בבי"ע, ואולי זה הי' קודם התיקון שקיפל א"א את רגליו. ואיך שיהי' מ"מ הענין נכון וכמ"ש בביאור שע"פ ותחת רגליו כי מ' דאצי' נעשה עתיק לבריאה29 כו', וא"כ מובן ממילא שבחי' בי"ע שנחלקים לג' מדרגות חב"ד חג"ת נה"י חב"ד מאירים בבריאה וחג"ת ביצי' כו' כולן אינן אלא בחי' נה"י דאצי' לפי שבחי' נה"י דז"א דאצי' כולל כל בחי' הע"ס דמל' חב"ד חג"ת נה"י המתלבשי' בבי"ע כו', וזהו ענין ותחת רגליו כמעשה כי עד"מ הרגלים יורדים למטה מבחי' כסא הכבוד כו', והיינו שנמשכים בבי"ע וכנ"ל, וא"כ א"ש מ"ש כאן שבחי' נה"י מתלבשים בבי"ע, וע' בלק"ת30 מהרח"ו ז"ל פ' בשלח במצות תחומין וז"ל והענין כי בשבת נכללים ג' תחתוני'31 נה"י ועולין במקום ג' אמצעים חג"ת32 כו' ע"ש. וזהו ענין אם תשיב משבת רגליך33 כדי להעלות בחי' נה"י וע' בזח"ב פ' בשלח דמ"ז ע"א ודס"ג סע"ב.
הדום רגליו שהוא כמשל השרפרף שמגביה את הרגלים כו' וזהו ע"י הבירורים דרפ"ח כו' שע"י המצות מעשיות כמשי"ת בסמוך. והיינו והארץ הדום רגלי וענין עליות הרגלים באמרו קיפל את רגליו43 היינו שמתעלים בחג"ת וחג"ת בחב"ד. והענין [מה44 שצ"ל הדום רגליו היינו כדי שלא יתפשטו יותר מדאי במקום החיצוני' כמובן ממ"ש בזח"ב פ' פקודי דרמ"א ע"א בפי' והארץ הדום רגלי, וע' מזה בכה"ג בבה"ז פ' קרח על המאמר שם דקע"ח ע"א בשעתא דבעי יומא לאתקדשא הוו נפקין45 רוחיהון דשדין כו' ואתקדש יומא ולא אתבריאו וזהו ע"ד הדום רגלי וע' מזה בזח"א פ' בראשית בסוף ההקדמה דף י"ד ע"א], ויובן זה עד"מ46 בהיות שאנו רואים שע"י המאכל או בעסקו במו"מ כל היום מפני שמתגשם הרבה עי"ז העסק או ע"י האכילה הגסה הנה יוכל להיות שאע"פ שבשעת התפלה הי' מתפלל בכוונה שלימה בנקודת הלב באהוי"ר מן רוחב ההתבוננו' כו' עכ"ז בעת העסק במו"מ נעשה נפרד לגמרי מיחודו ואחדותו ודביקותו ונשאר בהבלי עוה"ז כשאר אנשי העולם ממש ואין זה רק מפני שבשעת התפלה הי' גילוי השכל וההתבוננו' מאיר בתכלית והמדות אהוי"ר היו כלולים בהתכללות בתכלית ההתבוננו' והיו לאחדים ואחר התפלה הוא שנפרדו המדות מן השכל מפני שנסתלק מהם השכל ונשארו המדות בבחי' הפירוד למטה ואז ממילא מתלבשי' בענינים גשמיים ונעשה כשאר אנשי העולם, משא"כ בשעת התפלה שהי' עליות המדות בשכל כו' [ועמ"ש בסידור47 בפי' הללו יה להמשיך המוחין הנק' י"ה בהמדות ובלק"ת ד"ה ראה אנכי נותן פ"ג וע' בת"א פ' וישב48 בד"ה שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים ועמ"ש במ"א בענין יוסף שהי' פותר חלומות49 שלא להיות בבחי' היינו כחולמים כו'], וא"כ עיקר הסיבה בנפילה וירידה למטה הוא רק מפני בחי' הפירוד המדות מהשכל50, אבל בבחי' העלייה והוא התכללות לא הי' ירד לעולם למטה כו', ועד"מ זה יובן ג"כ למעלה דהלא ידוע דו' ימי המעשה בבחי' האצי' הוא רק בחי' נה"י בעיקרן ושרשן בלבד והוא בחי' שפע האלקי' שיורד להתלבש למטה בעשרה מאמרות להבראות יש מאין שהוא כמשל העשי' מיד האדם וכדומה כו' ובחי' חג"ת דאצי' מתלבשים ומתעלמים תוך נה"י הללו ובחי' חב"ד מתעלמי' בחג"ת כו' ולכך נק' בזהר תלת גו תלת51 כו' והוא ע"פ
1) בנים אתם: מאמר זה הוא דרוש השלישי (מההמשך) שמבאר ארבע פיסקאות (ד"ה ובכל זה־ וזהו ג"כ־ וזהו והארץ־ והנה לנגד) מביאור הראשון (על מאמר ד"ה השמים כסאי) ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ע' תשכא — תשכה (עד ד"ה וכ"ז בבחי'). והוא דרוש השביעי מההמשך שבו נתבארו הדרושים דהשמים כסאי וביאוריו שנאמרו בשנת תקס"ה כמצויין לעיל ברד"ה ואשא אתכם.
מאמר זה (מלבד הפתיחה והסיום, וכן הערות שבתוך ההחצע"ג שנכתבו בגוכתי"ק) הוא לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל עם הגהות הצ"צ שבאים בתוך חצאי ריבוע. וההגהות שבהחצע"ג הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. ונדפס גם — בלי הפתיחה והסיום — בלקו"ת לג"פ ח, א. אוה"ת בראשית כרך ו ע' תתרלה ואילך פ"ד. פ"ה.
הפתיחה וכן הסיום נכתבו בבוך זה 1089. ורק ההגהות נרשמו בבוך 1162. אודות ביכלאך אלו ראה המצויין לעיל בריש ד"ה ואשא אתכם.
הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות (ומשם נעתקה הכותרת שמופיע בריש המאמר — פרט לתיבת בס"ד).
2) בנים אתם לה' אלקיכם: פ' ראה יד, א.
3) כי עם קדוש. . סגולה: שם יד, ב (בדילוג).
6) שברא כרעא: ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"א בשם רז"ל. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שלט. וש"נ. תו"ח ויקהל ח"ב שצו, א הערה 118.
4) ונת"ל. . במא' הקודמי': ד"ה ומקנה רב וד"ה ישמח משה.
5) שאם. . דאם: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
7) והארץ: מכאן ועד לקמן על יד הערה 20. הוא לשון [ביאור שני] מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשסב
8) והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
9) היינו שצ"ל: במאמרי אדה"ז תקס"ה: פי' שיש.
10) שנעוץ תחלתן בסופן כו' [תיבת כו': ליתא במאמרי אדה"ז תקס"ה]: ראה ס"י פ"א, מ"ז.
11) שכנס"י. . מל': ראה זהר בלק קצז, א.
12) כנס"י ע"ש שכונס. . בתוכה: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה אם בחוקותי ובהערה 38.
13) להחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו.
14) שרים: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ע' שרים.
15) וכמ"ש רגליה יורדות כו': משלי ה, ה. במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן באים תיבות אלו במוסגר.
17) בסדור בד"ה מזמור לתודה: שחרית מה, א ואילך. וראה גם פיה"מ צה, ד ואילך. אוה"ת משלי כרך א ע' תקסד ואילך.
18) בזח"ב פקודי דרמ"א ע"א: ראה לעיל במאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 101. לקמן מאמר ד"ה מה יפו על יד הערה 57.
19) המצות שנק' ארץ: ראה תו"א בראשית א, ב. ג. לקמן בפנים בין הערות 106-107. מאמר ד"ה מה יפו על יד הערה 13. ד"ה בראשית על יד הערה 35. ד"ה שלש רגלים (בהוספה) על יד הערה 15. לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב — פיסקא והנה להיות. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרטז.
20) המצות. . וצדקה תהי': ואתחנן ו, כה. ראה לקמן מאמר ד"ה מה יפו על יד הערה 78. ד"ה בראשית על יד הערה 16. ו(בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה ומקנה רב על יד הערה 125. ד"ה בנים אתם על יד הערה 55. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' עדרת. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יד, א ובהערה 628.
21) וצדקה תרומם: משלי יד, לד [ושם צדקה — אבל כ"ה גם לעיל בהמשך כי תשא פט"ו ובהערה 378].
22) מ"ש: מכאן מתחיל מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשכא.
23) תיקון: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: בחי' תיקון.
24) קיפל א"א. . פ"ב: שם כ' אסף והכל א' — אוה"ת עקב ע' תרו. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 32.
25) בבי"ע: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ניתוסף: (ובכל שבת שיש עליי' לכל ההשתל' נאמר אם תשיב משבת רגליך כו').
26) דבסידור. . כתב: שער המילה קמא, סע"ב ואילך.
27) בת"א פ' משפטים: עח, ב. וראה גם אוה"ת אוה"ת בלק ע' תתקעג [נדפס גם באוה"ת על ענינים ס"ע פט, ואילך].
28) אנא אמלוך: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ע' ז: וכמ"ש בזהר בפי' וימלוך אנא אמלוך. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצד.
29) מ' דאצי' נעשה עתיק לבריאה: ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"ב.
30) בלק"ת: בטעמי המצות. ראה גם לקמן מאמר ד"ה מה יפו על יד הערה 70 ואילך. ד"ה בראשית על יד הערה 39 ואילך.
31) תחתוני': שם: תחתונות.
33) אם תשיב משבת רגליך: ישעי' נח, יג. ראה פע"ח שבהערה הבאה. שם שער השבת שי"ח, פ"י.
34) תחום אותיות חותם: טעהמ"צ (לקו"ת) כאן. פע"ח הקדמה לשער השבת שי"ח, פ"א.
35) בד"ה ענין הברכות: תו"א בראשית ו, ג. לעיל המשך חייב אדם לברך פל"ד.
36) והחי נושא את עצמו: שבת צד, א.
37) [משא"כ. . הרבה]: במאמרי אדה"ז תקס"ה ע' תשכב כאן: משא"כ. . הרבה.
38) חומריות: שם: את חומריות.
39) הרפ"ח ניצוצים: ראה ע"ח שער רפ"ח שי"ח, פ"ב. לקו"ש וישב כרך טו ע' 524 (אג"ק שלו ח"ב ע' כא). וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעד. וש"נ.
40) דאצי': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: דא"א דאצי'.
42) מה יפו פעמיך בנעלים: ראה לקו"ת שה"ש מג, ד.
43) רגליו: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ניתוסף: (וכענין הכתוב וישא יעקב רגליו ארצה בני קדם כו' כידוע).
44) היינו שמתעלים. . והענין [מה: בבוך 1162: [היינו. . והענין מה. והחצי ריבוע שקודם תיבת מה נמחק. וכ"ה באוה"ת כאן ע' תתרלו — התיבות: היינו. . והענין מובא במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן — אבל כן הוא בבוך זה 1089. וראה גם לקמן הערה 118.
45) בשעתא דבעי. . נפקין: בזהר [וכן הובא לעיל במאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 104] בההיא שעתא דבעא. . נפקי. בביאוה"ז שם צד, ד: בההיא שעתא דבעי. . נפקין.
46) ויובן זה עד"מ: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: והענין יובן עפ"י משל — ראה הערה 48.
47) ועמ"ש בסידור: שחרית נו, ב ואילך.
49) בענין יוסף שהי' פותר חלומות: ראה גם אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תקב. (יהל אור) תהלים ע' תצב. מקץ כרך ו ע' תתשג.
50) המדות מהשכל: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ליתא.
51) תלת גו תלת: ראה זהר תוספתא בשלח נ, סע"א. ע"ח שער הכללים פ"ג. ביאוה"ז בשלח מז, ג ואילך. שעה"י קל, ב הערה 18.
52) דהנצח ענף החסד: ראה זהר רע"מ פינחס רמג, סע"א. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכח.
53) והחסד ענף החכמה: ראה זהר ואתחנן רסב, סע"א. לך צד, א. תרומה קעה, ב. במדבר קיח, ב.
54) דהנצח. . והחסד. . החכמה בקו הימין: ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה פ"ה הערה 98.
55) גם את זה לעו"ז עשה האלקי': קהלת ז, יד. ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פי"ט על יד הערה 693 ואילך.
56)מנה"י. . לבר מגופא: ראה ע"ח שער הולדת או"א וזו"ן שט"ז, רפ"ד.
57) כי לא יכול לו: וישלח לב, כו.
58) בד"ה ויאבק איש עמו: תו"א וישלח כו, ג.
59) לא כן: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ליתא.
60) דאצי': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשכג ניתוסף: (כי בדרך כללות ההשתלשלות הוא מא"א שרש כל הנאצלים כו' עד רגלי העשי' כו').
61) הרי אז. . נה"י: בבוך 1162 וכן באוה"ת כאן ע' 2072: [הרי. . נה"י]. אבל כן הוא בבוך זה 1089.
62) כי גם: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: הרי.
64) רחצתי את רגלי: שה"ש ה, ג.
67) בילקוט בתלים: רמז תתעח.
68) וחג"ת בחב"ד: בבוך 1162 ניתוסף בין השיטין (בין התיבות חג"ת בחב"ד] בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש: מתעלים לחב"ד ואזי אין יניקה מנה"י ע"י התקשרותן בחג"ת וחג"ת בחב"ד. תיבות אלו אינם מופיעים בבוך זה 1089. אבל נעתקו באוה"ת כאן, אבל בתור דברי הצמח צדק [ושם נדפס: ואז במקום ואזי].
69) שתכלה רגל מן השוק: שבת כא, ב.
70) טורי דפרודא: זהר בראשית כט, ב. ויצא קנח, א. פקודי רלד, סע"א.
71) הגימל: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: מלמטה למעלה ואותיות יו"ד וי"ו גימל מלמעלה למטה כו', וביאור הדברים הנה הגימל.
להבא לקמן ראה גם לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 86 (ובהנסמן בריש המאמר שם). לקמן מאמר ד"ה מה יפו על יד הערה *77־ ד"ה בראשית על יד הערה 46 (ובהנסמן בריש המאמר שם). ד"ה שלש רגלים (בהוספה) על יד הערה 65.
72) והנה שלשה עדרי צאן: ע"פ ויצא כט, ב. ראה זהר ס"ת ויצא קנא, ב. ביאוה"ז שבהערה 74. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קיד. וש"נ.
73) הגימל. . ד' ע"ד גמול דלים: שבת קד, א.
74) בבה"ז פ' בלק: קז, ד ואילך.
75) והוי"ו: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ולא שהמדות חג"ת הן בעצמן אלא כמו שהן מתעלמים בבחי' תלת גו תלת כנ"ל והוי"ו.
76) ת"ת כולל ו"ק: ראה זהר רע"מ פינחס רמח, ב.
77) והיו"ד הוא: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: כמו שהן (וכידוע בצורת הגימל שהיא וי"ו ויו"ד הפוך מלמטה נדבק בו וכו') והיו"ד הוא בחי'.
78) וא"כ פי'. . נה"י: כ"ז ליתא במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן. ושם ישנו חלק נוסף שלא הועתק כאן.
79) רפאות תהי לשרך: משלי ג, ח.
80) יהי רקיע ויהי מבדיל: בראשית א, ו [בדילוג].
81) ובילקוט ר"פ כי תשא דק"ה ע"ד: רמז שפו.
83) דמצינו כתוב: במאמרי אדה"ז תקס"ה ע' תשכד כאן: הנה דכתיב.
84) ובילקוט בתלים: רמז תרעב.
86) פי' ג' פעמים ארץ: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: כו' כנ"ל.
88) בנה"י ובחג"ת ובחב"ד: שם: הוא נגד חב"ד ונגד חג"ת ונגד נה"י.
91) דוכתין דאקרין: בזהר: דוכתי אינון דאקרי. וראה גם אוה"ת בלק ע' תתקצח. סידור ע' מב. ס"ע שעט. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 86.
92) אתה. . מא' עד תי"ו וה' מוצאות: ראה גם שער היחוד והאמונה פ"ב.
94) גוי אחד בארץ: שמו"ב ז, כג. דהי"א יז, כא.
95) דאבא יסד ברתא: ראה זהר רע"מ פינחס רנו, ב. רמח, א. רנח, א. אגה"ק ס"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפ הערה ד"ה מצירופי. קונטרסים ס"ע תקמז ואילך. תו"ח שמות ח"א יב, א.
96) המלאך הגואל: ויחי מח, טז. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תרצב ואילך. ביאוה"ז בלק קמו, ג ואילך.
97) ארוממך ה' כי דליתני: תהלים ל, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' נז ואילך.
98) בפרד"ס: וכ"ה באוה"ת כאן. ראה לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ט ובהערה 293.
99) בשורשה. . באו"א: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: בשרשה. . באבא.
100) בשם: שם: בשם ומלכות.
101) שבתוך הה"א דהיינו כרעי' דה"א: שם: שבה"א.
102) ונמשכת מאו"א: שם: ליתא.
103) מתפשטת ביותר וכו': שם: אזי מתפשטת יותר ונעשית בצורת וי"ו קטנה.
104) בבחי' דלית: שם: בצורת דלי"ת (והוא היו"ד הקטן שבראש האלף שנעשה בצורת דלי"ת קטן למטה והקו האמצעי שבאל"ף כו' וד"ל).
105) ויהיו כל אלה נאום ה': ישעי' סו, ב.
106) כי תהיו אתם ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.
107) ארץ. . ותושבע"פ: ראה לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ד ובהערה 884.
108) במד"ר פ' נשא פי"ד: ס"ד (בשינויים — ראה אוה"ת קהלת כרך ב ע' א'קלט).
109) מבואר למעלה: ראה מאמר ד"ה ומקנה רב.
110) כנ"ל: ראה מאמר ד"ה ומקנה רב.
111) קורא הדורות מראש: ישעי' מא, ד. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' שכה. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ס"ע תתיא.
112) שמותיו של הקב"ה: ראה זהר יתרו פז, א. פתיחת הרמב"ן עה"ת. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' נב.
113) עי"ז: במאמרי אדה"ז תקס"ה ע' תשכה כאן: על ידם.
116) הוא: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ישנו קטע נוסף.
117) ובכל נפשך: ואתחנן ו, ה.
118) [וע': בבוך 1162: וע'. והחצי ריבוע שקודם תיבת וע' נמחק. וכ"ה באוה"ת כאן ע' 2074. אבל כן הוא בבוך זה 1089. וראה גם לעיל הערה 44.
119) בת"ז בתחלתו דף א' סע"א: דפוס אמשטרדם תקכ"ח. ולפנינו בהקדמה א, ב.
121) שכינתא: כ"ה בת"ז שלפנינו. ובת"ז הנ"ל: שכינה — ראה אוה"ת ישעי' ע' שטו.
122) ובכס"מ שם: אות ע (בשינוי לשון — ראה גם אוה"ת ישעי' שם).
123) המד"ר באיכה: פ"ב, ג.
124) בת"ז דף ה' ע"ג: ראה גם אוה"ת שם. ולפנינו בהקדמה ז, רע"א
125) ובפרד"ס ערך הדום: שעה"כ שכ"ג, פ"ה.
126) המאיר לארץ ולדרים עליה: נוסח ברכת יוצר.
127) למת שהוא אבי אבות: ראה רש"י פסחים יד, רע"ב. יז, א. חוקת יט, כב (ד"ה תטמא עד הערב). מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קסג. וש"נ.
128) דירת המלך שצריכין לנקותה: ראה גם לקו"ת ראה כג, ב.
130) הגו סיגי' מכסף: ע"פ משלי כה, ד.
131) מתברר: תיבה זו איננה ברורה. ואולי כצ"ל.
132) עי"ז ע"י: תיבת עי"ז כתובה בסוף השיטה, ובתחילת שיטה הבאה נכתב תיבת ע"י.