תורת שמואל - תרל"ח - ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/index.htm">תרל"ח</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/34/index.htm">ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'</h3><div class=pageno>ריד</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>בס"ד א' דחה"ש לח, אהת"פ</p></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=tochen>אלפי שנאן ג' פי' כו' השמים כסאי כו' דבר מתוך דבר</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>[חה"ש]</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>ואשא</span> אתכם על כנפי נשרים<a name="_ftnref_2855" href="#_ftn_2855" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2855')">1</a> ואביא אתכם אלי<a name="_ftnref_2856" href="#_ftn_2856" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2856')">2</a>, ות' לפולחני, וכ"פ רש"י. וצ"ל היכן מצינו שנשא אותם על כנפי נשרים, ומה שפי'<a name="_ftnref_2857" href="#_ftn_2857" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2857')">3</a> כמו על כנפי נשרים, אינו על כנפי נשרים, וגם צ"ל לאיזה צורך הי' לשאת על כנפי נשרים בשביל לקבל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רטו</div></p> <p class=bodytext>התורה<a name="_ednref_7" href="#_edn_7" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_7')">א</a>. הנה כתיב רכב אלקי' רבותים אלפי שנאן (תלים ס"ח<a name="_ftnref_2858" href="#_ftn_2858" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2858')">4</a> ), ויש בפי' פסוק זה ג' פי', הא' כמארז"ל בפ"ק דע"ז<a name="_ftnref_2859" href="#_ftn_2859" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2859')">5</a> בלילה מאי קעבד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שנא' רכב אלקי' רבותים אלפי שנאן, קדרש אלפי אינם מהרבותים א"כ נשאר ח"י אלף, ובת"י<a name="_ftnref_2860" href="#_ftn_2860" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2860')">6</a> פי' ך"ב אלף והיינו רבותים הם כף אלף, אלפי ב' אלפי', וכ"מ מהמד"ר משפטי'<a name="_ftnref_2861" href="#_ftn_2861" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2861')">7</a> ע"פ הנה אנכי שולח מלאך<a name="_ftnref_2862" href="#_ftn_2862" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2862')">8</a> נותן לו חצי מחנהו, שנא' יפול מצדך אלף ורבבה<a name="_ftnref_2863" href="#_ftn_2863" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2863')">9</a>, א"כ כל מחנהו הוא ך"ב אלף<a name="_ednref_8" href="#_edn_8" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_8')">ב</a>, ורש"י פי'<a name="_ftnref_2864" href="#_ftn_2864" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2864')">10</a> רבותים פעמים אלפי, והיינו ד' רבוי אלפי' ובמספרינו זהו מ' רבוי (מיליאן), שנאן פי' מלשון שנונין חדים, ע"ד ושננתם<a name="_ftnref_2865" href="#_ftn_2865" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2865')">11</a>, שארז"ל קדושין דל"א שיהי' ד"ת חדודי' בפיך, וכמו זה שינון וזה שינון גבי אין מפסיקי' לק"ש<a name="_ftnref_2866" href="#_ftn_2866" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2866')">12</a>. ולהבין כ"ז צ"ל מ"ש אתם ראיתם<a name="_ftnref_2867" href="#_ftn_2867" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2867')">13</a> כי מן השמים דברתי עמכם, לא תעשון אתי<a name="_ftnref_2868" href="#_ftn_2868" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2868')">14</a> אלקי כסף ואלקי זהב<a name="_ednref_9" href="#_edn_9" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_9')">ג</a>, שלכאו' אין להם קישור וחיבור כלל וכי מ"ע<a name="_ftnref_2869" href="#_ftn_2869" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2869')">15</a> עשיית אלקי כסף וזהב למה שדיבר עמם מן השמים, שאם הי' אומר לא תעשון כדמות מלאכי' המשמשי' במרום או דמות שמש וירח הי' מתיישב הטעם מה שדיבר עמנו מן השמים כו', והגם כי בדרשות רז"ל<a name="_ftnref_2870" href="#_ftn_2870" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2870')">16</a> וכן פי' רש"י לא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רטז</div></p> <p class=bodytext>תעשון אתי זהו מלאכים חמה ולבנה, אלקי כסף כ"א כרובי זהב, אלקי זהב שלא יוסיפו על ב', לא תעשון לכם בבתי כנסיות כ"א בבית עולמים, מ"מ פשטא דקרא צ"ל מוסב דע"ז. </p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הענין הוא דרבינו נ"ע פי' פסוק כי מן השמים דברתי<a name="_ftnref_2871" href="#_ftn_2871" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2871')">18</a>, שהתו' היא בחי' שמים אש<a name="_ftnref_2872" href="#_ftn_2872" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2872')">19</a> ומים<a name="_ftnref_2873" href="#_ftn_2873" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2873')">17</a> וכמשי"ת, כי השמים כסאי פי' על התו'<a name="_ftnref_2874" href="#_ftn_2874" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2874')">20</a> שהתו' שהיא בחי' שמים היא כסאו כבי'. וי"ל שהוא מגמ' פסחי' ד"ן ע"ב רבא רמי כתי' כי גדול עד שמים חסדך (תלים נ"ז ) וכתי' כי גדול מעל שמים חסדך (שם ק"ח<a name="_ftnref_2875" href="#_ftn_2875" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2875')">21</a> ) הא כיצד כאן בעושי' לשמה וכאן בעושי' שלא לשמה (עושי' לשמה מעל שמים ושלא לשמה עד שמים דמצוה מיהו קעביד כדרב יהודה, רש"י), וא"כ משמע קצת שהיא בחי' שמים רק שמי שעוסק לשמה מעל שמים, וכ"מ ממארז"ל למה נק' שמם שמים<a name="_ftnref_2876" href="#_ftn_2876" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2876')">22</a> ששמי' מעשיהם של בריות, והשומא ודאי היא ע"פ דרכי התו' כו'. וכ"מ בזהר כמשי"ת לקמן בהג"ה<a name="_ftnref_2877" href="#_ftn_2877" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2877')">23</a> מ"ש ע"פ השמים מספרי' כבוד אל<a name="_ednref_10" href="#_edn_10" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_10')">ד</a>.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ריז</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וצריך</span> להבין איך<a name="_ftnref_2878" href="#_ftn_2878" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2878')">24</a> שייך עליו ית' לומר כסאי והדום רגלי, שהרי אין לו דמות הגוף<a name="_ftnref_2879" href="#_ftn_2879" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2879')">25</a> ואינו בגדר מקום וכמ"ש הנה מקום אתי<a name="_ftnref_2880" href="#_ftn_2880" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2880')">26</a> שהוא מקומו של עולם<a name="_ftnref_2881" href="#_ftn_2881" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2881')">27</a> ואין העולם מקומו (כמארז"ל במד"ר ר"פ ויצא תוך פס"ח ע"פ ויפגע במקום<a name="_ftnref_2882" href="#_ftn_2882" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2882')">28</a>, וכ"ה בפ' תשא פמ"ה קרוב לס"פ ע"פ הנה מקום אתי, וכנוסח אין לו דמות הגוף ולא גוף, וידוע הקושיא ע"ז בשל"ה<a name="_ftnref_2883" href="#_ftn_2883" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2883')">29</a> דכיון שאין לו דמות הגוף מכש"כ שאינו גוף, וכמ"ש מזה בכ"ד, וע' בד"ה אור אין סוף למעלה עד אין קץ ס"ס ד'<a name="_ftnref_2884" href="#_ftn_2884" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2884')">30</a>. אך הענין הוא כי האצי' נק' גופא<a name="_ednref_11" href="#_edn_11" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_11')">ה</a>, ובי"ע הם בחי' דמות הגוף זה, וכנודע בענין<a name="_ednref_12" href="#_edn_12" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_12')">ו</a> כדמותנו<a name="_ftnref_2885" href="#_ftn_2885" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2885')">31</a> <a name="_ednref_13" href="#_edn_13" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_13')">ז</a>, ולכן לא מיבעי שבי"ע אינם בערך כו' והיינו שאין לו בחי' דמות הגוף אלא גם אצי'<a name="_ednref_14" href="#_edn_14" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_14')">ח</a> כלא חשיב, והיינו ולא גוף, וכמא' אלי' בת"ז דלאו מכא"מ איהו<a name="_ftnref_2886" href="#_ftn_2886" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2886')">32</a> כלל<a name="_ednref_15" href="#_edn_15" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_15')">ט</a>). אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמים<a name="_ftnref_2887" href="#_ftn_2887" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2887')">33</a> כמ"ש כי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ריח</div></p> <p class=bodytext>מן השמים דברתי וגו' דהיינו שהוא בחי' שמים כי שמים אש ומים (וצ"ל הלא אורייתא מחכ' נפקת<a name="_ftnref_2888" href="#_ftn_2888" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2888')">34</a> כמ"ש בזהר בכ"ד, וע' לקמן בד"ה כי עמך מקו"ח<a name="_ftnref_2889" href="#_ftn_2889" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2889')">35</a> מפרש שמים בענין התו' שם מים שהכוונה על חכ', וכן לקמן במאמר זה<a name="_ftnref_2890" href="#_ftn_2890" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2890')">36</a> פי' שמים תושב"כ שם מים, וכאן מפרש על חו"ג, ואו' שהתורה היא בחי' שמים, אך הענין דהלא נת' בכ"ד<a name="_ftnref_2891" href="#_ftn_2891" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2891')">37</a> שאם<a name="_ftnref_2892" href="#_ftn_2892" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2892')">*38</a> היות שאורייתא מחכ' נפקת זהו רק שיצאת מהחכ' אבל שרשה ומקורה היא בכתר (ומקור דברים אלו נא' מפי רבינו ז"ל שבועות תקנ"ה בד"ה ויהי קול מעל<a name="_ftnref_2893" href="#_ftn_2893" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2893')">38</a> לרקיע<a name="_ednref_16" href="#_edn_16" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_16')">י</a>) וא"כ האיך מפרש על חכ' וחו"ג, אלא שבכ"מ שהתו' נמשכת, ומשם נמשכת למטה יותר נק' ע"ש בחי' ההוא עד"מ כי מן השמים דברתי עמכם שדבורו של הקב"ה חשיב מעשה ה"ה בבחי' שמים<a name="_ednref_17" href="#_edn_17" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_17')">יא</a>, ובפי' שמים ב' הפי' אמת הם, ופי' זה דאש ומים הוא מהמד"ר בראשית ספ"ד נטל אש ומים ופתכן זב"ז ומהם נעשו שמים<a name="_ftnref_2894" href="#_ftn_2894" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2894')">39</a>, ולכן מפרש כאן כן, ופי' שם מים כ"ה ברש"י בחומש ע"פ לרקיע שמים<a name="_ftnref_2895" href="#_ftn_2895" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2895')">40</a>, שמפרש מ"ש במד"ר שא מים<a name="_ftnref_2896" href="#_ftn_2896" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2896')">41</a> שם מים שזהו כמו טעון מים שפירשו המפרשים<a name="_ftnref_2897" href="#_ftn_2897" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2897')">42</a>, ולפ"ז צ"ל שירידת התו' הוא דרך התלבשות ולא דרך מעבר, וכ"מ מפי' האריז"ל בסידור שפי' ונתן לנו תורת אמת מבריאה<a name="_ftnref_2898" href="#_ftn_2898" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2898')">43</a> וע' בלק"ת בפ' עקב בביאור ע"פ ואכלת ושבעת פ"ג בענין תורתך שלמדתנו תורתך כמ"ש באצי' שלמדתנו כמו שהיא תורת הבריאה כו', ואם רק דרך מעבר מאי נפ"מ בין תו'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ריט</div></p> <p class=bodytext>שבאצי' לתורת הבריאה<a name="_ednref_18" href="#_edn_18" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_18')">יב</a>. אך לפ"ז צ"ל מ"ש לא בשמים היא<a name="_ftnref_2899" href="#_ftn_2899" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2899')">44</a>, דאם* היות שניתנה משמים לארץ עכ"ז מאחר שזהו דרך התלבשות, א"כ ישנה גם בשמים, אך זה לק"מ מאחר שכבר ניתנה לארץ א"כ אין לאמר ויקחה לנו וישמענו אותה<a name="_ftnref_2900" href="#_ftn_2900" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2900')">45</a> כו'<a name="_ednref_19" href="#_edn_19" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_19')">יג</a>, אך אמרם ז"ל אין משגיחין בב"ק<a name="_ftnref_2901" href="#_ftn_2901" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2901')">46</a> לא בשמים היא כו', לכאו' כפשוטו שלא בשמים היא, אמנם באמת ל"ק מידי שאין משגיחין בב"ק להכריע משם פסק ההלכה איך היא אלא העיקר כמו שנמשכה למטה, וכן לא בשמים היא כ"א נתנה לארץ דוקא<a name="_ednref_20" href="#_edn_20" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_20')">יד</a> ובכאן צ"ל פסק ההלכה, ולכן היושבת בגנים<a name="_ftnref_2902" href="#_ftn_2902" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2902')">47</a> ג"ע התחתון והעליון<a name="_ftnref_2903" href="#_ftn_2903" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2903')">48</a> חבירי' מלאכי'<a name="_ftnref_2904" href="#_ftn_2904" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2904')">49</a> מקשיבים לקולך של לימוד התורה שלמדו בהיותם חי ע"פ האדמה דוקא כמ"ש בד"ה חייב אדם לברך<a name="_ftnref_2905" href="#_ftn_2905" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2905')">50</a> מאה ברכות<a name="_ednref_21" href="#_edn_21" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_21')">טו</a>, וקצת ראי' לזה ממארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע<a name="_ftnref_2906" href="#_ftn_2906" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2906')">51</a> כו' ואמרו מאן נוכח רבה ב"נ שאמר אני יחיד כו', והלא קוב"ה ודאי יחיד ומיוחד כו'<a name="_ednref_22" href="#_edn_22" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_22')">טז</a>, אלא כי העיקר הוא כמו שנמשכה למטה, וכן ארז"ל אלה מועדי כו' אתם אפי' מוטעים אתם שוגגי'<a name="_ftnref_2907" href="#_ftn_2907" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2907')">52</a> כו', ובמד"ר אני (כבי') ואתם נשאל לב"ד שמ"ט<a name="_ftnref_2908" href="#_ftn_2908" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2908')">53</a> כו', אבל מ"מ ישנה גם בשמים כנ"ל כו'). וכך גבי התו' כתי' מימינו אש דת למו<a name="_ftnref_2909" href="#_ftn_2909" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2909')">54</a> [וע' בפ' ויחי דרי"ט ב' רמ"ג א' ובפ' וארא דכ"ז רע"א, ל"ב סע"א, יתרו פ"א א', פ"ב סע"א, פ"ד רע"א, תרומה קס"ו ב', ויקהל ר"ו סע"ב, קרח קע"ו א', חקת קפ"ב רע"א, וע' עוד מענין מן השמים דברתי ביתרו דפ"ה סע"א].</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רכ</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כתיב ושמרתם את חוקתי ועשיתם אתם<a name="_ftnref_2910" href="#_ftn_2910" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2910')">55</a> אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה [עמ"ש בפ' מקץ<a name="_ftnref_2911" href="#_ftn_2911" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2911')">56</a> סד"ה רני ושמחי בת הראשון] (ועמ"ש<a name="_ftnref_2912" href="#_ftn_2912" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2912')">57</a> בשה"ש בד"ה צאינה וראינה ס"ב וס"ג בפי' שאו ידיכם קדש<a name="_ftnref_2913" href="#_ftn_2913" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2913')">58</a> וברכו את הוי'<a name="_ednref_23" href="#_edn_23" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_23')">יז</a> וז"ל סס"ב וזהו לא זז<a name="_ftnref_2914" href="#_ftn_2914" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2914')">59</a> מחבבה<a name="_ednref_24" href="#_edn_24" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_24')">יח</a> עד שקראה אמי<a name="_ednref_25" href="#_edn_25" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_25')">יט</a>, שכמו שהאם מברכת את בנה<a name="_ednref_26" href="#_edn_26" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_26')">כ</a> עד"מ כך ישראל מברכין לאביהם שבשמים כבי' שהם הם הממשיכים בחי' קדוש להיות ה' צבאות<a name="_ednref_27" href="#_edn_27" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_27')">כא</a> מקדש העליון ע"י נשיאות ידיהם ביחו"ע ויחו"ת<a name="_ednref_28" href="#_edn_28" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_28')">כב</a>, ובפ"ג ביאר ענין כאלו עשאוני בכלל בפ' ק"ש והיו הדברים האלה<a name="_ftnref_2915" href="#_ftn_2915" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2915')">60</a> שבד"ת הכתוב מדבר, ובד"פ באריכות ענין כאלו עשאוני כו' בבחי' תורה ומצות ולכן קראה אמי) וכך אנו מבקשים בברכת אהבת עולם אהבתנו כו' לשמור ולעשות ולקיים תחלה לעשותה ואח"כ לקיימה והיינו ע"י אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבינו בינה שמבחי' רחמים עליונים נמשך בינה והתבוננות בלב להיות בה ועל ידה עשיית והתהוות התורה [ועיין בתניא פמ"ה (שם נת' שדרך ישר לעסוק בתומ"צ לשמן ע"י מדה"ר מדתו של יעקב<a name="_ftnref_2916" href="#_ftn_2916" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2916')">61</a> לעורר ר"ר על ירידת ניצוץ נפשו ממקורו חיי החיים במשכא דחויא<a name="_ftnref_2917" href="#_ftn_2917" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2917')">62</a> ובפרט ע"י מחדו"מ שלו הנה מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא<a name="_ftnref_2918" href="#_ftn_2918" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2918')">63</a>, ושז"ע גלות השכינה, וזשאה"כ וישק כו' וישא את קולו ויבך<a name="_ftnref_2919" href="#_ftn_2919" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2919')">64</a> שיעקב מדה"ר דאצי' מעורר ר"ר וישא את קולו (ע' בסידור בהקדמה בד"ה הקל קול יעקב) למקור הרחמים העליונים בחי' אב הרחמים (וע' בלק"ת בד"ה שיר המעלות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רכא</div></p> <p class=bodytext>ממעמקי' פ"ב מענין ב' בחי' רחמים אלו) ומקורם ויבך לעורר משם ר"ר על כנס"י ונש"י להעלותם ולייחדם באוא"ס ב"ה בבחי' יחוד עליון בבחי' נשיקין<a name="_ftnref_2920" href="#_ftn_2920" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2920')">65</a> אתדבקות רוחא ברוחא<a name="_ftnref_2921" href="#_ftn_2921" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2921')">66</a> כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו<a name="_ftnref_2922" href="#_ftn_2922" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2922')">67</a> דהיינו התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה<a name="_ftnref_2923" href="#_ftn_2923" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2923')">68</a> כו' ומח' במח' ומעשה במעהמ"צ, ועסק התו' בדבור ומחשבת העיון הם בחי' נשיקין ממש, (ע' בפירש"י ע"פ זה בשה"ש משמע דקאי על בחי' פנימיות התורה שנק' במד"ר שמיני פי"ג<a name="_ftnref_2924" href="#_ftn_2924" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2924')">70</a> תורה חדשה כמשנ"ת מזה בלק"ת<a name="_ftnref_2925" href="#_ftn_2925" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2925')">69</a> שה"ש בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה פ"ג ע"ש, ולכן כתי' לע"ל בבכי יבואו<a name="_ftnref_2926" href="#_ftn_2926" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2926')">71</a> שזהו ההמשכה מבחי' רחמים גדולים שיהי' לע"ל, משא"כ נשיאת הקול על התעוררות זהו עכשיו בהיום לעשותם<a name="_ftnref_2927" href="#_ftn_2927" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2927')">72</a> היום אם בקולו תשמעו<a name="_ftnref_2928" href="#_ftn_2928" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2928')">73</a>, וע' בד"ה ראה אנכי נותן שלא נדפס<a name="_ftnref_2929" href="#_ftn_2929" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2929')">74</a> ), וגם כמו יוהכ"פ שהוא התגלות הבינה<a name="_ftnref_2930" href="#_ftn_2930" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2930')">75</a> (שנק' שבת<a name="_ftnref_2931" href="#_ftn_2931" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2931')">76</a> שבתון<a name="_ftnref_2932" href="#_ftn_2932" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2932')">*77</a> ) הרי זהו ע"י שמעוררי' רחמים וע'<a name="_ftnref_2933" href="#_ftn_2933" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2933')">77</a> בפ' ויקרא דט"ו ע"ב, והיינו לפי שבחי' רחמים זהו קו האמצעי בריח התיכון כו'], (ויש לחבר זה עם משנ"ת בסש"ב שהרי לוחות האחרונות שנתקיימו ניתנו ביוהכ"פ<a name="_ftnref_2934" href="#_ftn_2934" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2934')">78</a>, וא"כ ענינם וסדרן אחד הוא כו', וזהו ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי לפולחני שבכדי לבוא לפולחני לעשות התורה צ"ל בחי' התעוררות רחמים שזהו כנפי נשרים שהנשר הוא רחמני<a name="_ftnref_2935" href="#_ftn_2935" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2935')">79</a> כמ"ש בלק"ת בד"ה כנשר יעיר ובביאור והניף<a name="_ftnref_2936" href="#_ftn_2936" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2936')">80</a> ).</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2855></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2855" href="#_ftnref_2855" class='ftn'>1</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואשא אתכם על כנפי נשרים</span>: מכאן מתחיל סדרה של י"ב מאמרים (שנאמרו בהפסקות דרושים אחרים), שחלק מהם נאמרו בש. ז. (תרל"ח), וחלק מהם נאמרו בשנה שלאח"ז (שנת תרל"ט), כמו שיצויין לקמן במקומם. במאמרים אלו נתבארו הדרושים דהשמים כסאי וביאוריו שנאמרו בשנת תקס"ה. דרושים אלו נכתבו בבוך 1162<a name="_ednref_29" href="#_edn_29" class='ednref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_edn_29')">*</a> ומשם הועתקו בבוך זה (1089 שהוא הכולל מאמרי תרל"ח) בכת"י הר"ש סופר ומעט מזעיר בגוכתי"ק כמצויין להלן בריש כל מאמר ובמקומו. </p> <p class='ftntext'>מאמר זה מבאר פסקא ראשונה מד"ה השמים כסאי שבתו"א בראשית א, א. ונדפס גם (מלבד הפתיחה והסיום) בלקו"ת לג"פ א, א. אוה"ת בראשית כרך ו ס"ע תתרכג ואילך. </p> <p class='ftntext'>כאמור לעיל הנה כאן (ובלקו"ת לג"פ) באו דרושי אדה"ז (הן ההנחה שבתו"א והן הנחותיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי) עם הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש, וכדי להפריד ביניהם, היינו לידע איזה חצאי עיגול הם מאדמו"ר האמצעי שבאה בתוך הנחותיו, ואיזה היא הגהת הצ"צ, ואיזה היא הגהת אדמו"ר מהר"ש, לזה באים ג' סימנים והם: כל הבא בתוך חצאי עיגול ( ) הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. הבא בחצאי ריבוע [] הם מכ"ק אדמו"ר הצ"צ. ודברים המובאים בתוך חצאי עיגול שהם בתוך חצאי מרובע [( )] הם מכ"ק אדמו"ר האמצעי. </p> <p class='ftntext'>המאמר שלפנינו נעתק מבוך 1089 שהוא משנת תרל"ח כנ"ל, הוא כת"י ר"ש סופר. התאריך שבראשיתו: ”בס"ד א' דחה"ש לח, אהת"פ" [ אחר התפלה]. לא העתיקה הנ"ל, ונעתק כאן מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש שנמצא בבוך 1162. </p> <p class='ftntext'>דרוש זה שנרשם כמאמר אחד ולא צויין (במפתח של בוך 1089) שהי' עוד פתיחה, הנה מהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב [שנדפס לקמן בחלק ההנחות] אנו יודעים שנאמר בשני פעמים, היינו פעם הראשון בפתיחה זו עד להלן ד"ה וכיצד שעל יד הערה *81 שנאמר ביום א' דחה"ש. ובפעם השני מד"ה וכיצד (שעל יד הערה *81) ובפתיחה ואהי' אצלו אמון ונאמר ביום השבת ב' דחה"ש. </p> <p class='ftntext'>לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה ומקנה רב על יד הערה 136 מציין למאמר דידן בשם: ”משנת"ל בד"ה השמים כסאי". בסה"מ תרמ"ג ע' כב מציין למאמר זה: ובד"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים (ל"ח שהוא השמים כסאי שבתו"א). ושם ע' לא בשולי הגליון: ואשא, השמים, ומקנה רב (ל"ח). ונזכר גם לקמן במאמר ד"ה פי' פתחה בחכ' על יד הערה 9. </p> <p class='ftntext'>בבוך 701 ע' תקג נמצא המאמר ובתוכו רשום הגהות (ששילב ממה ששמע בשעת מעשה — מוסגרים בשני חצאי לבנה) מא' השומעים בכותרת: בס"ד חגה"ש תרל"ח כפי מה ששמעתי רשמתי בזכרוני הגהות וח"ו להשען ע"ז. ונמצא רק ארבעה עמודים. הגהות אלו נעתקו כאן בשולי היריעה בסימון א ב וכו'.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2856></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2856" href="#_ftnref_2856" class='ftn'>2</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואשא אתכם. . אלי</span>: יתרו יט, ד. מכאן עד התיבות וצריך להבין שבריש פסקא ג נמצא בבוך 1162 בגוכתי"ק.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2857></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2857" href="#_ftnref_2857" class='ftn'>3</a>) <span class=haorodiburmaschil>ומה שפי'</span>: ראה ת"א ומפרשים שם. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'><div class='edndiv' id=_dyn_edn_29> <p class='edntext'> <a name="_edn_29" href="#_ednref_29" class='edn'>*</a>) <span class=haorodiburmaschil>בבוך 1162 בתחלתו באה רשימה בגוכתי"ק של כ"ק אדמו"ר מהר"ש איך לסדר ספר לקו"ת לג"פ [ לג' פרשיות, בראשית נח לך לך]. בסוף הספר מונח דרוש השמים כסאי כת"י הר"ש סופר [שבראשיתו נרשם בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש</span>: ”שר"ח מנ"א תקס"ה"], ונעתקה ההנחה שנדפסה בתו"א בתחילתו, ושני ביאוריו שנדפסו במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב (שהם הנחותיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי) ע' תשטו ואילך, ע' תשנט ואילך מש"פ עקב וניתוספו בה הגהות הצ"צ. בראשית הבוך באים הגהות־ הפתיחות־ וסיומים של כ"ק אדמו"ר מהר"ש. </p> <p class='ftntext'>דרושים הנ"ל בבוך 1162 נכתבו בגוכתי"ק בנייר גודל שונה (מוקטן) מהדרושים שנכתבו בבוך זה 1089. מתחלה נרשמו ההגהות על המאמר (ואולי נכתבו שני פעמים, היינו שבפעם השני באו הוספות וכו' בעט אחר) ובראשו בצד השמאלי שבע' נרשם: ”בס"ד בל"ח ג' מלב"י" [ פ' במדבר תרל"ח יום ג' מ' לספירה למנין בני ישראל] ובשורה שלאח"ז באמצע העמוד נרשם: ”הגהות לד"ה השמי' כסאי," ואחר ההגהות נרשם הפתיחה והסיום (דהמאמר דתרל"ח, וכן לאח"ז על ביאוריו). אמנם בבוך זה 1089 בחלק המאמרים באו הפתיחה־ הסיום־ הגהות כנרשם להלן בריש כל מאמר במקומו. וכנראה שכוונתו הק' היתה שדרושים אלו הנה חלק הפתיחות וכו' יועתקו בבוך זה 1089, ואילו חלק ההגהות ישמשו לשני המקומות היינו הן להדרושים שיבואו בבוך זה דשנת תרל"ח. וכן בספר לקו"ת לג"פ כשיבא זמנו להדפיסו, ולא יצטרך לערכו עוה"פ.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2858></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2858" href="#_ftnref_2858" class='ftn'>4</a>) <span class=haorodiburmaschil>רכב אלקי'. . תלים ס"ח</span>: פסוק יח.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2859></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2859" href="#_ftnref_2859" class='ftn'>5</a>) <span class=haorodiburmaschil>בפ"ק דע"ז</span>: ראה שם ג, ב.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2860></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2860" href="#_ftnref_2860" class='ftn'>6</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובת"י</span>: לתהלים כאן. ועד"ז הובא לקמן בההנחה. וכ"ה (ת"י על תהלים) גם באוה"ת (יהל אור) תהלים עה"פ ע' רלו. ועוד. ראה מגילה ג, א. שו"ת זכר יהוסף — לר' יוסף זכרי' שאוועל — סקכ"א.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2861></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2861" href="#_ftnref_2861" class='ftn'>7</a>) <span class=haorodiburmaschil>מהמד"ר משפטי'</span>: ראה שם פל"ב, ו. ראה גם אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' רלז.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2862></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2862" href="#_ftnref_2862" class='ftn'>8</a>) <span class=haorodiburmaschil>הנה אנכי שולח מלאך</span>: משפטים כג, כ.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2863></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2863" href="#_ftnref_2863" class='ftn'>9</a>) <span class=haorodiburmaschil>יפול מצדך אלף ורבבה</span>: תהלים צב, ז.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2864></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2864" href="#_ftnref_2864" class='ftn'>10</a>) <span class=haorodiburmaschil>ורש"י פי'</span>: ראה רש"י לתהלים שם.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2865></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2865" href="#_ftnref_2865" class='ftn'>11</a>) <span class=haorodiburmaschil>ושננתם</span>: ואתחנן ו, ז.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2866></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2866" href="#_ftnref_2866" class='ftn'>12</a>) <span class=haorodiburmaschil>זה שינון. . אין מפסיקי' לק"ש</span>: ברכות פ"א, סה"ב. ירושלמי שבת פ"א, סה"ב. ראה לקו"ש אבות כרך יז ע' 358 הערה 24.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2867></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2867" href="#_ftnref_2867" class='ftn'>13</a>) <span class=haorodiburmaschil>אתם ראיתם</span>: יתרו כ, יט.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2868></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2868" href="#_ftnref_2868" class='ftn'>14</a>) <span class=haorodiburmaschil>לא תעשון אתי</span>: שם כ, כ.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2869></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2869" href="#_ftnref_2869" class='ftn'>15</a>) <span class=haorodiburmaschil>מ"ע</span>: מה ענין.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2870></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2870" href="#_ftnref_2870" class='ftn'>16</a>) <span class=haorodiburmaschil>בדרשות רז"ל</span>: ראה מכילתא כאן. ר"ה כד, סע"א ואילך. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_7> <p class='edntext'> <a name="_edn_7" href="#_ednref_7" class='edn'>א</a>) והמדרש מפרש דקאי על קיבוץ של רעמסס שנתקבצו ביום א'. וצ"ל שזה הי' הכנה למ"ת ע"ד יציאת מצרים שהי' הכנה למ"ת. ורש"י מפרש דרך אהבה וחיבה. עכ"פ לא היו נשרים ממש. והגם שמפרשים וכן התרגום פי' כמו על כנפי נשרים, מ"מ אין מקרא יוצא מפשוטו. ומשמע שהי' נשרים ממש, והיכן מצינו נשרים ממש. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_8> <p class='edntext'> <a name="_edn_8" href="#_ednref_8" class='edn'>ב</a>) וצ"ל לפי פי' הגמ' כיון שחסר ב' אלפים, למה חשיב אותם מתחילה לכתוב ריבותיים, הי' לכתוב רק י"ח אלף. וגם לפי' הת"י צ"ל פי' שנאן. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_9> <p class='edntext'> <a name="_edn_9" href="#_ednref_9" class='edn'>ג</a>) הא כתיב וירד הוי' על הר סיני. אך ע"פ פשוט י"ל, דהנה מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך, ודרשו ע"ז שהי' חיבור שמים וארץ שהרכין שמים על הארץ.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2871></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2871" href="#_ftnref_2871" class='ftn'>18</a>) <span class=haorodiburmaschil>כי מן השמים דברתי</span>: יתרו כ, יט.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2872></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2872" href="#_ftnref_2872" class='ftn'>19</a>) <span class=haorodiburmaschil>שמים אש ומים</span>: בפיסקא הבאה מציין: מהמד"ר בראשית ספ"ד. ראה גם חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. סה"מ תרל"ג ח"ב ר"ע שסו.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2873></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2873" href="#_ftnref_2873" class='ftn'>17</a>) <span class=haorodiburmaschil>רבינו נ"ע פי'. . שהתו'. . שמים אש ומים</span>: תו"א בתחילתו כאן (הובא בסמוך בד"ה וצריך להבין).</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2874></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2874" href="#_ftnref_2874" class='ftn'>20</a>) <span class=haorodiburmaschil>השמים כסאי. . התו'</span>: ישעי' סו, א. תו"א כאן א, ב (מובא בסמוך ד"ה וזהו השמים).</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2875></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2875" href="#_ftnref_2875" class='ftn'>21</a>) <span class=haorodiburmaschil>נ"ז. . ק"ח</span>: פסוק יא. . פסוק ה.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2876></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2876" href="#_ftnref_2876" class='ftn'>22</a>) <span class=haorodiburmaschil>למה נק' שמם שמים</span>: ראה ב"ר פ"ד, ז. יל"ש בראשית א, א (רמז ג]. סה"מ תרל"ג שם.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2877></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2877" href="#_ftnref_2877" class='ftn'>23</a>) <span class=haorodiburmaschil>לקמן בהג"ה</span>: בד"ה וזהו השמים בסופה. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_10> <p class='edntext'> <a name="_edn_10" href="#_ednref_10" class='edn'>ד</a>) [במקום התיבות המובאות בפנים: ”וכ"מ בזהר. . כבוד אל" כתב] </p> <p class='ftntext'>וכ"מ מהזהר בראשית ד"ח ע"א פי' השמים מספרים דא חתן דעאל לחופה, [מכאן מתחיל הערתו] דהנה חמשה דמים טמאים באשה, וצריכה בדיקה ופסיקת טהרה ושבעה נקיים. כן יובן בנש"י, דה"א דמים טמאים היינו הרע, ששרשו אינו רע, רק מה' גבורות קדושות, ובירידת ההשתלשלות נעשה רע ודמים טמאים. וצריכים בדיקה היינו בדיקת חמץ, [כאן נחתך הגליון, ואולי חסר ב' או ג' תיבות] היינו גסות, ושאור הוא היצה"ר כמארז"ל מי מעכב שאור שבעיסה מעכב. וכמו בפרט ז' נקיים, כן בכלל שבע שבתות. וכשם שבפרט פוסקת טהרה מבע"י, כך בכלל שבע שבתות תמימות דוקא. ואח"כ ראוי' ליחוד [הבא לקמן נרשם עה"ג ולא צויין לאיפה שייך — ”(ופעמים נמצא בזוהר, שהשמים מספרים על טבילה, וקאי ג"כ על מ"ת כי טבילה במים. ומים נמשכים מנהר. ומה שמו של נהר יובל שמו. וזהו שער הנו"ן דבינה כו')"]. וזהו דא חתן דעאל לחופא דקאי על מ"ת שנק' ביום חתונתו במשנה סוף תענית. </p> <p class='ftntext'>והגם ששם משמע דקאי על לוחות אחרונות, דקאמר שם, לא הי' י"ט כט"ו באב וכיוהכ"פ, שזהו זמן לוחות אחרונות ביוהכ"פ. מ"מ על לוחות הראשונות וודאי קאי נמי ביום חתונתו. דאם לא הי' חטא העגל לא הי' השבירה והי' רק לוחות ראשונות. ורק המשנה מדברת כמו עתה שאין לנו רק לוחות אחרונות קאמר התם יוהכ"פ. </p> <p class='ftntext'>ופי' מפרשי הזהר דעאל לחופה, היינו שז"א עולה בכתר לקבל כתר דז"א. וברמ"ז שם, להמשיך כתר לנוק'. ולכן כתוב בספרים, שבליל שבועות צריך להיות ניעור כל הלילה, משום שבלילה אין שום יחוד למע'. ורק תומ"י בכלות הלילה ויתחיל יום, אז עיקר היחוד. ולכן צריך להיות ניעור כל הלילה, להכין א"ע לקבל יחוד זה. ונמצא דהזוהר מפרש השמים מספרים על תורה, ולפי"ז כ"ש השמים דברתי והשמים כסאי קאי על תורה, וכפי' רבינו נ"ע.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2878></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2878" href="#_ftnref_2878" class='ftn'>24</a>) <span class=haorodiburmaschil>איך</span>: מכאן מתחיל לשון התו"א בראשית א, א פרט למה שבא בסוגרים כו' כנ"ל הערה 1.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2879></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2879" href="#_ftnref_2879" class='ftn'>25</a>) <span class=haorodiburmaschil>אין לו דמות הגוף</span>: פיוט יגדל. ראה המובא בסמוך בהחצ"ע. רמב"ם פיה"מ סנהדרין פ"י היסוד הג'. שהיחוה"א ספ"ב ובמ"מ, הגהות והע"ק מציין ללקו"ת לג"פ כאן. מאמר ד"ה כה. . השמים כסאי ש"פ נח תשמ"ה.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2880></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2880" href="#_ftnref_2880" class='ftn'>26</a>) <span class=haorodiburmaschil>הנה מקום אתי</span>: תשא לג, כא.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2881></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2881" href="#_ftnref_2881" class='ftn'>27</a>) <span class=haorodiburmaschil>הוא מקומו של עולם</span>: ראה המובא בסמוך בהחצ"ע. תו"ח בראשית מג, א הערה 2.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2882></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2882" href="#_ftnref_2882" class='ftn'>28</a>) <span class=haorodiburmaschil>במד"ר. . פס"ח. . ויפגע במקום</span>: ס"ט. ויצא כח, יא.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2883></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2883" href="#_ftnref_2883" class='ftn'>29</a>) <span class=haorodiburmaschil>הקושיא ע"ז בשל"ה</span>: ראה בית נאמן י, ב. מובא גם בהמשך תער"ב ח"א ע' ח. ראה גם אוה"ת בלק ע' תתקעו [נדפס גם באוה"ת על ענינים ס"ע צב].</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2884></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2884" href="#_ftnref_2884" class='ftn'>30</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה אור אין סוף. . ד'</span>: ראה אוה"ת על ענינים ע' קיג ס"ג.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2885></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2885" href="#_ftnref_2885" class='ftn'>31</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובי"ע. . כדמותנו</span>: בראשית א, כו. ראה לקמן ד"ה ומקנה רב על יד הערה 75. אוה"ת ואתחנן ע' פו.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2886></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2886" href="#_ftnref_2886" class='ftn'>32</a>) <span class=haorodiburmaschil>דלאו מכא"מ איהו כלל</span>: ת"ז בהקדמה יז, ב.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2887></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2887" href="#_ftnref_2887" class='ftn'>33</a>) <span class=haorodiburmaschil>התורה היא מן השמים</span>: ראה גם ב"מ נט, ב. תו"ח לך צג, ג ובהערה 15. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_11> <p class='edntext'> <a name="_edn_11" href="#_ednref_11" class='edn'>ה</a>) כמאמר אליהו גופין תקינת לון. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_12> <p class='edntext'> <a name="_edn_12" href="#_ednref_12" class='edn'>ו</a>) בצלמינו שקאי [על] עצם הדבר. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_13> <p class='edntext'> <a name="_edn_13" href="#_ednref_13" class='edn'>ז</a>) שקאי על בי"ע, ולכן כתיב וביד הנביאים אדמה, שכל השגת נבואתם הי' רק מבי"ע. ישעי' ראה מרכבה דבריאה, ויחזקאל מרכבה דיצירה, ולכן ארז"ל ע"ז, אינו דומה לבן כרך שראה את המלך לבן כפר. זכרי' ראה מרכבה דעשי', מרכבה דסוסים ע' בד"ה לסוסתי ברכבי פרעה הא' [לקו"ת שה"ש יא, סע"ב]. לבד במשה כתיב במראה ולא בחידות, כי כל הנביאים נתנבאו בכה, מוסיף עליהם משה נתנבא בזה הדבר, והיינו כמו שמראה באצבע ואומר זה. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_14> <p class='edntext'> <a name="_edn_14" href="#_ednref_14" class='edn'>ח</a>) שנק' גוף. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_15> <p class='edntext'> <a name="_edn_15" href="#_ednref_15" class='edn'>ט</a>) לפי פי' זה קאי על עצמו' ומהותו ית' שמושלל מגדר ספי' דאצי'. ועוד יש לפרש שקאי על הארה שמאיר בכלים דאצילות הנק' חיוהי, שגם זה מושלל ואינו בערך הכלים. כי ההפרש בין אצי' לבי"ע, רק שבאצי' היחוד כגוף עם הנשמה, שאינו יכול לפשוט וללבוש. ובי"ע הם נקראין לבושין, שהלבוש למשל יכול לפשוט וללבוש אחר. ונמצא שאפילו באצי' מושלל האור ואינו בערך הכלי. ולכן כתיב בתיקונים איהו וגרמוהי מתייחד בהם וע"י לברוא יש מאין. ונמצא שהמה רק כלים שע"י נבראו יש מאין. ולא הם בוראים היש. ועד"מ האומן שעושה כלי ע"י כלי אומנתו הטובים למלאכה, היתכן שישבחו את הכלים. רק משבחים את האומן. כי הנ"מ בין כלי אומנות טובים או לא תלוי רק בשיהוי זמן. וכמו"כ למעלה הספי' המה רק כלים לברוא בהם יש מאין, ולא הם בוראים. והגם כי ע"ס דאצי' נק' אלקות (פי' געטלעך בל"א) ולא אלוקה, כי אלקות מאלוקה רחוק מאד. ונמצא לפי"ז אין לו דמות הגוף היינו בי"ע, ואפי' גוף כלים דאצילות, אינו בערך לגבי אור שמאיר בהם. וכיון ששללנו אור א"ס כ"כ, א"כ תיגדל הקושיא איך שייך לומר כסאי והדום רגלי.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2888></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2888" href="#_ftnref_2888" class='ftn'>34</a>) <span class=haorodiburmaschil>אורייתא מחכ' נפקת</span>: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2889></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2889" href="#_ftnref_2889" class='ftn'>35</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה כי עמך מקו"ח</span>: תו"א מקץ לד, ד. לה, א.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2890></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2890" href="#_ftnref_2890" class='ftn'>36</a>) <span class=haorodiburmaschil>לקמן במאמר זה</span>: תו"א כאן א, ג [לקמן מאמר ד"ה ומקנה רב] ד"ה והנה זהו.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2891></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2891" href="#_ftnref_2891" class='ftn'>37</a>) <span class=haorodiburmaschil>נת' בכ"ד</span>: ראה תו"א לך יא, ג. לקו"ת במדבר ז, א. בסמוך הערה 38.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2892></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2892" href="#_ftnref_2892" class='ftn'>*38</a>) <span class=haorodiburmaschil>שאם</span>: כ"ה גם בסמוך בפנים. ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2893></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2893" href="#_ftnref_2893" class='ftn'>38</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה ויהי קול מעל לרקיע</span>: ראה מאמרי אדה"ז על נביאים ע' רלב. לעיל המשך כי תשא פ"ז הערה 171.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2894></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2894" href="#_ftnref_2894" class='ftn'>39</a>) <span class=haorodiburmaschil>מהמד"ר. . נטל. . שמים</span>: ראה שם. וראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ב"ה אלקי ישראל על יד הערה 40. סה"מ תרל"ג שבהערה 19. המשך תער"ב ח"א ס"ע תקעד.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2895></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2895" href="#_ftnref_2895" class='ftn'>40</a>) <span class=haorodiburmaschil>שמים. . שם מים. . ברש"י. . שמים</span>: בראשית א, ח. ראה גם חגיגה יב, א. סה"מ תרל"ג שם.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2896></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2896" href="#_ftnref_2896" class='ftn'>41</a>) <span class=haorodiburmaschil>במד"ר שא מים</span>: ב"ר פ"ד, ז.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2897></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2897" href="#_ftnref_2897" class='ftn'>42</a>) <span class=haorodiburmaschil>שפירשו המפרשים</span>: ראה מפרשי רש"י. וראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 89.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2898></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2898" href="#_ftnref_2898" class='ftn'>43</a>) <span class=haorodiburmaschil>מפי' האריז"ל בסידור שפי' ונתן לנו תורת אמת מבריאה</span>: במקומו (ובא לציון). ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ה על יד הערה 947 ואילך. וש"נ. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_16> <p class='edntext'> <a name="_edn_16" href="#_ednref_16" class='edn'>י</a>) שרקיע הוא כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא, ופי' שראשי החיות הוא חיוון עילאין חג"ת דאצי'. רקיע כעין הקרח בחי' בינה, כמ"ש מבטן מי יצא הקרח, ומי עולה נו"ן, נ' שע"ב. והנורא קאי על א"א, וקול התורה הוא מעל הרקיע הזה במעלה ומדריגה. כי קול מורכב מג' יסודות, אש רוח מים. מים הוא בחי' חכמה. אש הוא תולדות אור, כי במקום אור נוטלים אש. והגם כי שרגא בטיהרא למאי מהני. אבל עכ"פ הוא תולדות אור. רוח הוא אויר אור יו"ד, אוירא דכיא. ובשלג הוא קאי על ג"ר דע"ק. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_17> <p class='edntext'> <a name="_edn_17" href="#_ednref_17" class='edn'>יא</a>) וא"כ ניחא הכל, כי המשכת התורה מכתר נק' ע"ש הכתר, וכמ"ש ויהי קול מעל לרקיע. וכשנמשכת מחכ' למדות נק' אורייתא מחכ' נפקת ע"ש החכ'. וכשנמשכת למטה נק' שמים אש ומים.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2899></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2899" href="#_ftnref_2899" class='ftn'>44</a>) <span class=haorodiburmaschil>לא בשמים היא</span>: נצבים ל, יב.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2900></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2900" href="#_ftnref_2900" class='ftn'>45</a>) <span class=haorodiburmaschil>ויקחה. . אותה</span>: נצבים שם.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2901></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2901" href="#_ftnref_2901" class='ftn'>46</a>) <span class=haorodiburmaschil>אין משגיחין בב"ק</span>: ב"מ נט, ב. ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ט על יד הערה 1146.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2902></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2902" href="#_ftnref_2902" class='ftn'>47</a>) <span class=haorodiburmaschil>היושבת בגנים</span>: שה"ש ח, יג.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2903></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2903" href="#_ftnref_2903" class='ftn'>48</a>) <span class=haorodiburmaschil>בגנים ג"ע התחתון והעליון</span>: ראה תו"ח וישב קצח, א ובהערה 6. בשלח ח"א רלז, א. וש"נ.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2904></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2904" href="#_ftnref_2904" class='ftn'>49</a>) <span class=haorodiburmaschil>חבירי' מלאכי'</span>: שהש"ר שם. זהר ויקרא כב, א.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2905></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2905" href="#_ftnref_2905" class='ftn'>50</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה חייב אדם לברך</span>: נדפס לעיל פכ"ב על יד הערה 842 ואילך.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2906></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2906" href="#_ftnref_2906" class='ftn'>51</a>) <span class=haorodiburmaschil>קמיפלגי במתיבתא דרקיע</span>: ראה ב"מ פו, א. ראה גם לקו"ש תזריע כרך יב ע' 64 ואילך ובהנסמן שם.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2907></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2907" href="#_ftnref_2907" class='ftn'>52</a>) <span class=haorodiburmaschil>אלה מועדי. . שוגגי'</span>: אמור כג, ד. ראה ר"ה כה, א.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2908></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2908" href="#_ftnref_2908" class='ftn'>53</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובמד"ר אני. . שמ"ט</span>: ראה דב"ר פ"ב, יד (ר"ה ויו"כ). שמו"ר פט"ו, ב (מועדות) ובהנסמן שם. הלשון שבפנים פסיקתא פ' החודש (נג, ב). שוח"ט פא, ו.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2909></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2909" href="#_ftnref_2909" class='ftn'>54</a>) <span class=haorodiburmaschil>מימינו אש דת למו</span>: ברכה לג, ב. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_18> <p class='edntext'> <a name="_edn_18" href="#_ednref_18" class='edn'>יב</a>) כי ההפרש בין מעבר להתלבשות, יש ע"ז כמה משלים. אך בקצרה הוא זה, דאם דרך התלבשות, אז נתלבש ונשתנה לפי המקום שנתלבש. אבל דרך מעבר, עובר עצם הדבר כמו שהוא, רק נשאר רושם, כי אין דבר שבקדושה נעקר לגמרי. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_19> <p class='edntext'> <a name="_edn_19" href="#_ednref_19" class='edn'>יג</a>) עד"מ א' שיש לו חפץ ולחבירו יש ג"כ חפץ זה, א"כ א"צ ליקח אצל חבירו. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_20> <p class='edntext'> <a name="_edn_20" href="#_ednref_20" class='edn'>יד</a>) כמו שאנו מברכין נותן התורה בחי' מתנה, עד"מ הנותן מתנה לחבירו נותן לו בעין יפה, שיתנהג בה כחפצו ורצונו. גם התורה ניתן לנו לפסוק הלכה עפ"י דרכי התורה. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_21> <p class='edntext'> <a name="_edn_21" href="#_ednref_21" class='edn'>טו</a>) אבל לימוד התורה שלמעלה אינם מתאוים לשמוע, רק לימוד של מטה, מפני שזהו ענין בירורים. אשר גם המה שייכים לזה. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_22> <p class='edntext'> <a name="_edn_22" href="#_ednref_22" class='edn'>טז</a>) ועוד דרבה אמר טהור, משום דכתיב לטהרו פתח הכתוב כו', והלא התורה ישנו ג"כ למעלה שכתוב בה לטהרו.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2910></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2910" href="#_ftnref_2910" class='ftn'>55</a>) <span class=haorodiburmaschil>ושמרתם את חוקתי ועשיתם אתם</span>: קדושים כ, ח. במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב כאן ע' תשה מביא: ”עד"מ מארז"ל ע"פ ועשיתם אותם אתם כתיב". ואולי גם כאן ההמשך ”ועשיתם אתם" הכוונה לבחוקותי כו, ג (וע"ז מביא בפנים ”אתם כתיב") ראה זהר בחוקותי קיג, סע"א. ויק"ר פל"ה, ז. וראה הערה הבאה. ולהעיר מתו"א בשלח סג, ג. לקו"ת ר"ה סא, סע"א (ובהנסמן במ"מ לשם].</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2911></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2911" href="#_ftnref_2911" class='ftn'>56</a>) <span class=haorodiburmaschil>בפ' מקץ</span>: תו"א לו, ד. וראה גם לקמן מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה ובהערה 51.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2912></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2912" href="#_ftnref_2912" class='ftn'>57</a>) <span class=haorodiburmaschil>ועמ"ש</span>: בלקו"ת.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2913></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2913" href="#_ftnref_2913" class='ftn'>58</a>) <span class=haorodiburmaschil>שאו ידיכם קדש</span>: תהלים קלד, ב.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2914></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2914" href="#_ftnref_2914" class='ftn'>59</a>) <span class=haorodiburmaschil>לא זז מחבבה</span>: פדר"כ פסקא א.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2915></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2915" href="#_ftnref_2915" class='ftn'>60</a>) <span class=haorodiburmaschil>והיו הדברים האלה</span>: ואתחנן ו, ו. ראה גם תו"ח פקודי ח"ב תמח, ב ובהערה 109.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2916></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2916" href="#_ftnref_2916" class='ftn'>61</a>) <span class=haorodiburmaschil>מדה"ר. . יעקב</span>: ראה זהר לך פז, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קנו. וש"נ.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2917></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2917" href="#_ftnref_2917" class='ftn'>62</a>) <span class=haorodiburmaschil>במשכא דחויא</span>: ראה תניא פל"א (מ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2918></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2918" href="#_ftnref_2918" class='ftn'>63</a>) <span class=haorodiburmaschil>מלך. . ברהיטי מוחא</span>: שה"ש ו, ז. ת"ז תקונא שתיאה קמד, ב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' לב. וש"נ. פיה"מ נח, א. אוה"ת נצבים ר"ע א'קצו.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2919></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2919" href="#_ftnref_2919" class='ftn'>64</a>) <span class=haorodiburmaschil>וישק. . ויבך</span>: ויצא כט, יא. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_23> <p class='edntext'> <a name="_edn_23" href="#_ednref_23" class='edn'>יז</a>) והאיך שייך לברך את הוי'. וכן בתפלה אומרים ברוך אתה הוי'. וכי כלום חסר ח"ו שצריך לברכו. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_24> <p class='edntext'> <a name="_edn_24" href="#_ednref_24" class='edn'>יח</a>) עד שקראה בתי (בחי' מקבל), לא זז מחבבה עד שקראה אחותי (שווין בקומתן), לא זז מחבבה. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_25> <p class='edntext'> <a name="_edn_25" href="#_ednref_25" class='edn'>יט</a>) בחי' משפיע. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_26> <p class='edntext'> <a name="_edn_26" href="#_ednref_26" class='edn'>כ</a>) נושאת ידי' על הראש ומברכת. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_27> <p class='edntext'> <a name="_edn_27" href="#_ednref_27" class='edn'>כא</a>) אות הוא בצבא דילי', שזה השם שייך לנבראים שחנה אמרה זה השם. </p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'> </p> </div> <div class='edndiv' id=_dyn_edn_28> <p class='edntext'> <a name="_edn_28" href="#_ednref_28" class='edn'>כב</a>) שהם ב' הפסוקים שבק"ש שמע וב"ש, שמע הוא יחו"ע, הוי' אחד פי' הגם שנתהוו ז' רקיעים וארץ וד' רוחות, שזה מורה הח' והד', מ"מ המה בטלים ונכללים באלופו ש"ע באל"ף. כי כולא קמי' כלא חשיבא. ונמשך מזה התשוקה מי לי בשמים ועמך לא חפצתי, שלא יחפוץ לא בג"ע העליון שנק' שמים, ולא בגעה"ת שנק' ארץ, אפי' עמך זה שנאמר כי עמך מקור חיים, ג"כ לא יחפוץ. וברוך שם הוא יחו"ת, התבוננות ביטול היש לאין, שם הארה בעלמא. וכבוד הוא ג"כ הארה. ונמצא שהוא הארה דהארה, ומלכותו הוא ג"כ הארה, כמו שם המלכות, שהוא רק הארה ולא עצמיות המלך. ונמצא שהוא הארה דהארה דהארה. ומזה נמשך לעולם ועד נצחיות, עלמות אין מספר עולמות אין מספר וע"י התבוננות זו יוכל לברך את הוי'.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2920></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2920" href="#_ftnref_2920" class='ftn'>65</a>) <span class=haorodiburmaschil>בבחי' נשיקין</span>: ראה תו"א ויצא כג, א.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2921></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2921" href="#_ftnref_2921" class='ftn'>66</a>) <span class=haorodiburmaschil>אתדבקות רוחא ברוחא</span>: ראה זהר משפטים קכד, ב.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2922></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2922" href="#_ftnref_2922" class='ftn'>67</a>) <span class=haorodiburmaschil>ישקני מנשיקות פיהו</span>: שה"ש א, ב.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2923></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2923" href="#_ftnref_2923" class='ftn'>68</a>) <span class=haorodiburmaschil>בדבר ה' זו הלכה</span>: שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2924></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2924" href="#_ftnref_2924" class='ftn'>70</a>) <span class=haorodiburmaschil>פי"ג</span>: ס"ג.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2925></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2925" href="#_ftnref_2925" class='ftn'>69</a>) <span class=haorodiburmaschil>בפירש"י. . תורה חדשה. . בלק"ת</span>: ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקצ. שה"א ג, ב הערה 10.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2926></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2926" href="#_ftnref_2926" class='ftn'>71</a>) <span class=haorodiburmaschil>בבכי יבואו</span>: ירמי' לא, ח.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2927></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2927" href="#_ftnref_2927" class='ftn'>72</a>) <span class=haorodiburmaschil>בהיום לעשותם</span>: ואתחנן ז, יא.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2928></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2928" href="#_ftnref_2928" class='ftn'>73</a>) <span class=haorodiburmaschil>היום אם בקולו תשמעו</span>: תהלים צה, ז.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2929></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2929" href="#_ftnref_2929" class='ftn'>74</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה ראה. . שלא נדפס</span>: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' שעט. אוה"ת פ' ראה ע' תרמא ואילך (סה"מ תרכ"ו ע' ריד). ע' תרנח. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תנ וע' תס.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2930></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2930" href="#_ftnref_2930" class='ftn'>75</a>) <span class=haorodiburmaschil>יוהכ"פ שהוא התגלות הבינה</span>: ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פ"מ ובהערה 1783.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2931></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2931" href="#_ftnref_2931" class='ftn'>76</a>) <span class=haorodiburmaschil>יוהכ"פ. . שבת שבתון</span>: אחרי טז, לב. אמור כג, לב. ראה גם הנסמן בתו"ח בא ח"א צד, ב.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2932></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2932" href="#_ftnref_2932" class='ftn'>*77</a>) <span class=haorodiburmaschil>הבינה. . שבת שבתון</span>: ראה לקו"ת אמור לו, ב. וש"נ. בהר מד, רע"ד. אוה"ת וישב ח"ב ע' רסח.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2933></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2933" href="#_ftnref_2933" class='ftn'>77</a>) <span class=haorodiburmaschil>וע'</span>: בזהר.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2934></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2934" href="#_ftnref_2934" class='ftn'>78</a>) <span class=haorodiburmaschil>לוחות האחרונות. . ביוהכ"פ</span>: ראה תענית ל, ב. רש"י תשא לד, כט. הוספות לשו"ע אדה"ז חאו"ח רסתקפ"א (ע' תרפב).</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2935></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2935" href="#_ftnref_2935" class='ftn'>79</a>) <span class=haorodiburmaschil>שהנשר הוא רחמני</span>: ראה (בנוסף להערה הבאה) ירושלמי פאה פ"א, ה"א. תנחומא עקב ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעט. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א ריג, ב ובהערה 213.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div></p> <p class='edntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2936></p> <p class='edntext'> <p class='ftntext'></p> <p class='edntext'> <a name="_ftn_2936" href="#_ftnref_2936" class='ftn'>80</a>) <span class=haorodiburmaschil>בלק"ת בד"ה כנשר יעיר ובביאור והניף</span>: האזינו עז, ג. עח, א ואילך. אמור לז, ג.</p> <p class='edntext'> </p> <p class='edntext'></div> </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>