החכמה וכו' וכן בענין חי, כמבואר בספרי המחקר, ועד"ז הוא ענין ועתיק יומין ולפי שבחי' זו שהיא הארת אור א"ס מלובש בכתר נק' הכתר ג"כ אדם קדמון, שעם היותו בחי' אדם דבריאה מלובש בו הארת אור א"ס שהוא קדמון כו', וכמבואר בע"ח שבחי' ע"י מלובש ומאיר בא"א1548, ומ"מ נק' אדם דבריאה, שהרי הוא נאצל ונתהוה וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג1549 שיש בכתר ב' בחי' הא' מה שאינו במנין ע"ס והוא בחי' ע"י והב' מה שהוא בחשבון ע"ס וזהו ענין א"א וע"כ מצד בחי' זו השנית נק' אדם דבריאה כו', ואף שבע"ח פי' שא"ק שהוא אדם דבריאה הוא למעלה1550 מהכתר1551 מ"מ הרי א"ק הוא כתר דכללות העולמות, וכמ"ש במ"ח מסכת כללות העולמות רפ"ב1552 שאדם קדמון הוא סוד האריך של הארבע1553 עולמות אבי"ע, ואצילות הוא חכמה דכללות, בריאה הוא בינה דכללות כו' ע"ש, ולכן בחי' כתר ואריך אנפין נק' אדם דבריאה, וחכמה שהיא בכלל אצילות נק' יוצר האדם אדם דיצירה, בחי' יוצר אור1554, וכן החכמה הוא אור וגילוי כו', ובזה יובן הפסוק בישעי' סי' מ"ג לפני לא נוצר1555 אל ואחרי לא יהיה שהקשו הראב"ע והרד"ק איך שייך לשון נוצר באלקות, שהוא קדמון וכן לשון לפני כו', אך התירוץ כי שם אל נק' בו הבורא ית' ע"י התלבשות בספירת החכמה1556 והחסד1557, וכן אלקים נק' ע"י התלבשותו במדת הגבורה1558 וכמשנ"ת מזה באריכות בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח1559 בתחלתו שם פ"א ועפמ"ש ברבות סדר1561 שמות פ"ג1560 שמי אתה מבקש לידע לפי מעשי אני נקרא כו' ע"ש, ובת"א פ' בא בד"ה בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה', ובד"ה משה ידבר1562 ובד"ה אשירה להוי'1563 כי גאה גאה בפי' ושמרו דרך הוי'1564, משא"כ מצד
מהותו ועצמותו אינו נתפס בשם וכמ"ש ג"כ בלק"ת פ' אחרי סד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון, וכיון שכן נמצא שם אל הגם דקאי על הבורא ית' ממש ולא על ספירת החסד והחכמה עצמן ח"ו, אך כיון ששם זה אינו שייך במהותו ועצמותו מצד עצמו אלא ע"י התלבשותו במדת החכמה והחסד וכמאמר לפי מעשי אני נקרא, אז <סז>
ּ דוקא יתכן לו' שם זה, לכך שייך לקרוא על שם זה לשון נוצר אל, כי לשון נוצר הוא ענין הגלוי הנמשך מן ההעלם כמו חומר וצורה1565, שהצורה הוא הגילוי מן החומר ההיולי כמ"ש הרמב"ן בפי' החומש ר"פ בראשית, ובע"ח שמ"א פ"ג פי' הכתר הוא דוגמת החומר ההיולי, וממנו נמשכו ד' צורות ד' יסודות חו"ב תו"מ כו' ע"ש, ולכן נק' זה יוצר אור, שממשיך גלוי האור מבחי' ישת חשך סתרו כו' ועמ"ש סד"ה כי ביום הזה יכפר הנ"ל בפי' ושמתיך בנקרת הצור1566 כו', וזהו פי' לפני לא נוצר אל, כי אל היינו הארה ע"ד מ"ש אל ה' ויאר לנו1567, והיינו גלוי החכמה שהיא1568 הנק' ראשית הגלוי הנמשך מהעלם הכתר הנק' ישת חשך סתרו, וזהו לפני לא נוצר אל פי' לפני החכמה דאצילות שהיא ראשית הגלוי וראשית מנין העשר ספירות1569 לא נוצר אל דהיינו שלא נתגלה בבחי' צורה וגילוי בחי' אל כו' שהוא ענין חכים ולא בחכמה ידיעא כו' וגם בחכמה יש ל"ב נתיבות פליאות חכמה1570, והנתיב הראשון נק' נתיב לא ידעו עיט1571, רק ל"א נתיבות הם נמשכים בבחי' גילוי ומהם נמשך לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות1572 כי כל נתיב כלול מיו"ד לכן מבחי' ל"א נתיבות נמשך ש"י1573 עולמות והם ג"כ קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גימטריא ש"י, וזהו ג"כ ענין יקר, מ"ש1574 כל הון יקר ונעים1575, יקרה היא מפנינים1576, ובמדרש רבה ויקרא רפ"ב עשרה דברים נקראו יקר1577 כו' ע"ש, וזהו ענין נוצר אל גלוי ל"א נתיבות
1526) והנה: ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (י"ז מההמשך והוא) ד"ה: פיה פתחה בחכ' (פרק ל"ז). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם גם פתיחה זו נרשמה בפ"ע ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
ברשימת המאמרים שבס' התולדות אדמו"ר מהר"ש (ע' 19 וכן במפתח להמשך זה הנדפס) נרשם ד"ה: ”פיה פתחה כו' והנה ברכת יוצר האדם (לז-לח)". ובהערה לשם: ”מסופקני קצת אם פל"ח מקומו בדרוש זה או בד"ה צור תעודה". הנה עפ"י הנרשם במפתח שבריש בוך 1089 רק פל"ז נכלל במאמר זה.
מאמר זה פל"ז — הוא לשון אוה"ת בראשית כאן כרך ג ע' תקסח ואילך. והקיצור שם ע' 1138.
המאמר נכתב בכת"י הר"ש סופר. פרט לציון הפרק ועוד תיקון שנרשם בגוכתי"ק.
1527) ברכת יוצר האדם. . אדה"ר: ראה רש"י כתובות ח, א.
1528) שלא ברכו בתורה תחלה: ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך וש"נ.
1529) בלק"ת פ' ראה: כט, א. ראה אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך.
1530) ובד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש א, ב.
1531) הקב"ה יושב ועוסק בתורה: ע"ז ג, ב.
1532) בד"ה נ"ח: תו"א מב, ג [סוד"ה והנה התורה]. הובא בלקו"ת ראה שם.
1533) בד"ה אכלוהו היום: תו"א בשלח סה, ב. ראה אוה"ת בשלח ע' תקצז.
1534) נותן התורה לשון הוה: ראה גם ס' החיים — לר' חיים בר' בצלאל אחי המהר"ל — ס' זכיות ספ"א (סע"ד). של"ה כה, א. קצב, א. ט"ז לשו"ע או"ח סמ"ז. ס"ה. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לב, ד ובהערה 270. סה"מ תרכ"ט ר"ע קיז. וש"נ. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה רד"ה ואהי' אצלו אמון.
1535) בד"ה זכור ושמור: תו"א יתרו עא, סע"ב.
1536) כי לא אדם הוא: שמו"א טו, כט.
1537) אנת הוא חכים: וכ"ה בלקו"ת לג"פ כאן [ובסידור אדה"ז סדר מנחת ערב שבת — לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 62. ד"ה שיר המעלות ממעמעקים על יד הערה 19]. באוה"ת כאן (ע' תקסח) תיבת: הוא ליתא. [וכן ב] ת"ז בהקדמה יז, ב.
1538) אדם דבריאה ואדם דיצירה. . שאדם קדמון: ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"א. ת"ז תי"ט מב, א. מאמרי אדה"ז על ענינים בתחילתן ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת על ענינים ע' עז. סה"מ תש"ח ע' 113 בהערה. הנסמן בסה"מ תרל"ב ח"א ע' ד.
1539) שאדם קדמון. . כתר עליון: ראה גם בסמוך בפנים. לקו"ת שמ"ע פט, ג. שה"ש יח, ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' פב. תקס"ה ח"ב ס"ע תרסא.
1540) כתר. . ישת חשך סתרו: זהר רע"מ פינחס רכה, א. לקו"ת ויקרא א, א.
1541) ובורא חושך: ישעי מה, ז.
1542) בד"ה ראשי המטות: לקו"ת מטות פא, ב.
1543) ובד"ה שחורה אני ונאוה: לקו"ת שה"ש ד, ג.
1544) בפרדס ערך אדם: שעה"כ שכ"ג, פ"א בערכו.
1545) ועתיק יומין: דניאל ז, ט. ראה גם עט"ר ע' ח.
1546) שלשכך האוזן. . לשמוע: מכילתא יתרו יט, יח. תנחומא שם יג.
1547)חכם. . חי כמבואר בספרי המחקר: ראה מו"נ ח"א פנ"ח. ס' העקרים מאמר ב פ"ז. פכ"א. לקו"ת פקודי ו, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ס"ע ח ואילך.
1548) בע"ח שבחי' ע"י. . בא"א: ראה ע"ח שער המלכים שי"א, פ"ד. שער א"א שי"ג, פ"א.
1549) בע"ח שער מ"א פ"ג: במהדורת שקלב תק"ס. ובהוצאות אחרות שמ"ב, פ"א.
1550) שבע"ח פי' שא"ק. . למעלה מהכתר: לדוגמא ראה דרוש עגויו"ש ש"א, ענף ד.
1551) מהכתר: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן ניתוסף: דאצי'.
1552) במ"ח. . רפ"ב: בסדר נזיקין. ראה גם המשך תער"ב ח"א ע' ב. ע' שלו. ח"ג ע' א'שצא. ע' א'תו [ושם: שער כללות]. ע' א'תלט. בהערה הבאה.
1553) הארבע: כ"ה גם בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת. במ"ח ובלקו"ת מסעי צה, ב: ארבע.
1554) דיצירה בחי' יוצר אור: ישעי מה, ז. ראה גם הנסמן בתו"ח בשלח ח"א קמד, ג הערה 41. סה"מ תרכ"ז ע' רפו. וש"נ.
1555) בישעי' סי' מ"ג לפני לא נוצר: פסוק י. ראה גם אוה"ת שמות ע' לט וע' מה ואילך. ד"ה אשר ברא שו"ש תשל"ט פ"ג. וש"נ (קונט' י"ד כסלו תש"נ — סה"מ מלוקט ד ע' פב).
1556) אל. . החכמה: ראה פרדס שער השמות ש"כ, פ"ה. מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע רטז. וש"נ.
1557) אל. . והחסד: ראה זהר אחרי סה, א. תו"ח נח סד, ג הערה 39.
1558) אלקים. . הגבורה: ראה זהר יתרו פג, ב. הנסמן בתו"ח שם הערה 41.
1559) בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח: לקו"ת ויקרא בהוספות נא, ג.
1561) סדר: וכ"ה בתיקונים והשמטות בלקו"ת לג"פ.
1560) ברבות סדר שמות פ"ג: ס"ו.
1562) ובד"ה משה ידבר: תו"א יתרו סז, ג.
1563) ובד"ה אשירה להוי': תו"א בשלח סג, ב.
1564) ושמרו דרך הוי': וירא יח, יט.
1565) חומר וצורה: ראה מו"נ ח"א פי"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' קעו. שמות ח"א ע' כג. סה"מ תרכ"ט ע' יז. וש"נ.
1566) ושמתיך בנקרת הצור: תשא לג, כב. וכן הוא בלקו"ת. בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: ונצבת על הצור — תשא שם כא, וכן העתיק הר"ש סופר כאן. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כנ"ל.
1567) אל ה' ויאר לנו: תהלים קיח, כז. ראה אגה"ק ס"ז (קיב, א). אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קמד. סה"מ תרכ"ז ע' רסא.
1568) שהיא: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: שהוא.
1569) החכמה. . וראשית מנין העשר ספירות: ראה רמ"ז לזהר ואתחנן רסה, ב (קצד, א (ד"ה לארקא). סע"ב).
1570) ל"ב נתיבות פליאות חכמה: ס"י פ"א, מ"א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' ג.
1571) נתיב לא ידעו עיט: איוב כח, ז. ת"ז ת"ל עג, ב. פרדס שער הנתיבות שי"ב, פ"ג נתיב הא'.
1572) לכל צדיק. . ש"י עולמות: עוקצי' בסופה.
1573) כל נתיב כלול מיו"ד. . ל"א. . ש"י: ראה גם אוה"ת בהעלותך ס"ע תיט. המשך והחרים תרל"א ע' עה. סה"מ תרכ"ט ע' רלד. תרל"ב ח"א ע' קנט. המשך וככה תרל"ז פ"י ע' יג. מאמר ד"ה מאימתי קוראי' את שמע תרמ"ב ע' 5.
1574) מ"ש: כ"ה גם בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן.
1575) כל הון יקר ונעים: משלי כד, ב.
1576) יקרה היא מפנינים: משלי ג, טו.
1577) עשרה דברים נקראו יקר: בויק"ר שם: ”עשרה נקראו יקרים". וכ"ה בלקו"ת נשא כג, ג. אוה"ת ויצא ח"א ע' קעד. ויקרא כרך א ע' רלד. במדרש שמואל פ"ח. שוח"ט וילקוט המכירי תהלים קטז, טו. ילקוט שמעוני שמו"א ג, א (רמז צז) הובא: ”עשרה דברים נקראו יקרים". באוה"ת וישב ח"ב ס"ע רס ובכרך ה ע' תתצב: ”עשרה דברים יקרים נבראו בעולם". כהלשון בפנים מובא גם בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן־ ירמי' ע' שעט־ מג"א ע' קנג.
*1578) אל. . ל"א נתיבות החכמה: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 73. אוה"ת בראשית כאן ע' 1136. מיכה ע' תצא. סה"מ תרכ"ט ע' רלד. המשך וככה תרל"ז פ"י.
1578) ויקרא לו אל אלקי ישראל: וישלח לג, כ. ראה גם תו"ח בשלח ח"א רמו, ד ואילך. ויקהל ח"ב שפט, ג ובהנסמן בהנ"ל. אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קמד ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע קיג ואילך. תרל"ב ח"א ע' לז ואילך ובהנסמן שם. תרל"ג ח"א ע' מח ואילך. וש"נ. מאמר ד"ה את שבתותי תשמרו תרי"ב [ד"ה והנה ארז"ל — יודפס בעז"ה בפלח הרמון ויקרא].
1579) דפירשו: באוה"ת כאן ר"ע תקסט: ופירושו. בלקו"ת לג"פ כבפנים.
1580) ליעקב. . מרכבה: ראה זהר וישלח קעג, ב. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פי"ג הערה 226.
1581) כן: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף עוד שורה.
1582) אשר יצר את האדם. . חוה: ראה רש"י כתובות ח, א.
1884) כי אברהם: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: כי אתה אבינו כי אברהם.
1583) ח"ע וח"ת בד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א מג"א צג, א ואילך.
1585) ומענין את בד"ה ואתחנן אל ה': לקו"ת ואתחנן ב, ג.
1586) ובענין אותיות בד"ה מזוזה מימין: תו"א מקץ מב, א ואילך.
1587) ב"פ בצלמו בצלם בד"ה כי תצא: לקו"ת תצא לו, סע"ג ואילך.
1588) בד"ה שובה ישראל עד: לקו"ת ש"ש סז, ג.
1589) שלפני: באוה"ת: לפני. ובהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ כבפנים.
1590) ולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.
1591) בד"ה הבאים ישרש: תו"א אור שמות נד, סע"א. ד.
1592) יעקב בראך ישראל יצרך: ויק"ר פל"ו, ד. יל"ש ישעי' מג, א (בין רמז תנב — תנה).
1593) פי' בהפלאה: כתובות ח, א.
1594) ותבואי בעדי עדיים: יחזקאל טז, ל.
1595) אלה פקודי המשכן: לקו"ת פקודי ד, ד ואילך.
1596) כ"א בזאת יתהלל: ירמי' ט, כג. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' מג.
1597) וייצר בשני יודין. . יצ"ט ויצה"ר: בראשית ב, ז וראה בתרגום יוב"ע שם. ברכות סא, א. אוה"ת בראשית כרך ג ע' 1046 ואילך.
1599) יצה"ר. . שבשרשו אינו רע: ראה גם אוה"ת בראשית כרך ג ע 1014. ע' תקכה. כאן ע' תקסט. לקמן ע' 1160 ואילך. שמע"צ ע' א'תשפו. יחזקאל ע' תיח. ביאוה"ז — להצ"צ תזריע כרך ב ע' תתקה. סה"מ תרלג ח"ב ע' תלט ואילך.
1598) אתערותא דדכורא לגבי נוק'. . שמאלו: זהר ח"ש קלג, א. אוה"ת שם.
1600) שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.
1601) והי'. . מים חיים מירושלים: זכרי' יד, ח.
1602) לך. . אל הארץ. . מ': לך יב, א. תו"א לך יא, ב.
1603) עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
1604) בלק"ת. . קול דודי: טו, ג.
1605) ובביאור ע"פ עלי באר: לקו"ת חוקת סג, ג.
1606) בעלה: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת נמצא כאן קטע נוסף.
1607) בבחי' אדם: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. באוה"ת: הוא.
1608) אל: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. באוה"ת: ואל.
1609) היא: בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: הוא.
1610) יוצר: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. באוה"ת: ויוצר.
1611) תלת עלמין אמת: וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן. לעיל בפנים (בין הערות 1588-9): תלת עלמין אית. ואולי גם כאן צ"ל כן.
1612) אחעט"ב: משלי יב, ד.
1613) כו' אל הארץ: וכ"ה בלקו"ת לג"פ. באוה"ת: מארצך.
1614) כו': וכ"ה בהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ.