1) ואשא אתכם על כנפי נשרים: מכאן מתחיל סדרה של י"ב מאמרים (שנאמרו בהפסקות דרושים אחרים), שחלק מהם נאמרו בש. ז. (תרל"ח), וחלק מהם נאמרו בשנה שלאח"ז (שנת תרל"ט), כמו שיצויין לקמן במקומם. במאמרים אלו נתבארו הדרושים דהשמים כסאי וביאוריו שנאמרו בשנת תקס"ה. דרושים אלו נכתבו בבוך 1162* ומשם הועתקו בבוך זה (1089 שהוא הכולל מאמרי תרל"ח) בכת"י הר"ש סופר ומעט מזעיר בגוכתי"ק כמצויין להלן בריש כל מאמר ובמקומו.
מאמר זה מבאר פסקא ראשונה מד"ה השמים כסאי שבתו"א בראשית א, א. ונדפס גם (מלבד הפתיחה והסיום) בלקו"ת לג"פ א, א. אוה"ת בראשית כרך ו ס"ע תתרכג ואילך.
כאמור לעיל הנה כאן (ובלקו"ת לג"פ) באו דרושי אדה"ז (הן ההנחה שבתו"א והן הנחותיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי) עם הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש, וכדי להפריד ביניהם, היינו לידע איזה חצאי עיגול הם מאדמו"ר האמצעי שבאה בתוך הנחותיו, ואיזה היא הגהת הצ"צ, ואיזה היא הגהת אדמו"ר מהר"ש, לזה באים ג' סימנים והם: כל הבא בתוך חצאי עיגול ( ) הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. הבא בחצאי ריבוע [] הם מכ"ק אדמו"ר הצ"צ. ודברים המובאים בתוך חצאי עיגול שהם בתוך חצאי מרובע [( )] הם מכ"ק אדמו"ר האמצעי.
המאמר שלפנינו נעתק מבוך 1089 שהוא משנת תרל"ח כנ"ל, הוא כת"י ר"ש סופר. התאריך שבראשיתו: ”בס"ד א' דחה"ש לח, אהת"פ" [ אחר התפלה]. לא העתיקה הנ"ל, ונעתק כאן מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש שנמצא בבוך 1162.
דרוש זה שנרשם כמאמר אחד ולא צויין (במפתח של בוך 1089) שהי' עוד פתיחה, הנה מהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב [שנדפס לקמן בחלק ההנחות] אנו יודעים שנאמר בשני פעמים, היינו פעם הראשון בפתיחה זו עד להלן ד"ה וכיצד שעל יד הערה *81 שנאמר ביום א' דחה"ש. ובפעם השני מד"ה וכיצד (שעל יד הערה *81) ובפתיחה ואהי' אצלו אמון ונאמר ביום השבת ב' דחה"ש.
לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה ומקנה רב על יד הערה 136 מציין למאמר דידן בשם: ”משנת"ל בד"ה השמים כסאי". בסה"מ תרמ"ג ע' כב מציין למאמר זה: ובד"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים (ל"ח שהוא השמים כסאי שבתו"א). ושם ע' לא בשולי הגליון: ואשא, השמים, ומקנה רב (ל"ח). ונזכר גם לקמן במאמר ד"ה פי' פתחה בחכ' על יד הערה 9.
בבוך 701 ע' תקג נמצא המאמר ובתוכו רשום הגהות (ששילב ממה ששמע בשעת מעשה — מוסגרים בשני חצאי לבנה) מא' השומעים בכותרת: בס"ד חגה"ש תרל"ח כפי מה ששמעתי רשמתי בזכרוני הגהות וח"ו להשען ע"ז. ונמצא רק ארבעה עמודים. הגהות אלו נעתקו כאן בשולי היריעה בסימון א ב וכו'.
3) ומה שפי': ראה ת"א ומפרשים שם.
*) בבוך 1162 בתחלתו באה רשימה בגוכתי"ק של כ"ק אדמו"ר מהר"ש איך לסדר ספר לקו"ת לג"פ [ לג' פרשיות, בראשית נח לך לך]. בסוף הספר מונח דרוש השמים כסאי כת"י הר"ש סופר [שבראשיתו נרשם בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש: ”שר"ח מנ"א תקס"ה"], ונעתקה ההנחה שנדפסה בתו"א בתחילתו, ושני ביאוריו שנדפסו במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב (שהם הנחותיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי) ע' תשטו ואילך, ע' תשנט ואילך מש"פ עקב וניתוספו בה הגהות הצ"צ. בראשית הבוך באים הגהות־ הפתיחות־ וסיומים של כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
דרושים הנ"ל בבוך 1162 נכתבו בגוכתי"ק בנייר גודל שונה (מוקטן) מהדרושים שנכתבו בבוך זה 1089. מתחלה נרשמו ההגהות על המאמר (ואולי נכתבו שני פעמים, היינו שבפעם השני באו הוספות וכו' בעט אחר) ובראשו בצד השמאלי שבע' נרשם: ”בס"ד בל"ח ג' מלב"י" [ פ' במדבר תרל"ח יום ג' מ' לספירה למנין בני ישראל] ובשורה שלאח"ז באמצע העמוד נרשם: ”הגהות לד"ה השמי' כסאי," ואחר ההגהות נרשם הפתיחה והסיום (דהמאמר דתרל"ח, וכן לאח"ז על ביאוריו). אמנם בבוך זה 1089 בחלק המאמרים באו הפתיחה־ הסיום־ הגהות כנרשם להלן בריש כל מאמר במקומו. וכנראה שכוונתו הק' היתה שדרושים אלו הנה חלק הפתיחות וכו' יועתקו בבוך זה 1089, ואילו חלק ההגהות ישמשו לשני המקומות היינו הן להדרושים שיבואו בבוך זה דשנת תרל"ח. וכן בספר לקו"ת לג"פ כשיבא זמנו להדפיסו, ולא יצטרך לערכו עוה"פ.
4) רכב אלקי'. . תלים ס"ח: פסוק יח.
5) בפ"ק דע"ז: ראה שם ג, ב.
6) ובת"י: לתהלים כאן. ועד"ז הובא לקמן בההנחה. וכ"ה (ת"י על תהלים) גם באוה"ת (יהל אור) תהלים עה"פ ע' רלו. ועוד. ראה מגילה ג, א. שו"ת זכר יהוסף — לר' יוסף זכרי' שאוועל — סקכ"א.
7) מהמד"ר משפטי': ראה שם פל"ב, ו. ראה גם אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' רלז.
8) הנה אנכי שולח מלאך: משפטים כג, כ.
9) יפול מצדך אלף ורבבה: תהלים צב, ז.
10) ורש"י פי': ראה רש"י לתהלים שם.
12) זה שינון. . אין מפסיקי' לק"ש: ברכות פ"א, סה"ב. ירושלמי שבת פ"א, סה"ב. ראה לקו"ש אבות כרך יז ע' 358 הערה 24.
13) אתם ראיתם: יתרו כ, יט.
14) לא תעשון אתי: שם כ, כ.
16) בדרשות רז"ל: ראה מכילתא כאן. ר"ה כד, סע"א ואילך.
א) והמדרש מפרש דקאי על קיבוץ של רעמסס שנתקבצו ביום א'. וצ"ל שזה הי' הכנה למ"ת ע"ד יציאת מצרים שהי' הכנה למ"ת. ורש"י מפרש דרך אהבה וחיבה. עכ"פ לא היו נשרים ממש. והגם שמפרשים וכן התרגום פי' כמו על כנפי נשרים, מ"מ אין מקרא יוצא מפשוטו. ומשמע שהי' נשרים ממש, והיכן מצינו נשרים ממש.
ב) וצ"ל לפי פי' הגמ' כיון שחסר ב' אלפים, למה חשיב אותם מתחילה לכתוב ריבותיים, הי' לכתוב רק י"ח אלף. וגם לפי' הת"י צ"ל פי' שנאן.
ג) הא כתיב וירד הוי' על הר סיני. אך ע"פ פשוט י"ל, דהנה מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך, ודרשו ע"ז שהי' חיבור שמים וארץ שהרכין שמים על הארץ.
18) כי מן השמים דברתי: יתרו כ, יט.
19) שמים אש ומים: בפיסקא הבאה מציין: מהמד"ר בראשית ספ"ד. ראה גם חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. סה"מ תרל"ג ח"ב ר"ע שסו.
17) רבינו נ"ע פי'. . שהתו'. . שמים אש ומים: תו"א בתחילתו כאן (הובא בסמוך בד"ה וצריך להבין).
20) השמים כסאי. . התו': ישעי' סו, א. תו"א כאן א, ב (מובא בסמוך ד"ה וזהו השמים).
21) נ"ז. . ק"ח: פסוק יא. . פסוק ה.
22) למה נק' שמם שמים: ראה ב"ר פ"ד, ז. יל"ש בראשית א, א (רמז ג]. סה"מ תרל"ג שם.
23) לקמן בהג"ה: בד"ה וזהו השמים בסופה.
ד) [במקום התיבות המובאות בפנים: ”וכ"מ בזהר. . כבוד אל" כתב]
וכ"מ מהזהר בראשית ד"ח ע"א פי' השמים מספרים דא חתן דעאל לחופה, [מכאן מתחיל הערתו] דהנה חמשה דמים טמאים באשה, וצריכה בדיקה ופסיקת טהרה ושבעה נקיים. כן יובן בנש"י, דה"א דמים טמאים היינו הרע, ששרשו אינו רע, רק מה' גבורות קדושות, ובירידת ההשתלשלות נעשה רע ודמים טמאים. וצריכים בדיקה היינו בדיקת חמץ, [כאן נחתך הגליון, ואולי חסר ב' או ג' תיבות] היינו גסות, ושאור הוא היצה"ר כמארז"ל מי מעכב שאור שבעיסה מעכב. וכמו בפרט ז' נקיים, כן בכלל שבע שבתות. וכשם שבפרט פוסקת טהרה מבע"י, כך בכלל שבע שבתות תמימות דוקא. ואח"כ ראוי' ליחוד [הבא לקמן נרשם עה"ג ולא צויין לאיפה שייך — ”(ופעמים נמצא בזוהר, שהשמים מספרים על טבילה, וקאי ג"כ על מ"ת כי טבילה במים. ומים נמשכים מנהר. ומה שמו של נהר יובל שמו. וזהו שער הנו"ן דבינה כו')"]. וזהו דא חתן דעאל לחופא דקאי על מ"ת שנק' ביום חתונתו במשנה סוף תענית.
והגם ששם משמע דקאי על לוחות אחרונות, דקאמר שם, לא הי' י"ט כט"ו באב וכיוהכ"פ, שזהו זמן לוחות אחרונות ביוהכ"פ. מ"מ על לוחות הראשונות וודאי קאי נמי ביום חתונתו. דאם לא הי' חטא העגל לא הי' השבירה והי' רק לוחות ראשונות. ורק המשנה מדברת כמו עתה שאין לנו רק לוחות אחרונות קאמר התם יוהכ"פ.
ופי' מפרשי הזהר דעאל לחופה, היינו שז"א עולה בכתר לקבל כתר דז"א. וברמ"ז שם, להמשיך כתר לנוק'. ולכן כתוב בספרים, שבליל שבועות צריך להיות ניעור כל הלילה, משום שבלילה אין שום יחוד למע'. ורק תומ"י בכלות הלילה ויתחיל יום, אז עיקר היחוד. ולכן צריך להיות ניעור כל הלילה, להכין א"ע לקבל יחוד זה. ונמצא דהזוהר מפרש השמים מספרים על תורה, ולפי"ז כ"ש השמים דברתי והשמים כסאי קאי על תורה, וכפי' רבינו נ"ע.
24) איך: מכאן מתחיל לשון התו"א בראשית א, א פרט למה שבא בסוגרים כו' כנ"ל הערה 1.
25) אין לו דמות הגוף: פיוט יגדל. ראה המובא בסמוך בהחצ"ע. רמב"ם פיה"מ סנהדרין פ"י היסוד הג'. שהיחוה"א ספ"ב ובמ"מ, הגהות והע"ק מציין ללקו"ת לג"פ כאן. מאמר ד"ה כה. . השמים כסאי ש"פ נח תשמ"ה.
26) הנה מקום אתי: תשא לג, כא.
27) הוא מקומו של עולם: ראה המובא בסמוך בהחצ"ע. תו"ח בראשית מג, א הערה 2.
28) במד"ר. . פס"ח. . ויפגע במקום: ס"ט. ויצא כח, יא.
29) הקושיא ע"ז בשל"ה: ראה בית נאמן י, ב. מובא גם בהמשך תער"ב ח"א ע' ח. ראה גם אוה"ת בלק ע' תתקעו [נדפס גם באוה"ת על ענינים ס"ע צב].
30) בד"ה אור אין סוף. . ד': ראה אוה"ת על ענינים ע' קיג ס"ג.
31) ובי"ע. . כדמותנו: בראשית א, כו. ראה לקמן ד"ה ומקנה רב על יד הערה 75. אוה"ת ואתחנן ע' פו.
32) דלאו מכא"מ איהו כלל: ת"ז בהקדמה יז, ב.
33) התורה היא מן השמים: ראה גם ב"מ נט, ב. תו"ח לך צג, ג ובהערה 15.
ה) כמאמר אליהו גופין תקינת לון.
ו) בצלמינו שקאי [על] עצם הדבר.
ז) שקאי על בי"ע, ולכן כתיב וביד הנביאים אדמה, שכל השגת נבואתם הי' רק מבי"ע. ישעי' ראה מרכבה דבריאה, ויחזקאל מרכבה דיצירה, ולכן ארז"ל ע"ז, אינו דומה לבן כרך שראה את המלך לבן כפר. זכרי' ראה מרכבה דעשי', מרכבה דסוסים ע' בד"ה לסוסתי ברכבי פרעה הא' [לקו"ת שה"ש יא, סע"ב]. לבד במשה כתיב במראה ולא בחידות, כי כל הנביאים נתנבאו בכה, מוסיף עליהם משה נתנבא בזה הדבר, והיינו כמו שמראה באצבע ואומר זה.
ט) לפי פי' זה קאי על עצמו' ומהותו ית' שמושלל מגדר ספי' דאצי'. ועוד יש לפרש שקאי על הארה שמאיר בכלים דאצילות הנק' חיוהי, שגם זה מושלל ואינו בערך הכלים. כי ההפרש בין אצי' לבי"ע, רק שבאצי' היחוד כגוף עם הנשמה, שאינו יכול לפשוט וללבוש. ובי"ע הם נקראין לבושין, שהלבוש למשל יכול לפשוט וללבוש אחר. ונמצא שאפילו באצי' מושלל האור ואינו בערך הכלי. ולכן כתיב בתיקונים איהו וגרמוהי מתייחד בהם וע"י לברוא יש מאין. ונמצא שהמה רק כלים שע"י נבראו יש מאין. ולא הם בוראים היש. ועד"מ האומן שעושה כלי ע"י כלי אומנתו הטובים למלאכה, היתכן שישבחו את הכלים. רק משבחים את האומן. כי הנ"מ בין כלי אומנות טובים או לא תלוי רק בשיהוי זמן. וכמו"כ למעלה הספי' המה רק כלים לברוא בהם יש מאין, ולא הם בוראים. והגם כי ע"ס דאצי' נק' אלקות (פי' געטלעך בל"א) ולא אלוקה, כי אלקות מאלוקה רחוק מאד. ונמצא לפי"ז אין לו דמות הגוף היינו בי"ע, ואפי' גוף כלים דאצילות, אינו בערך לגבי אור שמאיר בהם. וכיון ששללנו אור א"ס כ"כ, א"כ תיגדל הקושיא איך שייך לומר כסאי והדום רגלי.
34) אורייתא מחכ' נפקת: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
35) בד"ה כי עמך מקו"ח: תו"א מקץ לד, ד. לה, א.
36) לקמן במאמר זה: תו"א כאן א, ג [לקמן מאמר ד"ה ומקנה רב] ד"ה והנה זהו.
37) נת' בכ"ד: ראה תו"א לך יא, ג. לקו"ת במדבר ז, א. בסמוך הערה 38.
*38) שאם: כ"ה גם בסמוך בפנים. ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
38) בד"ה ויהי קול מעל לרקיע: ראה מאמרי אדה"ז על נביאים ע' רלב. לעיל המשך כי תשא פ"ז הערה 171.
39) מהמד"ר. . נטל. . שמים: ראה שם. וראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ב"ה אלקי ישראל על יד הערה 40. סה"מ תרל"ג שבהערה 19. המשך תער"ב ח"א ס"ע תקעד.
40) שמים. . שם מים. . ברש"י. . שמים: בראשית א, ח. ראה גם חגיגה יב, א. סה"מ תרל"ג שם.
41) במד"ר שא מים: ב"ר פ"ד, ז.
42) שפירשו המפרשים: ראה מפרשי רש"י. וראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 89.
43) מפי' האריז"ל בסידור שפי' ונתן לנו תורת אמת מבריאה: במקומו (ובא לציון). ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ה על יד הערה 947 ואילך. וש"נ.
י) שרקיע הוא כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא, ופי' שראשי החיות הוא חיוון עילאין חג"ת דאצי'. רקיע כעין הקרח בחי' בינה, כמ"ש מבטן מי יצא הקרח, ומי עולה נו"ן, נ' שע"ב. והנורא קאי על א"א, וקול התורה הוא מעל הרקיע הזה במעלה ומדריגה. כי קול מורכב מג' יסודות, אש רוח מים. מים הוא בחי' חכמה. אש הוא תולדות אור, כי במקום אור נוטלים אש. והגם כי שרגא בטיהרא למאי מהני. אבל עכ"פ הוא תולדות אור. רוח הוא אויר אור יו"ד, אוירא דכיא. ובשלג הוא קאי על ג"ר דע"ק.
יא) וא"כ ניחא הכל, כי המשכת התורה מכתר נק' ע"ש הכתר, וכמ"ש ויהי קול מעל לרקיע. וכשנמשכת מחכ' למדות נק' אורייתא מחכ' נפקת ע"ש החכ'. וכשנמשכת למטה נק' שמים אש ומים.
44) לא בשמים היא: נצבים ל, יב.
45) ויקחה. . אותה: נצבים שם.
46) אין משגיחין בב"ק: ב"מ נט, ב. ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ט על יד הערה 1146.
47) היושבת בגנים: שה"ש ח, יג.
48) בגנים ג"ע התחתון והעליון: ראה תו"ח וישב קצח, א ובהערה 6. בשלח ח"א רלז, א. וש"נ.
49) חבירי' מלאכי': שהש"ר שם. זהר ויקרא כב, א.
50) בד"ה חייב אדם לברך: נדפס לעיל פכ"ב על יד הערה 842 ואילך.
51) קמיפלגי במתיבתא דרקיע: ראה ב"מ פו, א. ראה גם לקו"ש תזריע כרך יב ע' 64 ואילך ובהנסמן שם.
52) אלה מועדי. . שוגגי': אמור כג, ד. ראה ר"ה כה, א.
53) ובמד"ר אני. . שמ"ט: ראה דב"ר פ"ב, יד (ר"ה ויו"כ). שמו"ר פט"ו, ב (מועדות) ובהנסמן שם. הלשון שבפנים פסיקתא פ' החודש (נג, ב). שוח"ט פא, ו.
54) מימינו אש דת למו: ברכה לג, ב.
יב) כי ההפרש בין מעבר להתלבשות, יש ע"ז כמה משלים. אך בקצרה הוא זה, דאם דרך התלבשות, אז נתלבש ונשתנה לפי המקום שנתלבש. אבל דרך מעבר, עובר עצם הדבר כמו שהוא, רק נשאר רושם, כי אין דבר שבקדושה נעקר לגמרי.
יג) עד"מ א' שיש לו חפץ ולחבירו יש ג"כ חפץ זה, א"כ א"צ ליקח אצל חבירו.
יד) כמו שאנו מברכין נותן התורה בחי' מתנה, עד"מ הנותן מתנה לחבירו נותן לו בעין יפה, שיתנהג בה כחפצו ורצונו. גם התורה ניתן לנו לפסוק הלכה עפ"י דרכי התורה.
טו) אבל לימוד התורה שלמעלה אינם מתאוים לשמוע, רק לימוד של מטה, מפני שזהו ענין בירורים. אשר גם המה שייכים לזה.
טז) ועוד דרבה אמר טהור, משום דכתיב לטהרו פתח הכתוב כו', והלא התורה ישנו ג"כ למעלה שכתוב בה לטהרו.
55) ושמרתם את חוקתי ועשיתם אתם: קדושים כ, ח. במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב כאן ע' תשה מביא: ”עד"מ מארז"ל ע"פ ועשיתם אותם אתם כתיב". ואולי גם כאן ההמשך ”ועשיתם אתם" הכוונה לבחוקותי כו, ג (וע"ז מביא בפנים ”אתם כתיב") ראה זהר בחוקותי קיג, סע"א. ויק"ר פל"ה, ז. וראה הערה הבאה. ולהעיר מתו"א בשלח סג, ג. לקו"ת ר"ה סא, סע"א (ובהנסמן במ"מ לשם].
56) בפ' מקץ: תו"א לו, ד. וראה גם לקמן מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה ובהערה 51.
58) שאו ידיכם קדש: תהלים קלד, ב.
59) לא זז מחבבה: פדר"כ פסקא א.
60) והיו הדברים האלה: ואתחנן ו, ו. ראה גם תו"ח פקודי ח"ב תמח, ב ובהערה 109.
61) מדה"ר. . יעקב: ראה זהר לך פז, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קנו. וש"נ.
62) במשכא דחויא: ראה תניא פל"א (מ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
63) מלך. . ברהיטי מוחא: שה"ש ו, ז. ת"ז תקונא שתיאה קמד, ב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' לב. וש"נ. פיה"מ נח, א. אוה"ת נצבים ר"ע א'קצו.
64) וישק. . ויבך: ויצא כט, יא.
יז) והאיך שייך לברך את הוי'. וכן בתפלה אומרים ברוך אתה הוי'. וכי כלום חסר ח"ו שצריך לברכו.
יח) עד שקראה בתי (בחי' מקבל), לא זז מחבבה עד שקראה אחותי (שווין בקומתן), לא זז מחבבה.
כ) נושאת ידי' על הראש ומברכת.
כא) אות הוא בצבא דילי', שזה השם שייך לנבראים שחנה אמרה זה השם.
כב) שהם ב' הפסוקים שבק"ש שמע וב"ש, שמע הוא יחו"ע, הוי' אחד פי' הגם שנתהוו ז' רקיעים וארץ וד' רוחות, שזה מורה הח' והד', מ"מ המה בטלים ונכללים באלופו ש"ע באל"ף. כי כולא קמי' כלא חשיבא. ונמשך מזה התשוקה מי לי בשמים ועמך לא חפצתי, שלא יחפוץ לא בג"ע העליון שנק' שמים, ולא בגעה"ת שנק' ארץ, אפי' עמך זה שנאמר כי עמך מקור חיים, ג"כ לא יחפוץ. וברוך שם הוא יחו"ת, התבוננות ביטול היש לאין, שם הארה בעלמא. וכבוד הוא ג"כ הארה. ונמצא שהוא הארה דהארה, ומלכותו הוא ג"כ הארה, כמו שם המלכות, שהוא רק הארה ולא עצמיות המלך. ונמצא שהוא הארה דהארה דהארה. ומזה נמשך לעולם ועד נצחיות, עלמות אין מספר עולמות אין מספר וע"י התבוננות זו יוכל לברך את הוי'.
65) בבחי' נשיקין: ראה תו"א ויצא כג, א.
66) אתדבקות רוחא ברוחא: ראה זהר משפטים קכד, ב.
67) ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב.
68) בדבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.
69) בפירש"י. . תורה חדשה. . בלק"ת: ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקצ. שה"א ג, ב הערה 10.
71) בבכי יבואו: ירמי' לא, ח.
72) בהיום לעשותם: ואתחנן ז, יא.
73) היום אם בקולו תשמעו: תהלים צה, ז.
74) בד"ה ראה. . שלא נדפס: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' שעט. אוה"ת פ' ראה ע' תרמא ואילך (סה"מ תרכ"ו ע' ריד). ע' תרנח. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תנ וע' תס.
75) יוהכ"פ שהוא התגלות הבינה: ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פ"מ ובהערה 1783.
76) יוהכ"פ. . שבת שבתון: אחרי טז, לב. אמור כג, לב. ראה גם הנסמן בתו"ח בא ח"א צד, ב.
*77) הבינה. . שבת שבתון: ראה לקו"ת אמור לו, ב. וש"נ. בהר מד, רע"ד. אוה"ת וישב ח"ב ע' רסח.
78) לוחות האחרונות. . ביוהכ"פ: ראה תענית ל, ב. רש"י תשא לד, כט. הוספות לשו"ע אדה"ז חאו"ח רסתקפ"א (ע' תרפב).
79) שהנשר הוא רחמני: ראה (בנוסף להערה הבאה) ירושלמי פאה פ"א, ה"א. תנחומא עקב ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעט. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א ריג, ב ובהערה 213.
80) בלק"ת בד"ה כנשר יעיר ובביאור והניף: האזינו עז, ג. עח, א ואילך. אמור לז, ג.