התפעלות מדה עדיין כו' [וע' בזהר פ' אמור דצ"ב ע"א שפי' כן הפסוק והי' שבעת ימים תחת אמו23 דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה] [(והיינו לך לפי שהן הנק' חמשים24 שערי בינה25 כו')]. והנה בחי' ז"ת דאימא הנ"ל הוא הנק' ע' רבתי להיותם בבחי' גדלות והרחבה גדולה ברוחב ההתבוננות עצמה מפני שהבינה נקראת רחובות הנהר26 כידוע [ועמ"ש מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה שמע ישראל ובד"ה ואהבת את פ"א ובסדור שער הק"ש בד"ה פתח ר' שמעון ואמר שמע ישראל]. (ויובן ביאור הדברים, דהנה בחי' מדות שבמוחין אם27 היות שנושאי' ע"ע שם מדה עכ"ז עיקרם הוא בחי' מוחי', וע"ד שנת' במ"א בענין שילוב ה' באד' ואד' בהוי' שהעיקר הוא אות הראשון, שגובר כו' כמ"ש באריכות בכ"ד וע' בדרושי ש"ש בביאור שובה השני28, וכמ"כ יובן כאן שמאחר שבחי' הבינה היא בעצם בחי' מוח הבינה שענינה היא בחי' התרחבות, וכענין רחובות הנהר לגבי צמצום המעיין כ"ה התרחבות הבינה לגבי בחי' ברק המבריק29 דחכ' כו', ולכן גם המדות שבה אם היות כי נופל עליהם ש' מדה עכ"ז הנם בבחי' התרחבות כמו עצם הבינה כו'. אך לכאו' ענין הרוחב אינו שייך למה שהם באים בהתכללות כ"א מיו"ד, והצ"ל שהם ז' רחבי' ומ"ע30 ע' רבתי שרומז לז"מ כ"א כלולה מיו"ד, אמנם באמת כל ענין ההתכללות זהו גם מצד ההרחבה, וכמו שהוא31 בר שכל רחב הנה מצד היותו בבחי' מוחין דגדלות יוכל לסבול היפוכו לגמרי, משא"כ מי שמוחו קצר כו' אינו יכול לסבול היפוכו כלל, ועד"ז הוא ענין ההתכללות שזהו מצד רוחב כלי המוחין דבינה שמחמת זה באים בהרחבה ובבחי' ההתכללות ג"כ כו', שענינם אחד הוא כו'). [(ועוד לפי שהשבירה הי' בשם ס"ג32 שבבינה33 כו'34 ולפני השבירה היו הז' מדות דבינה גדולים בהתפשטות ולכך נק' ע' רבתי והו"ע ע' אומות35 למטה, וע' נפש דיעקב36 הוא התיקון שלהם כמ"ש יצב גבולות עמים למספר בנ"י37 כו')]. (וטעם זה הוא רק בחי' התפשטות לבד
למעלה מעלה ובאותו מקום יש כלי טוב שיקבל האור ושיתפשט במרחב גדול כו'. והנמשל מובן למשכיל למעלה בהיות שאמר משה שש מאות אלף רגלי90 העם אשר אנכי בקרבו וא"כ היו כנס"י כולם רק בחי' נה"י שבו שהרי קראם רגלי ואמר אשר אנכי בקרבו בבחי' ראש ומוחין כו'. והנה הגם שהיו91 לגבי משה רק כמו ערך92 הרגל לגבי הראש, אבל מ"מ האיר נפשו ג"כ מחמת הארת כללות כנס"י93 במעשיהם כי נעוץ סופן בתחלתן וכנ"ל שהראש ג"כ יתעלה94 ע"י הרגל כו'. ולכך היו עי"ז אלף אורות במשה שהאיר בו מסיבת הארת כנס"י דוקא, ומה שלא האירו אותן האלף אורות בכנס"י עצמן הוא לפי שלא היו בבחי'95 הכלי שלהם ראוי לאותה ההארה הגדולה וכלי נשמת משה הי' ראוי לכך, ומפני שהי' להם לבחי' ראש ומוחין ע"כ האירו בו דוקא ולא בישראל, וה"ז ממש כמשל הנ"ל בכלי נר קטן שעומדת למטה שהאור ממנו מאיר למעלה בכלי הזכוכית שמקבלת בכי טוב האור ההוא ומאירה בשפע רב ובאור הבהיר מאד כו', כך ישראל נמשלו לבחי' הנר הקטן למטה ונשמת משה עומד עליהם למעלה הרבה בגובה ומ"מ מחמת כנס"י דוקא הוא שהאירו בו אלף האורות ולכך ע"י החטא שלהם נטלו ממנו כו', וכך96 הדוגמא מכ"ז בכללות נש"י ששרשם למעלה מבחי' מל' דאצי' שנק' רגל כידוע שבבחי' תיקון שלה נתקן למעלה בבחי' ראש ביתר שאת הרבה וכפי משל הנ"ל שהראש מתחזק ע"י הרגל [וכמארז"ל בזמן שישראל עושים רצונו ש"מ מוסיפי' כח בגבורה שלמעלה במד"ר באיכה ע"פ ויצא מן בת ציון97, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה בנות ציון דרוש הראשון פ"ב בפי' שאו ידיכם קדש וברכו את ה', והיינו כמשל הנ"ל שהראש מתחזק ע"י הרגל בתיקונו. ויובן זה עוד עפ"י המבואר בפע"ח בהקדמה שיש ב' מדרגות בע"ס דאצי' הא' כמו שהן בתחלת אצילותן מהמאציל באו"כ שנמשך להן מן המאציל המשכה תמידית לצורך קיומן העצמי ומה שיסתעף מהן בעולמות כדי סיפוקם בצמצום בלתי תוס' וריבוי מכמו שהן בעצם בתחלה כו'. והב' כאשר הן באים בתוספות דהיינו שנמשך להם בחי' גילוי אור מהמאציל בבחי' תוס' וריבוי אור יתר על המדה מכמו שהן מתחלת אצילותן מן המאציל כו', ותוס' וריבוי הזה הנה אינו בא רק מסיבת המעשה התחתונים בהעלאות מ"נ כו', משא"כ מדרגת עצמותם כמו שהן א"צ למעשה התחתוני' אלא בתמידות יבוא להם שפעם ממילא כנ"ל בשביל קיום העולמות כו'98 [הג"ה, וע"ש בפע"ח בהקדמה99 דבחי' זו זהו הנק' בחי' יחוד וזיווג
ר"ל המתקת וביסום הגבורות בחסדים והמשכת והשפעת הדעת באלקות וזהו ומלאה הארץ דעה את ה'100 ונמשך מבחי' והאדם ידע את חוה101 אדם זהו תשב"כ ידע את חוה זהו תושבע"פ102 ע"ש ולילה ללילה יחוה דעת103 ר"ל ההשפעה מח"ע בח"ת, והנה בחי' היחוד הנ"ל נק' הילוך כמ"ש במאו"א אות ה' סעי' יו"ד, וזהו ענין מעלת הרגל שבה ועל ידה דוקא הוא ענין ההילוך דהיינו ע"י הבירורי' שלמטה ממשיכים בחי' והתהלכתי בתוככם104 שהוא תוס' וריבוי האור מסוכ"ע בממכ"ע ע"ד אני אענה את השמים105 והם יענו את הארץ כדפי' בזח"ב יתרו דפ"ה סע"ב עכ"ה].
1) ישמח משה: מאמר זה הוא דרוש השני (מההמשך) שמבאר שני פיסקאות (ד"ה והנה שרש ענין שמע־ ועתה יש להבין) מביאור הראשון (על מאמר ד"ה השמים כסאי) ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ע' תשיח — תשכא (עד ד"ה ובכל זה יובן). והוא דרוש הששי מההמשך שבו נתבארו הדרושים דהשמים כסאי וביאוריו שנאמרו בשנת תקס"ה כמצויין לעיל ברד"ה ואשא אתכם.
הפתיחה נכתבה בבוך זה 1089. ורק ההגהות נרשמו בבוך 1162. אודות ביכלאך אלו ראה המצויין לעיל בריש ד"ה ואשא אתכם.
המאמר (מלבד הפתיחה, וכן הערות שבתוך ההחצע"ג שנכתבו בגוכתי"ק) הוא לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל עם הגהות הצ"צ שבאים בתוך חצאי ריבוע. וההגהות שבהחצע"ג הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. והדברים המובאים בתוך חצאי עיגול שהם בתוך חצאי מרובע [( )] הם מכ"ק אדמו"ר האמצעי שנכתבו במאמרי אדה"ז הנ"ל בין חצאי עיגול.
המאמר מלבד הפתיחה נדפס בלקו"ת לג"פ ו, ג. אוה"ת בראשית כרך ו ע' תתרלג ואילך פ"ב (פרט להגהה הראשונה שנדפסה שם בע' 2064 בסופו, שגם היא נעתקה בבוך זה 1089 אלא שאח"כ השמיטה). פ"ג.
הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות (ומשם נעתקה הכותרת שמופיע בריש המאמר — פרט לתיבת בס"ד).
מאמר זה נזכר לקמן בד"ה בנים אתם על יד הערה 4.
2) ישמח משה במתנת חלקו: נוסח תפלת העמידה לשבת.
3) ופי' בסידור האריז"ל: במקומו — ר"ש רשקוב (ד"ה משה). קול יעקב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב הערה 49.
4) לך רד. . כלום נתתי: תשא לב, ז. ברכות לב, א. רש"י תשא שם.
5) ונחנו מה: בשלח טז, ז. ח. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' כב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מג, א. וש"נ.
6) בני בכורי ישראל: שמות ד, כב.
7) בנים אתם: פ' ראה יד, א.
8) וברא כרעא דאבוהא: ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"א בשם רז"ל. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שלט. וש"נ. תו"ח ויקהל ח"ב שצו, א הערה 118.
9) ישראל. . לי ראש כמארז"ל: ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"א. לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ט הערה 274.
10) תפילין דמארי עלמא: ראה ברכות ו, א. ראה מאמר ד"ה את הוי' האמרת ח"י אלול תש"ל הערה 10 [קונט' ח"י אלול תשמ"ז — סה"מ מלוקט ב ע' פז].
11) בהן: לקמן (בפנים בין הערות 86-7 וכן בהקיצור) ובברכות שם: בהו.
12) ומי כעמך כישראל: שמו"ב ז, כג. בברכות שם הובא הכתוב דהי"א יז, כא (ומי כעמך ישראל — וכ"ה לקמן בפנים בין הערות 86-7). אבל כהנוסח דבפנים הובא גם בלקו"ת שה"ש מה, א. תו"ח יתרו ח"ב רנט, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז בהערה. אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קמד. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רפא.
13) ואהבת. . ציוי על אהבה: ואתחנן ו, ה. ראה גם לקו"ת ואתחנן יא, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשלו ואילך (ובהנסמן שם ע' תשלז). הנחות תקע"ז ע' שטז. תו"ח נח מט, ג ובהנסמן במ"מ לשם. ויקהל ח"ב שצה, ג. וש"נ. המשך והחרים תרל"א ע' סו. סה"מ תרכ"ו ע' צד ואילך (ובהנסמן שם ס"ע ). תרכ"ז ע' עד. וש"נ. תר"ל ע' קמט. שיחת ש"פ ויקהל ש"מ אד"ש תשמ"ו.
14) שמע שם עיי"ן. . רבתי: זהר פינחס רלו, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמא ואילך. וש"נ. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רב. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם על יד הערה 82 ואילך.
15) דשרש הז' מדות. . ז"ת דאימא: ראה גם לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם על יד הערה 82 ואילך. שע"ת קד, ד הערה 32.
16) הדעת. . המתפשט בהמדות להחיותן: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 17 ואילך. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קעו. תקס"ה ח"א ע' רמט וע' רסז (נוסחא שני'). תו"ח ויצא קע, סע"ב. משפטים ח"ב רפב, ג. ויקהל תלח, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שנד.
17) המדות כבר היו בשכל. . וכמ"ש במ"א [במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ניתוסף: באריכות]: ראה גם סידור שחרית נג, א. שער הק"ש עז, ג. כוונת המקוה קנז, ד. שער התקיעות רמד, ד. סדר הגדה רצה, א. ביאוה"ז ויחי לו, ב. תשא נג, א. בלק קג, ב. ג. קד, א. ג. לקו"ת ואתחנן יב, ד נעתק לעיל בהמשך חייב אדם לברך פ"מ על יד הערה *1788. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקיח ואילך. ע' תשיב. בהערות הבאות. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 16 ואילך.
18) בשם: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ליתא.
19) בסידור בדרושי החתונה בהביאור. . חופה: קל, ב.
20) בסידור. . ובשחרית דשבת: קפא, ב.
21) ובלק"ת פ' מסעי: צ, א ואילך.
22) לך הוי' הגדולה: דהי"א כט, יא.
23) והי' שבעת ימים תחת אמו: אמור כב, כז.
24) לך. . חמשים: ראה גם תו"ח פקודי ח"ב תמג, ד. וש"נ. בהערה הבאה.
25) חמשים שערי בינה: ר"ה כא, ב. ראה גם שעה"י קלא, ב ובהערה 34. סה"מ תרכ"ז ע' קעב. וש"נ.
26) שהבינה נקראת רחובות הנהר: וישלח לו, ז. ראה זהר אד"ר נשא קמב, א.
27) אם: ראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
28) שילוב ה' באד' ואד' בהוי'. . שובה השני: ראה לקו"ת ש"ש סה, ד [ביאור לשובה הראשון].
29) ברק המבריק: ראה גם בענין ברק המבריק לעיל המשך כי תשא פי"ג ובהערה 358.
30) והצ"ל. . ומ"ע: באוה"ת כאן ס"ע תתרלג: והי' צ"ל. . ומהו ענין.
31) וכמו שהוא: באוה"ת כאן ר"ע 2066: וכמו מי שהוא.
32) שהשבירה הי' בשם ס"ג: ראה מבוא שערים ש"ב ח"א, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעט. וש"נ.
33) ס"ג שבבינה: ראה ע"ח שער הכללים פ"ח. שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שנג.
34) כו': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשיט: דעקודים נקודים כו'.
35) ע' אומות: סוכה נה, ב. במד"ר פ"ט, יד. ראה לקו"ת ראה ל, ב. לא, ב.
36) וע' נפש דיעקב: ויגש מו, כז. ראה זהר שמות ה, ב. אוה"ת במדבר ע' כ. ביאוה"ז — להצ"צ — יתרו כרך א ס"ע רמו ואילך.
37) יצב גבולות עמים למספר בנ"י: האזינו לב, ח.
38) זמ"ל: ראה לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ג הערה 864.
39) בתו"א פ' יתרו. . תרגום ואתא: סט, ד ד"ה והנה.
45) שם)]: הסוגר ניתוסף ע"פ בוך 1162. במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן־ ובבוך זה 1089: שם — בלי סוגר (וראה לעיל הערה 41). באוה"ת כאן ע' 2066 מופיע הסוגר בסמוך אחרי תיבות: גימ' שם). )]. אבל לכאורה זהו טעוה"ד כי הסוגר הבא זהו הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש. וראה לעיל בהערה 1 ד"ה המאמר מלבד.
41) [(ולהיות: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ולהיות — בלי סוגר —. וראה בסמוך הערה 45.
42) דרפ"ח ניצוצין: ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ב. לקו"ש וישב כרך טו ע' 524 (אג"ק שלו ח"ב ע' כא). וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעד. וש"נ.
43) והמל' הוא שם ב"ן: ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ג. שעה"י קמה, א. הערה 14.
44) דרפ"ח ושם ב"ן. . שם: פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"ט.
47) לפני מלוך מלך: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: בחי' מל' דב"ן דכתיב וימלוך וימת כו' וד"ל.
46) לפני מלוך מלך: וישלח לו, לא.
48) בינה להבין דבר מתוך דבר: ראה חגיגה יד, א. תניא פ"ג. אגה"ק סט"ו (קכד, רע"א). וראה גם סה"מ תרכ"ט ע' רטז. וש"נ.
49) אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.
50) השמים כסאי: ישעי' סו, א.
51) אש ומים שהם חו"ג: ראה ס"י פ"א, מי"א-יב ובמפרשים שם. לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ה הערה 122.
52) התורה מבחי' אלפים שנה: ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
53) ואהי' שעשועים יום יום: משלי ח, ל.
54) כנ"ל: במאמר ד"ה על חומותיך על יד הערה 50.
55) ז"ת דאימא. . אתוון רברבין: ראה רמ"ז ר"פ ויקרא. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקכד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפד. אוה"ת ויקרא כרך ג' ע' תשכד. סה"מ תרכ"ז ר"ע שנ. ובהנסמן שם.
56) בהבראם בה' בראם: בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב.
57) בהבראם. . ה' זעירא: ראה זהר לך צג, א. אנציק' תלמודית מערכת ה כרך ח ע' לה הערה 121. וראה גם אוה"ת בראשית כרך ג ע' 1030 ספ"ד. ר"ע תקטז. בלק ע' תתקיט. ישעי' כרך ג' ע' א'ריח. מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרט"ו ע' רכה.
58) וידבר ה' אל משה: וארא ו, י.
59) משה. . מן המים משיתיהו: שמות ב, י.
60) שמים עיקרו מים והאש. . בשין: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשנט הובא לקמן במאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 60. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 53. סה"מ תרכ"ז ע' קעא. תרכ"ט ע' לב. תרל"ג ח"א ע' כג. ח"ב ע' שסו.
61) תורת חסד ופיה פתחה בחכמה: ע"פ משלי לא, כו.
62) חכמות בנתה ביתה: משלי ט, א.
63) המל' שנק' רגל: ראה גם (בנוסף על המצויין בפנים) סהמ"צ להצ"צ ז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' ריז. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תיב. המשך תער"ב ח"א ע' מד. וראה גם לקו"ת שה"ש מג, ב.
64) בהביאור ע"פ כי אתה נרי: תו"א מקץ מא, ב.
65) רגל. . נה"י. . שלש רגלים תחוג לי: משפטים כג, יד. ראה טעמי המצות להאריז"ל ס"פ משפטים. מאו"א שהובא בסמוך בפנים. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 70. ד"ה שלש רגלים על יד הערה 7. ד"ה הנ"ל שנדפס בהוספה על יד הערה 5. אוה"ת משפטים ס"ע א'קעד ואילך. וראה גם לקו"ת שה"ש לז, ד.
66) וה' ברך את אברהם בכל: ח"ש כד, א.
67) רגלי חסידיו ישמור: שמו"א ב, ט. ראה לקמן (בחלק ההנחות) בההנחה כאן על יד הערה 73.
68) מ': וכ"ה באוה"ת בראשית ע' תתרלד כאן. וכנשצ"ל: ט — כבאוה"ת משפטים ע' א'קעה.
69) נגד: כ"ה גם באוה"ת כאן. במאו"א: כנגד.
70) נגד: כ"ה גם באוה"ת כאן. במאו"א־ ובאוה"ת משפטים: כנגד.
*71) פרד"ס: באוה"ת כאן: פרדס. אבל ראה לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ט ובהערה 293.
71) פרד"ס ערך רגלים: בשעה"כ שכ"ג, פ"כ.
*72) הנז"ל בפנים: מאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 23 ואילך.
72) כי: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ועתה יש להבין שרש ענין השמים כסאי והארץ הדום רגלי כו' הנה שרש ענין הדום רגלי הוא בחי' עליי' המל' שנק' רגלי כו'. וראה לעיל בפנים על יד הערה 63.
73) עיקר: באוה"ת כאן: ליתא.
74) ההפרש בין עולם התהו לעולם התיקון: ראה ע"ח שער הכללים פ"א. פ"ב. שער דרוש עגוי"ו ש"א, ענף ד. שער טנת"א ש"ה, פ"א. שער התיקון ש"י, פ"ה. וראה גם (בנוסף ל) מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב כאן ע' תשיט ואילך. ע' תשמח ואילך. ח"א ע' קעט ואילך. תו"א שבהערה 76. לקו"ת חוקת סג, ג. מטות פז, א ואילך. שה"ש יט, ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' סט ואילך. תקס"ב ח"א ע' קפט ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצד ואילך. תו"ח שמות ח"א מד, ג ואילך. סה"מ תרכ"ח ע' קסג ואילך. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 75.
75) קודם התלבשותן. . מהרגל: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: מחולקים ומפורדים זמ"ז הי' קודם כניסה שלהם לאברי הגוף ואין לו שייכות והתחברות עם חבירו.
76) בת"א פ' שמות: נא, סע"ד ואילך.
77) שנעוץ סופן בתחלתן: ראה ס"י פ"א, מ"ז.
78) הרגל: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ניתוסף: ולהרגל יעשה רפואות ע"י הראש.
79) בפעולה: שם ע' תשכ: בבחי'.
81) גם בהסוף. . ראש: שם: לכאו"א בחי' ראש ובחי' סוף כו' וד"ל.
82) בד"ה אתם נצבים היום כולכם: לקו"ת נצבים מד, א.
83) זמ"ז כלל: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: כלל זמ"ז.
84) ועלול: שם ניתוסף: מעילה לעילה.
85) היותר אחרון: שם: ליתא.
86) בסידור. . ועכ"ז: שער המילה קמא, א.
87) והנה: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ישנו קטע נוסף שלא הועתק כאן.
88) בקרקע: שם ע' תשכא: ליתא.
89) מהנר הקטן: שם: מן הנר.
90) שש מאות אלף רגלי: ראה גם לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב ובהערה 53.
91) שהיו: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: שהי' זכות בנ"י כולם קטן מאד.
92) רק כמו ערך: שם: עצמו כדוגמת.
95) היו בבחי': שם: הי' בחי'.
97) במד"ר באיכה ע"פ ויצא מן בת ציון: איכה א, ו. איכ"ר פ"א, לג. ראה אוה"ת איוב כרך א ע' תרעט ואילך.
98) המבואר בפע"ח. . כו': לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשסא. הובא גם לקמן במאמר ד"ה מה יפו על יד הערה 40 ואילך.
99) בפע"ח בהקדמה: השוה חסד לאברהם מעין ראשון נהר ו.
100) ומלאה הארץ דעה את ה': נסמן לעיל בהמשך חייב אדם לברך פכ"ד הערה 883.
101) והאדם ידע את חוה: בראשית ד, א.
102) אדם זהו תשב"כ. . חוה זהו תושבע"פ: ראה לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ו ובהערה 987.
103) ולילה לילה יחוה דעת: תהלים יט, ג.
104) והתהלכתי בתוככם: בחוקותי כו, יב.
105) אני אענה את השמים: נסמן לעיל המשך חייב אדם לברך ספל"ב הערה 1295.
106) ארוממך אלקי המלך: תהלים קמה, א.
107) מדלג על ההרים: ע"פ שה"ש ב, ח.