תורת שמואל - תרל"ח - וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/index.htm">תרל"ח</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/26/index.htm">וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו</h3><div class=pageno>קנה</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext>ךו) <span class=cup>וזהו</span><a name="_ftnref_1985" href="#_ftn_1985" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1985')">974</a> דכתיב אם בחוקתי תלכו<a name="_ftnref_1986" href="#_ftn_1986" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1986')">975</a> ואת מצותיו<a name="_ftnref_1987" href="#_ftn_1987" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1987')">976</a> כו' ונתתי גשמיכם<a name="_ftnref_1988" href="#_ftn_1988" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1988')">977</a>, ונתנה הארץ כו' ועץ השדה, ולכאו' יפלא מהו שמבטיח יעודי' הגשמי' ולא אמר שנזכה להתענג ולחזות בנועם ה'<a name="_ftnref_1989" href="#_ftn_1989" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1989')">978</a> שהתענוג הזה אין ערוך נגד בחי' תענוג הגשמי וכנודע ממ"ש במ"א בענין מוטב דלידייני'<a name="_ftnref_1990" href="#_ftn_1990" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1990')">979</a> כו', וגם צ"ל מה שפי' רש"י ז"ל<a name="_ftnref_1991" href="#_ftn_1991" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1991')">980</a> אם בחוקתי תלכו כו' קיום המצות אמור, אלא אם תהיו עמלים בתו', שצ"ל לימוד התו' בעמל ויגיעה דוקא, וצ"ל מהו מעלת העמל הלזה, הנה כתיב תורה ציוה לנו משה מורשה<a name="_ftnref_1992" href="#_ftn_1992" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1992')">981</a> כו', וארז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה<a name="_ftnref_1993" href="#_ftn_1993" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1993')">982</a>, שהתו' היא מאורסה לאיש היינו נש"י, שנמצא נש"י הם בחי' חתן והתו' היא בחי' מאורסה<a name="_ftnref_1994" href="#_ftn_1994" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1994')">983</a> בבחי' אירוסין עדיין כו', והענין הוא דהנה בתורה עצמה יש ג"כ ב' בחי' אלו דחתן וכלה והיינו בחי' תושב"כ<a name="_ftnref_1995" href="#_ftn_1995" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1995')">984</a> ותושבע"פ נק' חתן וכלה<a name="_ftnref_1996" href="#_ftn_1996" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1996')">985</a>, תושב"כ היא בחי' חתן ותורה שבע"פ היא בחי' כלה<a name="_ftnref_1997" href="#_ftn_1997" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1997')">986</a>, ויובן זה מענין אדם וחוה שנק' ג"כ בחי' תושב"כ ותושבע"פ<a name="_ftnref_1998" href="#_ftn_1998" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1998')">987</a>, כי אדם הוא בחי' תושב"כ וכמ"ש זאת התורה אדם וכמו האדם הוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנו</div></p> <p class=bodytext>שכלול מרמ"ח אברין ושס"ה גידין כן תושב"כ הוא רמ"ח מ"ע שהם רמ"ח אברין דמלכא, ושס"ה ל"ת הן שס"ה גידין<a name="_ftnref_1999" href="#_ftn_1999" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_1999')">988</a>, וזהו יום ליום יביע אומר פי' יום ליום קאי על תושב"כ, ולכן משה כשהי' בהר מאין הי' יודע זמן יום ולילה כשלמדו עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמדו עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, כמ"ש בילקוט<a name="_ftnref_2000" href="#_ftn_2000" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2000')">*990</a> ע"פ ארבעים כו'<a name="_ftnref_2001" href="#_ftn_2001" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2001')">990</a> יום וארבעים לילה<a name="_ftnref_2002" href="#_ftn_2002" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2002')">989</a>, ופי' יביע כמשל נביעת המעיין שנובע גיד דק מהארץ שהוא בבחי' צמצום עצום שאינו מתפשט לכאן ולכאן כמו הנהר שמתפשט על כל גדודותיו<a name="_ftnref_2003" href="#_ftn_2003" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2003')">991</a>, ועכ"ז כל אורך ורוחב התפשטות הנהר הוא מהמעיין דוקא, כי אם<a name="_ftnref_2004" href="#_ftn_2004" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2004')">993</a> היות <span class=oldpagenumber><מד></span></p> <p class=bodytext> ּ שהנהר חלוק לענין טהרת הטומאה וכנ"ל<a name="_ftnref_2005" href="#_ftn_2005" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2005')">994</a>, מ"מ כל עיקר התהוותו הוא מהמעיין רק להיותו המשכת המעיין לכן אינו כמעיין כמובן ולכן מעיין שהעבירו ע"ג השוקת<a name="_ftnref_2006" href="#_ftn_2006" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2006')">995</a> כו' ה"ה משתנה לגמרי כו', ועכ"ז אין זה סתירה כלל למה שכל אורך ורוחב הנהר הוא מהמעיין כו'<a name="_ftnref_2007" href="#_ftn_2007" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2007')">992</a>, וכ"ה בתושב"כ שכל מצותיה ש"ת נאמרו בקיצור נמרץ כמו המעיין דק, ובתושבע"פ נעשה אורך ורוחב מכל מצוה שבתורה כמו מס' שבת מפסוקי' שנאמר בהם ציווי השבת שהם מעטים ועכ"ז נעשה מזה מס' שלימה ועד"ז כל המצות כו' וזהו ולילה ללילה יחוה דעת, יחוה<a name="_ftnref_2008" href="#_ftn_2008" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2008')">996</a> ל' גילוי שמגלה העלם המעיין דתושב"כ להיות גילוי נהר באורך ורוחב, ועכ"ז הוא הכל מתושב"כ כמארז"ל מנלן אמר קרא<a name="_ftnref_2009" href="#_ftn_2009" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2009')">997</a>, והיינו כי אדם וחוה הם בחי' ש' הוי' והמילוי דש' הוי', כי אדם בגימ' מה<a name="_ftnref_2010" href="#_ftn_2010" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2010')">998</a> שהוא ש' הוי' במלוי אלפין<a name="_ftnref_2011" href="#_ftn_2011" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2011')">999</a> וחוה הוא בגימט' י"ט שהוא בחי' מילוי דש' הוי'<a name="_ftnref_2012" href="#_ftn_2012" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2012')">1000</a> שעולה מספרו י"ט, שזהו ג"כ העלם וגילוי כו' כמובן, והנה כמו שחוה נבנית מצלע דאדה"ר כמ"ש ויבן את הצלע<a name="_ftnref_2013" href="#_ftn_2013" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2013')">1001</a>, שבנה מצלע דאדה"ר בנין חוה כן תושבע"פ ג"כ נבנית מתושב"כ כמו כל פ' השואל שבמס' ב"מ נבנה על וא"ו דוכי ישאל<a name="_ftnref_2014" href="#_ftn_2014" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2014')">1002</a>, וא"ו מוסיף על ענין ראשון, והענין הוא כנ"ל שכל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנז</div></p> <p class=bodytext>ענין תושבע"פ הוא לפרש ולבאר כל הדברים הנאמרים בתושב"כ בקיצור נמרץ, ולכן נק' הת"ח בונים<a name="_ftnref_2015" href="#_ftn_2015" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2015')">1003</a> להיות כי הם בונים תושבע"פ מתושב"כ, וז"ש והאתנים מוסדי ארץ<a name="_ftnref_2016" href="#_ftn_2016" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2016')">1004</a> אתנים אותיות תנאים<a name="_ftnref_2017" href="#_ftn_2017" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2017')">1005</a> והם הם המייסדים תושבע"פ שנק' ארץ, ועש"ז נק' תושבע"פ בשם כלה שמקבלת מחתן הוא בחי' תושב"כ, וזהו אמרם ז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה שתושבע"פ היא מאורסה לתושב"כ שנק' חתן היינו בחי' השפעה שנשפע מהקב"ה שנק' בשם חתן כו', ואמנם<a name="_ftnref_2018" href="#_ftn_2018" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2018')">1006</a> הנה מצינו בטו"ב סי' תרמ"ה<a name="_ftnref_2019" href="#_ftn_2019" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2019')">1007</a> שפי' מארז"ל א"ת בנייך אלא בונייך<a name="_ftnref_2020" href="#_ftn_2020" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2020')">1008</a>, בונייך זה הוא<a name="_ftnref_2021" href="#_ftn_2021" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2021')">1009</a> בכינוי ע"ד שאה"כ<a name="_ftnref_2022" href="#_ftn_2022" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2022')">1010</a> גמלים מניקות ובניהם<a name="_ftnref_2023" href="#_ftn_2023" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2023')">1011</a>, והכוונה הוא ובנאיהם<a name="_ftnref_2024" href="#_ftn_2024" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2024')">1013</a> היינו הזכרים ולפי<a name="_ftnref_2025" href="#_ftn_2025" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2025')">1012</a> שהם צנועים כו' לכן לא פרסמם<a name="_ftnref_2026" href="#_ftn_2026" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2026')">1014</a> הכתוב, והוא מהמד"ר שם פע"ו<a name="_ftnref_2027" href="#_ftn_2027" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2027')">1015</a>, ובנאיהם שלושי', מלשון<a name="_ftnref_2028" href="#_ftn_2028" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2028')">1016</a> אולי אבנה ממנה<a name="_ftnref_2029" href="#_ftn_2029" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2029')">1017</a>, וכן מל'<a name="_ftnref_2030" href="#_ftn_2030" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2030')">1018</a> והתקין לו ממנו<a name="_ftnref_2031" href="#_ftn_2031" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2031')">1019</a> בנין עדי עד, וא"כ זהו לא ע"ד ויבן את הצלע כ"א ע"ד והאדם ידע, ויובן זה ע"פ מארז"ל פ"ט דברכות דנ"ז ע"א הבא על אמו בחלום<a name="_ftnref_2032" href="#_ftn_2032" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2032')">1020</a> יצפה לבינה שנאמר כי אם לבינה תקרא (משלי סי' ב' פ"ג), ולכאורה אין זה חלום נכון, אמנם באמת הגדה יוצא מדי פשוטה לגמרי, והענין דהנה האריז"ל בזהר"ק<a name="_ftnref_2033" href="#_ftn_2033" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2033')">1021</a> פ' משפטים<a name="_ftnref_2034" href="#_ftn_2034" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2034')">1022</a> בפי' מאה"ז שם ד"ק<a name="_ftnref_2035" href="#_ftn_2035" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2035')">1023</a> אמו של אדם היא המל' הנק' אימא תתאה ומטרוניתא<a name="_ftnref_2036" href="#_ftn_2036" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2036')">1025</a> וכשנתעלה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנח</div></p> <p class=bodytext>האדם ע"י עסק התו' כו'<a name="_ftnref_2037" href="#_ftn_2037" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2037')">1026</a> וזוכה להשיג רוח מת"ת עמוד"א כו' אז<a name="_ftnref_2038" href="#_ftn_2038" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2038')">1027</a> הוא גדול מאימא<a name="_ftnref_2039" href="#_ftn_2039" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2039')">1028</a> ומשפיע בה<a name="_ftnref_2040" href="#_ftn_2040" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2040')">1024</a>, וענין יצפה לבינה זהו ע"ד זו"נ בראם ויברך<a name="_ftnref_2041" href="#_ftn_2041" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2041')">1029</a>, ברכה בינה בהאי עמיקא עילאה כו' כנ"ל<a name="_ftnref_2042" href="#_ftn_2042" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2042')">1030</a> באורך. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> מהו ענין הבטחות הגשמי', וענין עמלים בתורה, חתן וכלה בתו' תושב"כ תושבע"פ אדם וחוה, ויבן את הצלע, אבל בונייך יחוד בנאיהם, הבא על אמו, אם לבינה ע"י יגיעה בתו' משפיע במל' הנק' אימא כו'.</p></p> <p class=bodytext><span class=oldpagenumber><מה></span></p> <p class=bodytext> ּ<span class=cup>ךז)</span> והענין<a name="_ftnref_2043" href="#_ftn_2043" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2043')">1031</a> הוא דהנה<a name="_ftnref_2044" href="#_ftn_2044" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2044')">1032</a> בבחי' המשכה והשפעה שנשפע מתושב"כ לתושבע"פ נת'<a name="_ftnref_2045" href="#_ftn_2045" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2045')">1033</a> שיש בזה ב' בחי' אירוסין ונשואין<a name="_ftnref_2046" href="#_ftn_2046" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2046')">1034</a>, דהנה ענין האירוסין הוא מה שהחתן נותן להכלה טבעת קדושין, ועי"ז אוסרה לכל העולם ושתהי' מופרשת ומובדלת לו<a name="_ftnref_2047" href="#_ftn_2047" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2047')">1036</a>, והיינו שהוא ממשיך לה חיות מועט משלו ע"י הקדושין שקידשה, אבל ע"י נשואין ה"ה משועבדת לגמרי לבעלה שלכן<a name="_ftnref_2048" href="#_ftn_2048" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2048')">1037</a> פטורה ממ"ע שהזמן גרמה<a name="_ftnref_2049" href="#_ftn_2049" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2049')">1038</a> מפני שבעלה מוציאה ידי חובתה<a name="_ftnref_2050" href="#_ftn_2050" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2050')">1039</a>, שהרי בזמן היא משועבדת לבעלה כמ"ש מזה בסידור<a name="_ftnref_2051" href="#_ftn_2051" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2051')">1035</a>, אבל אירוסין אין מע"י לבעלה<a name="_ftnref_2052" href="#_ftn_2052" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2052')">1040</a> שהרי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנט</div></p> <p class=bodytext>אינו חייב במזונותיה<a name="_ftnref_2053" href="#_ftn_2053" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2053')">1041</a>, ורק מפני כי נשמתה מעלמא דנוק' והמל' משועבדת לז"א בעלה, ולכן גם בעודה נערה פטורה<a name="_ftnref_2054" href="#_ftn_2054" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2054')">1042</a> ממ"ע שהזמן גרמה אבל אין לה מי שיפטור אותה עד הנשואין, ועכ"ז קצת חיות נותן לה משלו ע"י שאוסרה לכל העולם ומזמן אותה לו ע"י קדושין שקידשה כו', ועד"ז יובן בתושב"כ ותושבע"פ שנק' חתן וכלה, דהנה כל מה שנת"ל שהתושבע"פ הוא פי' וביאור דתושב"כ זהו רק מבחי' אותיות התורה לבד, וכמו שמצינו בגמ' מ"ט אמר קרא<a name="_ftnref_2055" href="#_ftn_2055" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2055')">1043</a>, וכן דברים הדברים אלה הדברים למדו מזה ל"ט מלאכות דשבת שזהו רק מאותיות לבד או פ' השואל מוא"ו דוכי ישאל שזהו רק אותיות, ועל כל דבר ודבר שבתושב"כ יש ס' ריבוי פירושים בפשט וכן בדרוש וכן ברמז וכן בסוד<a name="_ftnref_2056" href="#_ftn_2056" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2056')">1044</a>, וכ"ז הוא באותיות התורה, אמנם הנה נודע שיש טעמים נקודות תגין ואותיות<a name="_ftnref_2057" href="#_ftn_2057" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2057')">1045</a> ומה שנתגלה הוא רק אותיות התורה לבד ונקודות ותגין מעט מן המעט אשר נתגלו כמארז"ל על ר"ע שהי' דורש<a name="_ftnref_2058" href="#_ftn_2058" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2058')">1046</a> על כל קוץ תלי תלים של הלכות, אמנם מעט מהם אשר נתגלו, אבל טעמי<a name="_ftnref_2059" href="#_ftn_2059" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2059')">1047</a> שבתורה לא נתגלו<a name="_ftnref_2060" href="#_ftn_2060" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2060')">1048</a> כלל עדיין, והיינו נובלות חכ' שלמעלה תורה<a name="_ftnref_2061" href="#_ftn_2061" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2061')">1049</a> שכל גילוי התורה שנתגלה הוא רק נובלות לבד, ולכן יש ך"ד ספרים שזהו בחי' כד לבד מים החכמה עד"מ השואב בכד מן הים או המעיין שאין ערוך כלל הנשאב בכד לגבי עצם הים או המעיין כך התורה היא רק נובלות חכ' שלמעלה, ואמנם ענין הנשואין הוא שיומשך המשכה עצמיות מעצם החכ' ולא הארת החכ' שהוא בחי' אותיות בחי' דבור שנמשך בתושבע"פ שנק' מל' פה תושבע"פ קרינן לה<a name="_ftnref_2062" href="#_ftn_2062" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2062')">1050</a>, אמנם ענין הנשואין הוא שיומשך המשכה עצמיות מבחי' החכ' וח"ס, כמו שע"י יחוד חתן וכלה נעשה הולדה שהיא הולדה בדומה לו ממש עם בחי' מוחין כמותו ושיהי' יכול להיות גם יפה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קס</div></p> <p class=bodytext>כח הבן מהאב<a name="_ftnref_2063" href="#_ftn_2063" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2063')">1052</a>, וגם שיוליד הבן<a name="_ftnref_2064" href="#_ftn_2064" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2064')">1051</a> בדומה לו כו', וז"ע מה שא' ונתתי גשמיכם בעיתם<a name="_ftnref_2065" href="#_ftn_2065" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2065')">1053</a> וכן מה שאומרים בש"ע מוריד הגשם שהוא בחי' השפעת הטפה שנמשך המשכה עצמיות מהחתן הוא תושב"כ לכלה היא תושבע"פ, וכינו זה בשם גשם כי לע"ל והי' אור הלבנה<a name="_ftnref_2066" href="#_ftn_2066" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2066')">1054</a> כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים כאור זה"י ופי' רש"י בפסחים<a name="_ftnref_2067" href="#_ftn_2067" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2067')">1055</a> שאור שבעת הימים הם זפ"ז הם מ"ט וז"פ מ"ט הם שמ"ג שז"ע גשם<a name="_ftnref_2068" href="#_ftn_2068" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2068')">1056</a>, והענין הוא דאיתא במד"ר פ' בראשית ס"פ ך"ו כל אורה האמור באלי' בירידת גשמי' הכתוב מדבר<a name="_ftnref_2069" href="#_ftn_2069" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2069')">1057</a> והיינו כי השפעת האורה שלמעלה שנמשכת למטה נק' בשם גשם ע"ש שמתגשמת בירידתה למטה, ונודע<a name="_ftnref_2070" href="#_ftn_2070" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2070')">1058</a> שבשמע"צ הוא בחי' היחוד שנמשך מעצמיות ח"ס לכן תקנו אז לומר מוריד הגשם<a name="_ftnref_2071" href="#_ftn_2071" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2071')">1059</a> ע"ש השפעת אור כשנשפע למטה נק' <span class=oldpagenumber><מו></span></p> <p class=bodytext> ּ בשם גשם, וכפשוטו שמתחילים לבקש השפעת הגשם הוא כמארז"ל בזמן שאין ישראל עושים רצוש"מ הארץ שותת ממי אוקיינוס, ובזמן שעושים רצוש"מ שותים ממים עליונים<a name="_ftnref_2072" href="#_ftn_2072" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2072')">1060</a> היינו ממים שמעל השמים, ופי' עושים רצוש"מ הוא בחי' קיום המצות שנק' רצוש"מ בחי' מקיפים ה"ז כמו אירוסין טבעת קדושין, ועי"ז הוא אח"כ נשואין בחי' השפעה פנימיות מבחי' ח"ס עצמה ועי"ז גם הארץ שלמטה שותה ממים עליונים ועי"ז נמשך שפע ברכה כמו שמצינו בדרז"ל שנעשו חטים ככליות<a name="_ftnref_2073" href="#_ftn_2073" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2073')">1061</a> שהוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסא</div></p> <p class=bodytext>בחי' ריבוי ברכה, וגם י"ל הארץ שהיא בחי' מל' פה תושבע"פ מקבלת מבחי' מים עליונים הוא מי החכמה עילאה היא בחי' ח"ס והיינו שלא יהי' הגילוי מבחי' אותיות לבד כ"א הארה מבחי' טעמי תורה כו', ע"ד<a name="_ftnref_2074" href="#_ftn_2074" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2074')">1062</a> אור האמור<a name="_ftnref_2075" href="#_ftn_2075" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2075')">1063</a> באלי' בן ברכאל ממשפחת רם<a name="_ftnref_2076" href="#_ftn_2076" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2076')">1064</a>, פי' רם היינו אברהם<a name="_ftnref_2077" href="#_ftn_2077" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2077')">1065</a> כמ"ש המפרשים אדר"ז<a name="_ftnref_2078" href="#_ftn_2078" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2078')">1066</a>, והיינו כי אברם הוא שכל הנעלם מכל רעיון<a name="_ftnref_2079" href="#_ftn_2079" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2079')">1068</a> כמ"ש בת"א<a name="_ftnref_2080" href="#_ftn_2080" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2080')">1067</a>, והיינו בחי' אור, ואברהם חסד<a name="_ftnref_2081" href="#_ftn_2081" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2081')">1069</a> מים יורדים מבחי' האור להיות גשם כנ"ל, וכן בתורה כל המשמש<a name="_ftnref_2082" href="#_ftn_2082" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2082')">1070</a> באור תורה היינו שמייגע א"ע שזהו כוונת רש"י עמלים בתורה, אור תו' מחייהו להיות גם גשם גשמי כו'. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> אירוסין ונשואין, אירוסין תושבע"פ הנמשך מאותיות התו', ופרד"ס שמהם כו', נשואין יחוד פנימי להוליד בדומה לו, אור גשם, כל אורה שבאלי', להיותו ממשפחת רם, ועד"ז בתו' ע"י עמלים בתו' המשכה להיות אור תורה שמחייהו נמשך בבחי' גשם כו'.</p></p> <p class=bodytext>ךח) <span class=cup>והענין</span><a name="_ftnref_2083" href="#_ftn_2083" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2083')">1071</a> הוא<a name="_ftnref_2084" href="#_ftn_2084" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2084')">1072</a> דהנה יש ג' בחי' אור מים רקיע<a name="_ftnref_2085" href="#_ftn_2085" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2085')">1073</a>, פי' רקיע הוא כמו שאגלידו מיא ונעשה מהם בחי' רקיע וז"ע מתיבתא דרקיע שהוא מה שלומדים שם רוחניות ההלכות<a name="_ftnref_2086" href="#_ftn_2086" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2086')">1074</a> הערוכות לפנינו בדיני ההלכות שנמשכו מבחי' אותיות התו' שהרי שם לא שייך גשם ההלכה כמו המחליף פרה בחמור<a name="_ftnref_2087" href="#_ftn_2087" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2087')">1075</a> או שנים אוחזין בטלית<a name="_ftnref_2088" href="#_ftn_2088" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2088')">1076</a> שהרי לא יש גשם פרה וחמור וטלית הגשמי אלא שלומדים שם רוחניות דבר ההלכה וענינה מה היא ברוחניות, והענין הוא דהנה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסב</div></p> <p class=bodytext>ממ"ש במ"א באריכות<a name="_ftnref_2089" href="#_ftn_2089" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2089')">1077</a> בענין מ"ש ויקרא האדם שמות<a name="_ftnref_2090" href="#_ftn_2090" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2090')">1078</a> שארז"ל חכמתו גדולה משלכם<a name="_ftnref_2091" href="#_ftn_2091" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2091')">1079</a> ואם זהו רק הסכם לבד אין שייך לומר חכ' גדולה מהו החכ' בזה אלא עכצ"ל שכל שם של כל בהמה וחי' בפרט שייך דוקא לנברא זו וכמ"ש בבחיי<a name="_ftnref_2092" href="#_ftn_2092" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2092')">1080</a> שמקריאת האדם שמות מובן כי ידע סוד המרכבה העליונה, והיינו לזה נאה לקרות שור להיות כי אותיות שור מחיים אותו<a name="_ftnref_2093" href="#_ftn_2093" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2093')">1082</a> וכן לזה חמור<a name="_ftnref_2094" href="#_ftn_2094" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2094')">1081</a> וכן כולם עד אני מה שמי הוי'<a name="_ftnref_2095" href="#_ftn_2095" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2095')">1083</a> שאתה אדון, והיינו כי ש' הוי' נכתב בש' הוי' ונקרא בש' אד', או כי כל ההתהוות הוא מש' הוי' כמ"ש יהללו את ש' הוי'<a name="_ftnref_2096" href="#_ftn_2096" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2096')">1084</a> כי הוא צוה ונבראו, וכתי'<a name="_ftnref_2097" href="#_ftn_2097" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2097')">1085</a> אני ה' עושה כל<a name="_ftnref_2098" href="#_ftn_2098" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2098')">1086</a>, וא"כ פרה אותיות פרה מחיים אותה וכמ"ש במ"א ענין פרה פר ה'<a name="_ftnref_2099" href="#_ftn_2099" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2099')">1087</a> והיא בהמה טהורה שיכולה ליכלל בקדושה, ואמנם חמור הוא בהמה טמאה וא"א לבררה, רק מ"מ כתי' ביששכר נא'<a name="_ftnref_2100" href="#_ftn_2100" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2100')">1088</a> חמור גרם<a name="_ftnref_2101" href="#_ftn_2101" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2101')">1089</a> היינו ע"י שויט שכמו היינו גם בחי' אחוריים שכם כתפין כו'<a name="_ftnref_2102" href="#_ftn_2102" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2102')">1091</a> לסבול<a name="_ftnref_2103" href="#_ftn_2103" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2103')">1090</a> עול תורה שמייגעת ונוטלת כח האדם כנודע מר"ל<a name="_ftnref_2104" href="#_ftn_2104" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2104')">1092</a>, דהנה נת' בת"א בד"ה לא תהי' משכלה<a name="_ftnref_2105" href="#_ftn_2105" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2105')">1094</a> <span class=oldpagenumber><מז></span></p> <p class=bodytext> ּ שהעיקר צ"ל בתו' ועבודה, וכל ענינים הגשמי' בלא לב ולב<a name="_ftnref_2106" href="#_ftn_2106" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2106')">1095</a>, היינו בבחי' אחורי', ואמנם בבחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסג</div></p> <p class=bodytext>חיצוני' צ"ל גם בענינים גשמי' אך ישכר גם שכמו בחי' האחורי' ג"כ הטה לסבול עול תו' שלא עשה פרגמטיא כלל כ"א זבולון<a name="_ftnref_2107" href="#_ftn_2107" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2107')">1096</a> עשה בשבילו<a name="_ftnref_2108" href="#_ftn_2108" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2108')">1093</a> לכן עי"ז בירר גם בחי' חמור שיוכלל בקדושה והיינו<a name="_ftnref_2109" href="#_ftn_2109" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2109')">1097</a> ע"י היותו כחמור למשא, וזהו<a name="_ftnref_2110" href="#_ftn_2110" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2110')">1098</a> הלימוד שבג"ע כשמחליף פרה בחמור אם בירור החמור היא כמו הפרה שהיא ק"ן או באו"א להיות כי הוא מג"ק<a name="_ftnref_2111" href="#_ftn_2111" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2111')">1099</a> לכן צ"ל יתרון אור ע"י החשך דחמור, והגם כי נת' במ"א שמגקה"ט א"א לברר<a name="_ftnref_2112" href="#_ftn_2112" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2112')">1101</a> כ"א בדרך דחי' דלא דוקא, עכ"ז בירור זה הוא שסובל בנפשו כדוגמת משא החמור כו'<a name="_ftnref_2113" href="#_ftn_2113" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2113')">1100</a>. וענין החליפין שמחליף נפשו הבהמי' שנק' פרה שנת' במ"א בענין שריפת הפרה הוא ציור הרע שבכח המתאוה ועצם כח המתאוה יכולים להפכו<a name="_ftnref_2114" href="#_ftn_2114" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2114')">1103</a> כו'<a name="_ftnref_2115" href="#_ftn_2115" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2115')">1102</a>, שיסבול כמו חמור כו', ואיך הוא החליפין בכל דרכי החליפין וזהו ענין הלימוד בג"ע התחתון ועד"ז יובן בג"ע<a name="_ftnref_2116" href="#_ftn_2116" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2116')">1104</a> עוד בדקות יותר ע"ד דקות המחשבה ושייכותה והתאחדותה להאדם יותר מדבור ומעשה ולכן מכוונה שהיא בכלל בחי' מח'<a name="_ftnref_2117" href="#_ftn_2117" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2117')">1105</a> נעשים לבושים לג"ע העליון<a name="_ftnref_2118" href="#_ftn_2118" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2118')">1106</a>, ועד"ז יובן במתיבתא דרקיע ומתיבתא דמט"ט שהם נגד ב' בחי' ג"ע<a name="_ftnref_2119" href="#_ftn_2119" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2119')">1107</a>, ועד"ז הוא לימוד הלכה דשנים אוחזין וכן עד"ז כל ההלכות שבתורה, ומבחי' רקיע זה נעשה רקיע ע"ג חיון עילאין<a name="_ftnref_2120" href="#_ftn_2120" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2120')">1108</a> כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע<a name="_ftnref_2121" href="#_ftn_2121" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2121')">1109</a> כעין הקרח הנורא, והגם שנת' בד"ה ושאבתם מים<a name="_ftnref_2122" href="#_ftn_2122" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2122')">1110</a> (ל"ה)<a name="_ftnref_2123" href="#_ftn_2123" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2123')">1111</a> שרקיע הוא מה שאגלידו מיא שהוא למעלה מן המים כו', באמת כן הוא לגבי חכ' שבחיות דחיון עילאין הנה רקיע זה הוא למעלה מן המים שלהם הוא בחי' חכ' שלהם, ומ"מ לגבי בחי' עצם החכ' דאצי' הנה רקיע זה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסד</div></p> <p class=bodytext>הוא למטה שהרי זהו מה שמהמים נעשה כפור וקרח, וכנודע שיש ב' בחי' מים הא' קודם שנגלדו הב' לאחר שנגלדו ונמס והי' למים כו', ורקיע זה הוא כעין הקרח הנורא והיינו שכמו שהוא באצי' שמבחי' מים דחכ' דאצי' נעשה קרח ורקיע דבינה כמ"ש מבטן מי יצא הקרח<a name="_ftnref_2124" href="#_ftn_2124" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2124')">1112</a> פי' מי הוא בינה<a name="_ftnref_2125" href="#_ftn_2125" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2125')">1113</a> כנודע, כ"ה בח"ס שבחי' חכ' שבכתר הוא בחי' חכ' דא"א בחי' מו"ס הוא מים ובחי' בינה דא"א הוא בחי' קרח והוא בחי' קרח הנורא, ורקיע דבינה הוא כעין בחי' הקרח הנורא דא"א<a name="_ftnref_2126" href="#_ftn_2126" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2126')">1114</a>, ונמצא כי יש ב' בחי' רקיע הא' כמו שהוא בא בהשגה דבינה שאגלידו מיא להיות בחי' כפור וקרח, הב' מה שהמשפיע הוא בחי' חכ' נעשה מקבל לקבל מבחי' משכיל, כי ענין הרקיע יש בו מפעולת המקבל כמובן ממשנת"ל<a name="_ftnref_2127" href="#_ftn_2127" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2127')">1115</a> בענין הטפה כשבא בבטן הנוק' נעשה ציור רמ"ח אברים וא"כ נגע בה גם סיוע הנוק' בחי' מקבל דאל"כ לא נעשה מהטפה ציור רמ"ח אברים שהרי במבול נא' כי<a name="_ftnref_2128" href="#_ftn_2128" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2128')">1116</a> השחית כל בשר דרכו על<a name="_ftnref_2129" href="#_ftn_2129" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2129')">1117</a> הארץ<a name="_ftnref_2130" href="#_ftn_2130" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2130')">1118</a>, וכ"ז הוא בחי' רקיע בכלל, ובחי' מים זהו בחי' חכ'<a name="_ftnref_2131" href="#_ftn_2131" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2131')">1119</a> בכ"מ שנתבאר בחי' רקיע הנ"ל בכל בחי' לפי ערכה, ובחי' אור הוא למעלה מבחי' מים ג"כ עדיין עד שבחי' מים נחשב לתבנית איזה גשם <span class=oldpagenumber><מח></span></p> <p class=bodytext> ּ כמו בריקת וסקירת השכל שהוא הרגש במוחו פרט הסברא, ולכן אמר ר"ע לכשתגיעו לאבני שיש טהור א"ת מים מים כפשוטו אלא זהו בחי' אור כו'. וכמו<a name="_ftnref_2132" href="#_ftn_2132" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2132')">1120</a> שכל אורה האמור באלי' בירידת גשמי' הכתוב מדבר כן הוא בתו' כנ"ל, וזהו שפי' רש"י אם תהי' עמלים בתורה כו' עי"ז יושפע גשמי' בעתם עד שתתן הארץ יבולה, ע"ד שארז"ל לע"ל עתידה ארץ שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שלא יצטרכו לעבודה כלל כו', ואם זהו לע"ל עכ"ז מעין זה יכול להיות גם עכשיו הברכה שלא יצטרך לעבודה הגשמי' כ"כ וכמשנ"ת מזה במ"א בענין כל המקבל עליו עול תורה<a name="_ftnref_2133" href="#_ftn_2133" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2133')">1121</a> מעבירים ממנו עול דרך ארץ, ממאמר יפה ת"ת עם ד"א<a name="_ftnref_2134" href="#_ftn_2134" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2134')">1122</a>, שההפרש הוא בענין העול כו', וזהו שמבטיח יעודי' גשמיים דוקא, שאם הי' ההבטחה בענינים רוחנים יכול להיות שבגשמי' לא ירד הברכה, אבל כשההבטחה היא בגשמיות ממילא שיש בחי' רוחניות הקדום לה כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסה</div></p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> רקיע מתיבתא דרקיע, הלימוד רוחני' ההלכה המחליף בירור פרה דקבילת משמאלא ציור הרע כו' בחמור שמגק"ה לכאו' צ"ל יתרון אור מחשך דקלי' החמור, ע' בד"ה לא תחרוש בשור וחמור<a name="_ftnref_2135" href="#_ftn_2135" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2135')">1123</a>, רקיע כעין הקרח הנורא דא"א, ובכ"מ שנת' רקיע יש בחי' מי החכ' ואור שדק יותר כו', וע"י עמל תורה ממשיכים מבחי' אור שיומשך בגשם כו', ויש להעיר מענין עמלא דאורייתא שלעילא מן שמשא<a name="_ftnref_2136" href="#_ftn_2136" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2136')">1124</a> ע"ד ולא יהי' לך השמש לאור כו' הוי' לאור עולם, וי"ל ג"כ בחי' אור שיומשך בעולם כו'.</p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1985> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1985" href="#_ftnref_1985" class='ftn'>974</a>) <span class=haorodiburmaschil>וזהו</span>: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (י"ב מההמשך והוא) ד"ה: אם בחוקותי תלכו — ש"פ בחוקותי (הכולל פרקים כ"ו — כ"ח). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו. אלא שניתוסף בתחלתו ”וזהו דכתיב" בכדי לקשרו עם המאמרים שלפניו. וראה לקמן בחלק ההנחות הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב. </p> <p class='ftntext'>למאמר זה פכ"ו לאחר הפתיחא — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ס"ע תמז ואילך בשינוים קלים ועם הוספה. ראה מאמר ד"ה תורה צוה תשי"ט [סה"מ תשי"ט ע' 557). לסיום הפרק ראה אוה"ת ישעי' ע' תתלז. פרק זה נכתב חלקו בגוכתי"ק וחלק בכת"י ר"ש סופר עם הוספות בגוכתי"ק כמצויין להלן. פכ"ז — לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תמט ואילך בשינוים קלים ועם הוספה. פרק זה נכתב סיומו בגוכתי"ק והשאר בכת"י ר"ש סופר עם הוספות בגוכתי"ק כמצויין להלן. ראה סה"מ תשי"ט ע' 558-9. פכ"ח — לשון סה"מ תרל"ה ע' תנא ואילך בשינויים והוספות. ראה סה"מ תשי"ט ע' 560 ואילך. פרק זה נכתב סיומו בגוכתי"ק והשאר בכת"י ר"ש סופר עם הוספות בגוכתי"ק כמצויין להלן. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1986> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1986" href="#_ftnref_1986" class='ftn'>975</a>) <span class=haorodiburmaschil>אם בחוקתי תלכו</span>: בחוקותי כו, ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1987> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1987" href="#_ftnref_1987" class='ftn'>976</a>) <span class=haorodiburmaschil>מצותיו</span>: ב: מצותי. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1988> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1988" href="#_ftnref_1988" class='ftn'>977</a>) <span class=haorodiburmaschil>ונתתי גשמיכם</span>: בחוקותי כו, ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1989> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1989" href="#_ftnref_1989" class='ftn'>978</a>) <span class=haorodiburmaschil>ולחזות בנועם ה'</span>: ע"פ תהלים כז, ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1990> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1990" href="#_ftnref_1990" class='ftn'>979</a>) <span class=haorodiburmaschil>מוטב דלידייני'</span>: חגיגה טו, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תערב ובהנסמן במ"מ לשם. תקס"ז ע' שכ. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטז. דברים ח"א ע' נט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1991> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1991" href="#_ftnref_1991" class='ftn'>980</a>) <span class=haorodiburmaschil>שפי' רש"י ז"ל</span>: בשינוי לשון. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1992> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1992" href="#_ftnref_1992" class='ftn'>981</a>) <span class=haorodiburmaschil>תורה ציוה. . מורשה</span>: ברכה לג, ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1993> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1993" href="#_ftnref_1993" class='ftn'>982</a>) <span class=haorodiburmaschil>א"ת מורשה אלא מאורסה</span>: ברכות נז, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1994> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1994" href="#_ftnref_1994" class='ftn'>983</a>) <span class=haorodiburmaschil>והתורה. . מאורסה</span>: ראה גם לקמן מאמר ד"ה גדול יהי' ובהערה 81. שער האמונה סט, א הערה 12. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1995> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1995" href="#_ftnref_1995" class='ftn'>984</a>) <span class=haorodiburmaschil>תושב"כ </span>: מכאן ועד לקמן על יד הערה 1066 הוא כת"י ר"ש סופר, והוא העתק מסה"מ תרל"ה ח"ב ס"ע תמז ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1996> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1996" href="#_ftnref_1996" class='ftn'>985</a>) <span class=haorodiburmaschil>תושב"כ ותושבע"פ נק' חתן וכלה</span>: ראה ערכי הכנויים לבעל סדה"ד מערכת חתן. לקו"ת ברכה צד, ג. צה, ד. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' טו ובהערה לשם. המשך מצה זו תר"ם ע' ב: תושבע"פ. . כן פי' רבינו בד"ה ומשוש חתן על כלה, ויצא תקס"ח. לקמן ד"ה גדול יהי' על יד הערה 80. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 130. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1997> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1997" href="#_ftnref_1997" class='ftn'>986</a>) <span class=haorodiburmaschil>תושב"כ היא. . כלה</span>: ניתוסף בין השיטין בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1998> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1998" href="#_ftnref_1998" class='ftn'>987</a>) <span class=haorodiburmaschil>אדם וחוה. . תושב"כ ותושבע"פ</span>: ראה תו"א בראשית כאן ו, ג. אוה"ת בראשית כרך ג ע' תעד. כאן ע' תקסז ואילך. לקמן פל"ו. מאמר ד"ה ישמח משה על יד הערה 102. ד"ה מה יפו על יד הערה 44. ו(בחלק ההנחות) הנחה ד"ה אם בחוקותי על יד הערה 15. הנחה ד"ה ישמח משה על יד הערה 93. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_1999> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_1999" href="#_ftnref_1999" class='ftn'>988</a>) <span class=haorodiburmaschil>ושס"ה ל"ת הן שס"ה גידין</span>: זהר וישלח קע, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2000> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2000" href="#_ftnref_2000" class='ftn'>*990</a>) <span class=haorodiburmaschil>כמ"ש בילקוט</span>: מובא לקמן פל"ו על יד הערה 1498 וכן באוה"ת בראשית שם ע' 1134 בשם המדרש תהלים. וראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום על יד הערה *142. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2001> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2001" href="#_ftnref_2001" class='ftn'>990</a>) <span class=haorodiburmaschil>כו'</span>: ב: ליתא. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2002> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2002" href="#_ftnref_2002" class='ftn'>989</a>) <span class=haorodiburmaschil>כמ"ש. . לילה</span>: ניתוסף בין השיטין בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2003> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2003" href="#_ftnref_2003" class='ftn'>991</a>) <span class=haorodiburmaschil>גדודותיו</span>: ב ובסה"מ תרל"ה: גדותיו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2004> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2004" href="#_ftnref_2004" class='ftn'>993</a>) <span class=haorodiburmaschil>אם</span>: ראה לעיל הערה 705. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2005> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2005" href="#_ftnref_2005" class='ftn'>994</a>) <span class=haorodiburmaschil>וכנ"ל</span>: פכ"א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2006> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2006" href="#_ftnref_2006" class='ftn'>995</a>) <span class=haorodiburmaschil>מעיין שהעבירו ע"ג השוקת</span>: מקואות רפ"ה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2007> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2007" href="#_ftnref_2007" class='ftn'>992</a>) <span class=haorodiburmaschil>כי. . כו'</span>: נכתב בגכתי"ק בצד הימיני של העמוד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2008> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2008" href="#_ftnref_2008" class='ftn'>996</a>) <span class=haorodiburmaschil>יחוה</span>: ניתוסף בין השיטין בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2009> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2009" href="#_ftnref_2009" class='ftn'>997</a>) <span class=haorodiburmaschil>מנלן אמר קרא</span>: ראה פסחים סא, סע"א. סה, רע"א. ועוד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2010> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2010" href="#_ftnref_2010" class='ftn'>998</a>) <span class=haorodiburmaschil>אדם בגימ' מה</span>: ראה ע"ח שער התיקון ש"י, פ"ג. לקו"ת ושער הפסוקים להאריז"ל בראשית ג, כ. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסז ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בראשית ט, א הערה 14. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2011> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2011" href="#_ftnref_2011" class='ftn'>999</a>) <span class=haorodiburmaschil>מה. . הוי' במלוי אלפין</span>: ראה ע"ח שער לאה ורחל של"ח, פ"א. פ"ב. לקו"ת ושער הפסוקים שם. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תמה. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2012> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2012" href="#_ftnref_2012" class='ftn'>1000</a>) <span class=haorodiburmaschil>וחוה. . י"ט. . מילוי דש' הוי'</span>: ראה ע"ח שער התיקון ש"י, פ"ג. לקו"ת ושער הפסוקים בראשית ג, כ. תו"א כאן ו, ג. תו"ח בא ח"א קיג, ד. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2013> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2013" href="#_ftnref_2013" class='ftn'>1001</a>) <span class=haorodiburmaschil>ויבן את הצלע</span>: בראשית ב, כב בדילוג השמות. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2014> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2014" href="#_ftnref_2014" class='ftn'>1002</a>) <span class=haorodiburmaschil>כל פ' השואל. . וא"ו דוכי ישאל</span>: ראה גם לקו"ת ברכה צה, ד. לעיל הערה 878. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2015> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2015" href="#_ftnref_2015" class='ftn'>1003</a>) <span class=haorodiburmaschil>נק' הת"ח בונים</span>: ראה ברכות סד, א. שבת קיד, א. סידור שער הת"ת צח, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכו. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2016> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2016" href="#_ftnref_2016" class='ftn'>1004</a>) <span class=haorodiburmaschil>והאתנים מוסדי ארץ</span>: מיכה ו, ב. ראה תו"א שמות מט, סע"ב ואילך. תו"ח שמות ח"א יב, א ואילך. אוה"ת שמות ע' טו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2017> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2017" href="#_ftnref_2017" class='ftn'>1005</a>) <span class=haorodiburmaschil>אתנים אותיות תנאים</span>: זהר סבא משפטים קי, ב. רע"מ תצא רעח ב. ת"ז תכ"א מג, סע"ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2018> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2018" href="#_ftnref_2018" class='ftn'>1006</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואמנם</span>: מכאן עד סיום הקיצור נכתב בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2019> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2019" href="#_ftnref_2019" class='ftn'>1007</a>) <span class=haorodiburmaschil>בטו"ב סי' תרמ"ה</span>: בטור ברקת לר' חיים כהן הל' לולב ד"ה שבתי צא, א. ראה אוה"ת ראה כרך ו' ע' ב'שדמ ואילך. ישעי' כרך ב' ע' תתלז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2020> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2020" href="#_ftnref_2020" class='ftn'>1008</a>) <span class=haorodiburmaschil>א"ת בנייך אלא בוניך</span>: ישעי' נד, יג. ברכות סד, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2021> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2021" href="#_ftnref_2021" class='ftn'>1009</a>) <span class=haorodiburmaschil>בונייך זה הוא</span>: בטו"ב: כלומר בניך אלו הם. וכ"ה באוה"ת ישעי'. ועד"ז באוה"ת ראה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2022> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2022" href="#_ftnref_2022" class='ftn'>1010</a>) <span class=haorodiburmaschil>שאה"כ</span>: בטו"ב ובאוה"ת: ליתא. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2023> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2023" href="#_ftnref_2023" class='ftn'>1011</a>) <span class=haorodiburmaschil>גמלים מניקות ובניהם</span>: וישלח לב, טז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2024> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2024" href="#_ftnref_2024" class='ftn'>1013</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובנאיהם</span>: לשון המד"ר המובא בסמוך בפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2025> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2025" href="#_ftnref_2025" class='ftn'>1012</a>) <span class=haorodiburmaschil>והכוונה. . ולפי</span>: בטו"ב ובאוה"ת: לפי. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2026> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2026" href="#_ftnref_2026" class='ftn'>1014</a>) <span class=haorodiburmaschil>כו'. . פרסמם</span>: בטו"ב ובאוה"ת: כסה עליהם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2027> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2027" href="#_ftnref_2027" class='ftn'>1015</a>) <span class=haorodiburmaschil>מהמד"ר שם פע"ו</span>: בראשית רבה פ' וישלח פע"ו, ז. ראה אוה"ת הנ"ל. ובמשלי כרך א ע' תקמט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2028> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2028" href="#_ftnref_2028" class='ftn'>1016</a>) <span class=haorodiburmaschil>מלשון</span>: באוה"ת משלי: ע"ד. ובאוה"ת ראה וישעי' כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2029> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2029" href="#_ftnref_2029" class='ftn'>1017</a>) <span class=haorodiburmaschil>אולי אבנה ממנה</span>: לך טז, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2030> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2030" href="#_ftnref_2030" class='ftn'>1018</a>) <span class=haorodiburmaschil>וכן מל'</span>: באוה"ת ראה: ליתא. באוה"ת ישעי': וכן מענין. ובאוה"ת משלי (וכן ההמשך) ליתא. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2031> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2031" href="#_ftnref_2031" class='ftn'>1019</a>) <span class=haorodiburmaschil>והתקין לו ממנו</span>: נוסח ברכת נשואין. באוה"ת ראה ע' ב'שמה: ממנה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2032> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2032" href="#_ftnref_2032" class='ftn'>1020</a>) <span class=haorodiburmaschil>הבא על אמו בחלום</span>: ראה אוה"ת ראה ע' ב'שמה. ישעי' כרך ב ע' תתלז. ע' תתסט. משלי כרך א ע' תקמח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2033> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2033" href="#_ftnref_2033" class='ftn'>1021</a>) <span class=haorodiburmaschil>בזהר"ק</span>: בזהר הרקיע. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2034> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2034" href="#_ftnref_2034" class='ftn'>1022</a>) <span class=haorodiburmaschil>בזהר"ק פ' משפטים</span>: פז, א. באוה"ת ישעי' ומשלי: דפ"ו ע"א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2035> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2035" href="#_ftnref_2035" class='ftn'>1023</a>) <span class=haorodiburmaschil>בפי' מאה"ז שם ד"ק</span>: באוה"ת ישעי' ע' תתלז: ד"ק ב'. ובמשלי: דף קוף סע"ב ע"פ בעטרה שעטרה לו אמו כ' בענין. קא, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2036> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2036" href="#_ftnref_2036" class='ftn'>1025</a>) <span class=haorodiburmaschil>המל' הנק' אימא תתאה ומטרוניתא</span>: ראה תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש יח, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2037> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2037" href="#_ftnref_2037" class='ftn'>1026</a>) <span class=haorodiburmaschil>כו'</span>: באוה"ת ראה ע' ב'שמה וישעי' ע' תתלז: וכו'. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2038> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2038" href="#_ftnref_2038" class='ftn'>1027</a>) <span class=haorodiburmaschil>אז</span>: בזהר"ק ואוה"ת ישעי': ואז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2039> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2039" href="#_ftnref_2039" class='ftn'>1028</a>) <span class=haorodiburmaschil>מאימא</span>: בזהר"ק ואוה"ת ישעי': מאמו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2040> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2040" href="#_ftnref_2040" class='ftn'>1024</a>) <span class=haorodiburmaschil>אמו. . בה</span>: לשון אוה"ת (ראה ו) ישעי' ע' תתלז. לשון הזהר"ק עם הגהות באוה"ת ישעי' ע' תתסט. ומשלי. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2041> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2041" href="#_ftnref_2041" class='ftn'>1029</a>) <span class=haorodiburmaschil>זו"נ בראם ויברך</span>: בראשית ה, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2042> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2042" href="#_ftnref_2042" class='ftn'>1030</a>) <span class=haorodiburmaschil>כנ"ל</span>: פ"ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2043> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2043" href="#_ftnref_2043" class='ftn'>1031</a>) <span class=haorodiburmaschil>והענין</span>: פרק זה הוא לשון סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תמט ואילך בשינוים קלים ובסופו הוספה. ראה מאמר ד"ה תורה צוה תשי"ט [סה"מ תשי"ט ע' 558-9). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2044> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2044" href="#_ftnref_2044" class='ftn'>1032</a>) <span class=haorodiburmaschil>והענין הוא דהנה</span>: בסה"מ תרל"ה ההתחלה היא: והנה, וכן העתיקה ר"ש סופר כאן, ונמחקה בגוכתי"ק ובמקומה הוסיף תיבות אלו. המשך הפרק נכתב בכת"י ר"ש סופר עם הוספות בגוכתי"ק כנרשם במקומם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2045> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2045" href="#_ftnref_2045" class='ftn'>1033</a>) <span class=haorodiburmaschil>נת'</span>: ניתוסף בגוכתי"ק. ראה פרק שלפנ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2046> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2046" href="#_ftnref_2046" class='ftn'>1034</a>) <span class=haorodiburmaschil>אירוסין ונשואין</span>: ראה לקו"ת ברכה צד, א ואילך. צה, ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2047> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2047" href="#_ftnref_2047" class='ftn'>1036</a>) <span class=haorodiburmaschil>קדושין. . אוסרה. . ומובדלת לו</span>: ראה תוד"ה דאסר קדושין ב, ב. וראה גם לקו"ש ויחי כרך ל ע' 247 ובהנסמן שם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2048> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2048" href="#_ftnref_2048" class='ftn'>1037</a>) <span class=haorodiburmaschil>משועבדת. . שלכן</span>: ראה אבודרהם סדר תפלות של חול (ירושלים תשכ"ג ע' כה ד"ה כל. ובהערת המו"ל שם תה, א). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2049> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2049" href="#_ftnref_2049" class='ftn'>1038</a>) <span class=haorodiburmaschil>פטורה ממ"ע שהזמן גרמה</span>: קדושין כט, א במשנה. ראה גם שו"ע אדה"ז הל' ציצית רסי"ז. מכתב י"א ניסן תשכ"ח (נדפס גם בהגדה עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים מהדורת תשל"ג ע' רלז ואילך. אג"ק שלו כרך כה ע' קא. אגרות מלך כרך ב ע' סו). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קלה ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת פינחס ע' א'קצט ואילך. תו"ח בשלח ח"א רמב, ד. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' שלו. תרכ"ט ע' רמח וע' שלג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2050> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2050" href="#_ftnref_2050" class='ftn'>1039</a>) <span class=haorodiburmaschil>שבעלה מוציאה ידי חובתה</span>: ראה מערכת האלקות שער האדם שער י קלו, ב ובפי' פ"ז והחייט שם. הקדמה לטעמי המצות להאריז"ל פ' בראשית. שער מאמרי רשב"י לת"ז תס"ט (במהדורת ת"א תשכ"א ט, סע"א ואילך). כנפי יונה ח"א פע"א. מקדש מלך לזהר בראשית כד, א (ע' מה). אוה"ת פינחס שם. סה"מ תרכ"ז שם. תרכ"ט ע' רמח. תרל"ב ח"ב ע' תקמה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2051> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2051" href="#_ftnref_2051" class='ftn'>1035</a>) <span class=haorodiburmaschil>האירוסין. . טבעת קדושין. . בסידור</span>: ראה שם ברכת נשואין קלח, ד. שו"ע אבה"ז רסכ"ז ברמ"א. סל"א, ס"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' של. מאמרי אדה"א בראשית ע' ריט. וש"נ. אוה"ת ברכה ע' א'תתמה. סה"מ תרכ"ט ע' נה. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2052> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2052" href="#_ftnref_2052" class='ftn'>1040</a>) <span class=haorodiburmaschil>אירוסין אין מע"י לבעלה</span>: ראה כתובות מו, ב במשנה. מז, א. ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2053> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2053" href="#_ftnref_2053" class='ftn'>1041</a>) <span class=haorodiburmaschil>אירוסין. . אינו חייב במזונותיה</span>: ראה כתובות נג, ב. מו, ב במשנה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2054> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2054" href="#_ftnref_2054" class='ftn'>1042</a>) <span class=haorodiburmaschil>גם בעודה נערה פטורה</span>: ראה קונט' צדי"ק למלך חוב' ב (ע' 169-170) ושם: ולא נחית — לבאר בד"ה זה — מה נעשה לה בנוגע לחיי' עד הנישואין. ודוחק גדול לומר דבעלה פוטרה למפרע (אף שעצמו אינו פוטר), או שחסרה היא (אף שישנה הטענה דלמה נגרע), או שאונס רחמנא פטרי' (אף דכמאן דעביד לא אמרינן) וכיו"ב. ולכן נלפענ"ד דישנם כמה סוגים ובד"ה זה לא רצה להכנס לאריכות דאכ"מ. ומהסוגים: א) נשמות שירדו למטה בגלגול להשלים מצות מסוימות בלבד ( ), כי שאר המצות קיימו כבר ומק[י]ימין אותן ”דרך אגב". וראה גם לקו"ש יתרו כרך לא ע' 96 ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2055> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2055" href="#_ftnref_2055" class='ftn'>1043</a>) <span class=haorodiburmaschil>מ"ט אמר קרא</span>: ר"ה ט, ב. ועוד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2056> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2056" href="#_ftnref_2056" class='ftn'>1044</a>) <span class=haorodiburmaschil>שבתושב"כ יש ס' ריבוי פירושים. . בסוד</span>: ראה הנסמן ללקו"ת ברכה צד, א. לקו"ש עשרה בטבת כרך כ ע' 363 הערה 29. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2057> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2057" href="#_ftnref_2057" class='ftn'>1045</a>) <span class=haorodiburmaschil>טעמים נקודות תגין ואותיות</span>: ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כט ואילך. דברים ח"ד ע' א'תסט ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2058> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2058" href="#_ftnref_2058" class='ftn'>1046</a>) <span class=haorodiburmaschil>ותגין. . ר"ע שהי' דורש</span>: ראה מנחות כט, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפב. אוה"ת וארא כרך ז ע' ב'תקנח. סה"מ תרכ"ז ע' קכח. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2059> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2059" href="#_ftnref_2059" class='ftn'>1047</a>) <span class=haorodiburmaschil>טעמי</span>: כ"ה גם בסה"מ תרל"ה־ בוך 2083 (כת"י הר"ש סופר). ב: טעמים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2060> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2060" href="#_ftnref_2060" class='ftn'>1048</a>) <span class=haorodiburmaschil>טעמי שבתורה לא נתגלו</span>: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קה. ח"ד ע' א'תע. ובהנסמן בהנ"ל. שמות ח"א ע' לב וע' ע. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2061> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2061" href="#_ftnref_2061" class='ftn'>1049</a>) <span class=haorodiburmaschil>נובלות חכ' שלמעלה תורה</span>: ב"ר פי"ז, ה. פמ"ד, יז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2062> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2062" href="#_ftnref_2062" class='ftn'>1050</a>) <span class=haorodiburmaschil>מל' פה תושבע"פ קרינן לה</span>: ת"ז בהקדמה יז, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2063> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2063" href="#_ftnref_2063" class='ftn'>1052</a>) <span class=haorodiburmaschil>יפה כח הבן מהאב</span>: ראה שבועות מח, סע"א. ראה גם סה"מ תרנ"ז ע' רסט ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2064> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2064" href="#_ftnref_2064" class='ftn'>1051</a>) <span class=haorodiburmaschil>ושיהי'. . הבן</span>: בכת"י הר"ש סופר העתיק: וגם להיות יכול להוליד. ומחקו בגוכי"ק וניתוסף בין השיטין תיבות אלו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2065> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2065" href="#_ftnref_2065" class='ftn'>1053</a>) <span class=haorodiburmaschil>שא'. . בעיתם</span>: ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2066> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2066" href="#_ftnref_2066" class='ftn'>1054</a>) <span class=haorodiburmaschil>והי' אור הלבנה</span>: ישעי' ל, כו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2067> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2067" href="#_ftnref_2067" class='ftn'>1055</a>) <span class=haorodiburmaschil>ופי' רש"י בפסחים</span>: בסה"מ עטר"ת שהובא לקמן בהערה 1057: ספ"ד. אבל בסה"מ תרכ"ו (שבהערה הנ"ל) דס"ח (א ד"ה יהי'). ראה בהדרושים שבהערה 1057. וראה גם רש"י ישעי' עה"פ (ובאוה"ת שם ע' רטז ס"א). בספר שופטים ה, לא (ובאוה"ת שם ע' כא). זכרי' ד, ג (ובאוה"ת מטות ע' א'רעב). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2068> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2068" href="#_ftnref_2068" class='ftn'>1056</a>) <span class=haorodiburmaschil>שמ"ג שז"ע גשם</span>: ראה גם אוה"ת ישעי' כרך א ס"ע קכב. דרושים שבהערה 1057. סה"מ תשי"ט כאן ע' 559. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2069> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2069" href="#_ftnref_2069" class='ftn'>1057</a>) <span class=haorodiburmaschil>כל אורה האמור באלי'. . הכתוב מדבר</span>: בב"ר שם: כל אורה שנאמר באליהוא אינה אלא בירידת גשמים. אבל עד"ז מובא בכ"מ ומהם: סה"מ תרכ"ו ע' קא (מהדורת תשמ"ט) ושם: אור. . באיוב (ראה בהערת המו"ל שם). תר"ל ע' קמו וע' קנד ושם: אליהו (מובא גם באיוב לב, ד. לה, א). המשך והחרים תרל"א ע' סג. סה"מ תרל"ה ח"ב כאן ע' תנ. ע' תנו ושם: אור. . הגשמי'. תרל"ו ח"ב ע' רצד. המשך וככה תרל"ז ספס"ז ושם: ס"פ ך' [אבל בגוכתי"ק: ך"ו]. . באליהו. סה"מ תרמ"ד ע' קנו. תרמ"ו ע' תיז (הנחה) ושם: בעלי' (!) בן ברכאל. תרנ"ז ע' קכד ושם: אור. תער"ב ח"ב ע' א'ע ושם: האמורה באליהו בן ברכאל (וע"ש שמציין לתענית ז, ב). תרע"ח ר"ע מג. עטר"ת ע' תכט ושם: באלי' בן ברכאל. וראה גם בסמוך בפנים (ובהנחה כאן). לקמן ספכ"ח. רפכ"ט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2070> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2070" href="#_ftnref_2070" class='ftn'>1058</a>) <span class=haorodiburmaschil>ונודע</span>: בסה"מ תרל"ה כאן: ונת"ל, וכן העתיק הר"ש סופר. ובגוכתי"ק מחקו ותיקן ונודע. ראה גם בסה"מ שם ע' תנו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2071> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2071" href="#_ftnref_2071" class='ftn'>1059</a>) <span class=haorodiburmaschil>שבשמע"צ. . תקנו. . מוריד הגשם</span>: משנה ריש תענית. שו"ע אדה"ז הל' תפלה ר"ס קיד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2072> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2072" href="#_ftnref_2072" class='ftn'>1060</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובזמן. . ממים עליונים</span>: ראה המשך מים רבים פקכ"ח ופקכ"ט בשם הפדר"א ובהערה לשם: ”לע"ע לא מצאתיו. וראה פדר"א ספ"ה. ב"ב כ"ה, ב". ראה גם בשם הפדר"א במק"מ לזהר בראשית ו, א הובא באוה"ת בחוקותי כרך ב ע' תרסד (ע' תרעה) וע' תרפב [בב' מקומות אלו מובא בשם הרמ"ז]. ע' תרצז3 [במהדורת תשנ"ג]. בהעלותך ע' שצו (ושם בפנים צויין לאוה"ת בחוקותי). מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרט"ו ע' קי. סה"מ תר"ל ע' קנג. הנסמן בסה"מ כאן ע' תנ. סה"מ עטר"ת ע' תכט. מאמר ד"ה אם בחוקותי תר"י בפלח הרמון ויקרא (ד"ה ואח"כ א'). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2073> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2073" href="#_ftnref_2073" class='ftn'>1061</a>) <span class=haorodiburmaschil>חטים ככליות</span>: תו"כ בחוקותי כו, ד. תענית כג, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2074> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2074" href="#_ftnref_2074" class='ftn'>1062</a>) <span class=haorodiburmaschil>ע"ד</span>: מכאן עד סיום הקיצור נכתב בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2075> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2075" href="#_ftnref_2075" class='ftn'>1063</a>) <span class=haorodiburmaschil>אור האמור</span>: איוב לו, לב. לז, יא. הובא באה"ת חנוכה כרך ב ע' שח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2076> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2076" href="#_ftnref_2076" class='ftn'>1064</a>) <span class=haorodiburmaschil>באלי'. . רם</span>: איוב לב, ב [בדילוג]. ראה אודותיו תו"ח וארא ח"א סד, א הערה 210. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2077> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2077" href="#_ftnref_2077" class='ftn'>1065</a>) <span class=haorodiburmaschil>רם היינו אברהם</span>: רש"י שם. ירושלמי סוטה ספ"ה. זהר תרומה קסו, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2078> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2078" href="#_ftnref_2078" class='ftn'>1066</a>) <span class=haorodiburmaschil>אדר"ז</span>: ב: מדרז"ל. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2079> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2079" href="#_ftnref_2079" class='ftn'>1068</a>) <span class=haorodiburmaschil>שכל הנעלם מכל רעיון</span>: ראה פיוט אל מסתתר. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' עתר ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א בראשית ע' ח. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2080> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2080" href="#_ftnref_2080" class='ftn'>1067</a>) <span class=haorodiburmaschil>אברם הוא שכל. . בת"א</span>: ר"פ לך. ראה גם תו"ח שם. אוה"ת לך כרך ד ע' תרפה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2081> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2081" href="#_ftnref_2081" class='ftn'>1069</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואברהם חסד</span>: ראה גם תו"א ותו"ח שבהערה 1067. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום הערה 56. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2082> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2082" href="#_ftnref_2082" class='ftn'>1070</a>) <span class=haorodiburmaschil>כל המשמש </span>[ב: המשתמש]<span class=haorodiburmaschil> באור תורה</span>: כתובות קיא, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2083> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2083" href="#_ftnref_2083" class='ftn'>1071</a>) <span class=haorodiburmaschil>והענין</span>: הבא לקמן הוא לשון סה"מ תרל"ה ע' תנא ואילך בשינויים והוספות. ראה סה"מ תשי"ט ע' 560 ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2084> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2084" href="#_ftnref_2084" class='ftn'>1072</a>) <span class=haorodiburmaschil>הוא</span>: פרק זה נכתב סיומו בגוכתי"ק והשאר בכת"י ר"ש סופר עם הוספות בגוכתי"ק כמצויין להלן. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2085> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2085" href="#_ftnref_2085" class='ftn'>1073</a>) <span class=haorodiburmaschil>אור מים רקיע</span>: ראה גם לעיל ספכ"א (ובהערות שם) ואילך. הנסמן בסה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנד הערה 87. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2086> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2086" href="#_ftnref_2086" class='ftn'>1074</a>) <span class=haorodiburmaschil>שלומדים שם רוחניות ההלכות</span>: ראה לעיל הערה 840. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2087> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2087" href="#_ftnref_2087" class='ftn'>1075</a>) <span class=haorodiburmaschil>המחליף פרה בחמור</span>: משנה ב"מ ק, רע"א. ראה המובא בסמוך בפנים. סה"מ תרל"ה כאן ע' תנב הערה 69. וככה תרל"ז פ"ו. פ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2088> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2088" href="#_ftnref_2088" class='ftn'>1076</a>) <span class=haorodiburmaschil>שנים אוחזין בטלית</span>: משנה ב"מ ב, א. ראה בסמוך בפנים. סה"מ תרפ"ט ע' 157 הערה 84. לקוטי לו"י הערות לזהר בלק ע' תג ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קפו (אוה"ת בהר כרך ג ע' תתפא). מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' פו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2089> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2089" href="#_ftnref_2089" class='ftn'>1077</a>) <span class=haorodiburmaschil>במ"א באריכות</span>: ראה סה"מ תרכ"ט ע' קלו ואילך. וש"נ. תר"ל ע' רלו. תרל"ה ח"א ע' ערב ואילך. ח"ב כאן ע' תנא ובהערה 62. ע' תפז ואילך. וככה תרל"ז פ"ו. לעיל המשך כי תשא הערה 101. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2090> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2090" href="#_ftnref_2090" class='ftn'>1078</a>) <span class=haorodiburmaschil>ויקרא האדם שמות</span>: בראשית ב, כ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2091> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2091" href="#_ftnref_2091" class='ftn'>1079</a>) <span class=haorodiburmaschil>שארז"ל חכמתו גדולה משלכם</span>: באוה"ת בראשית כרך ג' ע' 1082־ ובסה"מ תרכ"ט שבהערה הבאה מציין: במד"ר בראשית פי"ז דף ך' ע"א [והוא ע"פ דפוס אמשטרדם שנת ת"א-ב. ולפנינו ס"ד]. ועד"ז באוה"ת יתרו־ ויקהל דלקמן. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2092> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2092" href="#_ftnref_2092" class='ftn'>1080</a>) <span class=haorodiburmaschil>בבחיי</span>: כ"ה גם בסה"מ תרל"ה ח"א ע' ערב. ח"ב כאן. וככה תרל"ז פ"ו. ראה בחיי בראשית ב, יט. אמנם בסה"מ תרכ"ט ע' קלז־ תרל"ד ע' עז־ תרל"ו ע' כט מובא זה בשם השל"ה (בית אחרון) יד, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2093> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2093" href="#_ftnref_2093" class='ftn'>1082</a>) <span class=haorodiburmaschil>שור. . אותיות שור מחיים אותו</span>: ראה המשך וככה תרל"ז פ"ו ע' ט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2094> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2094" href="#_ftnref_2094" class='ftn'>1081</a>) <span class=haorodiburmaschil>לזה נאה לקרות שור. . לזה חמור</span>: במדב"ר פי"ט, ג. תנחומא חוקת ו. ב"ר כאן. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2095> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2095" href="#_ftnref_2095" class='ftn'>1083</a>) <span class=haorodiburmaschil>הוי'</span>: בבר"ר שבהערה 1079: ה'. וכ"ה בתנחומא שמיני ו. חוקת ובמדב"ר שבהערה 1081. יל"ש בראשית יט, ב (רמז כג)־ מלכים-א ה, יא (רמז קעח): ה'. וראה יפה תואר לב"ר שם. מת"כ לבמדב"ר שבהערה 1081: בקריאתו לשון אדנות. בב"ר בדפוסים הנפוצים: אדני. של"ה בעשרה מאמרות לט, ב בהג"ה: אדני. (וראה גם בחיי בראשית יט, ב בסופו). סה"מ תש"ח ר"ע 156 (אד'). אלשיך בראשית ב, יט. מאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' צא וע' קא (הוי' ומפרשו). אוה"ת יתרו ע' א'מא: ה', ונתבאר שם ע' א'מה. ע' ב'תשכא. ש"ש א'תצד (ומציין שם לאוה"ת יתרו). ויקהל ב'קפג. ואתחנן ע' שעו (שאותיות שם הוי'). המשך תער"ב ח"ב ע' א'קעא. סה"מ תרח"ץ ע' קח. ע' קט. אוה"ת בהר כרך ב' ע' תרכו. סה"מ תרל"ב ח"ב ס"ע שסו ואילך (נכתב בשם ה' ונקרא בשם אד'). תרל"ה ח"א ע' עדר. וככה תרל"ז פ"ו. תרס"ו ע' תיד, תש"ב ע' 75. תש"י ע' 96 ואילך. פלח הרמון ויצא פח, ב (הוי'). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2096> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2096" href="#_ftnref_2096" class='ftn'>1084</a>) <span class=haorodiburmaschil>יהללו את שם הוי'</span>: תהלים קמח, ה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2097> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2097" href="#_ftnref_2097" class='ftn'>1085</a>) <span class=haorodiburmaschil>וכתי'</span>: בסה"מ תרל"ה כאן ע' תנב: כמ"ש. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2098> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2098" href="#_ftnref_2098" class='ftn'>1086</a>) <span class=haorodiburmaschil>אני הוי' עושה כל</span>: ישעי' מה, ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2099> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2099" href="#_ftnref_2099" class='ftn'>1087</a>) <span class=haorodiburmaschil>פרה פר ה'</span>: ראה גם טעמי המצות להאריז"ל פ' חוקת. לקו"ת חוקת נח, ד. ס, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שצה. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2100> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2100" href="#_ftnref_2100" class='ftn'>1088</a>) <span class=haorodiburmaschil>נא'</span>: ניתוסף בין השיטין בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2101> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2101" href="#_ftnref_2101" class='ftn'>1089</a>) <span class=haorodiburmaschil>חמור גרם</span>: ויחי מט, יד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2102> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2102" href="#_ftnref_2102" class='ftn'>1091</a>) <span class=haorodiburmaschil>היינו גם. . כו'</span>: ניתוסף בין השיטין בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2103> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2103" href="#_ftnref_2103" class='ftn'>1090</a>) <span class=haorodiburmaschil>שויט שכמו. . לסבול</span>: ויחי שם, טו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2104> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2104" href="#_ftnref_2104" class='ftn'>1092</a>) <span class=haorodiburmaschil>מר"ל</span>: ב"מ פד, א וברש"י. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2105> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2105" href="#_ftnref_2105" class='ftn'>1094</a>) <span class=haorodiburmaschil>בת"א בד"ה לא תהי' משכלה</span>: ראה שם משפטים עט, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2106> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2106" href="#_ftnref_2106" class='ftn'>1095</a>) <span class=haorodiburmaschil>בלא לב ולב</span>: דהי"א יב, לג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2107> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2107" href="#_ftnref_2107" class='ftn'>1096</a>) <span class=haorodiburmaschil>ישכר. . שלא עשה פרגמטיא. . זבולון</span>: ראה ב"ר פע"ב, ה. וש"נ. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ומקנה רב ובהערה 74. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2108> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2108" href="#_ftnref_2108" class='ftn'>1093</a>) <span class=haorodiburmaschil>דהנה. . בשבילו</span>: בין השיטין צויין בגוכתי"ק אות א ועה"ג נרשם כ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2109> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2109" href="#_ftnref_2109" class='ftn'>1097</a>) <span class=haorodiburmaschil>שיוכלל בקדושה והיינו</span>: ניתוסף בין השיטין בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2110> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2110" href="#_ftnref_2110" class='ftn'>1098</a>) <span class=haorodiburmaschil>וזהו</span>: בסה"מ תרל"ה כאן (וכן העתיק הר"ש סופר): ולכן. ובגוכתי"ק מחקו וכתב בין השיטין: וזהו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2111> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2111" href="#_ftnref_2111" class='ftn'>1099</a>) <span class=haorodiburmaschil>החמור. . הפרה שהיא ק"ן. . מג"ק</span>: תניא פ"ו. פ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2112> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2112" href="#_ftnref_2112" class='ftn'>1101</a>) <span class=haorodiburmaschil>שמגקה"ט א"א לברר</span>: ראה גם אוה"ת תצוה כרך ח ע' ג'פא. לקו"ת שה"ש ו, ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קצא ואילך. לקו"ש ז ע' 299. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2113> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2113" href="#_ftnref_2113" class='ftn'>1100</a>) <span class=haorodiburmaschil>והגם. . כו'</span>: בין השיטין צויין בגוכתי"ק אות א ועה"ג נרשם כ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2114> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2114" href="#_ftnref_2114" class='ftn'>1103</a>) <span class=haorodiburmaschil>כח המתאוה יכולים להפכו</span>: ראה לקו"ת חוקת נו, סע"ג ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' קא ואילך. וש"נ. ע' קכח ואילך. ע' רסג. ע' רסז. לקמן מאמר ד"ה לה"ע הנוסח כו' באש הצתה על יד הערה 39. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2115> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2115" href="#_ftnref_2115" class='ftn'>1102</a>) <span class=haorodiburmaschil>שנת'. . כו'</span>: בסוף השיטה צויין בגוכתי"ק אות ב ועה"ג נרשם כ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2116> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2116" href="#_ftnref_2116" class='ftn'>1104</a>) <span class=haorodiburmaschil>בג"ע</span>: כ"ה גם בסה"מ תרל"ה כאן. וכנראה שצ"ל: בגעה"ע — ראה המשך וככה תרל"ז פ"ז ע' י. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2117> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2117" href="#_ftnref_2117" class='ftn'>1105</a>) <span class=haorodiburmaschil>ולכן. . מח'</span>: בסה"מ תרל"ה כאן (וכן העתיק הר"ש סופר): ממח' היא כוונה. ובגוכתי"ק מחקו ותיקן בין השיטין: ולכן. . מח'. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2118> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2118" href="#_ftnref_2118" class='ftn'>1106</a>) <span class=haorodiburmaschil>מכוונה. . לבושים לג"ע העליון</span>: ראה אגה"ק סכ"ט (קנ, ב). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2119> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2119" href="#_ftnref_2119" class='ftn'>1107</a>) <span class=haorodiburmaschil>במתיבתא דרקיע ומתיבתא דמט"ט. . ג"ע</span>: ראה גם סה"מ תרל"ה ח"א ס"ע רכו ואילך ובהנסמן שם. עזר"ת ע' קפ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2120> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2120" href="#_ftnref_2120" class='ftn'>1108</a>) <span class=haorodiburmaschil>רקיע ע"ג חיון עילאין</span>: ראה זהר ויקהל ריא, א. ריג, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2121> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2121" href="#_ftnref_2121" class='ftn'>1109</a>) <span class=haorodiburmaschil>ועל ראשי החיות רקיע</span>: יחזקאל א, כב [ושם: ודמות על ראשי החי' — ראה לקמן ספכ"ט. פ"מ. הנחה ד"ה ואשא אתכם — בחלק ההנחות — על יד הערה 92. סה"מ תרכ"ז ע' שו וע' שמז. תרכ"ט ע' קכה. תרל"ה ח"ב כאן ע' תנב. תרל"ו ח"ב ע' רמ. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקלח. וש"נ. תו"ח בא ח"א צז, ד. וש"נ]. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2122> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2122" href="#_ftnref_2122" class='ftn'>1110</a>) <span class=haorodiburmaschil>ושאבתם מים (ל"ה)</span>: סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תמג (והוא מחגה"ס תרל"ו). וראה הנסמן שם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2123> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2123" href="#_ftnref_2123" class='ftn'>1111</a>) <span class=haorodiburmaschil>(ל"ה)</span>: ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2124> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2124" href="#_ftnref_2124" class='ftn'>1112</a>) <span class=haorodiburmaschil>מבטן מי יצא הקרח</span>: איוב לח, כט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2125> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2125" href="#_ftnref_2125" class='ftn'>1113</a>) <span class=haorodiburmaschil>מי הוא בינה</span>: זהר משפטים קיז, ב. לקו"ת פקודי ד, ג. תו"ח פקודי ח"ב תמג, ד ובהערה 78. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2126> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2126" href="#_ftnref_2126" class='ftn'>1114</a>) <span class=haorodiburmaschil>דא"א</span>: בסה"מ תרל"ה כאן יש קטע נוסף שהעתיקו הר"ש סופר כאן ונמחק בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2127> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2127" href="#_ftnref_2127" class='ftn'>1115</a>) <span class=haorodiburmaschil>ממשנת"ל</span>: בסה"מ תרל"ה כאן: ממשי"ת לקמן וכן העתיקו הר"ש סופר, ותוקן בגוכתי"ק: ממשנת"ל — ראה לעיל ספכ"א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2128> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2128" href="#_ftnref_2128" class='ftn'>1116</a>) <span class=haorodiburmaschil>במבול נא' כי</span>: בסה"מ תרל"ה כאן: נק' וכן העתיקו הר"ש סופר, ותוקן בגוכתי"ק כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2129> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2129" href="#_ftnref_2129" class='ftn'>1117</a>) <span class=haorodiburmaschil>כי. . דרכו על הארץ</span>: נח ו, יב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2130> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2130" href="#_ftnref_2130" class='ftn'>1118</a>) <span class=haorodiburmaschil>הארץ</span>: בסה"מ תרל"ה כאן יש קטע נוסף שהעתיקו הר"ש סופר כאן ונמחק בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2131> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2131" href="#_ftnref_2131" class='ftn'>1119</a>) <span class=haorodiburmaschil>מים. . חכ'</span>: ראה גם תניא פ"ג ובמ"מ הגהות והע"ק שם. תו"ח בשלח ח"א קמג, ב ובהערה 91. לעיל המשך אם כסף תלוה פ"ב על יד הערה 44. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2132> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2132" href="#_ftnref_2132" class='ftn'>1120</a>) <span class=haorodiburmaschil>וכמו</span>: מכאן ועד סיום הקיצור נכתב בגוכתי"ק. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2133> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2133" href="#_ftnref_2133" class='ftn'>1121</a>) <span class=haorodiburmaschil>כל המקבל עליו עול תורה</span>: אבות פ"ג, ה (בדילוג). ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע תכח ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2134> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2134" href="#_ftnref_2134" class='ftn'>1122</a>) <span class=haorodiburmaschil>יפה ת"ת עם ד"א</span>: אבות פ"ב, מ"ב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'רכה. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ד, ב. אוה"ת פינחס ע' א'סה ושם מציין בד"ה השלך על ה' יהבך באורך. — ראה דרוש זה בבוך 94 ע' רפא. סה"מ תרכ"ט ע' כז. בהערה שלפנ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2135> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2135" href="#_ftnref_2135" class='ftn'>1123</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה לא תחרוש בשור וחמור</span>: סה"מ תרכ"ז ע' שצח ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2136> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2136" href="#_ftnref_2136" class='ftn'>1124</a>) <span class=haorodiburmaschil>עמלא דאורייתא שלעילא מן שמשא</span>: זהר ויחי רכג, ב. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>