חביב אדם
שמב
בס"ד ש"פ קרח
חביב אדם שנברא בצלם, ונת' לעיל שזהו פני כי האדם הוא כלול מכל העולמות מריש כל דרגין עד סוף כ"ד, ויש בו מבחי' סוכ"ע וממכ"ע,
שמג
וה"ז בצלם אלקים שהוא מחי' ומהוה בבחי' ממכ"ע ובבחי' סוכ"ע כו', והנה זהו הקדמה להבין מצות ציצית כי הנה מצות ציצית זהו ג"כ כללות בחי' סוכ"ע וממכ"ע, דהנה מצות ציצית היא בטלית, והנה טלית זהו בחי' לבוש שהוא בחי' מקיף דהנה יש שני בחי' לבוש ומזון, והנה מזון זהו מה שנמשך החיות ע"י בפנימי' בכאו"א לפי ערכו כו' כמו למשל שאנו רואים שכשאדם אוכל מאכל הנה הגוף מקבל ממנו חיות, ואעפ"כ אין כל האברים מקבלים את החיות בשוה אלא כאו"א מקבל לפי ערכו כי המובחר עולה ללב והפסולת נדחה לחוץ ואח"כ מהלב נתחלק לכל אבר ואבר שהפנימי' והדקות יותר עולה למוח ונתחזק עי"ז המוח להשכיל השכלה כו', ומה שאינו מובחר כ"כ נתחלק לשאר אברים לידים ולרגלים שכאו"א מקבל חיות מזה המאכל לפי ערכו, וזהו דוגמא למשל לבחי' ממכ"ע שבכל עולם ועולם נמשך חיות מאוא"ס לפי ערכו וכמ"ש ואתה מחי' את כולם שכולם מקבלים חיות מאוא"ס ונק' בשם מזון כו' שבחי' ואתה מחי' את כולם נק' מזון כו', והיינו לפי שנמשך בכאו"א לפי ערכו בסדר השתלשלו' כו', משא"כ לבוש הוא מקיף על כל הגוף ומלביש אותו בשוה ממש ואין בו התחלקות פרטיות כלל, וכך למעלה בחי' סוכ"ע נק' לבוש כו' שמקיף לכל העולמות בשוה, והענין הוא דהנה כתי' ה' מלך גאות לבש כו', דהנה כדי שיהי' בחי' מלך על עם נפרדים שאינן בערך כלל אל אוא"ס ולכן בכדי שיהי' מלך כו' זהו ע"י שנתלבש בלבוש גיאות שהוא בחי' סוכ"ע כי לגבי אוא"ס אפי' בחי' סוכ"ע אינו בערך כלל כי הוא למעלה מבחי' סוכ"ע כי סוכ"ע זהו מה ששייך להיות מקור לעולמות, משא"כ עצמות אוא"ס הוא למעלה מגדר עולמות רק שנתלבש בלבוש גיאות שהוא בחי' סוכ"ע, וזהו כמו לבוש שמעלים ומסתיר על עצם הנפש כו', וכיון שנמשך בבחי' סוכ"ע מזה נמשך שיהי' בחי' מלך על עם שהוא בחי' ממכ"ע שמהמקיף נמשך אח"כ לפנימי כו' וכמ"ש ויסב את העם דרך המדבר שהי' מקיף אותם ועי"ז הי' משמרם כו' וכמ"ש יסובבנהו יבוננהו שכיון שנמשך בבחי' יסובבנהו ממילא אח"כ נמשך בפנימי' בבחי' יבוננהו בבחי' בינה השגה והבנה, או כמ"ש ירושלים הרים סביב לה וה' סביב לעמו, והיינו שכמו שירולים הרים סביב לה ועי"ז ירושלי' משתמרת מרוחות כו' כמ"כ וה' סביב לעמו שהוא מקיף אותם
שדמ
ועי"ז הוא מחי' ומהוה אותם כו' ומשמרם, וזהו שבשעת קרי"ס אמרו ה' מלך גאות לבש, והיינו כי בשעת קי"ס כתי' כי גאה גאה שנתלבש בלבוש גאות ועי"ז נמשך אח"כ בחי' ה' ימלוך לע"ו על ישראל, ולהיפוך כי בא סוס פרעה ברכבו, שהוא בחי' גילוי מלכותו שעיקר גילוי מלכות זהו מה שיוכל להגביה לזה ולשלם לו שכר ולהשפיל לזה ולשלם לו עונש כו', ובזה יובן ענין סמיכות פסוק כי בא סוס לפסוק ה' ימלוך שמשמע שזהו כמו נתינת טעם, והיינו כנ"ל שע"י שמעניש לזה ומשלם שכר לזה עי"ז הוא גילוי מלכותו כו', ובכדי שיהי' גילוי מלכותו זהו ע"י שנתלבש בלבוש גיאות וזהו מ"ש כי גאה גאה, והנה זהו ג"כ ענין תו"מ כי תורה הוא בחי' מזון לנפש וכמ"ש ותורתך בתוך מעי, והיינו שע"י התורה נמשך אלקות בפנימי' בכל עולם ועולם, ומצות הם בחי' לבושים, וכמ"ש בזהר שע"י המצות נעשים לבושי' לנשמה וכמ"ש ימים יצרו ולו אחד בהם, ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עילאין שהוא בחי' מעשה המצות שנעשים לבושים לנשמה כו', והיינו לפי שהמצות הם בחי' רצה"ע שהרצון אינו מושג כו', ותורה היא פי' וביאור למעשה המצות כמו למשל מצות סוכה שיש בזה הלכות רבות איך הוא דין הסוכה, שהתורה מבאר את המצוה איך לעשותה שהלכות אלו הם מובנים ומושגים היטב, אבל עצם המצוה אינו מושג כלל רק שאמר ונעשה רצונו ששרש המצות הם מבחי' סוכ"ע, וע"כ נעשה לבושים לנשמה, וכמ"ש כצנה רצון תעטרנו שמהמצות נמשך בחי' מקיף, וזהו ענין טלית וציצית, שהטלית הוא בחי' מקיף ולבוש והוא בחי' לבושי' כתלג חיור שהוא בחי' סוכ"ע, והציצית הם בחי' שער רישי' כעמר נקי שהוא בחי' תו"מ כי שרש המצות הם מבחי' לבושי' כתלג חיור, ושרש התורה היא מבחי' ושער רישי', כי התורה נק' בשם שערות וכמ"ש קווצותיו
שמה
תלתלים תלי תלים של הלכות שהלכות נק' בשם שערות, והיינו לפי שהתורה נמשך בפנימי' וא"א לימשך בפנימי' מאוא"ס אם לא ע"י צמצום כו' כמו למשל השערה שיניקתה מהמוח הארה מצומצמת לבד כו', וזהו ענין שהציצית הם ל"ב חוטין שהוא ל"ב נ"ח שנמשכי' בפנימי' וכל כנף הוא שמונה חוטין והיינו לפי של"ב נ"ח הם מקור לעולמות ונמשכין בבחי' ד' אותיות ש' הוי', וכדי שיהי' מבחי' ש' הוי' מקור לעולמות זהו ע"י בחי' ש' אד' ששם הוי' שמתלבש בבחי' ש' אד' וכמ"ש וה' בהיכל קדשו היכל בגימ' אד', וזהו ענין ח' חוטין שהם מרמזי' על ד' אותיות ש' הוי' וד' אותיות ש' אד' כו', והנה פי' ציצית הם בחי' הסתכלות והיינו שהמכוון הוא שהמקיף דטלית יומשך בפנימי' כו' וזהו ג"כ שארז"ל שאין ציצית אלא לשון יוצא, והיינו שיוצא ומתגלה מסוכ"ע לממכ"ע כו' וכמ"ש ורוח לבשה את עמשי שלבשתו רוח הקדש, וזשארז"ל ותלבש אסתר מלכות מכאן שלבשתה רוה"ק נא' כאן ותלבש אסתר מלכות ונא' להלן ורוח לבשה את עמשי מה להלן רוה"ק אף כאן רוה"ק כו', ולכאורה אינו מובן שהרי רוה"ק היינו בפנימי' כו' מבחי' קדש העליון, וכמו דוד שהי' בעל רוה"ק ואמר תהלים כו' שהי' משיג השגת אלקות בבחי' פנימי', כמ"ש גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, וא"כ איך א' ורוח לבשה שהלבוש הוא רק בחי' מקיף לבד אלא הענין הוא שמתחלה נמשך רק בבחי' לבוש לבד בחי' מקיף ואח"כ מהמקיף נעשה ונמשך בפנימי' יסובבנהו יבוננהו כו', וכמו אורים ותומים שהי' לובש אהרן שהי' בבחי' לבוש לבד ועכ"ז על ידם השיג בפנימי' מה שהי' שואל כו', וזהו והי' לכם לציצית שהוא בחי' אסתכלות דהיינו שמהמקיף יומשך לפנימי והיינו שהציצית הם חוטי לבן וחוטי תכלת, חוטי לבן הוא בחי' אהבה וחוטי תכלת הוא בחי' יראה
שמו
כי תכלת דומה לים וים דומה לרקיע כו' והיינו שעי"ז המקיף נמשך אוי"ר בבחי' פנימי' כו'.
ומעתה י"ל מה שע"י ראיית מצות ציצית עי"ז וזכרתם את כל מצות הוי' ולא תתורו כו' מה שייך זה לראיית מצות ציצית, והענין הוא דהנה מצות ציצית הוא דוקא לקשור חוטין אחרים בטלית, משא"כ אם החוטין יוצאין מהטלית עצמה פסולים וכמ"ש תעשה ולא מן העשוי כו', וצ"ל מפני מה צריך שיהי' דוקא חוטין אחרים נפרדים ואח"כ לקשור אותם בטלית ולא שיצאו מהטלית עצמו, והענין הוא דהנה ארז"ל תלת קשרין מתקשרין דא בדא, ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה, והענין הוא דהנה ישראל אע"פ שחביבין ישראל שנק' בנים למקום אעפי"כ אינם בערך ודוגמא לאורייתא לפי שהנשמות הם בעלי גבול, משא"כ אורייתא היא בלי גבול ממש וכמ"ש ארוכה מארץ מדה כו' כי אורייתא מח"ע נפקת שהוא וחכמתו א' ממש חכים ולא בחכ' ידיעא, ואהי' אצלו שעשועי' יום יום שהוא שעשועי' עצמי' לאא"ס כו' וא"כ אינן בערך לאורייתא, וזהו שנש"י מתקשרין באורייתא היינו כמו שהקשר מחבר שני דברים נפרדי' זמ"ז ונעשים ע"י הקשר א' ממש כמ"כ נש"י ותורה אע"פ שהם שני דברים נפרדי' זמ"ז שאורייתא היא בלי גבול ונש"י הם בחי' גבול ומ"מ מתקשרין זב"ז ונעשי' א' ממש, והיינו ע"י שמדבר בדברי תורה ומניח שכלו ועיונו בדבר הלכה ומשיג אותה בטוב ונתאחד ההלכה זו בשכלו ממש עד שנעשו לאחדים כו', וזהו ענין הקשר שמקשרין שני דברים
שמז
נפרדים ונעשים לאחדים ממש כמ"כ נש"י מתקשרן באורייתא ונעשים א' ממש כו', והנה הקשר הנ"ל צריך להיות כפול כי אם לא יהי' כפול לא יעמוד כו', וכך בקשר של ציצית צ"ל ג"כ כפול והיינו שיהי' התחברות מלמטה למעלה ומלמעלמ"ט שכדי שיהי' מתקשר באורייתא צ"ל מתחלה שיהי' לו רצון בזה, וכמ"ש ואהבת את הוי' אלקיך, ואח"כ כתי' והיו הדברי' האלה כו' והיינו שמתחלה צריך שיהי' לו רצון בזה שירצה להתקשר בתורה שהיא חכמתו של הקב"ה ועי"ז נעשה הקשר שיהי' מתקשר באורייתא כו', וזהו ג"כ מ"ש שמן וקטרת ישמח לב קטרת זהו קיטורא דנשמתא שהיא בחי' קשר, והיינו שהוא מתקשר לאלקות, וקטרת הוא על מזבח הזהב שהוא בחי' פנימי' הלב רעו"ד שהוא הרצון לאלקות ממש, ועי"ז הוא מתקשר ומתחבר באורייתא שהוא בחי' שמן כי אורייתא נק' שמן כו' כי שמן הוא בחי' חכ' ואורייתא מח"ע נפקת כו' וזהו שמן וקטרת ישמח לב, והנה זה הקשר שייך לישראל דוקא וכמשארז"ל חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, לפי שחביבין ישראל שנק' בנים למקום ע"כ הם יכולים להתקשר ולעשות א' ממש, לפי שנק' בנים שנמשכי' ג"כ מח"ע אף שנמשכין בבחי' גבול מ"מ יכולים הם להתקשר באורייתא שהיא בלי גבול ממש כיון ששרשן א' כו' וכמ"ש מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל דוקא שהם כלי לזה לאורייתא כו', וזהו ענין השלש מעלות דקא חשיב ואזיל מתחלה א' חביב אדם שנברא בצלם שהוא קאי על כללות אדם בחי' מדבר שהוא כולל כל העולמות כו', ואח"כ א' חביבין ישראל שנק' בנים למקום שזהו מצד נה"א שנמשך מעצמות אוא"ס ממש בחי' ח"ע שזהו למעלה גם משרש כל העולמות, ששרש כל העולמות הוא רק מבחי' זיו והארה מעצמותו כו' השפעה חיצוני', משא"כ נש"י נמשכי' מפנימיותו ממש וכמ"ש ויפח באפיו נ"ח מאן דנפח מתוכו נפח מתוכיותו
שמח
נפח, אך אעפ"כ נמשכו בבחי' גבול כי בבחי' בריאה מאין ליש שכל כללות נש"י הם נמשכו בבריאה רק פרטיות נשמות שהם נשמות דאצי' כמו נשמת האבות ומשה כו', וזהו שא' חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה דהיינו שאע"פ שנמשכו בבחי' גבול מ"מ ע"י התורה יכולים להתאחד ולהתכלל באא"ס ממש לפי שאורייתא היא בלי גבול ממש, ונש"י מתקשרן באוריי' ונעשי' א' ממש כו', וזהו ענין נש"י מתקשרן באוריי' ואורייתא בקודב"ה היינו שאורייתא צריך ג"כ קשר שכדי שיתחבר באוא"ס שהיא למעלה מבחי' ח"ע שח"ע נחשבת כעשי' גשמי' לפניו ית' וכמ"ש כולם בחכ' עשית ואין ערוך אלי' אפי' אור צח אור מצוחצח אוכם הוא לגבי עילת העלות, והנה לזה צריך שיתקשר ויתחבר אוא"ס עם התורה שנמשכה מח"ע, וזהו ענין משארז"ל דוד הי' מחבר תושמ"ע בהקב"ה, והיינו שהי' עושה הקשר הנ"ל אוריי' בקודב"ה, והנה עי"ז שנעשה התקשרות אוא"ס עם אורייתא ממילא נעשה התקשרות אא"ס עם ישראל ג"כ שכיון שישראל מתקשראן באוריי' ונעשי' א' ואוריי' מתקשרא' בקוב"ה ממילא נעשה הכל א' כו', וזהו ענין טלית וציצית, כי טלית הוא בחי' לבושי' כתלג חיור שהוא בחי' סוכ"ע שלמעלה גם מבחי' ח"ע וציצית הוא בחי' ל"ב נ"ח שהיא בחי' תורה וצריך לקשור את הציצית לטלית שהוא מורה ע"ז שהתורה מתקשרא בקודב"ה אף שבאמת הקב"ה הוא למעלה מבחי' התורה באין ערוך כו', ואעפ"כ מתקשר באורייתא, וע"כ צריך להיות הציצית דוקא מחוטין נפרדי' ואח"כ לקשור אותם בטלית כו', ולא שיהי' החוטי ציצית שיצאו מהטלית עצמו כו', וזהו מ"ש וזכרתם את כל מצות ה' שיהי' מצות הוי' בבחי' דכר דהיינו שנש"י מקבלי' מבחי' מצות הוי' כי נש"י מתקשרין באוריי' דוקא וע"י אורייתא מתקשרין בקודב"ה כו', אך שצריך שיהי' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם כו', ולהבין פי' מ"ש אשר אתם זונים אחריהם למה נק' בשם זונה כו', הענין הוא דהנה כנס"י והקב"ה נק' בשם חתן
שמט
וכלה כמו בכל שיר השירים, וכמ"ש וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדקה ומשפט וידעת את ה', והיינו לפי שכנס"י מקבלי' השפעה אלקות בבחי' פנימי' מאוא"ס ע"כ נק' הקב"ה בשם חתן וכנס"י שמקבלים בחי' אלקות בתוכם נק' כלה ע"ש שמקבלים השפעה זו, אך היינו דוקא ע"י שיהי' להם רצון בזה שירצו אלקות בבחי' ואהבת את הוי' אלקיך, והיינו ע"י התורה כו' כי ע"י התו' מתקשרין בהקב"ה כו', וזהו שהתו' נק' ג"כ בשם חתן וכמ"ש ביום חתונתו זו מ"ת ויש ג"כ בבחי' כנס"י שמקבלים מעצמות אא"ס שלא ע"י התורה, והיינו ע"י רעו"ד שיש להם רצון פשוט לאלקות ממש בבחי' מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כו', אך כשמקבלי' תענוג מדבר זר ג"כ כמו תענוגי' גשמי' וכדומה נק' זונה כמו זונה שמקבלת תענוג מזרים חוץ מבעלה כמ"כ כשישראל מקבלים תענוג מדבר זר תענוגי' גשמי' שלא ע"י התורה ממילא נק' זונה, וזהו מ"ש וזכרתם את כל מצות הוי' שיקבלו תענוג דוקא מבחי' תו"מ, ולא תתורו אחרי לבבכם אשר אתם זונים אחריהם, שאם יקבלו תענוג מדברים גשמי' נק' בשם זונה, אך עדיין י"ל מה שייך זה לראיי' מצות ציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות הוי' ולא תתורו, והענין הוא דהנה כתי' ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים כו', ולכאו' אינו מובן זה מאין נמשך הרע ואפי' תענוגי' גשמי' של היתר שהם בחי' ק"נ ג"כ קשה מאין נמשך זה שהרי הכל נתהוה בדבר ה' ואיך נמשך מדבר הוי' מקור לתענוגים גשמי' כו', והגם דכתי' אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו כו' שהם מקבלי' מהמזלות, אך המזלות מקבלי' משמרי האופני' ושמרי האופני' מקבלים מאופנים ואופני' מחיות כו', עד ששרשן מקבל מבחי' דבר הוי' ממש בחי' מל' דאצי', ולמעלה הדבור הוא בחי' גבוה מאד, שהרי אין זה כמו דבור גשמי, רק מה שאנו מדמין זה לדבור היינו לפי שהוא בחי' מקור להשפעה וגילוי ע"כ אנו קורין זה בשם דבור שהוא בחי' גילוי לזולתו, אבל באמת הוא גילוי אוא"ס ממש, וא"כ איך נתהוה למטה בחי' רע גמור, אך הענין הוא דהנה אנו רואי' למטה באדם שהאדם הראשון נתהוה מבחי' מאמר נעשה אדם, והנה אדה"ר קודם החטא הי' בחי' גבוה מאד שהי' כולל כל הנשמות וכל העולמות כו', והנה כיון שנתהוה מבחי' מאמר
שנ
נעשה אדם עכצ"ל ששרש המאמר גבוה גם מאדה"ר כיון שנתהוה מהמאמר כו', והנה אנו רואים למטה באדם שיש בו שני הפכים שיש בו מוח ששורה בו שכל וחכ' להשכיל השכלה ולהשיג השגת אלקות ממש, ועוד יש בו בחי' קרביים ששם פרש גשמי כו', ולכאו' אינו מובן איך נמצא בו שני הפכים אלו כו', אך הענין הוא לפי שיש בו חצר הכבד המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון, וע"י הפרסא המפסיק עי"ז נעשה האברים שלמעלה מהפרסא בתכלית הרוחניות עד שנעשה המוח כלי לשכל להשיג השגת אלקות, ולמטה מהפרסא נעשה בתכלית הגשמיות ששם משכן הפרש, ואם לא הפרסא ממילא לא היו האברים שלמעלה מהפרסא בתכלית הרוחני', ולא האברים שלמטה מהפרסא בתכלית הגשמי' רק ע"י הפרסא כו', וכיון ששרש האדם נמשך מבחי' דבר הוי' ממאמר נעשה אדם והיינו ממילא כיון שיש באדם בחי' זו עכצ"ל שבהמאמר יש ג"כ בחי' קומת אדם והיינו ששרש הדבור למעלה הוא בחי' גבוה מאד והוא כולל שני בחי' והיינו בחי' ראש ומוחין שלמעלה מהפרסא, וגם יש בו בחי' מה שלמטה מהפרסא נעשה מקור לתענוגי' גשמי' וכמו למשל מאמר תדשא הארץ דשא עשב כו' ואיתא בזהר תדשא הארץ דשא הוא בחי' יוצר משרתים ועשב הוא בחי' ואשר משרתיו כו' שעומדים ברום עולם, והיינו שמהמאמר תדשא נתהוה בחי' מלאכים כו', אך לפי שיש פרסא המפסיק שם ממילא אחר הפרסא נתהוה מזה גם גשמי' כמו באדם שע"י הפרסא המפסיק נעשה גם פרש כו', וזהו שבהשתלשלו' נעשה מקור גם לתענוגי' גשמי' ק"נ, ואפילו רע גמור כו' לפי שהמאמר הוא בבחי' ציור אדם וכן בכל המאמרות והיינו שמהפסולת וחיצוניות של המאמר בחי' שמרי אופנים מזה נעשה מקור לתענוגי' גשמי' כו', ובזה יובן מה שע"י ראיית הציצית עי"ז ממילא ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כו', דהנה ל"ב חוטין הם ל"ב נ"ח, והיינו שהוא בחי' עשרה מאמרות וך"ב אותיות שע"י נתהוו כל העולמות, והנה כשיתבונן בזה איך שהעשרה מאמרות הם נקשרים לטלית שבעצם הם נפרדי' שהטלית הוא בחי' לבושי' כתלג חיור בחי' סוכ"ע ואינם בערך כלל רק שנקשרו להטלית כו' לפי שכך עלה ברצונו הפשוט והיינו אפילו ע"מ איך שהם למעלה שהוא בחי' גבוה מאד, ושרש התענוגי' גשמי' הוא רק מהפסולת של ע"מ פרש וחיצוני' כו' שמהחיצוניות שלאחר הפרסא נעשה מקור לתענוגי' גשמי' ג"כ, וא"כ ממילא לא ירצה בזה כיון שהוא רק פסולת כו', אלא שנעשה לו רצון לעצמותו ומהותו כו', ועי"ז נעשה ג"כ למען תזכרו דהיינו שיהיו הם בבחי' דכר שיהיו הם המשפיעים בהתורה, והיינו שמה שישראל מתקשרין באורייתא זהו ע"י עסק התורה ומצות שהוא עפ"י שכל וטעם שמתקשר באוריי' כנ"ל, אבל כדי שיהי' נעשה הקשר הראשון אוריי' בקוב"ה שאינו ערך כלל אל אוא"ס ב"ה שח"ע נחשבת כעשי'
שנא
גשמי' לפניו וכדי שיהי' מתקשר באוריי' זהו ע"י רעו"ד של ישראל שע"י שיש להם רצון פשוט לאלקות שלמעלה מהשכל וטעם עי"ז עושין הקשר הראשון שיהי' מתקשר אא"ס באורייתא, וכמו דוד שהי' מחבר תו' שלמעלה בהקב"ה שהי' עושה הקשר הנ"ל אוריי' בקוב"ה כו', וזהו למען תזכרו שהם נעשים בחי' דכר משפיעים בהתורה, ועשיתם את כל מצותי שהם עושים את המצות שממשיכי' רצה"ע בהמצות כו', ושיהי' גילוי אוא"ס במעשה המצות כו', וזהו שפעם נק' התורה בשם כלה וכמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה שהתורה נק' כלה וכנס"י נק' חתן ע"ש שהם משפיעי' בהתורה והתו' מקבל ע"י כו'.
אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ, והיינו שהוא נתינת טעם מהיכן נמשך הכח הזה לנש"י, ולזה א' אני הוי' אלקיכם, והענין הוא דהנה כתי' כי שמש ומגן הוי' אלקי', והיינו ששם אלקי' הוא מסתיר על ש' הוי' שהוא בחי' הי' הוה ויהי' שהוא בחי' גילוי אלקות ממש בחי' ביטול במציאות ממש, אך שם אלקי' מסתיר על שם הוי' שיהי' נראה העולם ליש ודבר נפרד כו', והנה יעקב אמר אם יהי' אלקי' עמדי ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והי' הוי' לי לאלקי', והיינו כי לחם לאכול הוא בחי' תורה שהיא בחי' פנימי' ובגד ללבוש זהו מעשה המצות שנעשו לבושים כו', וזהו ענין טלית וציצית, טלית הוא בחי' לבושי' כתלג חיור וציצית הוא בחי' חוטין שנמשכי' בבחי' פנימיות ל"ב נ"ח כו', ועי"ז והי' הוי' לי לאלקי' שהוי' יהי' כאלקי', והיינו שלא יהי' שם אלקי' מסתיר על שם הוי' אלא ששם הוי' עצמו יהי' מאיר כמו שעתה מאיר בחי' שם אלקי', וממילא בחי' ש' הוי' יהי' יותר גבוה מבחי' ש' הוי' שמאיר עתה אלא שיהי' גילוי בחי' ש' הוי' דלעילא ונק' הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו כו', והנה ע"י שיש להם רצון פשוט בחי' העלאה לבחי' ש' הוי' זה עי"ז יש להם כח להמשיך בתורה ולעשות התקשרות אוא"ס בתורה, וזהו אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ כי יש מצרים גם בקדושה, והיינו מה שגילוי אוא"ס נמשך בבחי' מיצר בחי' גבול כי אפילו ג"ע הוא ג"כ בחי' גבול, והנה זה
שנב
נמשך ע"י ששם אלקי' מסתיר על שם הוי', אבל ע"י שיהי' בחי' הוי' כאלקי' ולא יהי' שם אלקי' מסתיר ממילא נעשה יצ"מ כו', והנה אח"כ מסיים אני הוי' אלקיכם, והיינו שהקשר צריך להיות כפול ואם לאו אינו קשר והיינו שצריך שיהי' מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, ומ"ש מתחלה אני הוי' אלקיכם הוא בחי' העלאה שמלמטה למעלה מה שיש להם רצון פשוט לאלקות לעצמותו ומהותו, ואח"כ הוא המשכה שלמעלה למטה, ועי"ז נקשר קשר חזק כו' קודב"ה באורייתא ואוריי' בישראל ונעשה הכל אחד ממש.
—————— ּ ——————