תורת שמואל - תרל"ח - חייב אדם לברך ק' ברכות

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/index.htm">תרל"ח</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/15/index.htm">חייב אדם לברך ק' ברכות</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>חייב אדם לברך ק' ברכות</h3><div class=pageno>פז</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בס"ד</p></p> <p class=bodytext><span class=oldpagenumber><א></span></p> <p class=bodytext> ּ<span class=cup>חייב</span> אדם לברך<a name="_ftnref_1005" href="#_ftn_1005" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1005')">1</a> מאה ברכות בכ"י<a name="_ftnref_1006" href="#_ftn_1006" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1006')">2</a>, שנאמר ועתה ישראל<a name="_ftnref_1007" href="#_ftn_1007" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1007')">3</a> מה ה' אלקיך שואל, א"ת מ"ה אלא מאה<a name="_ftnref_1008" href="#_ftn_1008" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1008')">4</a>, ולכאורה צ"ל הלא כתיב מ"ה ולא מאה והאיך אומר<a name="_ftnref_1009" href="#_ftn_1009" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1009')">5</a> א"ת מה אלא מאה כו'. הנה במספר ברכות אלו נכללים ברכת הנהנין וברכת המצות וברכת התפילה, ולכן בשבת שאין מתפללים שמונה עשרה כ"א ז' ברכות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>פח</div></p> <p class=bodytext>מצוה להרבות בשארי ברכות כמו באכילת פירות<a name="_ftnref_1010" href="#_ftn_1010" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1010')">6</a> בכדי להשלים מספר מאה ברכות, ולהבין זה צ"ל שרש ענין הברכות, הנה בזח"ג עקב דר"ע סע"א<a name="_ftnref_1011" href="#_ftn_1011" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1011')">7</a> פי' בגין<a name="_ftnref_1012" href="#_ftn_1012" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1012')">8</a> דברכתא<a name="_ftnref_1013" href="#_ftn_1013" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1013')">9</a> דבריך ב"נ לקוב"ה אתא לאמשכא חיין ממקורא דחיי'<a name="_ftnref_1014" href="#_ftn_1014" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1014')">10</a> לשמי' דקוב"ה קדישא, פי' מקורא דחיין היינו בחי' אור הכתר דאצי' שהוא נק' בחי' מקור ושרש לכל הנאצלים ולכל המשכת המוחין שבאצי' להביא ולהמשיך בהן תמיד בחי' אור חדש שזהו דוקא הנק' ברכה, והטעם שבבחי' הכתר דוקא ידוע להיותו בחי' הממוצע בין המאציל לנאצלים כמ"ש בע"ח<a name="_ftnref_1015" href="#_ftn_1015" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1015')">11</a> וע"כ גם בחי' תוס' אור חדש הנק' ברכה צריך ג"כ לבוא ע"י בחי' הכתר, להיותו בחי' ממוצע לעורר ג"כ בחי' המשכה חדשה מעצמיות המאציל כו' (ועכ"ז הברכה אינה כמו תפילה שע"י התפילה נמשך אור חדש לגמרי<a name="_ftnref_1016" href="#_ftn_1016" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1016')">12</a> כמשי"ת אי"ה משא"כ ע"י הברכה נמשך רק ממקור לבד כו'), והגם שאמרו בזהר שאו"א דאצי' נקראו תרין ריעין<a name="_ftnref_1017" href="#_ftn_1017" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1017')">13</a> דלא מתפרשין וזיווגייהו תדיר<a name="_ftnref_1018" href="#_ftn_1018" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1018')">14</a> כו', וא"כ בהכרח יש אור שפע תמידית מאור הכתר לחו"ב וכמ"ש והחכ' מאין תמצא<a name="_ftnref_1019" href="#_ftn_1019" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1019')">15</a>, אך הנה מ"מ ענין הברכה במצות ברכת המזון להיותו בחי' אור חדש דוקא צריך לעורר ולהביא אור המשכה חדשה ע"י בחי' הכתר דוקא כדי שיבא אור חדש מעצמיות המאציל (הכוונה מבחי' עתיק שהוא מחצה העליון דכתר בחי' התחתונה שבמאציל, שגם בחי' זו בכלל מקור יחשב, ואינו דבר חדש לגמרי כמו ההמשכה שע"י התפילה רק לגבי בחי' זיווג דאו"א שית' נחשב אור חדש להיותו מלמעלה מאצי' שכבר נאצל כו'), משא"כ בבחי' זיווג דאו"א אינו מאיר רק מה שכבר נאצל ולא אור חדש, וכמ"ש בע"ח דיחוד או"א<a name="_ftnref_1020" href="#_ftn_1020" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1020')">16</a> אינו אלא לצורך קיום</p> <p class=bodytext><div class=pageno>פט</div></p> <p class=bodytext>העולמות דהיינו לחדש הישנות בלבד (וא"כ כוונתינו בזה על בחי' יחוד חיצוני דחו"ב, אבל בחי' יחוד הפנימי דחו"ב ממשיך אור חדש לגמרי, ובאמת זהו ע"י מס"נ דק"ש והמשכת או"ח דתפילה<a name="_ftnref_1021" href="#_ftn_1021" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1021')">17</a> שזהו למעלה מבחי' ברכה וכמשי"ת אי"ה), וזהו שאמר בזהר דברכתא דבריך ב"נ לקוב"ה שהוא בחי' ז"א אתא לאמשכא חיין ממקורא דחיי<a name="_ftnref_1022" href="#_ftn_1022" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1022')">18</a> פי' בחי' אור חדש ע"י אמצעית אור הכתר וזהו דכתיב וברכת את ה' אלקיך<a name="_ftnref_1023" href="#_ftn_1023" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1023')">19</a> דקאי על בחי' או"א שנק' הוי' אלקיך ועליהם ג"כ יאיר אור חדש הנק' ברכה, ופי' לשמיא<a name="_ftnref_1024" href="#_ftn_1024" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1024')">20</a> דקוב"ה קדישא תי' קדישא זה קאי אתיבת שמיא, והיינו כאילו אמר לשמיא קדישא דקוב"ה, ור"ל בחי' המל' שנק' שמי' דקוב"ה כידוע בפי' ויעש דוד שם<a name="_ftnref_1025" href="#_ftn_1025" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1025')">21</a> נק' שמי' קדישא להיותה מקבלת משרשה מבחי' אור אבא שנק' קדש<a name="_ftnref_1026" href="#_ftn_1026" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1026')">22</a> כידוע משום דאבא יסד ברתא<a name="_ftnref_1027" href="#_ftn_1027" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1027')">23</a>, וכידוע ששרש הדבור נמשך <span class=oldpagenumber><ב></span></p> <p class=bodytext> ּ מבחי' חכמה, ועד"מ התינוק קודם שיגיע לעת החכמה לא יוכל לצרף אותיות הדבור, וכמו שמתרגמינן ויהי האדם לנפש חי' לרוח ממללא<a name="_ftnref_1028" href="#_ftn_1028" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1028')">24</a>, ובכאן שממשיכין או"ח מבחי' הכתר שנק' מקור, אמר להיכן באה עיקר סיום שפע זאת לזה אמר לשמי' דקוב"ה קדישא, לפי שנעוץ סופן בתחילתן<a name="_ftnref_1029" href="#_ftn_1029" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1029')">25</a>, ותחילתן בסופן דהיינו מכתר למל', וזהו פי' וברכת את הוי' פי' את היינו את הטפל<a name="_ftnref_1030" href="#_ftn_1030" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1030')">26</a> דהיינו בחי' המל' שעולה למעלה לקבל ברכת הארה המשכה חדשה מעצמיות המאציל, וזהו ג"כ ענין כוס של ברכה, כוס בגימ' אלקי'<a name="_ftnref_1031" href="#_ftn_1031" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1031')">27</a> בחי' מל'<a name="_ftnref_1032" href="#_ftn_1032" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1032')">28</a> כו' וע"י הברכה נמשך עד בחי' הכוס בחי' מל', וא"כ הכוס הוא המקבל הברכה וזהו כוס של ברכה כו'. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> שרש ענין הברכות לאמשכא חיין ממקורא דחיי שהוא בחי' אור הכתר, בחי' או"ח, והגם שגם או"א זיווגייהו תדיר זהו ממה שכבר נאצל, אבל ע"י הברכה ממשיכים מהמקור, וההמשכה היא לשמא דקדב"ה קדישא היינו בחי' המל' שנק' שמא קדישא ששרשה מהחכ', וזהו וברכת את, נסוב"ת ותחב"ס.</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>צ</div></p> <p class=bodytext>ב) <span class=cup>ועפ"ז</span> יובן מארז"ל בפ"ו דברכות דל"ה ע"ב כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה ולכנס"י, שנאמר גוזל אביו ואמו<a name="_ftnref_1033" href="#_ftn_1033" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1033')">29</a>, ואומר אין פשע חבר לאיש<a name="_ftnref_1034" href="#_ftn_1034" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1034')">30</a> משחית, פי' גוזל אביו ואמו היינו בחי' או"א עילאין, ובגמ' לשון הקב"ה וכנס"י היינו כנ"ל שע"י הברכה ממשיכים באו"א וקוב"ה ושמא קדישא וכשנהנה בלא ברכה, מונע אור חדש לבוא אליהם מאור הכתר ע"י ברכה זאת כנ"ל, וממילא בהעדר אור חדש נשפע תוס' יניקה לחיצונים מאכילה זאת מבחי' הרע שבמאכל, וזהו חבר הוא לאיש משחית, ולכן מקדים בזהר ג"כ פקודא דא לברכא לי' לקוב"ה על מה דאכיל ושתי דכתיב ואכלת כו'<a name="_ftnref_1035" href="#_ftn_1035" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1035')">31</a> וברכת את כו' ואי לא בריך אקרי גזלן לגבי קוב"ה דכתיב גוזל אביו ואמו, בגין דברכתא דבריך ב"נ לקוב"ה אתי לאמשכה חיין ממקורא דחיי כו' משום דהא בהא תליא שע"י הברכה נמשך אור חדש ע"י אמצעות אור הכתר, ע"כ כשלא מברך ממקורו אקרי גזלן לאביו ולאמו שהם בחי' או"א כו', דהיינו ג"כ מה שגוזל להקב"ה וכנס"י שהם בחי' זו"נ דהרי בחי' מוחין דאו"א נמשכים לזו"נ לצורך קיום העולמות תמיד<a name="_ftnref_1036" href="#_ftn_1036" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1036')">32</a>, ושרש ענין הברכה להמשיך או"ח באו"א ממקורא דחיין הוא בחי' הכתר ושיומשך גם לבחי' המל' כנס"י כו', וכ"מ<a name="_ftnref_1037" href="#_ftn_1037" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1037')">33</a> בהרמ"ז עקב דר"ע ע"ב<a name="_ftnref_1038" href="#_ftn_1038" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1038')">34</a> בד"ה ולנחתא<a name="_ftnref_1039" href="#_ftn_1039" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1039')">35</a> אחרנין מלעילא, והשפע האמיתי הוא מהפנימיות כו', שגם או"א מקבלין<a name="_ftnref_1040" href="#_ftn_1040" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1040')">36</a> אותו מאריך ואריך מעתיק כו'<a name="_ftnref_1041" href="#_ftn_1041" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1041')">37</a>, ויש ראי' לזה ממ"ש בזח"ב פ' בשלח דס"ג ע"ב כד עתיקא סדכ"ס בעי לזמנא ברכאן לעלמא אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה, מבואר משם אשר מקור הברכה נמשך מע"ק סדכ"ס שהוא הכתר אלא שנמשך ע"י או"א, כי א"א לקבל <span class=oldpagenumber><ג></span></p> <p class=bodytext> ּ מהכתר בעצמו כ"א ע"י התלבשותו בחכ', וגם לא מהחכ' עצמה כ"א ע"י הבינה כו'. ובמהרש"א<a name="_ftnref_1042" href="#_ftn_1042" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1042')">38</a> כ' על מארז"ל דל"ה ע"ב פ"ו דברכות ע"ד מה שאמרו במשנה פב"ת דסוטה משנה י"ב משחרב בהמק"ד כו' ולא ירד הטל לברכה ונוטל<a name="_ftnref_1043" href="#_ftn_1043" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1043')">39</a> טעם הפירות, כמ"כ כשאינו מברך על המזון והפירות אינו נמשך הטל של ברכה, ועיקר ענין הברכה הוא המשכת גילוי אלקות כמו ברוך ה' אלקי ישראל<a name="_ftnref_1044" href="#_ftn_1044" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1044')">40</a> מן העולם ועד העולם דהיינו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגלייא<a name="_ftnref_1045" href="#_ftn_1045" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1045')">41</a> כמ"ש בזהר ויצא דף קנ"ח<a name="_ftnref_1046" href="#_ftn_1046" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1046')">42</a>, ולכן נק'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>צא</div></p> <p class=bodytext>ה' אלקי ישראל שע"י ישראל נמצא ריבוי גילוי אלקותו למטה כמו למעלה, כמ"ש מזה בת"א בד"ה ויהי בשלח פרעה<a name="_ftnref_1047" href="#_ftn_1047" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1047')">43</a>, וע' בד"ה אז ישיר משה ובנ"י<a name="_ftnref_1048" href="#_ftn_1048" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1048')">44</a>. וביאור הענין<a name="_ftnref_1049" href="#_ftn_1049" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1049')">45</a> דהנה כל ישראל הם מאמינים בני מאמינים<a name="_ftnref_1050" href="#_ftn_1050" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1050')">46</a>, מה שנלאו חכמי הפיליסופי'<a name="_ftnref_1051" href="#_ftn_1051" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1051')">47</a> והמחקרים להבין בשכלם כי האמונה היא למעלה מהשגה ושכל, ואפי' מהשגה שבשרש נפש האלקית שבישראל דמזלייהו חזי<a name="_ftnref_1052" href="#_ftn_1052" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1052')">48</a> כו', שהרי לית מחשבה תפיסא<a name="_ftnref_1053" href="#_ftn_1053" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1053')">49</a> בי' כלל והוא רם ונשא למעלה ממזלייהו<a name="_ftnref_1054" href="#_ftn_1054" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1054')">50</a>, והנה בזמן בית ראשון היו נש"י במעלה העליונה, והי' אוא"ס שורה ומתגלה בנפשם להיות אצלם גילוי אמונה זו כאילו רואה כו', אך בזמן ב"ש לא היו הנשמות במעלה עליונה כ"כ תקנו אנשי כנסת הגדולה הברכות<a name="_ftnref_1055" href="#_ftn_1055" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1055')">52</a> להמשיך גילוי אמונה זו להיות ברוך ונמשך הוי' אוא"ס ב"ה בגילוי למטה<a name="_ftnref_1056" href="#_ftn_1056" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1056')">51</a>, וסדר ההשתלשלות המשכת הגילוי הוא מתחילה להיות ה' אלקינו הוא גילוי אוא"ס ב"ה בנש"י להיות אלקינו ממש בבחי' ביטול לפי שהם מפנימיות העולמות, משא"כ המלאכים הם מחיצוניות העולמות<a name="_ftnref_1057" href="#_ftn_1057" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1057')">53</a> שעליהם נאמר ומשם יפרד<a name="_ftnref_1058" href="#_ftn_1058" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1058')">54</a> והי' לארבעה ראשים, ארבע נהרות הנ"ל<a name="_ftnref_1059" href="#_ftn_1059" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1059')">56</a> הם ארבע מחנות שכינה<a name="_ftnref_1060" href="#_ftn_1060" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1060')">55</a> מחנה מיכאל כו', וזש"א רז"ל (ברכות ד' ע"ב<a name="_ftnref_1061" href="#_ftn_1061" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1061')">57</a> מיכאל באחת כו', ולא אמרו איזהו שיעור על נש"י, לפי שענין טיסה שטסים את העולם לא שייך גבי נשמות כלל שהעולם ומלואה אינם תופסים מקום כלל נגדם, משא"כ לגבי המלאכים<a name="_ftnref_1062" href="#_ftn_1062" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1062')">59</a> תופס העולם איזה מקום,</p> <p class=bodytext><div class=pageno>צב</div></p> <p class=bodytext>אלא שמיכאל די לו בטיסה אחת וגבריאל בשתים<a name="_ftnref_1063" href="#_ftn_1063" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1063')">58</a> כו', ואלי' בארבע<a name="_ftnref_1064" href="#_ftn_1064" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1064')">60</a> עם גופו שהי' תחילה גשמי ונהפך כו', ואח"כ מלך העולם שעל העולם הוא גילוי מלכותו ית' לבד שאין מלך בלא עם<a name="_ftnref_1065" href="#_ftn_1065" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1065')">61</a> כו', והנה ע"י הברכה ממשיך ברכה והמשכה להיות גילוי אוא"ס בנפש כלל ישראל שתחזק אמונת ה' בלבם בבחי' גילוי כאילו רואה כו', אך כל המוקדם מוקדם לברכה<a name="_ftnref_1066" href="#_ftn_1066" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1066')">62</a>, והמשכת הגילוי השראת אור זה, הוא המברך שהוא הוא העושה המצוה שהם כלים להשראת אוא"ס ממש והוא המברך הברכה, שבהם וע"י ממשיך אוא"ס למטה, וזהו אשר קדשנו במצותיו, אשר הוא מלשון דהא שהוא נתינת טעם לדבר כלומר לפי שקדשנו במצותיו, וציונו מלשון צותא והתקשרות<a name="_ftnref_1067" href="#_ftn_1067" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1067')">63</a> באור א"ס ב"ה שרש המצות למעלה, לכך יש לנו כח להמשיך גילוי אור א"ס ב"ה בברכה זו<a name="_ftnref_1068" href="#_ftn_1068" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1068')">64</a>, וההמשכה היא מעלמא דאתכסי' בבחי' עלמא דאתגלייא, שיהי' נמשך <span class=oldpagenumber><ד></span></p> <p class=bodytext> ּ גילוי אמונה זו להיות ברוך ונמשך גילוי אור א"ס ב"ה למטה כאילו רואה כו'. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> הנהנה מעוה"ז בלא ברכה גוזל להקב"ה וכנס"י שנאמר גוזל אביו ואמו היינו או"א וזו"נ ומל', וזהו וברכת את כנ"ל שהברכה שיומשך באו"א מהמקור, וז"ע ולא ירד הטל לברכה, וענין הברכה היא ההמשכה מעלמא דאתכסי' בעלמא דאתגלייא והברכות תקנו בב"ש בכדי שיומשך גילוי אור האמונה כאילו רואה כו'.</p></p> <p class=bodytext>ג) <span class=cup>והנה</span> מלבד כל הנ"ל יש עוד מעלה בברכות, שהברכות<a name="_ftnref_1069" href="#_ftn_1069" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1069')">65</a> שמברכין על המצוות הם מד"ס<a name="_ftnref_1070" href="#_ftn_1070" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1070')">66</a>, והם למעלה מקיום המצוות עצמן כמ"ש בע"ח שע"י עצם המצוה נמשך בחי' האו"פ המתלבש בתוך הכלים ממש, וע"י הברכה שעל המצוה ממשיכים בחי' האו"מ<a name="_ftnref_1071" href="#_ftn_1071" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1071')">67</a> שהוא למעלה מבחי' האו"פ שלכך א"י להתלבש בתוך הכלי, וכמשנ"ת במ"א באריכות שענין בחי' אור מקיף הוא מפני</p> <p class=bodytext><div class=pageno>צג</div></p> <p class=bodytext>שלעוצם מעלתו א"י להתלבש בתוך הכלי<a name="_ftnref_1072" href="#_ftn_1072" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1072')">68</a> כו', ולכן נשאר בבחי' מקיף כו', וזשארז"ל כל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן<a name="_ftnref_1073" href="#_ftn_1073" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1073')">69</a> לשון עובר הוא ענין בחי' מקיף כמו עובר לסוחר<a name="_ftnref_1074" href="#_ftn_1074" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1074')">70</a> שענין עובר הוא מה שעובר עליו בבחי' מקיף, וזהו שאמרו עריבי' עלי ד"ס<a name="_ftnref_1075" href="#_ftn_1075" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1075')">71</a> אמרו לשון עלי ולא לי כי פי' עלי היינו לומר שההמשכה שע"י הברכה היא בבחי' מקיף וזהו עלי, ולכך ערבים יותר מיינה של תורה<a name="_ftnref_1076" href="#_ftn_1076" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1076')">72</a> שהם רק בחי' או"פ כו', ונועם ה' והעריבות הנמשך ע"י הברכה שהוא מד"ס הוא מבחי' מקיף, וזהו ערבים עלי<a name="_ftnref_1077" href="#_ftn_1077" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1077')">73</a>. וביאור הענין דהנה כתי' ועל דמות הכסא<a name="_ftnref_1078" href="#_ftn_1078" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1078')">74</a> דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ולכאורה צ"ל הלא אין לו דמות הגוף<a name="_ftnref_1079" href="#_ftn_1079" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1079')">75</a> ולא גוף, והאיך נא' כמראה אדם עליו מלמעלה, אך הענין יובן ע"פ מארז"ל ע"פ ועשיתם אתם<a name="_ftnref_1080" href="#_ftn_1080" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1080')">76</a> אתם כתיב מעלה אני עליכם כאילו עשאוני<a name="_ftnref_1081" href="#_ftn_1081" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1081')">77</a>, והיינו שע"י קיום המצות ממשיכים להיות כבי' בחי' אדם עליו מלמעלה, כי רמ"ח פקודין הם בחי' רמ"ח איברין<a name="_ftnref_1082" href="#_ftn_1082" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1082')">78</a>, והיינו כמו בציור אדם הנה האדם הוא כלול מרמ"ח איברין ושס"ה גידים<a name="_ftnref_1083" href="#_ftn_1083" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1083')">79</a> כן למעלה בחי' רמ"ח פקודי' הם הם בחי' האיברים דמלכא שנעשה בחי' ציור אדם מבחי' ט"ס דז"א, והיינו כי טפ"ט הם פ"א ורת"ס הם רמ"ג וה"ח<a name="_ftnref_1084" href="#_ftn_1084" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1084')">80</a> המגדילים זהו מספר רמ"ח, שע"י קיום התומ"צ בגשמי' דוקא עי"ז נעשה בחי' אדם למעלה, וזהו כאילו עשאוני, היינו לפי שע"י העבודה ממשיכים המשכת אורות בכלים שהוא בחי' ההיא נביעא דאיהי נשמתא לגופא<a name="_ftnref_1085" href="#_ftn_1085" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1085')">81</a> היינו בחי' מה שגופין תקינת לון<a name="_ftnref_1086" href="#_ftn_1086" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1086')">82</a> חג"ת, דרועא ימינא, דרועא שמאלא וגופא כו', ועכ"ז אמר כמראה אדם מפני כי באמת הוא רק כאילו עשאוני, שהרי באמת אין לו דמות הגוף ולא גוף, רק ע"י שמקיימים רצונו עי"ז כאילו עשאוני להיות בבחי' כמראה אדם, וזהו ע"י המצות עצמם שזהו בחי' או"פ אורות בכלים, וע"י הברכה ממשיכים עלי בחי' מקיף כו' כנ"ל ולכן עריבים עלי דוקא, ולכן חייב אדם לברך מאה ברכות בכדי להמשיך בחי' המקיפים כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>צד</div></p> <p class=bodytext><span class=oldpagenumber><ה></span></p> <p class=bodytext> ּ</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> שע"י עצם המצוה עצמה ממשיכים רק בחי' או"פ, וע"י הברכה ממשיכים בחי' או"מ כמ"ש בע"ח, ולכן עריבים עלי דוקא בחי' ד"ס הם גם הברכות שתקנו רבנן כמראה אדם, כאילו עשאוני ע"י רמ"ח מצות רמ"ח איברין ושס"ה ל"ת שס"ה גידים וזהו או"פ, וע"י הברכה נמשך או"מ ולכן חייב אדם לברך מאה כו'. </p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1005> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1005" href="#_ftnref_1005" class='ftn'>1</a>) <span class=haorodiburmaschil>חייב אדם לברך</span>: ”מכאן ועד סד"ה הי' ר"מ אומר הוא המשך הנודע בשם ”חייב אדם לברך תרל"ח" ונדפס בשם: לקו"ת תורת שמואל ש"ה. ובו מתבארים בארוכה עניני ד"ה להבין ענין הברכות שבתו"א ובלקו"ת לג"פ (לקו"ת תורת שמואל ש"א)" — רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 46 הערה 5. </p> <p class='ftntext'>ההמשך כולל י"ט מאמרים (מ"ב פרקים), להלן באים שמות הדרושים כפי שנרשמו במפתח הבוך 1089 שכולל דרושים של שנה זו תרל"ח (כשלידם נרשם הדף מקומו של המאמר בהבוך). והתאריכים שנסמנו לקמן הם (פרט במקום שנרשם אחרת) כפי שהם מופיעים בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב. לע"ע לא נתברר אם רשימה זו היא גוכתי"ק של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, או שזהו כת"י של המעתיק (הפרקים שצויינו לקמן לא נרשמו במפתח הבוך). </p> <p class='ftntext'>א) חייב אדם לברך — ש"פ תזריע (פרקים א-ג). </p> <p class='ftntext'>ב) ברוך ה' אלקי ישראל — ש"פ מצורע (פרקים ד-ה). ברשימה דלקמן: שה"ג — פ' מצורע חל בשה"ג. </p> <p class='ftntext'>ג) להבין ענין אכילת מצה — ליל ב' של חה"פ (פרקים ו-ח). </p> <p class='ftntext'>ד) ביום ההוא יהי' הוי' א' — ש' חוה"פ (פ"ט). </p> <p class='ftntext'>ה) אז ישיר משה ובנ"י — אחרון ש"פ (פרקים י-יא). ברשימה דלקמן: שש"פ. </p> <p class='ftntext'>ו) אר"א אר"ח ת"ח מרבי' שלום (פי"ב). ברשימת כת"י מבוך מאסקבא מס' 248: אחרון ש"פ. </p> <p class='ftntext'>ז) ושמרתם את חוקותי ואת משפטי — ש"פ אחרי (פרקים יג-טו). </p> <p class='ftntext'>ח) כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה — ש"פ קדושים (פרקים טז-יז). </p> <p class='ftntext'>ט) מקום שאמרו להאריך — ש"פ אמור (פרקים יח-יט). </p> <p class='ftntext'>י) היושבת בגנים (פרקים כ-כב). </p> <p class='ftntext'>יא) גל עיני ואביטה נפלאות — ל"ג בעומר (פרקים כג-כה). </p> <p class='ftntext'>יב) אם בחוקותי תלכו — ש"פ בחוקותי (פרקים כו-כח). </p> <p class='ftntext'>יג) כי ממך הכל (פרקים כט-ל). ברשימה הנ"ל: במדבר. </p> <p class='ftntext'>יד) בשחר מברך שתים (פרקים לא-לב). </p> <p class='ftntext'>טו) גדול העונה אמן (פרקים לג-לד). ברשימה הנ"ל: בהעלותך. </p> <p class='ftntext'>טז) שלח לך אנשים (פרקים לה-לו). </p> <p class='ftntext'>יז) פיה פתחה בחכ' (פרק לז). ברשימה הנ"ל: קרח. </p> <p class='ftntext'>יח) צור תעודה חתום תו' — פ' חו"ב ע"פ בוך 145 ע' מא — (פרקים לח-לט). </p> <p class='ftntext'>יט) הי' רמ"א חייב אדם לברך מ"ב — פ' פינחס ע"פ בוך 145 ע' מה — (פרקים מ-מב). ברשימה הנ"ל: חקת — ראה הנרשם במאמר שלפנ"ז. </p> <p class='ftntext'>למאמר זה לפ"א — ראה ביאוה"ז עקב קיח, א-ב. לפ"ב — ראה ביאוה"ז שם קיח, ב. ולהצ"צ כרך א ע' תקעא [נדפס גם באוה"ת עקב ע' תקמח]. תו"א בראשית ו, א-ב. לפ"ג — ראה תו"א שמות נג, ריש ע"ב. </p> <p class='ftntext'>הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות. </p> <p class='ftntext'>ההמשך נדפס מבוך 1089 גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש־ ומפכ"א ואילך כת"י מעתיק וגוכתי"ק כמצויין לקמן במקומו. המשך זה הנדפס (כנ"ל) נסמן לקמן בהערות: ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1006> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1006" href="#_ftnref_1006" class='ftn'>2</a>) <span class=haorodiburmaschil>חייב. . מאה ברכות בכ"י</span>: מנחות מג, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1007> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1007" href="#_ftnref_1007" class='ftn'>3</a>) <span class=haorodiburmaschil>ועתה ישראל</span>: עקב י, יב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1008> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1008" href="#_ftnref_1008" class='ftn'>4</a>) <span class=haorodiburmaschil>א"ת מה אלא מאה</span>: ראה לקמן פמ"ב. שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1009> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1009" href="#_ftnref_1009" class='ftn'>5</a>) <span class=haorodiburmaschil>והאיך אומר</span>: ראה גם לקמן פמ"ב. המשך מים רבים תרל"ו פקצ"ח ע' רכח. מאמר ד"ה ועתה ישראל תשכ"ח בתחלתו [קונט' כ' מנ"א תנש"א — סה"מ מלוקט ח"ה ע' שמא]. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1010> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1010" href="#_ftnref_1010" class='ftn'>6</a>) <span class=haorodiburmaschil>בשבת. . באכילת פירות</span>: ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הל' שבת סרפ"ד, ס"ז. רסר"צ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1011> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1011" href="#_ftnref_1011" class='ftn'>7</a>) <span class=haorodiburmaschil>בזח"ג עקב דר"ע סע"א</span>: וכ"ה גם בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'ת [ששם הועתק קטע זה בשינוי קל]. ובביאוה"ז שבהערה הבאה: [ס]ע"ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1012> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1012" href="#_ftnref_1012" class='ftn'>8</a>) <span class=haorodiburmaschil>בגין</span>: מכאן ועד לקמן פ"ב על יד הערה 32 הוא לשון הביאורי זהר עקב קיח, א ואילך בשינויים והוספות. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1013> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1013" href="#_ftnref_1013" class='ftn'>9</a>) <span class=haorodiburmaschil>דברכתא</span>: וכ"ה גם בביאוה"ז שם. המשך תער"ב שם. ובהנחה מדרוש זה — שנדפס לקמן בחלק ההנחות — על יד הערה 8. אבל במאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שלו [שהוא הנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז מדרוש זה] ובזהר: דברכאן. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1014> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1014" href="#_ftnref_1014" class='ftn'>10</a>) <span class=haorodiburmaschil>דחיי'</span>: וכ"ה גם בביאוה"ז ובהמשך תער"ב שם. ב־ תקס"ז ובזהר: דחיי. וכ"ה בסמוך בפנים על יד הערה 18. ועוד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1015> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1015" href="#_ftnref_1015" class='ftn'>11</a>) <span class=haorodiburmaschil>הכתר. . הממוצע. . בע"ח</span>: ראה שם שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תס. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יא, ג. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' שמח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1016> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1016" href="#_ftnref_1016" class='ftn'>12</a>) <span class=haorodiburmaschil>התפילה נמשך אור חדש לגמרי</span>: ראה לקמן פמ"א ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שצד. וש"נ. תרכ"ט ע' ב. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1017> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1017" href="#_ftnref_1017" class='ftn'>13</a>) <span class=haorodiburmaschil>שאו"א. . תרין ריעין</span>: ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1018> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1018" href="#_ftnref_1018" class='ftn'>14</a>) <span class=haorodiburmaschil>שאו"א. . וזיווגייהו תדיר</span>: ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. ע"ח שער הכללים פי"ג. לקו"ת שה"ש כ, ב ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' שנו ואילך. דברים ח"ג ס"ע תתפט ואילך. הנחות תקע"ז ע' קיז ואילך. תו"ח נח מו, ג הערה 25. יתרו ח"ב עדר, רע"ד. סה"מ תרכ"ט ע' רפח. תרל"ד ע' עג ובהנסמן בהנ"ל. לקמן מאמר ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 104 ואילך. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 82. בסמוך בהערה 16. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשסא הובא לקמן במאמר ד"ה ישמח משה על יד הערה 99־ ד"ה מה יפו על יד הערה 40 [ושם: בפע"ח בהקדמה]. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1019> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1019" href="#_ftnref_1019" class='ftn'>15</a>) <span class=haorodiburmaschil>והחכ' מאין תמצא</span>: איוב כח, יב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1020> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1020" href="#_ftnref_1020" class='ftn'>16</a>) <span class=haorodiburmaschil>בע"ח דיחוד או"א</span>: ראה שם שער הכללים ספ"ה. פי"ג. שער הזיווגים שט"ו, פ"א. שער הנסירה שכ"ט, רפ"ב. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי ובהערה 82 [ושם: פע"ח]. פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פי"ד. לעיל הערה 14. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1021> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1021" href="#_ftnref_1021" class='ftn'>17</a>) <span class=haorodiburmaschil>יחוד הפנימי. . מס"נ דק"ש. . דתפלה</span>: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1022> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1022" href="#_ftnref_1022" class='ftn'>18</a>) <span class=haorodiburmaschil>דחיי</span>: ראה לעיל הערה 10. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1023> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1023" href="#_ftnref_1023" class='ftn'>19</a>) <span class=haorodiburmaschil>וברכת את ה' אלקיך</span>: נסמן לקמן בהערה 31. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1024> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1024" href="#_ftnref_1024" class='ftn'>20</a>) <span class=haorodiburmaschil>לשמיא</span>: ב וכן לקמן בפנים: לשמי'. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1025> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1025" href="#_ftnref_1025" class='ftn'>21</a>) <span class=haorodiburmaschil>ויעש דוד שם</span>: שמו"ב ח, יג. ראה זהר בחוקותי קיג, סע"א ואילך ובמפרשים שם. ש"א לו, ב ובהערה 40. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1026> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1026" href="#_ftnref_1026" class='ftn'>22</a>) <span class=haorodiburmaschil>אור אבא שנק' קדש</span>: ראה זהר רע"מ בא מג, רע"ב. אמור צד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א נח, ב. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1027> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1027" href="#_ftnref_1027" class='ftn'>23</a>) <span class=haorodiburmaschil>דאבא יסד ברתא</span>: ראה זהר רע"מ פינחס רנו, ב. רמח, א. רנח, א. אגה"ק ס"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפ הערה ד"ה מצירופי. קונטרסים ס"ע תקמז ואילך. תו"ח שמות ח"א יב, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1028> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1028" href="#_ftnref_1028" class='ftn'>24</a>) <span class=haorodiburmaschil>ויהי. . לרוח ממללא</span>: בראשית ב, ז ובתרגום אונקלוס שם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1029> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1029" href="#_ftnref_1029" class='ftn'>25</a>) <span class=haorodiburmaschil>שנעוץ סופן בתחילתן</span>: ראה ס"י פ"א, מ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1030> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1030" href="#_ftnref_1030" class='ftn'>26</a>) <span class=haorodiburmaschil>את הטפל</span>: ראה ברכות לו, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1031> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1031" href="#_ftnref_1031" class='ftn'>27</a>) <span class=haorodiburmaschil>כוס בגימ' אלקי'</span>: זהר רע"מ פינחס רמה, סע"א. עקב רעג, סע"א. חידושי אגדות מהרש"א ברכות נא, ב ד"ה: עשרה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1032> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1032" href="#_ftnref_1032" class='ftn'>28</a>) <span class=haorodiburmaschil>אלקי' בחי' מל'</span>: ראה זהר בראשית כב, א. אחרי סה, א. תו"ח וארא ח"א עה, ב הערה 202. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1033> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1033" href="#_ftnref_1033" class='ftn'>29</a>) <span class=haorodiburmaschil>גוזל אביו ואמו</span>: משלי כח, כד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1034> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1034" href="#_ftnref_1034" class='ftn'>30</a>) <span class=haorodiburmaschil>לאיש</span>: וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 27־ ד"ה כל הנהנה על יד הערה 4. ב: הוא לאיש. וכן הובא בסמוך בפנים. לקמן רפט"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1035> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1035" href="#_ftnref_1035" class='ftn'>31</a>) <span class=haorodiburmaschil>דכתיב ואכלת כו'</span>: עקב ח, י. כ"ה גם בביאוה"ז כאן. והוא לשון הזהר לפנ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1036> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1036" href="#_ftnref_1036" class='ftn'>32</a>) <span class=haorodiburmaschil>תמיד</span>: ע"כ לשון הביאוה"ז. ראה לעיל הערה 8. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1037> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1037" href="#_ftnref_1037" class='ftn'>33</a>) <span class=haorodiburmaschil>וכ"מ</span>: מכאן ועד לקמן על יד הערה 42 הוא לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקעא [נדפס גם באוה"ת עקב ע' תקמח] בהוספות ושינויים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1038> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1038" href="#_ftnref_1038" class='ftn'>34</a>) <span class=haorodiburmaschil>דר"ע ע"ב</span>: בביאוה"ז שם: שם, ולפנ"ז שם: ”דרע"א א'". </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1039> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1039" href="#_ftnref_1039" class='ftn'>35</a>) <span class=haorodiburmaschil>ולנחתא</span>: כ"ה גם בביאוה"ז כאן. וברמ"ז: לנחתא. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1040> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1040" href="#_ftnref_1040" class='ftn'>36</a>) <span class=haorodiburmaschil>מקבלין</span>: שם: מקבלים. ב: מקבלי'. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1041> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1041" href="#_ftnref_1041" class='ftn'>37</a>) <span class=haorodiburmaschil>כו'</span>: שם: וכו'. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1042> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1042" href="#_ftnref_1042" class='ftn'>38</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובמהרש"א</span>: ברכות לה, א ד"ה ל"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1043> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1043" href="#_ftnref_1043" class='ftn'>39</a>) <span class=haorodiburmaschil>ונוטל</span>: ב־ ובביאוה"ז: וניטל. וראה שינויי נוסחאות במשנה שם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1044> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1044" href="#_ftnref_1044" class='ftn'>40</a>) <span class=haorodiburmaschil>ברוך ה' אלקי ישראל</span>: תהלים קו, מח־ דהי"א טז, לו [בדילוג]. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1045> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1045" href="#_ftnref_1045" class='ftn'>41</a>) <span class=haorodiburmaschil>מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגלייא</span>: ראה גם בנוסף להמצויין בפנים תו"ח שמות ח"א יח, ג. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1046> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1046" href="#_ftnref_1046" class='ftn'>42</a>) <span class=haorodiburmaschil>דף קנ"ח</span>: ע"ב — ע"כ מביאוה"ז להצ"צ שבהערה 33. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1047> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1047" href="#_ftnref_1047" class='ftn'>43</a>) <span class=haorodiburmaschil>בת"א בד"ה ויהי בשלח פרעה</span>: סא, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1048> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1048" href="#_ftnref_1048" class='ftn'>44</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה אז ישיר משה ובנ"י</span>: תו"א בשלח סב, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1049> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1049" href="#_ftnref_1049" class='ftn'>45</a>) <span class=haorodiburmaschil>הענין</span>: מכאן ועד לקמן על יד הערה 64 הוא לשון התו"א בראשית ו, א-ב בשינויים והוספות. מובא גם לקמן רפי"א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1050> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1050" href="#_ftnref_1050" class='ftn'>46</a>) <span class=haorodiburmaschil>מאמינים בני מאמינים</span>: שבת צז, א. וראה לקמן רפ"ז [והוא מאוה"ת בראשית כרך ג כאן ע' 1104 רפ"ב בהג"ה]. תשא ע' א'תתעט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1051> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1051" href="#_ftnref_1051" class='ftn'>47</a>) <span class=haorodiburmaschil>הפיליסופי'</span>: בתו"א כאן: הפילוסופים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1052> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1052" href="#_ftnref_1052" class='ftn'>48</a>) <span class=haorodiburmaschil>דמזלייהו חזי</span>: מגילה ג, א. באוה"ת כאן (ע' 1104) מציין: ”עמ"ש סד"ה כיצד מרקדין" ואולי צ"ל: רד"ה — ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' קפז. לקו"ת שה"ש מח, סע"ב. וראה גם שם טז, ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1053> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1053" href="#_ftnref_1053" class='ftn'>49</a>) <span class=haorodiburmaschil>לית מחשבה תפיסא</span>: ת"ז בהקדמה יז, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1054> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1054" href="#_ftnref_1054" class='ftn'>50</a>) <span class=haorodiburmaschil>ונשא למעלה ממזלייהו</span>: ראה אוה"ת כאן ע' 1104 בהג"ה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1055> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1055" href="#_ftnref_1055" class='ftn'>52</a>) <span class=haorodiburmaschil>בזמן ב"ש. . תקנו. . הברכות</span>: ראה יראים ס"י. שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר סנ"א, ס"ה מראה מקום סד. תו"א כאן בהתחלת המאמר. סידור דרושים לחתונה קלג, ב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 36. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ס"ע קפא ואילך וע' רצו. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכד. תו"ח וארא ח"א עד, א. ולהעיר מאוה"ת (כאן) ע' תקנב. (לקמן) רפ"ד. ופ"ה. ספ"ו. שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. פע"ח שער הברכות בתחילתו [ובמהדורת תקמ"ב: מרע"ה]. שו"ת תירוש ויצהר לרצ"י מיכלזון סצ"ח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1056> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1056" href="#_ftnref_1056" class='ftn'>51</a>) <span class=haorodiburmaschil>בית ראשון. . ב"ש. . למטה</span>: ראה אוה"ת כאן ע' תקנג בהג"ה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1057> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1057" href="#_ftnref_1057" class='ftn'>53</a>) <span class=haorodiburmaschil>בנש"י. . מפנימיות. . המלאכים הם מחיצוניות העולמות</span>: ראה גם אוה"ת כאן ע' 1106 ואילך בהג"ה. ש"א ח, ב ובהנסמן במ"מ לשם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1058> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1058" href="#_ftnref_1058" class='ftn'>54</a>) <span class=haorodiburmaschil>ומשם יפרד</span>: בראשית ב, י. ראה גם לקמן פ"ט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1059> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1059" href="#_ftnref_1059" class='ftn'>56</a>) <span class=haorodiburmaschil>הנ"ל</span>: בתו"א כאן ליתא. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1060> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1060" href="#_ftnref_1060" class='ftn'>55</a>) <span class=haorodiburmaschil>ארבע נהרות. . שכינה</span>: ראה זהר בראשית כו, ב. אוה"ת כאן ע' 1108 ואילך. לקמן פי"ח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1061> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1061" href="#_ftnref_1061" class='ftn'>57</a>) <span class=haorodiburmaschil>ע"ב</span>: ב: ע"ב). וכ"ה בתו"א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1062> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1062" href="#_ftnref_1062" class='ftn'>59</a>) <span class=haorodiburmaschil>נש"י. . המלאכים</span>: ראה גם אוה"ת בראשית כאן ע' תקנו ואילך. לקמן פי"א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1063> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1063" href="#_ftnref_1063" class='ftn'>58</a>) <span class=haorodiburmaschil>מיכאל באחת. . וגבריאל בשתים</span>: ראה גם מאמר פסיעותיו שבהערה 60. אוה"ת כאן ע' תקנז הובא לקמן פי"ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1064> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1064" href="#_ftnref_1064" class='ftn'>60</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואלי' בארבע</span>: ראה גם מאמר פסיעותיו של א"א נדפס בשער מאמרי רז"ל לב"ר פמ"ג (ע' מד)־ בסו"ס חסד לאברהם (קח, ד. צ"ל נו, ד)־ כתבים חדשים להרח"ו (ירושלים תשמ"ח ע' כ סע"א). לקמן פי"ב. ו(בחלק ההנחות) בהנחה כאן (על יד הערות 39-40). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1065> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1065" href="#_ftnref_1065" class='ftn'>61</a>) <span class=haorodiburmaschil>שאין מלך בלא עם</span>: ראה שער היחוה"א פ"ז ובמ"מ הגהות והע"ק שם. בחיי וישב לח, ל. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרלא. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1066> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1066" href="#_ftnref_1066" class='ftn'>62</a>) <span class=haorodiburmaschil>כל המוקדם מוקדם לברכה</span>: ע"פ ברכות מא, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1067> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1067" href="#_ftnref_1067" class='ftn'>63</a>) <span class=haorodiburmaschil>וציונו מלשון צותא והתקשרות</span>: (צותא) ראה גם תו"א כאן ו, ב (מובא לקמן פי"ד). תו"ח נח סג, ב הערה 28. סה"מ תרכ"ז ע' קעו. וש"נ. תרכ"ט ע' לח. (והתקשרות) ראה גם תו"א כאן ו, ב (מובא לקמן פי"ד). בשלח סא, סע"ד. לקו"ת מסעי צב, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קפז־ ח"ב ע' תמב. מובא לקמן פט"ו. תקס"ו ע' קמג. וראה גם לקמן פי"ד ד"ה ופי' ובהערה 502. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום הערה 253. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1068> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1068" href="#_ftnref_1068" class='ftn'>64</a>) <span class=haorodiburmaschil>זו</span>: ע"כ הוא לשון התו"א. ראה לעיל הערה 45. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1069> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1069" href="#_ftnref_1069" class='ftn'>65</a>) <span class=haorodiburmaschil>שהברכות</span>: מכאן ועד להלן על יד הערה 73 הוא לשון התו"א שמות נג, רע"ב בשינויים והוספות. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1070> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1070" href="#_ftnref_1070" class='ftn'>66</a>) <span class=haorodiburmaschil>שהברכות. . מד"ס</span>: ראה ברכות טו, א. רמב"ם הל' ברכות פ"א, ה"ב-ג. שו"ת פאר הדור להרמב"ם סכ"ו. לעיל הערה 52. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1071> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1071" href="#_ftnref_1071" class='ftn'>67</a>) <span class=haorodiburmaschil>בע"ח. . המצוה. . האו"פ. . הברכה. . האו"מ</span>: ראה פע"ח שער ספירת העומר שכ"ב קרוב לספ"ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1072> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1072" href="#_ftnref_1072" class='ftn'>68</a>) <span class=haorodiburmaschil>אור מקיף. . בתוך הכלי</span>: ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלג ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1073> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1073" href="#_ftnref_1073" class='ftn'>69</a>) <span class=haorodiburmaschil>כל המצות. . לעשייתן</span>: ראה פסחים ז, ב. לקו"ת מסעי צב, ג. תו"ח שמות ח"א מח, ד. וש"נ. תצוה ח"ב שלא, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1074> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1074" href="#_ftnref_1074" class='ftn'>70</a>) <span class=haorodiburmaschil>עובר לסוחר</span>: ח"ש כג, טז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1075> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1075" href="#_ftnref_1075" class='ftn'>71</a>) <span class=haorodiburmaschil>עריבי' עלי ד"ס</span>: ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. לקו"ת שם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1076> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1076" href="#_ftnref_1076" class='ftn'>72</a>) <span class=haorodiburmaschil>יותר מיינה של תורה</span>: ע"ז שם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1077> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1077" href="#_ftnref_1077" class='ftn'>73</a>) <span class=haorodiburmaschil>עלי</span>: עד כאן לשון התו"א. ראה לעיל הערה 65. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1078> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1078" href="#_ftnref_1078" class='ftn'>74</a>) <span class=haorodiburmaschil>ועל דמות הכסא</span>: יחזקאל א, כו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1079> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1079" href="#_ftnref_1079" class='ftn'>75</a>) <span class=haorodiburmaschil>אין לו דמות הגוף</span>: ע"פ פיוט יגדל. פיה"מ להרמב"ם מס' סנהדרין פ"י היסוד הג'. ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה פ"ה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1080> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1080" href="#_ftnref_1080" class='ftn'>76</a>) <span class=haorodiburmaschil>ועשיתם אתם</span>: בחוקותי כו, ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1081> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1081" href="#_ftnref_1081" class='ftn'>77</a>) <span class=haorodiburmaschil>אתם. . כאילו עשאוני</span>: ראה זהר שם קיג, סע"א. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רלה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1082> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1082" href="#_ftnref_1082" class='ftn'>78</a>) <span class=haorodiburmaschil>רמ"ח פקודין. . איברין</span>: ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1083> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1083" href="#_ftnref_1083" class='ftn'>79</a>) <span class=haorodiburmaschil>האדם. . מרמ"ח איברין ושס"ה גידים</span>: אהלות פ"א, מ"ח. תרגום יוב"ע בראשית א, כז. זהר וישלח קע, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1084> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1084" href="#_ftnref_1084" class='ftn'>80</a>) <span class=haorodiburmaschil>טפ"ט. . וה"ח</span>: ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"ו. שע"ת מב, ב ובהנסמן במ"מ לשם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1085> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1085" href="#_ftnref_1085" class='ftn'>81</a>) <span class=haorodiburmaschil>ההיא נביעא דאיהי נשמתא לגופא</span>: ראה ת"ז בהקדמה יז, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1086> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1086" href="#_ftnref_1086" class='ftn'>82</a>) <span class=haorodiburmaschil>שגופין תקינת לון</span>: ת"ז שם. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>