם להטיב הנרות כו' כדי שעי"ז יהי' בחי' תיקון הנוקבא שנק' מנורה כידוע ע"י בחי' הארת אור אבא דוקא והוא ענין ההדלקה שאמר בדרך העלאה וביטול כמ"ש בהעלותך את הנרות וכמ"ש בע"ח באריכות והוא היפך בחי' השמחה כנ"ל וע"כ אמר חייך שלך גדול משלהם כי מדרגת הנשיאים מבחי' אימא שהוא בחי' השמחה ואין לה ערך עם בחי' האור שמאיר בהדלקת המנורה כו' שהוא בא ומאיר מבחי' אור אבא כנ"ל וד"ל. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ועם</span> כל זה יובן מ"ש וזה מעשה המנורה כו' סמוך למצות הדלקת המנורה ולכאורה אין להם קשר וחיבור כלל זע"ז כנ"ל, אך הענין הוא דהנה במצות המנורה יש ב' מצות א' הדלקת המנורה באור ושמן והב' מצות מעשה גופה של מנורה כו', והנה מצות הדלקת המנורה הוא בחי' הארת אור אבא כנ"ל אך בחי' בנין המלכות בגופה מבחי' ראשה עד בחי' רגלה הוא ענין מצות המעשה של המנורה כי גופה של המנורה הוא בחי' בנין הנוק' באורות וכלים מבחי' הראש עד בחי' הרגל הנק' בגמ' רגלי השכינה והיינו מה שאמר סמוך למצות ההדלקה וההעלא' וזה מעשה המנורה, פי' אחר שאהרן נצטוה להעלות הנרות דמלכות בהארת אור אבא אזי דוקא נבנית בנין המל'. והכל ע"י אור אבא משום דאבא דוקא יסד ברתא וכנ"ל שזהו ענין שאמר לו חייך שלך גדול כו', ולכך מפרש והולך דרך כלל מעשה המנורה מראשה לרגלה, דהיינו עד יריכה עד פרחה כו', ואע"פ שכבר נאמר פ' שלימה במעשה המנורה אבל לא נאמר בענין שרש בנינה איך שהוא ע"י בחי' אור אבא דוקא כו' וד"ל, והיינו מ"ש מקשה היא עד יריכה כו' כאשר הראה ה' את משה כו' פי' כאשר הראה ה' למשה בחי' שרש המל' למעלה כך עשה את המנורה למטה בבחי' עשי' שהוא תיקון האורות בכלים מכלים שונים עד יריכה עד פרחה כו' כי עיקר בנינה מהגבורות המתחלקי' אבל הגבורות הם באים מבחי' אור אבא ע"י אהרן שהוא המדליק הנרות כו' וכמ"ש בע"ח וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>